• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
שרה גבורת (גיבורת) "נילי"

שרה גבורת (גיבורת) "נילי"

מאת דבורה עומר

הביקורת של מוריה

תמונה של מוריה
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
שרה גבורת (גיבורת) "נילי"

שרה גבורת (גיבורת) "נילי"

מאת דבורה עומר

הביקורת של מוריה

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של מוריה
הוצאה לאור:שרברק
0
סדרה:נועזים #1
קטגוריה:מקור (נוער)
הקודמת
כרובי
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 15 שנים

“בתור ילדה בערך בת אחת עשרה קראתי את הספר לראשונה, מאז במהלך שנות היתבגרותי קראתי אותו כמה פעמים, וככ”

6/50
ביקורות על שרה גבורת (גיבורת) "נילי"
הבאה
בר20
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 7 שנים•1 דקות קריאה

כשבעקבות הסיפור הזה, הוותיק כלכך שנכתב בשנת 1967 בשפה של אז, הילדה הקטנה של עכשיו הופכת למעריצה של שרה אהרונסון ופעילותה.
ואגב כך, לומדת בגילה הצעיר, בסקרנות ובעניין רב להכיר את הדמויות המובילות הנוספות סביבה של שרה (את האחים לבית אהרונסון, אבשלום פיינברג, גם אחרים) ואודות פעילותם, כשכך מרותקת לדמותה של שרה - היא לומדת פרק אחד בסיפורה של תקופה. של מאבק בדרך לתקומה - את סיפורה של המחתרת ניל"י - הסודית והגלויה,
פרק בחקר הבוטניקה והפעילות החקלאית אז ושם. ובכלל פרק בתולדות היישוב היהודי, ובחיי שכניו, במאבק היישוב בעות'מאנים, בתקומה בהקמה, ובקשיי היומ-יום.
כשבעקבות הסיפור הזה - באה הסקרנות לדעת עוד ובאות שאלות רבות - מדביקה את האחים שלה בסיפורי ניל"י אז גם יוצאים לטיול לזיכרון ולעתלית בעקבות הסיפור - וגם (ולא פחות משמעותי ומעיד על ההערצה) בקשה להתחפש בפורים לשרה גיבורת ניל"י.
אפשר לומר שהסיפור הזה - הוותיק כלכך, שנכתב בשפה שהתאימה יותר לימים שאמא הייתה ילדה (ועוד קודם) - נהדר ומאד מוצלח.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של Mira
Mira
תמונה של רץ
רץ
תמונה של רויטל ק.
רויטל ק.
תמונה של אדמה
אדמה
תמונה של מושמוש
מושמוש
תמונה של עמיחי
עמיחי
תמונה של Tamas
Tamas
תמונה של זלי
זלי
11קוראים|גיל ממוצע56|45%נשים

על המבקרת

תמונה של מוריה

מוריה

חברה מזה 8 שנים
17 ביקורות•212 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מקור (נוער)
תמונה של מוריה
מוריה
חברה באתר מזה 8 שנים
ביקורות17
לייקים שקיבלה212
דירוג ממוצע3.8 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת5ספרות מקורית3מקור (נוער)2

דיון על הביקורת

2 תגובות
רץ
רץ•לפני 7 שנים

סבא רבא שלי היה ממייסדי זיכרון יעקב, השני עבד אצל אהרון אהרונסון בחוות הניסויים בעתלית.

