הייתכן שביצעתי התחלפות, ללא ידיעתי, עם אדם שאוהב את ספריו של יואב בלום? בהחלט אפשרי. רק לפני כשבועיים או שלושה, קרה מקרה קודם, בו חשדתי גם כן שאולי ביצעתי התחלפות, הפעם עם אדם שלא מתחבר לספריו של מיכאיל בולגקוב, לאחר שניסיתי לקרוא את "הביצים הגורליות" ולא צלחתי אותו, לעומת ספרים אחרים שלו שאהבתי מאוד.
אם כי, ישנה עוד אופצייה, והיא שיואב בלום ביצע התחלפות עם סופר מנוסה יותר, ברור יותר ופחות מפוזר ומבולגן. בקיצור, עם סופר טוב יותר.
כך או כך, מדובר בספר מעניין מאוד.
כמה פעמים שמעתם מישהו אומר למישהו אחר, את המשפט הבא: "יואו, איך בא לי להתחלף איתך!"
אז זהו, שבספר הזה המשפט הזה מקבל משמעות נוספת, משודרגת יותר. הוא מתרחש במציאות קצת אחרת, בה אנשים יכולים להתחלף עם אנשים אחרים, בעזרת צמידים. הנפש שלך נשארת הנפש שלך, אלא שאתה לובש גוף אחר. האדם שאיתו התחלף, נמצא כעת בגוף שלך, אבל הנפש נשארת שלו.
נשמע מבלבל? דווקא לא כל כך. הרעיון נבנה לאט לאט, בהדרגה, ויואב בלום לא מרבה בדברים שעלולים ליצור סיבוך מיותר אצל הקורא. הספר מדי פעם גם מעורר אצל הקורא מחשבות, ועם זאת הוא מאוד קליל וישראלי. יש בו רעיונות מאוד מגניבים, וכמקובל בספרים מסוג זה - ספרים שמתרחשים במציאות אחרת בעולם מוכר - יש אינסוף סיטואציות שאפשר לדוש בהן.
כשהגעתי לעמודים האחרונים של הספר, קרה משהו שלא היה בשליטתי, והתחלפתי חזרה לעצמי שלא מתחבר ליואב בלום.
הסוף מוזר, לא ברור, דרמטי מדי, ובכללי די חלש. אבל הי, לפחות הגעתי לסוף.
***
נ.ב - זה לא אני שכותב את הביקורת הזו. ביצעתי התחלפות עם מישהו אחר, פעיל מאוד באתר.
נ.ב.ב - נעים לחזור. גם אם זה לא באמת אני.

















