ביקורת ספרותית על אמנות ההקשבה לפעימות הלב - הלב #1 מאת יאן-פיליפ סנדקר
ספר לא משהו

---

יוליה, אמריקאית ממנהאטן מחפשת את אביה, שנעלם כאילו לא היה לפני ארבע שנים. מכתב אהבה מהוה בן ארבעים מכוון אותה לכפר נידח בבורמה, בו היא פוגשת זקן חכם...נשמע מרתק, לא? אז זהו, הסתייגות.

ז'אן פיליפ סנדקר הוא עיתונאי גרמני שהיה כתב העיתון באסיה ושהה בה שנים אחדות. זה הרומאן הראשון שלו ועל הכריכה האחורית יש הערה מפרגנת מטעם העיתון שלו...מעסיק נדיב.
סופרים מערביים רבים גילו את האקזוטיקה המוכרת של סיפורים על המזרח הרחוק. אנחנו, אנשי המערב, חצויים בהרגשתנו לגבי האנשים במזרח הרחוק. מצד אחד - איך אפשר לחיות במקום בלי מים זורמים, ביוב מוסדר וטלויזיה רב-ערוצית? פשוט עולם שלישי...מצד שני - כל החוכמה שבעולם התרכזה שם, ויש שם זקנים חכמים שראוי להתאבק בעפרם וללמוד...ואל השניוּת הזו זולגים סיפורים של סופרים תאבי פרסום. והספר הזה, לצערי, אינו שונה מהממוצע.

סנדקר כותב סיפור הראוי לתפיסה המערבית: איך האהבה הזוגית מנצחת הכל, למרות שלהבנתי (הלא גדולה בנושא) אהבה זוגית אינה מרכיב משמעותי בתרבות המזרח. איך זוג צעירים יכולים להתחבר ולהיות יחד ימים שלמים בלי פיקוח והשגחה של איש...ניחא. יכולתי להוסיף עוד דוגמאות מביכות, אבל לא רוצה לקלקל למי שעוד לא קרא. הפיתרונות שלו, מכל מקום, דחוקים כל כך, שהגדרתו כלא אמין הכרחית. והכתיבה? בסדר, זורמת, אבל הרבה פעמים הרגשתי שהוא מתאמץ להיות "פיוטי" ומצליח להיות דביק. כמו שהבנתם אני לא אהבתי (גם לא סבלתי). לו רק היה מעט פחות מתיימר...

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על אמנות ההקשבה לפעימות הלב - הלב #1