אביבל'ה
אביבל'ה •לפני 7 שנים
ספר מדהים, תודה רבה! :)
2 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של מוריה

המטופלת השקטה

המטופלת השקטה

אלכס מיכאלידס

אגדיר את "המטופלת השקטה" כטוב.
אמנם די מההתחלה ועד לרבע האחרון של הסיפור הייתי בטוחה שאני יודעת מה יהיה סופו (ולכן חשבתי לאורכו שהוא לא טוב ושהוא שקוף מדיי למותחן),
ובנוסף הדמויות לא שכנעו. א ב ל - הנה ברבע האחרון הגיע טוויסט כזה שהביא איתו אבל גדול ומעולה.
והסוף הסופי - הפך אותו לטוב מאוד. ממש טוב.
ועד לשם, הוא נקרא במהירות זורמת וקלילה.
אז המכלול ולסיכום - ספר שווה ומומלץ.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•מוריה
ארץ איומה

ארץ איומה

קית גסן

המסע האישי שלי אל מוסקבה של היום הושלם עם "ארץ איומה" הטוב.
מסע שכלל לצד ביקור היכרות-לימוד ועניין במוסקבה של היום, קריאה וצפייה ביצירות מאת שלושה 'בריה"מים' (=ילדי ביה"מ שעלו לארץ בילדותם או בני ה'דור וחצי' אלו שנולדו בארץ לעולים חדשים מאוד (ההגדרות שלהם). אלה גם אלה גדלו בבתים דומים, אפשר לומר זהים ועטופים שיריון-משקעים ושפת התנהגות זהה.
ארץ איומה הוא סיפור מסע (חזרה) של אנדריי (אנדריוש) אל מוסקבה, אותה עזב כילד והיגר עם משפחתו לארה"ב, ואליה חזר כדי לבקר את סבתו ולסייע לה. חזר ונשאר חודשים ארוכים בתהליך גילוי עצמי והבנה מיהו באמת ולמה ככה - בתוך ומתוך המנטליות, החברה, אורח החיים, הסביבה שמצא וחקר ולמד להכיר.
את הכריכה עוטף הציור "תור ללחם" של האמנית זויה צ'רקבקי, שהוצג ב"פרבדה" (תערוכת [נהדרת] של ציוריה) שהוצגה בשנה האחרונה במוזיאון ישראל והביאה את הגילוי העצמי של האמנית אשר תוך כדי עבודת היצירה חזרה אל זויה הרוסייה, הילדה-העולה החדשה ממוסקבה. היא ניסתה להבין בתוך תהליך היצירה את החיים שלה בהווה שמושפעים לגמרי מהמנטליות, הקשיים, החוויות המכוננות לטוב ולרע שעברה ועוברת.
(המסע שלי התחיל בספר "מזוודה על השלג" simania.co.il/showReview.php?reviewId=110819 שם עברה אולה גרויסמן מסע דומה מאוד למסעו של אנדריי, כששבה למוסקבה כאישה צעירה, בשליחות אמה כדי להביא את אפרו של סבה ארצה. נסעה ראתה ולא הבינה ונשארה לשבועות ארוכים של גילוי עצמה בסביבת עיר הולדתה).
השלושה סגרו מעגל, והספר הזה מומלץ - כי הוא טוב וכי המסע שלהם מרתק.
לאחר שפתרו או יותר הבינו את סימני השאלה שליוו את חייבם - שמחו לעזוב את הכפור האפור (תרתי משמע) ולחזור אל השמש שמחממת ומאירה את ה'ארץ החדשה שלהם' ישראל בשניים מהמקרים וארה"ב במקרה של אנריי בארץ איומה.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•מוריה
שמיים שאין להם חוף

שמיים שאין להם חוף

יפעת ארליך

לזכרו של בניה שראל
ספר מקסים משעשע וכואב - שנכתב לפעמים ב"מדוברת", לפעמים ב"ספרותית" ולפעמים אחרת - וזה בסדר.
על בניה שראל - שהיה בחור מקסים, קצת סוער וקצת מרדן וגם אנושי וכשרוני. שהספיק לא מעט וגם היה בתחילת הדרך - והיה בסדר. יותר מבסדר. הרבה יותר.
הספיק לא מעט ורק קצת.
הוא פיקד והעז וצריך היה להיות עוד ועוד, צריך היה להמשיך בעוז ובענווה. וטייל וניסה וצריך היה לחוות עוד ועוד. וחיפש דרך, התלבט, שאל - ואולי מצא וצריך היה עוד ועוד, ואהב והתארס ו - וזהו.
כאן הכול נגדע.
והיה.
וצוק איתן ויום שישי שהיה שחור - וחמש שנים שהוא כבר לא.
ויפעת ארליך שהביאה את הסיפור היפה לזכרו הברוך.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•מוריה
חיים קטנים

