אמנות ההקשבה לפעימות הלב / יאן פיליפ סנדקר
זהו ספר מעורר מחשבה, אצלי הוא עורר מחשבות רבות כבר בתחילתו. לאו דווקא משום שהוא מתאר עולם זר כל כך לעיניים מערביות, ולא משום שכבר בתחילתו הוא מציב מלכודת, אשר כפי שנראה לי תהיה ריקה מתוכן בהמשכו – היא מלכודת הסיפור הבלשי, המופץ במידות יתרות בספרות ובקולנוע של העת האחרונה. אולי אין זו אלא מלכודת שהסופר המוכשר מאוד, יש לומר הטמין לנו, בני התרבות חסרי הסבלנות, אשר בלי המלכודת הזו, אולי חשש הסופר שלא יתקבלו הדברים האמיתיים שהוא חפץ להנחיל לדורות הבאים. למרות שאינני יודע גרמנית, שפת המקור שבה נכתב הספר, מתקבל אצלי הרושם שהתרגום מגרמנית לעברית, שנעשה על ידי המתרגמת יוסיפיה סימון, הוא תרגום משובח ביותר. תיאור אורחות החיים הפשוטים בבורמה, שנראה כאילו הונחתו מלפני חמש מאות שנה, לתוך המאה העשרים ואחת, עוררו אצלי רגשות מסוימים הקשורים להיסטוריה של העם שאליו אני עצמי שייך וזה עורר אצלי מחשבות שונות, אחת מהמחשבות הללו, אולי היא דמיונית באופן מופרז, אבל מי שמבין דבר או שניים בגינון, אולי יעלה בדעתו את חוכמת הגיזום, כאשר אוהבי הצמחים עלולים לחוס על כך שייגדם מן הצמח ולכעוס על הגוזם, כאילו הוא גודע חלק מחייו של הצמח, הרי למען האמת, כמו עולם המחשבה, הקוטע חליפות את מחשבותינו על מנת להצמיח עבורנו מחשבות חדשות, כך גיזום העצים וצמחי התבלין, מעודד אחריו צמיחה חדשה, שאיכות פירותיה מובחר יותר מכל הבחינות. לאחר שסיימתי לקרוא בספר וערכתי בליבי את המחשבות הקשורות במלכודת הסיפור הבלשי שיניתי את דעתי לגבי גבולות המלכודת, שכן מצאתי שהמלכודת הזו נועדה ללכוד שתי ציפורים במכה אחת, גם את אחת הדמויות המרכזיות בספר וגם אותי, כבן לתרבות המערב. אני משער שחלק מהקוראים המערביים עלול להתעקש להבין את הסיפור, את האהבה הגדולה שיש בו ואת פניני פילוסופיית החיים המשובצים בו, אך ורק דרך הלוגיקה המערבית המקובלת ולאלה צפויה ריצה דלילה וחסרת מנוח, שכן הכתיבה של הסופר שוטפת, זורמת ומדלגת בגמישות מעניין לעניין, אך מבחינת התובנות, אולי תלווה הקריאה בהמתנה לכך ש"השטויות האלו יסתיימו כבר", הדרך הנאותה לקרוא את הספר הזה לדעתי, היא תוך ניסיון להבינו כאילו זה הסיפור היחידי שקראתי בחיי, בהקשבה, ברגישות ובאמונה, אמונה פשוטה מכל פשטות, שהסיפור הזה הוא סיפור אמיתי. הספר "אמנות ההקשבה לפעימות הלב", הוא שיר הלל לאהבה, שיר הלל לאהבה בכלל, אולם גם לאהבת החושים, לאהבת הרגשות לטוב או לרע ולאהבת הגורל, יהיה אשר יהיה.
