אני באמצעו של הספר ואני מבינה את דברייה של גלית, אם כי אני חייבת לומר שאני דווקא יכולה להבין מצד שני, למרות הכול, מדוע הספר אהוב על ידי רבים. המטיפנות למוסר באמת צורמת עם קריאת הספר אבל יש שם סיפורים טובים שמעפילים על התחושה הזאת, כמו למשל ליד מיטת אביו החולה ועל הנער שהציל את סבתו מידי סכינו של שודד.

תודה, בת-יה.
הביקורת האחרונה שכתבתי ביום חמישי האחרון כבר נדחקה לעמוד הרביעי... מבאס.

אני דווקא התרשמתי הרבה יותר מן הסיפור " ליד מיטת אביו החולה " בגדול זה ספר מאד מגמתי , מאד דידקטי מאכיל אותך מוסר השכל בכפית , בעצם עם דחפור , גם כילדה לא ממש התלהבתי ממנו, ואחרי קריאה אחת כבר הייתי מדלגת וקוראת רק את סיפור החודש.

באיזה הוצאה כדי לקרוא אותו?? עמיחי או כתר? ומדוע ההוצאה של כתר מכילה מספר עמודים מצומצם לעומת עמיחי??

ספר מעולה! קראתי אותו לפני כשנתיים בפעם הראשונה ונשבתי בקסמו.

בתיה תקני אותי אם אני טועה, קראתי אותו כנערה, חלפו מאז כמה עשורים, אבל מה שגרם לספר הזה להיות פופולרי כל כך הוא דווקא בגלל סיפור "הלב" שעליו באמת עשו את הסדרה.
זה כעקרון ספר שמיועד לבני נוער
חבל באמת שלא כתבת ביקורת עליו זו נוסטלגיה

בת יה, לא אתנגד אם תכתבי (-:
אני יודעת. זה מבוסס על סיפור מתוך הספר וגם זה באופן רופף.

רחלי, תודה. נכון.

סקאוט, ראי תשובתי למחשבות על הספר. הסידרה היא לא הספר. בכלל לא !
אולי בכל זאת הייתי צריכה לכתוב ביקורת -:)

פרפר צהוב, תודה. מסכימה עם כל מילה.

פרפר- אתה אוכל ספרים? תזהר מקלקול קיבה (-:

מביך להודות שטרם קראתי את הספר ( כמובן שהוא ברשימה) אבל את הסדרה ראיתי גם ראיתי והיא סחטה ממני דמעות.

שבת שלום בת יה, רק עכשיו שמתי לב לאטרף, הזוי

בת-יה- את זוכרת על מה הסיפור 'הלב'? סיפור החודש הבולט שאני זוכר הוא של מרקו היוצא לחפש את אמו החולה-מן האפנינים אל האנדים-וכמדומני שממנו עשו סדרה.אולי טועה.

בת-יה- העמוד הראשי הוא של "ביקורות" והראשון-זה שנפתח כשנכנסים לאתר? או להפך?

אין,פרפר צהוב.כך חולפת תהילת עולם כל כך הרבה סוגי לחמים שכבר אי אפשר לזכור.
ומוצרי חלב.

היה מומלץ גם שביקורות של שורה אחת, שבעצם לא אומרות כלום, לא יכנסו כלל למסך הראשי.

הוא זכור לי כספר מרגש בילדות (אולי סוחט דמעות קצת מעבר לנדרש). נקנה במקור בהקפה אצל רוכל הספרים השכונתי (כן, פעם מכרו ספרים מבית לבית, ועוד בהקפה). בכל מקרה רכשתי אותו שוב לזכר הנוסטלגיה.

איפה הספרים של פעם והלחם השחור הפשוט והטעים עם הקרום המתפצפץ, שהיה נמכר גם בחצאים. היום לחלק גדול מהלחמים (והספרים) יש טעם של פלסטיק.

טוב לדעת. תמיד לומדים משהו חדש.

מחשבות, אם כבר: זה הספר השלם. לא יצאה עליו שום סידרה.
בתוך הספר השלם יש סיפורים חודשיים שאותם מקריא המורה לכיתה. סיפור חודשי אחד הוא "הלב" (בספר הוא נקרא: מן האפנינים עד לאנדים) ורק על סיפור זה נעשתה הסידרה.
אם עדיין לא קראת את הספר השלם - מומלץ! דחוף!

כרמליטה, תודה. כולנו היינו חדשים פה פעם, אבל כשאני מגיעה למקום חדש, אני נוהגת כמו
שצריך להתנהג פיל בחנות חרסינה. מסתכלת, בודקת ורק אז מתחילה לרשום. ואני מקווה שיש עוד אחרים שנוהגים כך.
לדהור במקום שאתה לא מכיר מביא בדרך כלל אסון.
פרט לזה, למה בדקתי? כי גם רצף של ביקורות לא אמור לחסל את העמוד הראשי. הביקורות הרציפות אמורות לעבור לעמוד הראשון
של הביקורות, אבל לא לפגוע בראשי. ולמה זה קרה - לא ברור לי.

אין מי שלא קרא/ראה סידרה.

ראובן ואמון, תודה -:)

כן זה ספר נהדר.

בתיה - ספר זכור לטוב.
רוזי חדשה ואינה מכירה את כללי האתר.
הגבתי לה. מקווה שתשתף פעולה.

בכל מקרה - תודה ששברת את הרצף.

ספר יפה להפליא,מיוחד במינו