חיים קטנים

האניה ינגיהארה

לרוב אינני אוהבת ספרות אמריקנית. לא מתחברת.
לא לספרות ולא לתרבות האמריקנית בכלל על כל גווניה. לא לרעש, לא לטרנדים הפלסטיקיים ולא לנימוס המזוייף - כאן קרה משהו אחר, אולי כי הסופרת מרקע יפני.

אתחיל מהסוף - עם סגירת הספר בסיום קריאתו, הסיפור, הדמויות השונות זה מזה והדינמיקה והחיבור המרגש ביניהן - כל המכלול המורכב כולו נשאר עם הקורא, אי אפשר שלא.
נשאר בצורת משקע מדהים של כווץ' בלב ובראש.
מטלטל, מרגש, מכמיר-לב, חזק ועצום ויפה! כלכך כלכך יפה.

ובמהלך הקריאה - הוא מטלטל, מרגש, חזק ועצום ומכווץ מעורר חמלה כלפי דמויות הגברים הצעירים השבריריים והחלשים. עד שאי אפשר להניח את הסיפור הארוך הזה עד סופו.
נהדר ובלתי נשכח!

ההתחלה - כ-20 עמודים ראשונים, ובכן הם דרשו סבלנות, היו מעט מרובי פרטים - לא משתלבים, אולי מסורבלים - צריך רק לעבור אותם, לא להסיק שזה לא זה - ולשקוע אל תוך הסיפור הנפלא.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•מוריה
נער האופניים

נער האופניים

אלי עמיר

כמו יין אדום טוב

יש ספרים כלכך מרתקים או מותחים שקשה להניח מהיד
יש כאלה מעניינים ומסקרנים שקשה להניח מהיד
יש מתחכמים שקשה להניח מהיד
יש משעממים או לא זורמים - אני עוזבת אותם תוך כדי ולא חוזרת אליהם
ויש - הנדירים האלה, המשובחים, שנלגמים-נקראים אט אט אט
בכל פעם קצת
ומחממים כמו יין טוב
כי אי אפשר מהר ואי אפשר הרבה בפעם אחת

כזה הוא נער האופניים. הוא טוב מאוד ואיטי ונדיר
(נדיר אך דומה לספריו האחרים של אלי עמיר)
ומספר פיסת היסטוריה ותרבות ראשית שנות החמישים-תקומת המדינה
וסיפור חיים של נורי הנער, העולה שכלכך מנסה להשתלב ולהתערות ומתמודד
תוך כדי לבטים, קשיים, ועם המון מוטיבצייה ומצליח כלכך יפה.
אני מניחה (לא יודעת) שזהו אותו נורי (ממש מתחבר), שבספר "יסמין" מסופר סיפור המשך חייו כגבר צעיר
בשנות השישים - בתקופת לפני ואחרי ששת הימים.

למרות הסיפור המאוד טוב, הוא ארוך, ארוך מאוד (מעל 600 עמודים) ואני חושבת שאין כל סיבה שספר (כל ספר שהוא לא מחקרי או מדעי) יהיה כלכך ארוך.
ואלי עמיר - כרגיל משובח.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•מוריה
מכתבים לעמוס

