ביקורת ספרותית על השם הטוב - ספריה לעם #539 מאת ג'ומפה להירי

---

השם הטוב- ג'ומפה להירי

יש סופרות שאני קורא את ספריהן באדיקות, ספר אחרי ספר ואז מודיע לעצמי בביטחון רב שאני קורא את הסופרת הטובה ביותר.
לדוגמא ניתן לקחת את אנה אנקוויסט הנהדרת שברגע שנחשפתי לספרייה חדרה לתוכי ההכרה שאני קורא את הסופרת המדויקת בתבל. מנתחת מילים כירורגית שגורמת ללב הקורא להתכווץ ואמנם ספרייה המופתיים בהחלט השאירו בי רושם רב.
ואז הכרתי את אליס מונרו החד פעמית וטוב לא צריך לספר שלקרוא את ספרייה זה בערך כמו לגעת בחיים. חד, נוקב, כואב ולא מתפשר. ובמשך השנים קראתי לא מעט סופרות רבות וטובות. בחודשים האחרונים ואולי קצת באיחור אופנתי הכרתי את גו'מפה להירי בעיני סופרת עזה ומרשימה שכותבת מעט שונה מאלה שצינתי למעלה או שאולי התאימה לתקופת הקריאה שלי. ניתן להמחיש את קריאת ספרייה בדומה למפל מים מדויק שכל טיפה יודעת בכל רגע נתון היכן נתיב מסלולה, אין טיפות סרק. כתיבתה מדויקת, רגישה וכנה. היא מספרת על המעבר מהודו לארה"ב ועל משבר הזהות העצום שנפער ברגע הנטישה. היא מתארת את הבעתיות בהבאת מנהגים ישנים אל מציאות אחרת. זה בערך כמו שתספר בשפה דומה על משפחה ישראלית, הודית, אירית או פלסטינאית. ל
הירי כותבת על הגירה וכל השברים והרסיסים שמתרחשים בתוכה, על משפחתיות ומסורת שנחצית את עצמה לעולם אחר ושונה, החדש שמטשטש את המציאות המוכרת וההכרה שהחיים משתנים. ההגירה דורשת מבט אחר על חיי המהגר.
'השם הטוב' הוא ספר כה נהדר שנדרש מהקורא לקרוא בו במשורה, לא לרפרף. ספר שהכתיבה בו מדויקת ומתוכה מצטיירת תמונה של חיים. אני הקפדתי לקרוא אותו בשקט ללא רעשי רקע.
אחד הדברים הנפלאים ברקיחת ספר כה טוב היא יכולת שירטוט העולמות, ריחות המתרחש וצלילי מוזיקה הנישאים מבעד לעמודי הספר עד שהם כה מוחשיים. בשם הטוב ג'ומפה ממש משרטטת עולם שנרקם מול עיני הקורא עד שריח התבלינים, דמעות הגירה והקונפליקט הפנימי של הגיבורים מדויק פה עד תודעתו של אותו קורא.
ספר ממש מעולה.

» ביקורות נוספות של דרור
» ביקורות נוספות על השם הטוב - ספריה לעם #539