המחברת נולדה וגדלה בקליפורניה להורים יפנים. נושא הספר מאוד קרוב לליבה, הוא מתאר את ההיסטוריה של אזרחים יפנים בארצות הברית.
בתחילת המאה ה-20 ארצות הברית היתה זקוקה לעובדי חקלאות רבים בנוסף לאפריקאים אמריקאים שעסקו בחקלאות.
הם הביאו אלפי גברים יפנים כדי לעבוד בשדות. יפנים אלו היו זקוקים לחברה נשית, רצו להתחתן ולהקים משפחות.
הם היו מוכנים לשלם כסף רב למשפחות ביפן שישלחו את בנותיהן להינשא עמם. נענו לכך משפחות עניות מכל רחבי יפן שהיו מוכנות למכור את בנותיהן כדי לשפר את אורך חייהם. הנישואין נכנסו לתוקף ברגע שמשפחת הכלה קיבלה את התשלום והיו מחייבים.
הכלות נשלחו לארה"ב בספינות לבעליהן, מבלי שראו או הכירו אותם. הם הגיעו לארה"ב והבעלים שלהם לרוב היו שונים מהתמונות שהם שלחו לשדכנים ביפן, הם היו מבוגרים בהרבה ולא היו במעמד כלכלי כמו שתיארו את עצמם.
המחברת מתארת בכתיבה יפה וייחודית את שעבר על נשים אלו. את ההפלגה לארה"ב, את היום הראשון להגעתם, גידול הילדים והסבל שעברו במלחה"ע ה-2 כשיפן נלחמה מול ארה"ב.
סגנון הכתיבה מאוד ייחודי, גוף ראשון רבים, אין תאור של דמות מסויימת, מדובר על כלל הנשים וחויותיהן.
קל לקריאה, מהנה, מעניין. אחרי זכרון דברים של יעקב שבתאי זה באמת ממתק אמיתי.
המחברת זכתה בפרס פן/פוקנר על ספרה זה.













![תקוות גדולות [מהדורת 1991]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers100/1006529.jpg)