מכתבים לעמוס

תלמה אדמון

קסם של סיפור נעורים בניחוח של פעם

סיפורם היפה של עמוס (נער בן 16 מצפון הארץ), ליבת (ילדה-נערה בת 13 מדרומה) שהכירו [חד-צדדית] במחנה קיץ [כשליבת מתלהבת כולה מעמוס ועמוס לא מבחין כלל בקיומה של ה"פעוטה"], וההתכתבות הנערית הקצת מהססת וקצת מגששת ומתפתחת אט -במכתבים (דפים, בולים-מעטפות, דוור) ותזכורת לכמה מכתבים יכולים לכלול מגע-אישי והמתנה מרגשת למעטפה בתיבת הדואר וצלילה אל עולמם השונה-דומה של השניים.
כך ליבת מכתיבה עם המכתב הראשון (דפים, דואר ומגע יד אישי) והמפתיע ששלחה אל עמוס וכך שניהם מגלים שהם מעדיפים ונסחפים לרומן מתכתב - בלי להתפתות "ליפול" (למרות שמדובר בשנת 2006) אל טכנולוגיית המייל, ה-wa האינסטנט פשוט).
לעומת ספרים בעלי תוכן של רומן-מכתבים היסטורי או אחר שמציגים הבדלים בין שני הצדדים - ובכך יוצרים מתח, עניין, דו-שיח מתווכח או כדומה, כאן - למרות פוטנציאל השוני - עמוס וליבת מגלים יותר מכל את הדימיון הגדול ביניהם למרות הבדלים בבסיס (הוא יתום מלחמה מאב ובן יחיד ולה משפחה "מושלמת" של הורים ואח מקסים) - הם מגלים שהדימיון בין הבתים עולה על השוני וכך עוד ועוד.
יותר מכל מגלים השניים - עד כמה בגיל ההתבגרות כל נער/נערה בסתר לב מרגישים קצת שונה מאחרים (גם אם הוא/היא לא נתפס/ת כך בחברה ואפילו להיפך) וכמה זה בסדר ונכון להרגיש כך. וכמה העולם שלהם כלכך יותר דומה משונה.
קסם של סיפור נעורים - שחד-משמעית מתאים גם למבוגרים ונקרא ממש במהירות.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•מוריה
מזוודה על השלג

מזוודה על השלג

אולה גרויסמן

וודקה וסיגריות, שתיקה בהשפעת הקומוניזם וסגירת מעגלים.

לנה (אילנה) אשה צעירה, יוצאת בשנת 1992 למולדתה (אמא-רוסיה) בשליחות משפחתית, מטעם אמהּ ואביה ולמעשה יוצאת אל מסע - בו היא סוגרת מעגלים:
הראשון: עם אמא-רוסיה אותה עזבה בהיותה ילדה בת 5 (במעין בריחה בלי להיפרד. בלי לשמור על קשר).
השני: מול אמהּ, האישה הרוסייה, שמתכחשת בעקשנות לעברה ושותקת אותו, שמתכחשת לדמויות (המשמעותיות מאד) שהשאירה שם וגם ל'ישראליותה'.

תפאורה של וודקה ועשן סיגריות והרבה מהם לצד פגישה עם מעגלי חיי משפחתה אותם היא לומדת להכיר מחדש או לראשונה דרך הדמויות שם ודרך סבתא - באמצעות יומן חיים כתוב שהשאירה אחרי מותה - את כל אלה פגשה במוסקבה.
כשהמעגלים והחידות והפתרונים - אפופים וודקה ועשן סיגריות ושתיקת הקומוניזם - נפתחים ונסגרים למולה, למעשה עורכת לנה היכרות עומק גם עם עצמה ועם זהותה.
בתום כשבועיים היא מסיימת את המסע - נפרדת מהמולדת הישנה-חדשה-ישנה, סוגרת מעגלים, אולי פותחת אחרים חדשים גם מחודשים
וחוזרת הבייתה לתל אביב.

סיפור נהדר.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•מוריה
מיכאלה

מיכאלה

מירה מגן

מיכאלה - התאכזבתי ומאוד.
גם כי ציפיתי לשעות נעימות של קריאת עוד ספר של מירה מגן, לאחר שקראתי כמה מהם ומאוד, מאוד אהבתי את הכתיבה ואת בניית הדמויות והובלת הדרך שלהן בסיפור.
וההשוואה - לא, היא לא מטיבה עם החדש הזה "מיכאלה" של מירה מגן, אבל גם בלי השוואה - הוא לא מוצלח.

