ביקורת ספרותית על פלא מאת ר"ג' פלאסיו

---

כשלמדתי בתיכון למד איתי בשכבה ילד עם משהו קצת מוזר בפנים, בעקבות מחלה לא מדבקת שנרפא ממנה אך הותירה סימנים.
המראה שלו באמת לא היה כזה מוזר, וממש לא מפחיד, די שונה ממה שמסופר ב"פלא"... אבל גם הפגם הדי קטן הזה גרם להרבה אנשים בשכבה (שהיו כבר בתיכון!) להתעלל בו כמו ילדים קטנים.
בניגוד אלי, שאחרי שנים עם אותה שכבה הגעתי כבר למודעות לגבי מצבי החברתי (שאגב לא היה קשור למראה חיצוני או להתנהגות, סתם פשוט מישהו בעל השפעה החליט שאני לא מישהי שכדאי להסתובב איתה ואחרים פשוט יישרו קו.)
ובתיכון כבר לא ממש ניסיתי להשתלב,
הילד הזה דווקא לא הפסיק לנסות להיות חלק ממה שקורה בשכבה -
זה היה כואב ומעורר השראה לראות את זה באותו זמן.
לא ידעתי איך להתייחס לזה,
מצד אחד חשבתי :
"למה הוא בכלל מנסה? כמה שהוא תמים"
מצד שני חשבתי :
"איזה אומץ זה להתנהג ככה, הוא בטוח יודע מה אומרים עליו..."
אז הוא לא באמת נהיה מקובל בסוף, אבל אני בטוחה שכמוני עוד כמה אנשים התפעלו מהאומץ שלו, בסתר.

לכן אני חושבת שהספר "פלא" מאוד לא ריאליסטי.
על דברים הרבה יותר קטנים ילדים צריכים לעבור התעללויות בבתי ספר וזה הרבה פעמים נשאר ככה ולא קורה איזה שינוי,
ולרוב גם עצם לידתו של ילד עם מצב רפואי כזה לא משאירה את משפחתו כמו שהיא... גם אם הם לוקחים את האחריות לטיפולו קשה לי להאמין שהם לא מוציאים לפעמים אגרסיות על כך, גם כלפיו שלא באשמתו...
חוץ מזה במציאות בנות בגיל ההתבגרות מתנהגות כמו אהמ... בנות בגיל ההתבגרות! וקשה לי לחשוב שהן אכן כל כך מתחשבות ומבינות ברמה כזאת כמו אחותו של אוגי גיבור הספר.
אבל אף על פי כן הספר מצליח לגבור על אילוצי העלילה, שבסופו של דבר אמורה להתאים לילדים, וסגנון הכתיבה מבריק.

צפיתי בסרט לפני שקראתי אותו, ואין בכלל מה להשוות. הסרט חמוד אבל די קלישאה, בטח לא אחד הסרטים שמותירים רושם
אבל הספר ממש כן, בזכות הכתיבה שמצליחה איכשהו כן ליצור אמינות בסצינות (על אף שהסוף די קלישאתי מדי בשבילי אבל נסלח על זה כי זה רק ממש בעמודים האחרונים. עד אז הכתיבה פשוט מבריקה)

בכלל לא הייתי אמורה לקרוא את הספר הזה, הורדתי אותו בדיגיטלי כדי לבחון רעיון שהיה לי בקשר לניתוח ממוחשב של טקסטים ספרותיים
והתחלתי לקרוא משיעמום.
לקרוא את הספר הזה -
זה אחד הדברים הכי טובים שתוכלו לעשות עם השיעמום שלכם
ממש ממליצה.
וחוץ מזה היו כמה משפטים מעולים שאני לוקחת מהספר כמו:
"אל תתאמצו להיות מגניבים. תמיד קולטים את זה וזה מה זה לא קוּל"
(ואגב, כל כך היה בא לי שבאמת יהיה מורה כזה כמו המורה של גיבור הספר שביקש מתלמידיו לשלוח לו אמרות שהמציאו, וזו אחת מהם. חבל שאין לי למי לשלוח את האמרות שלי... או שאין לי תלמידים שאפשר לתת להם את המשימה הזו)
"לפעמים ברווז הוא רק ברווז"
והמשפט שהכי אהבתי -
"תמיד יהיו אנשים מטומטמים בעולם, אוגי"

שנה טובה

» ביקורות נוספות של המורה יעלה
» ביקורות נוספות על פלא