ביקורת ספרותית על משהו פשוט מסובך - יומני שלומצי #2 מאת דקלה קידר
ספר לא משהו

---

את הספר הזה קראתי לפני שנתיים, בטוחה שזה עוד ספר אהבה מתוק שיבזבז לי את הזמן ובתקווה לא יהיה קרינג'י מספיק בשביל לגרום לי חלחלה, סגירה של הספר על האגודל בליווי אנחה ותשאול עצמי על הסיבה שאני חיה כרגע - דבר שקרה לי עם ספרים רבים וכנראה פעולה שתמשיך לקרות. הבעיה היא שלא דימיינתי מה תהיה העלילה, למען האמת שאני לא זוכרת יותר מדי ממנה חוץ ממערכת היחסים של הדמות הראשית עם המורה שלה.
הביקורת הזאת תכלול ספויילרים, אז ראו הוזהרתם.
בתחילת הספר מציגים לנו את שלומצי, בת נוער כמובן, עם בעיות אהבה עם האקס שהיא פוגשת בתחילת הספר והחברות התומכות שלה, לאחר מכן יש אזכור של הדמות המשנית שבהמשך תהפוך למושא האהבה, ופגישה איתו - גבר בן 30+ (אפילו 40) - כשהיא הולכת למין קורס כתיבה יוצרת שם היא פוגשת נער חמוד שקטן ממנה.
בהמשך היא והמורה שלה, עמוס אם אני זוכרת נכון, מתקרבים מאוד. חברות שלה רומזות על קראש שמתפתח (דבר שלא האמנתי שיקרה כי זה גורם בחילה) ולבסוף מין מערכת יחסים לא בריאה בה שלומצי מנסה להתקרב לעמוס (?) ולרצות אותו בזמן שהוא באופן לא ממש מוחלט מנסה למנוע את זה ממנה.
אני לא זוכרת אם בסוף הספר היה מגע פיזי- רומנטי בניהם. אבל אני כן זוכרת שהייתה הודאה הדדית על האהבה שלא תוכל לקרות בגלל פער הגילאים.
ואני גם לא בהכרח זוכרת את רמת הכתיבה או התפתחות העלילה בשביל להגיד לכם שהכותבת הצליחה בהכל חוץ מהרעיון עצמו, אבל לצערי הביקורת הזאת תהיה בעלת החורים האלו ותתמקד יותר בעובדה שנוצר מין רומן, או לפחות אהבה לא בהכרח חד צדדית בין תלמידה למורה.
דבר ראשון, למה לעזאזל צריך להגיע למצב שנערה בתיכון מתאהבת במורה ה... טוב. הוא לא היה מורה נחמד וטוב לב, הוא לא גרם לי להגיד, "כן, כן. הוא שווה התאהבות למרות שזה לא חוקי בכל כך הרבה דרכים."
הוא, לפי מה שאני זוכרת, היה גס רוח ולא נחמד במיוחד. וההתאהבות שלה הייתה לא הגיונית, חסרת בסיס ובין היתר קרתה בגלל הצורך של הדמות הראשית באהבה שלא קיבלה מהאקס שלה, ויש לה דאדי אישיוז מטורפים ככה שהיא חייבת לצאת עם גברים שמבוגרים ממנה (האקס שלה גדול ממנה בחמש שנים, עמוס בן יותר מ30).
אני לא ממליצה על הספר לא בגלל שהוא לא טוב, כי שוב, אין לי מושג. אני לא ממליצה עליו בגלל עניין האהבה, שאני לא אומרת שהסופרת נתנה לו לגיטימציה אבל לא בהכרח ביטלה - וזה כן דבר שהפריע לי.
וזהו.
סליחה על ביקורת בעלת חורים.

» ביקורות נוספות של ליז
» ביקורות נוספות על משהו פשוט מסובך - יומני שלומצי #2