ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שני, 26 באוגוסט, 2019
ע"י בנצי גורן
ע"י בנצי גורן
אפתח בגילוי נאות: אני פריק של מוסיקה, מאזין, קורא על מוסיקה ומידי פעם גם כותב עליה קצת. תמיד חשבתי כי אין לנו חיים בלי מוסיקה. לכן כשנפל לידי הספר הזה, היה לי ברור כי הספרים האחרים ימתינו לתורם.
אומר כבר עתה כי מדובר בספר טוב שנהניתי לקרוא, אך עם סיומו היתה לי תחושה כי משהו בכל זאת התפספס כאן.
כבר בפרולוג מבינים כי זוהי יצירה שכולה מתח ומסתורין. ואכן בתחילה מתחוללת סדרת אירועים לא צפויים המסופרים גוף ראשון על ידי הכותב. הוא מספר לנו כיצד רכש במכירה פומבית (תמורת סכום צנוע מאוד) כינור נדיר של אחד מבוני כלי הקשת המוערכים ביותר של מחוז טירול במאה ה-17. בעודו בוחן את הכינור בחדרו בבית המלון, מופיע בחדרו זר המבקש לקנות ממנו את כלי הנגינה המפואר, ומציע לו סכום גדול פי שלושה ויותר. חקירה קצרה מגלה כי הזר המסתורי, המספר השני, הוא סופר משוגע למוסיקה שביקש זמן רב לספר סיפור ש"המוסיקה תהיה הגיבורה הראשית שבו", ופגישה גורלית זימנה לו סיפור כזה, שאותו הוא מגולל מפיו של מספר שלישי. כפי שהבנתם, יש כאן עודף מספרים ללא כל צורך.
הסיפור גולש אל ילדותו של המספר (השלישי), אל תיאור לימודיו בבית ספר למוסיקה שהיה מאוד תובעני בדרישותיו, אל אורח החיים הספרטני כמעט באותו מוסד ועל ידידות שנקשרת בין המספר לבין תלמיד אחר בבית הספר המזמין אותו לבלות איתו ביחד בחופשה. בשלה זה מופרעת החברות על ידי פער המעמדות בין הילדים ואז מתחיל הקטע של המתח, המיסתורין והסוף המפתיע. האם החברות שורדת את הפער הזה? תצטרכו לקרוא את הספר כדי לדעת.
התקופה בה מתרחשת העלילה היא שנות השלושים באוסטריה, עליית הנאציזם באירופה, סיפוחה של אוסטריה לגרמניה (האנשלוס) והמלחמה שמיד תפרוץ, אך כל אלו הם רק ברקע הסיפור (למרות שמוזכר גירושם של התלמידים היהודים מבית הספר וביטול קונצרטים של נגנית יהודיה) ואינם חלק מהעלילה.
הבסיס של העלילה מצוין ומכיוון שאני בטוח כי ניתן היה להוציא ממנו יותר, אתן לו 4 כוכבים בסולם גורן.
זהו ספרון של פחות מ-150 עמדים הנקראים מהר מאוד.
21 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
בנצי גורן
(לפני 6 שנים)
תודה פואנטה. רשמתי. שאי ברכה.
|
|
פואנטה℗
(לפני 6 שנים)
ההמלצות שלי:
אדוניס / דוד טרבאי מותו של בנימין / דניאל כהן-שגיא המאסטרו / טים וין-ג'ונס |
|
בנצי גורן
(לפני 6 שנים)
יעל, הקריאה אינה תחליף להאזנה.
היא רק בנוסף לזה.
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים)
אפרתי - שמחה בשבילך שאת נהנית גם מלקרוא על מוסיקה.
מבחינתי יש חוויות שצריך לחוות, לא לקרוא עליהן, ומוסיקה ביניהן. |
|
בנצי גורן
(לפני 6 שנים)
אפרתי, על ענין ההתכתבות אני מסכים אתך לחלוטין.
ובקשר לז'אנרים המועדפים עלי: ג'אז ומוסיקה קלאסית בעקר לפסנתר, אבל לא רק. מעדיף בלי ווקאליזות.
|
|
אפרתי
(לפני 6 שנים)
יעל ובנצי, כמכורה למוסיקה בלי רצון להיגמל, אני שמחה לקרוא על מוסיקה, (קלאסית,כמובן)
כי זה מעשיר אותי תמיד. אותו דבר גם על אומנות פלסטית.
אני לא מרגישה שזה כמו ללמוד שחיה בהתכתבות. המוסיקה שאני הכי אוהבת (ואני מתארת לעצמי, בנצי, שגם אתה) היא מוסיקה עתיקה. בארוק וגם רנסנס, ווקאלית עדיף. |
|
מורי
(לפני 6 שנים)
חני, פרלמן הוא כנר, בך קומפוזיטור.
|
|
בנצי גורן
(לפני 6 שנים)
חני, אם אהבת את פרלמן, יש לך טעם טוב.
סקאוט, ממתין לרשמים.
|
|
סקאוט
(לפני 6 שנים)
בנצי, תודה. נשמע ספר מעניין וייחודי. מוסיפה לרשימה.
|
|
חני
(לפני 6 שנים)
אהבתי את פרלמן...למרות שאינני מחסידי הקלאסי, נהנתי מאוד.
בך מוכר יותר.
|
|
חני
(לפני 6 שנים)
חח בנצי היה נדמה לי שאתה מדבר על רוק לא קלאסי...
תודה תודה אקשיב.
|
|
בנצי גורן
(לפני 6 שנים)
תודה חני. מוזכרים כמה מלחינים ידועים.
מכולם יש לי חיבה לבאך.
נסי את זה: https://www.youtube.com/watch?v=QqA3qQMKueA והנה פרלמן: https://www.youtube.com/watch?v=5bVRTtcWmXI |
|
חני
(לפני 6 שנים)
לא סיפרת על המוסיקה המוסכרת בספר. איז סוג?
אוהבת ספרים שמזכירים שירים מכל סוג.
יופי של סקירה. |
|
בנצי גורן
(לפני 6 שנים)
תודה סוריקטה. אחפש.
|
|
סוריקטה
(לפני 6 שנים)
אני חוששת שאהיה הרבה פחות סלחנית ממך ולכן נראה לי שעדיף שלא אקרא את זה.
אם לא קראת, ממליצה על הטובע של ברנהרד. גם הוא עוסק במוסיקה ונראה לי שתאהב.
|
|
בנצי גורן
(לפני 6 שנים)
תודה מחשבות, תודה יעל.
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים)
כחובבת מוסיקה בעצמי אני לא מבינה איך אפשר לקרוא עליה... דומה בעיני ללמוד שחייה בהתכתבות.
הביקורת מהוקצעת, כרגיל. |
|
מורי
(לפני 6 שנים)
נשמע מעניין.
|
21 הקוראים שאהבו את הביקורת