גם כאן כמו בקודמים העיסוק הוא בדמויות ובמורכבות הפנימית שלהן ובקשר והתקשורת ביניהן והיה למה לצפות, אלא ש -

עד (בערך) עמ' 210 לא קורה הרבה. לא קורה כמעט כלום. השעמום משתלט על הקריאה והקריאה ממשיכה מתוך המחשבה שאולי עוד יקרה משהו.
מעמוד זה (בערך) ועד לסוף הסיפור (השליש האחרון) קורה משהו - שינוי - שינויים אין ספור ואין היגיון - מתחילה השכמה לקורא, אבל כזו עמוסת רעש ומלאת מהומה - השתוללות. ממש קקפוניה של התרחשויות לא סבירות ולא הגיוניות נדבקות באופן מאולץ לדמויות וביניהן. מעין הצטרפויות מקרים הזויה - טרפת מהומתית.
כל דמות עוברת אירועים והרבה, שינויים, לא הגיוניים. כך גם בקשר ובתקשורת בין הדמויות - בלאגן וטרפת לא הגיוניים, רועשים, מטרידים.

הגעתי עד הסוף. למה? לא יודעת. אכזבה ומאוד.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•מוריה
לילדים טוב

לילדים טוב

יפעת וינשטיין-זהר

קסם.
ספר קסם מחבק ילדים.
ללפני השינה ולשעות של צורך ברגיעה או שיחה
וגם לעזרה לילד ברגעי קונפליקט אולי משבר.
עשרה סיפורים קצרצרים.
עשרה סיפורים יותר ארוכים.

כל הסיפורים מדברים אל הילדים ועליהם - מצד אחד ממש בגובה העיניים מצד שני בשפה מוקפדת, רהוטה, לא מתיילדת, לא בשפת הסלנג או שפת ה-חחח.
סיפורים ללא אלימות, ללא פגיעה, ללא התלהמות, בלי גיבורי-על דימיוניים וכל יכולים וכן עם ילדים כמו תומר ומיכל ונדב ושירה ועדו ודפנה שכל אחד בא מאחד הסיפורים- ילדים מחיי היומיום של ילדים.
סיפורים שמדברים אל הילדים בשפת החיים שלהם - אירועים, מצבים, קשיים, עצב, שמחה, כעס, קנאה, הצלחה - מצבים שבהם נתקלים הילדים תכופות - ונותנים להם את נקודת המבט הטובה, הפותרת, המחבקת, המבינה.

עשרת הסיפורים הראשונים - קצרים (באורך עמוד אחד) מרגיעים, נעימים, חמודים.
עשרת הסיפורים הארוכים - סיפורים שמביאים סיטואציה - לחשיבה נכונה או מבינה של המצב. יעזרו בפתרון, ינחמו, ישמחו, יעצימו (בעיקר יעצימו) או פשוט ינעמו לילדים וילמדו אותם שהם אינם היחידם שמתמודדים עם המצבים שהם נתקלים בהם.

מתוך הסיפור "הציפור" - "כמה ימים לאחר פתיחת שנת הלימודים חזר תומר הביתה עם חוברת החוגים. הוא ישב עם אמא ודפדף בהתלהבות [... ...] תומר לא ידע מה להחליט: מצד אחד הוא מאוד אוהב לשחק שחמט עם סבא, מצד שני כשראה פעם תחרות ג'ודו בטלוויזיה החליט שגם הוא רוצה. ולמרות שהגדולים אמרו לו שאין דבר כזה צד שלישי, בכל זאת מצד שלישי, הוא מאוד אוהב ללמוד על בעלי חיים [... ...] תומר לוקח בעדינות את הנוצה, מניח אותה בקופסה שבה הוא שומר את הדברים החשובים שלו, ובהרגשה טובה פונה לשתף את אמא בהחלטתו" (=המשפט הפותח, משפט מהאמצע ומשפט הסיום בסיפור "הציפור" = דוגמא לסגנון).

