ביקורת ספרותית על הבודהה בעליית הגג מאת ג'ולי אוטסוקה
ספר טוב

---

ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, בעל תומך, חיים יציבים, עתיד לילדים, מה עוד נערה יפנית בתחילת המאה העשרים יכולה לאחל לעצמה? אולם הבעל שוטה, החיים עלובים והילדים מחפשים את עצמם. במה פשענו? עתרנו לאלוהים, כשמלחמת העולם השנייה פרצה.

חשכה טחובה ומטלטלת עטפה דור שלם של יפניות שנשבו בקסם ההונאה שטוו להן – עתיד ורוד ומודרני עם בעל מלומד בארצות הברית של אמריקה. מלאות ציפייה, הן חצו את האוקיאנוס רק כדי להיבעל על-ידי בעליהם, להירמס על-ידי החיים וליפול שוב בשבי האמריקאי (הפעם פיזית).

ג'ולי אודסוקה, יפנית-אמריקנית ילידת קליפורניה, היא בת להורים ממעמד סוציו-אקונומי בינוני-גבוה ולמשפחה שחוותה חלק מהתלאות המתוארות בסיפור.
היצירה מגוללת בגוף ראשון רבים, ובכך משכילה לתאר את מגוון הקולות של הדור הנבגד והנשכח, על כל האכזבות והאסונות שפקדו אותו, בזה אחר זה.
אודסוקה בעלת כושר יצירה מרשים, היא מיטיבה לתאר את המציאות במלוא עליבותה, בלי פילטרים. ניכר כי ביצעה עבודת מחקר מקדימה.

בפרק האחרון, מתארת הסופרת את היעלמות הקהילה היפנית מנקודת מבטם של התושבים האמריקאים, השכנים שלא הרימו קול ושהקלו לשכוח. בתוך כך, היא מעלה את ביקורתה כלפיהם, כמו גם אולי כלפי עמה המיטיב להיבלע ולקבל את מר גורלו.

פעם ראשונה שאני נחשף לכתיבה בגוף ראשון רבים, סגנון שמצליח להדגיש ביתר שאת את התלאות שעברו אינספור נשים, כישות אנושית אחת. אולם סביר מאוד, שהייתי מתחבר רגשית לסיפור אף יותר, לו נכתב מנקודת מבטה של אישה אחת מסוימת.
השכלתי על קורות כליאת היפנים בארה"ב, תופעה בקנה מידה שלא הכרתי.

שם הספר מסגיר את סופו – לבודהה (האלוהים), כמו גם לחלומות, אין מקום אלא בעליית הגג.

עלובות החיים, כארבעה כוכבים.

» ביקורות נוספות של אור שהם
» ביקורות נוספות על הבודהה בעליית הגג