ביקורת ספרותית על בשולי הנוחות - הסדרה הקטנה # מאת סייקה מורטה
ספר טוב

---

ספר "מרוכז" שבו מתוארת אישה ביפן שבחרה במשרת עובדת מרכול מרצונה. וכך במשך שמונה עשרה שנים היא הופכת לחלק אורגני מהמרכול, והמרכול טבוע בה כמו שעושים ל"עבד עברי" בדינים שבתורה.
ואכן הדחיסות שבתיאורים מתארת מצב שהיא מתעוררת בלילה בבהלה ורק הקריאה "ברוכים הבאים" מרגיעה אותה.
לדעתי , תכלית הספר אינה ליצור את " הפגנת האוהלים" של עובדי המרכולים ביפן, כי עמדו בפניה ובפועל רוב עובדי המרכול שם עשו ועושים זאת, לעבור לעבודה משתלמת ו"מכובדת" יותר בתום הלימודים באוניברסיטה. התכלית של הספר היא להצביע על המבנה הנפשי של הגיבורה.
כבר בבית הספר מגיבה הגיבורה למצבי דחק בפעולה דרסטית, כמו במקרה שבו שני בנים רבו ביניהם בהפסקה, והיא מרגישה מועקה על כך, היא לוקחת מקל ומכה ללא מידה ואבחנה באחד מהם. כך היא עושה למורה שמשתוללת בכיתה וכל הילדים בוכים, היא ניגשת למורה ומורידה לה את המכנסיים והתחתונים וגורמת למורה לבכות במקום שהתלמידים יבכו, כי ראתה סצנה כזאת בטלוויזיה שנערה שנלקחה על ידי שני גברים הפסיקה לבכות ברגע שהורידו ממנה את המכנסים והתחתונים.
גם השאלות במקרים מסוימים מעידות על חוסר הבנה חברתי יסודי במבנה הנפשי של גיבורתנו.
על רקע זה, של האיסורים והטבו החברתי במיוחד ביפן כמו אי ההבנה שלה מצבים חברתיים דינמיים,נוצר בה נתק רגשי, שמחפש פתרון וכך באה העבודה שהיא רוטינית, יש בה מסגרת מוגדרת וכללים ברורים שאפשר לחיות בהם ולשמור על ההסתגרות שלה.
הדבר המאפיין הוא פיתוח מנגנון העתקה והסוואה מחברה שהיא מעריכה. היא בוחרת ארנק בגד או נעליים שדומות לאלו של החברה אבל אינן זהות בדיוק.
אעז ואומר כי כנראה הסימנים הללו מעידים על תסמונת אספרגר. היציאה אל מצבים לא מוכרים מפחידה ומאיימת. גם שהייה בסביבה מפתיעה כמו שאלות של חבריה אם הייתה לה התנסות מינית, הותירה אותה לא מוכנה ולא הייתה לה רפליקה מוכנה מארסנל תשובות שהיא אגרה.
זה הסיפור. הסיום שלו מעניין ולא אחשוף אותו.
לדעתי, יש בסיפור חזרות שמאפיינות תסמונת כזאת אבל לא הכרחיות לקורא.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על בשולי הנוחות - הסדרה הקטנה #