ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שבת, 3 באוגוסט, 2019
ע"י טוביה
ע"י טוביה
בר התרנגול.
בזמנו קראתי תקצירים של ספרי ג'ון גרישם ומאחר וכבר עברתי בנעורי את ספרי אגטה כריסטי הערכתי שלא אמצא עניין רב בספריו, לא מפני שאינם כתובים היטב, הרי אגטה כריסטי כותבת מחוננת, אלא מפני שנדמה היה לי שמציתי את הטריק של ספרי המתח. כיוון שנועדתי לעבור מסלול קצר של נסיעות חשבתי שבר התרנגול יהיה מתאים להמתנות שבין הזמנים. ואכן אני בהחלט ממליץ לקרוא ספר זה ברכבת, במטוס ובחדר ההמתנה של המלון. כמו אצל אגטה כריסטי, כך גם אצל ג'ון גרישם האמירה הספרותית, החברתית אם תרצו אינה נמצאת במה שהסופר אומר לנו, אלא במה שאינו אומר לנו. מסיבה זו נראה לי תקציר הספר חוטא בכך שהוא מציב את מארק, טוד וזולה כמרכז העלילה, כאשר המניע, העוצמה הרגשית ורמת הנועזות של פעולתם נובעת מהתאבדותו של גורדי חברם אשר לפני מותו סיפק להם את מפת הדרכים להגיע ליעדם. לכן מעבר לפשטות הכתיבה ולרגעי השעשוע, נחמד להעיף מבט על הנוף החולף ביעף בחלון הרכבת ולהרהר בשאלה – האם התכוון המחבר לומר לנו דבר מה ? אם הוא התכוון למשהו אז אין ספק שלמרות שסיפורו של גורדי מתומצת בפרק אחד או שניים, הוא מרכז העלילה.
5 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
אפרתי
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
התייאשתי מהר מהספר. גם בסולם גרישם הוא די בינוני, מה שעושה אותו סופר (ו' בשורוק) בינוני.
מכיוון שגרישם הוא סופר (ו' בחולם) חברתי ולכן אני אוהבת את ספריו, ניתן להגיע למסקנה המתבקשת מבלי לקרוא את כל הספר: הלוואות סטודנטים בארצות הברית הן רעה חולה ורמייה גדולה. נקודה.
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
למה התכוונת כשכתבת "בזמנו קראתי תקצירים של ספרי ג'ון גרישם"?
|
5 הקוראים שאהבו את הביקורת