גם סדרת האיורים שמלווה כל סיפור וסיפור משתלבת יפה וגם איתם הילד יזדהה.

אפשר לבחור שילוב של סיפור קצר וארוך להקראה שיתאימו למצב הרוח או לפי בחירת הילד.

מתאים מאוד להקראה לילדי גן פעוטים ועד לכיתות ג-ד. ומתאים מאוד לקריאה עצמית לילדי ביה"ס היסודי.
כדאי מאוד.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•מוריה

ביקורות נוספות על "שרה גבורת (גיבורת) "נילי""

שרה גבורת (גיבורת) "נילי"

שרה גבורת (גיבורת) "נילי"

דבורה עומר

ראשית קצת רקע אישי: אני מגיעה מבית חרדי, איכשהו בערך בגיל שש עשרה נהייתי ציונית גדולה, הספר הזה היה הספר הראשון שקניתי.
שרה אהרונסון בשבילי תמיד תהיה גיבורה, לא פעם שאלתי את עצמי מה הייתה תגובתה לו הייתה חיה היום, מצד אחד בטח היא שמחה לראות שליהודים יש מדינה משלהם, מצד שני לפעמים אני חושבת האם אנחנו באמת מעריכים את כל מה שהם עשו ונלחמו עבורנו? מה היא הייתה אומרת אם הייתה רואה איך אנחנו מסכימים בקלות לוותר על חלקים מהמדינה שלנו....
בכל אופן אני שומרת את הספר הזה, בשבילי הוא סמל ליופי, פשטות, גבורה וניצחון, לדעת להילחם על מה שחשוב, ולתת ולתת ולתת רק כי אתה אוהב. (העתקתי מהביקורת שכתבתי בניק הישן שלי...)

לפני 13 שנים•
★★★★★
•שושי:)- לאה:):)
שרה גבורת (גיבורת) "נילי"

שרה גבורת (גיבורת) "נילי"

דבורה עומר

מי לא שמע על שרה גיבורת "נילי"?
ואני לא מדברת על ידיעת קורות חייה בעל פה, או ציונים של מקומות בהם חיה, או אפילו לדעת איפה העיר שבה גדלה, אני מתכוונתת על לשמוע את השם שלה, ואיזכור קטן בצד שהיא הייתה גיבורה.
אני בטוחה שיש הרבה כאלו.
אבל מי באמת ידע על הולדתה, על חייה, ועל מותה של הגיבורה? מי הכיר אותה ספיק טוב כדי להבין מה עבר עליה בטלאותיה? מי למד עליה וראה איזו דמות היא הייתה?
אני בטוחה שאנשים כאלו, אין הרבה כלל וכלל.

אם חושבים על זה, מעולם לא הכרתי את שרה יותר מכל דמות מעורפלת ששמעתי את שמה ותו לא. מעולם לא הכרתי אותה מספיק מעבר לכך, אפילו לא ברמה של בית ספר.
אומנם, הספר הזה, אמיתי ככל שיהיה, בטח שלא מורכב ממאה אחוז אמיתות. אבל חלקו לפחות אמיתי, ועל סמך זה למדתי על שרה יותר.

הספר מתאר בכנות מצמררת על הקושי של החיים אז, על המחלות, על הדיכאון, על העונות הסוערות שמסוגלות לשנות בני אדם ואת מצב רוחם בקלות.
אני זוכרת שכמה דמויות דיברו על כך שבעתיד תמיד יאמרו שבעבר היה יותר קשה, וזה היה נכון, לגמרי נכון.

