קשה להגדיר את הספר הזה במונחי טוב או גרוע, אבל בלי ספק-שונה.
יוצא דופן, לא דומה לרוב הספרים שקראתי, 'לא בשרי ולא חלבי'. העלילה היא למעשה חיי גיבוריו על העליות (כמו זכייה מקרית של אחד-נהג מונית-בסכום גדול) והמורדות. מה הם אוהבים לעשות ועושים- לאכול, לצפות בטלוויזיה, לרוץ וסתם להתבטל. לא מעמיק ופילוסופי ולא מתיימר להיות אך חכם בהרבה מובנים. סגנונו טוב למדי ואולי קצת טפשי פה ושם. אפשר לאהוב אותו ולהתחבר - וגם טיפה להתעצבן .הפרקים בגוף ראשון ושלישי לסרוגין. היו רגעים שרציתי להפסיק בצד רצון לדעת מה יקרה וסך הכל נהניתי לקרוא אותו.
יש מסר- הרצון לשייכות, משפחה או אחרת. גאונים רוצים ויכולים להשתלב.
כתוב שורות קצרות, משפטים קצרים.
לפעמים מילים ספורות בשורה.
ווילו (ערבה) צ'אנס היא ילדה ממוצא וייטנאמי בת 12 הגרה בקליפורניה.
היא מאומצת ובעלת אובססיות.
העיקרית היא למספר 7 המלווה את חייה, החל מהיום בו הוריה המאמצים נוסעים להביא אותה הביתה- היום ה-7 לחודש ה-7.
היא סופרת בכפולות של 7 שהוא מספר ראשוני וטבעי.אחרי השבר של אבדן הוריה המאמצים היא מפסיקה.
לקשת יש 7 צבעים.
יש לה אובססיה למצבים רפואיים (מחלות) וצמחים.
ובלי ספק- היא מבריקה, גאון.מנתחת ובוחנת הכל.
ההמשך עם טיפה ספויילרים-
מנהלת בית הספר אליו היא מועמדת משוכנעת שהיא מרמה כשפתרה ללא שגיאות מבחן ידע תוך 17 דקות ו-47 שניות.
היועץ החינוכי דֶל דיוק- סוג של קוקו משכיל שאינו העיפרון הכי מחודד בקלמר, קצת אסטרונאוט ושלומפר חביב בעל כוונות טובות.הוא עורך לה מבחן אסוציאציות בזמן שהיא מנסה לחשב נפח סוכריות בצנצנת וכשהוא אומר "פאי" היא מפרטת בערך 30 ספרות אחרי הנקודה העשרונית ומסיימת -איך לא- 7 והוא משתגע.
דֶל מחלק את הילדים בטיפולו ל-4 קטגוריות אישיוּת מקודדות צבע ולא מצליח להתאים אותה לאף אחת ויוצר חדשה- גאונים. מאוחר יותר יתווספו שתיים ויהיו 7.
חבריה מעטים וחשובים לה- דֶל האגרן הכפייתי ומשפחה וייטנאמית-בעלת סלון ציפורניים, בנה ובתה המבוגרים מעט מווילו- נקשרת אליהם וגרה איתם בצריפון בחנייה ואחרי כן עם דֶל ואיתם בדירתו (עד שהוא מועף ממנה ושוכר חדר בדירה סמוכה) - ונהג מונית גזעי הנקלע לחייה במקרה . היא מרגישה שייכת ושמחה.
ועם הוריה המתים שאהבו אותה מאד- 7.
אוהבת לפעול ממריצה את חבריה להפוך את הגן העלוב ליד הבניין למפואר הודות בין היתר לערך ה-PH של הקרקע, 7.
שכן משליך למחזור שלושה מחשבים ישנים והיא לוקחת אותם ומרכיבה אחד מחלקיהם מה שמשגע אותו.
היא מנסחת מכתבים כולל בקשה לבנק בסגנון בוגר ומדהים ואי אפשר להאמין שבת 12 כתבה.
הסוף טוב- אחרי תלאות וביורוקרטיה ווילו חוזרת הביתה שמחה אחרי אישור משפטי לאפוטרופסות לדֶל ואם המשפחה פאטי . הפי אנד המעלה חיוך כשדֶל עושה הצגת שמחה ושפגט על הריצפה ומכנסיו נקרעים.
לביקורת שלי - פרט לשורה הזו יצא שיש 417 מילים- ככה יצא, בחיי.
רק חבל שהוא לא ראשוני.


















