במשך שנים רבות הצטיירה בעיניי מערכת בתי המשפט כמוסד ממלכתי, אצילי ורשמי, שיושבים בו אנשים בעלי מצפון, דרך ארץ, כאלה שגורמים לאימהות שלהם להתרומם להזדקף ולהתגאות.
הפעם הראשונה שהבועה התפוצצה הייתה שישה חודשים לאחר שאחותי נהרגה בתאונת דרכים מזעזעת ומיותרת בכביש 6, רגע לפני חג הפסח, כשכל המשפחה עודנה לא מעכלת, המומה, אנו מקבלים את הבשורה כי שופט בית משפט מחוזי החליט להחזיר לנהג את רישיונו למרות המלצת המשטרה שלא לעשות זאת.
נימוקו של השופט: "על הנהג לפרנס את משפחתו".
כתבתי בזמנו מכתב חריף, פניתי לכל מי שיכולתי, זה לא עזר! השופט החליט לשים על כף המאזניים את פרנסתו של הנהג, אל מול המוות של אחותי ועובדת נוספת נהרגה יחד איתה.
בספר "השופט", מתואר אריאל בן אליאס כאדם שדרכו סלולה היטב לבית משפט העליון, בתנאי שלא יימצא חלילה "כתם" בעברו.
הספר מגולל את חייהם של אריאל, מרסל, נתן...כל אחד מהם מתקשר לרעהו, בדרך זו או אחרת.אריאל רווק מושבע, צעיר, ומבוסס במעמדו, נמרץ, גדל כבן יחיד, אינו יודע מיהו אביו. הוא נושא בליבו סוד אפל, סוד אותו לא חלק עם איש, סוד ששמור בתוך כספת ליבו, סוד שרודף אותו ביום ובעיקר בסיוטים בליילה, סוד שאינו נותן לנשמתו מרגוע ושלווה.
אריאל נפגש עם אישה נשואה אותה הכיר דרך האינטרנט, הפגישה הזו עולה לו ביוקר, מערערת את עולמו, מסכנת את מינויו, מה היה קורה אילו לא יצא אריאל לפגישה עם אישה נשואה?
מרסל, נערה צעירה עם חלומות וורודים ומתוקים, נישאת לטייקון עסקים לא מתוך אהבה, אלא מתוך ביטחון כלכלי, היום אלמנה, מהסוג שאינה יודעת מאומה על חיי בעלה, ומסתבר שגם על ילדיה כמו שנאמר: פחות תדע, פחות תתלכלך, כמה שפחות לדעת כך הנשמה שלך פחות תתלכלך.
נתן שאהבתו למחשבים הפכה אותו למומחה בתחום, אימו של אריאל שהסתירה שנים רבות סוד אפל, ואולי אם הייתה מדברת לא היה נאלץ אריאל לעבור את סיוט חייו?
המוטיב המרכזי בספר שחוזר על עצמו פרק אחר פרק, הוא הבחירה! הבחירה שלנו! מה המניעים שלנו? האם הם אנושיים? האם הם אגואיזם טהור? האם התפקיד / העושר שומר עלינו מעל לחוק?
הפעם השניה שהתפוצצה הבועה, הייתה לא מזמן כשהתפוצצה פרשת "מין תמורת מינוי" שהסעירה רבות את מערכת בתי המשפט, וסיפקה לפרשנים עוד כמה שעות צפייה ודיבורים וספקולציות.
וויתרתי, אני כבר לא רוצה להיות שופטת, המממ אולי כן, במגרש הכדורגל.
