" 'אתה מפנק אותה יותר מידי,' רטנה האם. 'אצלנו, ברומניה, לא היה עולה רעיון כזה על דעת שום ילדה בת-טובים -לצאת לרכוב ביום שישי לפני הצהריים, ועוד לרכוב לבד בין השודדים המסתובבים בדרכים.'
'אצלכם ברומניה לא הייתה מעיזה ילדה בת-טובים להתקרב אל סוסה,' חייך אהרון, 'אבל כאן זו ארץ-ישראל, כאן זכרון יעקוב, והכל אחרת.'
'כן. למדתי זאת היטב במשך השנים שאני כאן," אמרה האם, 'כל כך אחרת עד שלפעמים אני תוהה איך הצלחתי בכלל להסתגל לכל זאת.'
'האדם הוא צמח מוזר,' אמר אהרון, 'הוא יצמח בכל מקום.' "
משום מה, זה בין הציטוטים האהובים עלי במיוחד בספר, אם לא האהוב ביותר.
זה הזכיר לי את שיעור מדעים היום, אחד לנדירים שאני בעצם התעניינתי בהם, אולי בגלל שהפעם זאת הייתה המורה המחליפה.
דיברנו על כך שיצורים מסוימים מתאימים את עצמם לסביבה שבהם הם גדלים, למשל ג'ירפות, בני האדם, שאולי אפילו פעם אחד יצמחו בני אדם עם קרוי שחייה.
אבל העיקר היה זה - שיצורים יכולים לסגל את הגוף שלהם לכל מקום, או יותר נכון, הגוף שלהם.
על הציטוט הזה תהיתי במיוחד כמה אמיתי היה, או שהוא פרי עטה של הסופרת, אני משוכנעת שתאכזב מאוד אם הוא בדוי.

לסיכום, אינני יודעת מדוע בבית ספר לא מלמדים אותנו יותר על גיבורי ישראל, אבל אני משוכנעת שארצה לדעת על שרה עוד יותר, מידע שיתעלה על כך ממה שכתוב בספר, כדי להיות משוכנעת שהוא אמיתי.
ועל פי כן, אמשיך לקרוא על דמויות העבר והמופת של ישראל, לא פעם עשיתי זאת, מדוע לא אעשה זאת שוב?
מאז ומעולם אהבתי היסטוריה, לדעת על ההיסטוריה דרך ספר זאת דרך מהנה במיוחד לגלות פיסות על העבר של מדינת ישראל.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אנג'ל
שרה גבורת (גיבורת) "נילי"

שרה גבורת (גיבורת) "נילי"

דבורה עומר

לרגל מותה של סופרת אהובה דבורה עומר
צריך וחשוב לזכור קלאסיקה ישראלית במיטבה.
הספר הוא על הציונות הארץ ישראלית ,סיפורים אילו
חייבים לעבור מדור לדור כדי שלא נשכח את האנשים
שצבעו לנו את החיים בסיפורי גבורה נפלאים..
שרה גיבורת ניל"י הוא ספר שנכתב ב 1967
על אירגון ציוני אמיץ שעזר לאנגלים נגד התורכים
לפני קום המדינה.
על הרפתקות,ריגול,צחוק ודמעות,מתח,אהבה .
הוא סיפור על נערה אחת עם ערכים "בשמיים" שהייתה למודל וחיקוי
בשל מי שהייתה..

לפני 13 שנים•חני
שרה גבורת (גיבורת) "נילי"

שרה גבורת (גיבורת) "נילי"

דבורה עומר

בתור ילדה בערך בת אחת עשרה קראתי את הספר לראשונה, מאז במהלך שנות היתבגרותי קראתי אותו כמה פעמים, וככול שקראתי אותו שוב ושוב, אהבתי את כתיבתה של דבורה עומר יותר, דבורה עומר מביאה את סיפורה של שרה בצורה הכי פשוטה וישירה וקלילה לבני הנוער, מומלץ מאוד,

לפני 15 שנים•
★★★★★
•כרובי
שרה גבורת (גיבורת) "נילי"

שרה גבורת (גיבורת) "נילי"

