ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 17 באפריל, 2018
ע"י זרש קרש
ע"י זרש קרש
פגשתי כמה אנשים (נחמדים. טובים. אהובים ומקשיבים באופן קבוע לפעימות לב) שהמליצו בתוקף שרצוי וכדאי.
אז קראתי.
סיפור המסגרת נמסר בגוף ראשון על ידי ג'וליה, צעירה אמריקאית, בת לאם שמייצגת את התרבות המערבית ההישגית, התחרותית, זו שאף פעם אין לה זמן להביט בעננים, ולאב יליד בורמה שהיגר בשלב מסוים בחייו לארה"ב ולפני כארבע שנים, עם סיום לימודיה האקדמים של ג'וליה, קם בבוקר לעבודה כרגיל ונעלם. מאז נותק הקשר נפער חור בחייה של ג'וליה, אשר חרף נסיונותיה להמשיך כרגיל בעבודתה כפרקליטה עמוסה ומצליחה, היא אינה יכולה להמשיך עוד כרגיל ויוצאת למסע חיפוש אחר עקבות אביה בבורמה. היא פוגשת בזקן חכם אך חסר שיניים שמשלים לה את כל הפרטים החסרים בסיפורה וכאן אעצור את עצמי לטובת הקוראים הפוטנציאלים.
עד כאן עלילה בקצרה.
הקריאה היתה קלילה ורצה, אולי כיפי לטיסה, אצלי זה היה דייט מעבר בין ההוא הכבד לבא אחריו, אבל האמת - מיותר. מוכנה להסיר מהביוגרפיה הספרותית שלי בלי שישאיר עקבות, או ליתר דיוק - בלי להחסיר פעימה. הדמויות בינאריות באופן שאפשר לצייר חלוקה דמיונית מראש בין אנשי המערב הלחוצים, רזים מידי, מתוקתקים מידי, בריאים מידי, מצליחנים ועשירים מידי, לבין אנשי המזרח, המיוצגים בבורמזים חסרי השיניים, זקנים בלים כבר בגיל 60 לבושי טישרטים מביכים אבל גדושים בחכמת חיים והכלת האחר, מעדיפים את נכותם ומחסורם ובלבד שלא יעקרו אותם הרחק מן הבית.
מומלץ לוותר.
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Mira
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת יפה, אבל, מסכימה עם בת-יה, אנחנו הפסקנו להקשיב לעצמנו.
|
|
|
בת-יה
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
את העיקר פיספסת; את העובדה שאנשי המערב הפסיקו מזמן להקשיב האחד לשני, ומכאן שגם יחסי חברות ויחסים במשפחה הם לא משהו.
בזמן שבמזרח (לצערי כבר לא בכל מקום) יש עדיין זמן וסבלנות להקשבה. |
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
מסכימה בהחלט.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
ברור.
טרם זכיתי לבקר בבורמה אבל אנשי המערב שמאופיינים ברזון ובבריאות יתר הם בדיחה מספיק גרועה בפני עצמה. |
|
|
כרמלה
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
שותפה לדעתך -
בהחלט אפשר ורצוי לוותר. |
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
