ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 27 בדצמבר, 2018
ע"י כרמיתה
ע"י כרמיתה
אודה ואבוש שלא קראתי אף ספר של רונית מטלון, למרות שכמה מידידי היו מוכנים לנשק את הקרקע שדרכה עליה. אז החלטתי להתחיל בקטן, וכנראה טעיתי - כי לא קיבלתי תיאבון להמשיך לספרים הגדולים שלה. העלילה קצת סתומה, הדמויות קצת מגוחכות, ואת הסיום מי יסביר לי.
14 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
כרמיתה
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
לא חכמה לגמור את "והכלה סגרה את הדלת". זה ספר קצר וקריא. אני זרקתי את "יקיצה", שכל המבקרים גמרו עליו את ההלל, אחרי שפשוט הרגשתי שזה לא שווה את המאמץ.
|
|
|
סקאוט
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
מחשבות, מה זה לא נותר זמן רב?
אתה לא זקן בכלל. למה לדבר ככה?
:/ |
|
|
סקאוט
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
גם אני הייתי ככה. מסיימת ספר גם אם הוא גרוע במיוחד וזה חירפן
לחלוטין אז החלטתי, יום אחד, לוותר על ההרגל וואלה, היום אני גאה לומר שזנחתי כמה ספרים גרועים במיוחד בלא בושה!
|
|
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
אתה לא אידיוט, אתה צעיר עד כאב. כל החיים לפניך וכל ספר תקווה למשהו מעניין. אני כבר
שבע מספרים חסרי תקווה וממהר לנטוש. הרי אדם קורא בממוצע 2500 ספרים עד תומם בימי חייו. בכמות הזו אני מקווה לקרוא רק את הטובים ולא נותר לי זמן רב.
|
|
|
Tobby
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
כרמיתה, אולי זאת הכלה מאיסטנבול
|
|
|
Tobby
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
מתחנן שתלמד אותי איך אילפת את עצמך להתחיל ספר ולא לגמור אותו
רק אני האידיוט שלא משנה כמה הספר יהיה גרוע, אני אהיה חייב לסיים אותו? |
|
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
ניסיתי לקרוא את קול צעדינו ולא הצלחתי.
|
14 הקוראים שאהבו את הביקורת