דבורה עומר

אני את הספר הזה קראתי שהייתי בחטיבה
זה ספר מספר על התקופה של מלחמת העולם השניה
איך שלחו אותה להילחם הנצים
אני ממליצה ליקרוא את הספר כי זה ספר נורא יפה
ומותך הספר הזה מתאים לנוער
ואני נורא אוהבת גם את הסופרת ויש לה הרבה ספרים יפים

לפני 14 שנים•
★★★★★
•בר20
שרה גבורת (גיבורת) "נילי"

שרה גבורת (גיבורת) "נילי"

דבורה עומר

אחד הספרים האהובי עלי כנערה.סיפור המגולל את קורות הקבוצה שעסקה בריגול לטובת הבריטים בימי השלטון התורכי.המגרעה היחידה בספר היא,לדעתי,הקטנת חשיבותם של חבריה של שרה לקבוצה.כן כן אני יודעת שלפי שם הספר הסיפור בעיקר עליה.אבל לקח לי הרבה מאוד זמן לגדול ולרצות גם לקרא על האחרים.לישנסקי למשל היה דמות מרתקת לא פחות.ואת אבשלום,תודות לנאוה מקמל עתיר מכירים כולם.

לפני 15 שנים•לוליטה
שרה גבורת (גיבורת) "נילי"

שרה גבורת (גיבורת) "נילי"

דבורה עומר

ספר מקסים.
דבורה תיארה בסיפור בצורה מעניינת ומותחת חיים מרתקים ורצופי הפתעות של דמות היסטורית חשובה.
מעבר לכך שתוך כדי קריאה למדתי את ההיסטוריה של ניל"י, למדתי על מסירות מופלאה, ונאמנות ענקית.
הספר גם מרגש מאוד, והיו חלקים שאם הדמעות לא עשו מרוץ במורד הלחי, הם פשוט נשארו בתוך העין.
שרה התמודדה עם בעיות וקשיים בלתי רגילים, היא נלחמה למען המולדת בצורה מדהימה, עברה עינויים נוראיים ; ובסוף - התאבדה.
כל אחד צריך לקרוא אותו, בין אם הוא מבוגר או ילד.
לא רק לשם ההשכלה הכללית.
אם תקרא - על אחריותי שלא תתאכזב !

לפני 15 שנים•
★★★★★
•ליילק
שרה גבורת (גיבורת) "נילי"

שרה גבורת (גיבורת) "נילי"

דבורה עומר

ספר טוב של סופרת טובה. קראתי אותו לפני כמה שנים, ואין מה לומר, אנשים כ"כ אמיצי לב וגיבורים היו שם, שרק טוב אפשר ללמוד מהם. הספר עצמו כתוב בצורה מאוד טובה ומעניינת כמו כל שאר ספריה המצויינים של דבורה עומר שגורמים להרבה דמעות. לדעתי כל אחד חייב לקרוא את הספר הזה בשביל לדעת עוד קצת על ההיסטוריה של העם הנפלא שלנו.

לפני 15 שנים•חני
שרה גבורת (גיבורת) "נילי"

שרה גבורת (גיבורת) "נילי"

דבורה עומר

להפתעתי ולהפתעת כולם החלטתי לדרג את הספר הזה כספר מעולה. אם קראתם את התגובות שלי אתם יודעים שאני לא נוהגת לתת לספרים דירוג של יותר מטוב כי כמו שסיכמנו אני שיפוטית ומעצבנת. אבל הפעם, אין, פשוט אין, עומר היתעלתה על עצמה. סיפור מרגש ואמיתי. בגלל שהדברים הכתובים בספר היתרחשו במציאות הדמויות אמיתיות ונהנתי לבכות לצחוק ולחשוב עם הדמויות. העלילה סחפה אותי ולא יכולתי להוריד את העניינים מהספר הזה. לסיכום - תקראו תקראו תקראו!!!!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•Angel
דירוג
5.0
לפני 14 שנים

“אני את הספר הזה קראתי שהייתי בחטיבה זה ספר מספר על התקופה של מלחמת העולם השניה איך שלחו אותה להיל”