ביקורת ספרותית על אור היום מאת גראהם סוויפט
ספר טוב

---

R712 לחדר 7.

יכול להיות שזה היה אופנתי אז, ב-2003, כשזה נכתב. אני לא זוכרת. אפשר להמליץ למי שאוהב לקרוא סוג כזה של טקסט אבל צריך לחשוב אם יש בכלל מישהו כזה שאני מכירה. אולי ט'. לא בטוח אבל אני יכולה לתת לה את העותק שיש לי. אין טעם לשמור אותו.

זה לא 'לא מעורר מחשבה'. להיפך. כשהטקסט מפורר אולי יש הרבה יותר מקום למחשבות. הרי משהו צריך להדביק הכל ואם אף אחד לא עשה את זה בשבילך, את יכולה לבד. בשביל מה יש לך מוח? חלק מהמחשבות אפילו מוצאות חן בעיניך.

למשל זאת: את שוכבת במיטה וקוראת. באותו זמן את מעלה תמונות לרשת (את איכשהו חייבת למלא את השני טרה שרכשת מגוגל ולהיפטר מכל הדיסקים הקשיחים עם התמונות שאף אחד אף פעם לא ירצה לראות). הם מדברים על תמונות בתוך הטקסט הזה שאת קוראת ואז את שואלת את עצמך אם פעם ימדדו נפח זכרון אחרת. אולי תוכלי לקנות איזה שטח אחסון של 2 מ"א.

R432 לחדר 4. אולי אני אלך לקנות סנדביץ' בארומה? אני אספיק לפני שיקראו לי? נראה שיש עוד כמה חוץ ממני שמחכים ל-3 ככה שאין סיכוי שאני אצליח לחזור לעבודה לצהרים.

איך ממירים את זה לטרות, את המוחות אדם? אולי כמו פונקציית המרה של כוח סוס?

אבל אלה לא רק מחשבות ספורדיות. כן יש סיפור. זה גם מעניין כי את לא עד הסוף מבינה אותו, את הבלש הזה שמאוהב באישה הזאת, אבל נדמה לך שאם תדעי עליו קצת יותר, נניח למה הוא כבר לא במשטרה או מה קרה לו עם אישתו או איפה נמצאת האישה הזאת שהוא מאוהב בה ומה בדיוק היא עשתה ולמה, אולי אז תביני.

לא בטוח שאפשר לכמת הכל. גם לא בטוח שצריך להבין. אולי מספיק להסתכל על זה ככה, על הפירורים, ולהסתפק בזה. עובדה שיש אנשים שנהנים מאוכל נטול גלוטן, אז למה לא להנות מטקסט כזה?

R305 לחדר 3.

» ביקורות נוספות של סוריקטה
» ביקורות נוספות על אור היום