“מי לא שמע על שרה גיבורת "נילי"?
ואני לא מדברת על ידיעת קורות חייה בעל פה, או ציונים של מקומות בהם חיה, או אפילו לדעת איפה העיר שבה גדלה, אני מתכוונתת על לשמוע את השם שלה, ואיזכור קטן בצד שהיא הייתה גיבורה.
אני בטוחה שיש הרבה כאלו.
אבל מי באמת ידע על הולדתה, על חייה, ועל מותה של הגיבורה? מי הכיר אותה ספיק טוב כדי להבין מה עבר עליה בטלאותיה? מי למד עליה וראה איזו דמות היא הייתה?
אני בטוחה שאנשים כאלו, אין הרבה כלל וכלל.
אם חושבים על זה, מעולם לא הכרתי את שרה יותר מכל דמות מעורפלת ששמעתי את שמה ותו לא. מעולם לא הכרתי אותה מספיק מעבר לכך, אפילו לא ברמה של בית ספר.
אומנם, הספר הזה, אמיתי ככל שיהיה, בטח שלא מורכב ממאה אחוז אמיתות. אבל חלקו לפחות אמיתי, ועל סמך זה למדתי על שרה יותר.
הספר מתאר בכנות מצמררת על הקושי של החיים אז, על המחלות, על הדיכאון, על העונות הסוערות שמסוגלות לשנות בני אדם ואת מצב רוחם בקלות.
אני זוכרת שכמה דמויות דיברו על כך שבעתיד תמיד יאמרו שבעבר היה יותר קשה, וזה היה נכון, לגמרי נכון.
" 'אתה מפנק אותה יותר מידי,' רטנה האם. 'אצלנו, ברומניה, לא היה עולה רעיון כזה על דעת שום ילדה בת-טובים -לצאת לרכוב ביום שישי לפני הצהריים, ועוד לרכוב לבד בין השודדים המסתובבים בדרכים.'
'אצלכם ברומניה לא הייתה מעיזה ילדה בת-טובים להתקרב אל סוסה,' חייך אהרון, 'אבל כאן זו ארץ-ישראל, כאן זכרון יעקוב, והכל אחרת.'
'כן. למדתי זאת היטב במשך השנים שאני כאן," אמרה האם, 'כל כך אחרת עד שלפעמים אני תוהה איך הצלחתי בכלל להסתגל לכל זאת.'
'האדם הוא צמח מוזר,' אמר אהרון, 'הוא יצמח בכל מקום.' "
משום מה, זה בין הציטוטים האהובים עלי במיוחד בספר, אם לא האהוב ביותר.
זה הזכיר לי את שיעור מדעים היום, אחד לנדירים שאני בעצם התעניינתי בהם, אולי בגלל שהפעם זאת הייתה המורה המחליפה.
דיברנו על כך שיצורים מסוימים מתאימים את עצמם לסביבה שבהם הם גדלים, למשל ג'ירפות, בני האדם, שאולי אפילו פעם אחד יצמחו בני אדם עם קרוי שחייה.
אבל העיקר היה זה - שיצורים יכולים לסגל את הגוף שלהם לכל מקום, או יותר נכון, הגוף שלהם.
על הציטוט הזה תהיתי במיוחד כמה אמיתי היה, או שהוא פרי עטה של הסופרת, אני משוכנעת שתאכזב מאוד אם הוא בדוי.
לסיכום, אינני יודעת מדוע בבית ספר לא מלמדים אותנו יותר על גיבורי ישראל, אבל אני משוכנעת שארצה לדעת על שרה עוד יותר, מידע שיתעלה על כך ממה שכתוב בספר, כדי להיות משוכנעת שהוא אמיתי.
ועל פי כן, אמשיך לקרוא על דמויות העבר והמופת של ישראל, לא פעם עשיתי זאת, מדוע לא אעשה זאת שוב?
מאז ומעולם אהבתי היסטוריה, לדעת על ההיסטוריה דרך ספר זאת דרך מהנה במיוחד לגלות פיסות על העבר של מדינת ישראל.”
