ביקורת ספרותית על 21 מחשבות על המאה ה-21 מאת יובל נח הררי
ספר מעולה

---

זהו הספר השלישי שאני קורא משל נח הררי. הרעיונות המובעים בו הדהדו כבר בספריו הקודמים, וזו תהיה הטענה העיקרית כנגד הספר הזה. טענה אחרת שיכולה להיות כנגד הספר היא שכל מי שהעביר עפעוף, רפרוף, דפדוף על כתבות בעיתונים כמו הארץ, מגזינים כמו הדה-מרקר ועיתונים מתמחים כמו גלובס וכלכליסט, הרי שממילא נושאים רבים מהספר כבר הוזכרו איכשהו שם וכך תוך כדי נשנוש בשקיקה של פיצה דקיקה וטפטוף רוטב שום על העיתון, שום חדש תחת השמש לא התגלה.
אם כן, למה לקרוא בספר? או, טוב ששאלתם, למרות שלא שמעתי מילה מפיכם, אבל אני כאן לענות על כל מיני סוגי שאלות, גם כאלה שלא נשאלו. הרי עם נטול סקרנות כמונו מזמן לא נראה בעידן המודרני. יובל נח הררי יודע להגיש מידע. הוא יודע לא להכביד, לא לטרחן, לא להאריך שלא במידה, ולמרות שנראה שכבר הודהדנו בעבר במה שכתב, הכל מסוכם היטב, מאיר עיניים ומעניין עד מרתק. שווה וראוי שמקבלי החלטות בתחומים מחינוך עד בריאות, עבור דרך ביטחון עד עבודה ורווחה יקראו ויפנימו. לפעול נכון ובכיוון זו כבר בקשה גדולה מדי. לעיתים נדמה, שזו בקשה גדולה מדי מקובעי המדיניות, קרי ח"כים, שיקראו בכלל ספר.
כמו שהחיטה בייתה את אדם, רעיון פנומנלי מספרו הראשון, גם כאן רעיון מלבב נוסף: אם ממילא אנחנו עומדים להפוך לחסרי ערך מבחינת עבודה, שלא תהיה לנו בעוד עשורים מעטים, אולי כדאי שנקדיש עצמנו ללימוד? להפוך ולהפוך בסוגיה זו או אחרת, עד שלא תישאר אבן שלא הפכנו? אופס, החרדים עושים זאת כבר עכשיו, אחרי שהפכו גבם לעבודה. תחשבו על זה.
ותחשבו גם על זה: מדינות ודתות הם פשוט מועדוני אוהדים על סטרואידים. ספר עיון פופולרי לא צריך יותר ממשפטים כאלה כדי להצית את הדימיון. הספר עמוס בהם. נח הררי לא נח לרגע ומתקיף את התודעה שלנו במחשבות, שלא תמיד הם חדשות, כאמור, אבל יחדיו הם יוצרים איזושהי מסה קריטית. קריטי לקרוא.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על 21 מחשבות על המאה ה-21