ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 27 בפברואר, 2018
ע"י רויטל ק.
ע"י רויטל ק.
אפרתי הבטיחה שהספר הזה טוב מהספר השני בסדרה, ממנו התאכזבתי.
אפרתי צדקה.
הוא אכן טוב יותר.
אפרתי גם אמרה שסופי האנה כותבת טוב יותר מאגתה כריסטי, ושוב צדקה, גם אם התחרות לא מאוד קשה.
ואחרי ההצהרות האלו, אין לי אלא להוסיף שלמרות כל הנ"ל - אני לא מתכוונת לחזור לספרים הבאים בסדרה, אם יהיו.
***
כן, זה ספר בלש לא רע בסך הכל, אבל לא, זה לא אגתה כריסטי, זה לא פוארו ואין סיבה של ממש להשתמש בדמות שלו.
מעבר לכך שתחושת הזיוף, תחושת ה"זה לא זה" פגמה לי בהנאה היו שתי צרימות משמעותיות בספר שהפריעו לי במיוחד:
האחת, האופן בו הכל מתקשר, הכל נפתר, יש הסבר הגיוני אחד להכל מההתחלה ועד הסוף.
לפחות בחלק מהספרים של כריסטי, חלק מהיופי הוא צירופי המקרים. הגורמים השונים שמתנגשים זה בזה, שמנסים לחפות זה על זה, שיש להם סודות אחרים שלא קשורים לרצח להסתיר, האופן בו כל המעורבים בפרשה מהווים פקעת מרובת קצוות, והבלש צריך להתיר קצה אחר קצה עד שיתגלה הקצה הנכון - זה שמוביל לרוצח.
ההטעיות, הבלבול, הסחות הדעת הם חלק מהקסם של כריסטי.
כאן - הכל היה מהלך אחד מהתחלה עד הסוף, ללא טעויות, ללא התערבויות בלתי צפויות.
פחות מעניין.
הצרימה השניה היא האנכרוניזם.
מתקשה לתאר את זה מבלי ספוילרים, אשתדל לתת כמה שפחות פרטים:
במהלך הספר, מעלילים על דמות מסויימת שעשתה מעשה בלתי מוסרי מסויים.
למעשה היא אשמה במעשה בלתי מוסרי אחר, לכאורה פחות חמור, ורוב הדמויות אכן מתייחסות אליו בהבנה ובאמפתיה...
רק שבתקופה בה מתרחש הספר, לכאורה, לא צפוי שכל כך הרבה דמויות יתייחסו באמפתיה למעשה הזה.
הספר משנה את עמדתו בנוגע למה נחשב חמור יותר באותה תקופה, אבל דבר אחד נשאר קבוע והוא היחס הסלחני של רוב הדמויות, והמושגים המודרניים בהם הן מתייחסות אליו.
***
אם אין לכם פינה חמה בלב לאגתה כריסטי, ויש לכם עניין בעלילות מתח איטיות, מיושנות, כאלה שאין בהן מרדפים מותחי עצבים, שאין בהן את כל חידושי הטכנולוגיה, מז"פ, בדיקות די אן איי, גוגל, וכן הלאה (פרטים אצל המומחית - אפרתי כמובן), יתכן שתהנו מהספר.
לשאר האוכלוסיה - מיותר.
29 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
רויטל ק.
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
תודה Mira
כן, באמת לא הכי זורם... |
|
|
Mira
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
התחלתי לקרוא ועצרתי באמצע.
בינתיים קוראת דברים אחרים.. פשוט לא הכי זורם. |
|
|
גלית
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
בהחלט לא התכוונתי להתאפק (8
מה שיעלהר |
|
|
רויטל ק.
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
הלכתי להקפיא כמה יוזרים, פואנטה.
אחזור לקראת הקיץ. |
|
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
זה מוזר, לא רק מפני שהמבנה שלו מעולה או מפני שהדמויות הרבה יותר עגולות, אלא בעיקר
שהוא כתוב בהומור ובשנינות! צחקתי כמה פעמים ממש בקול רם.
זה כל כך לא אופייני לכריסטי, שהייתי המומה. אגב, לזילות של התרגומים הישנים אחראית הוצאת מ. מזרחי. אולי יש כאלה שרואים באנכרוניזם משהו יפה, כמו איזה כלי ישן או תצלום בשחור לבן. אז גם אני אוהבת וינטג', אבל בכתיבה אני רוצה להרגיש שהספר אקטואלי, ומתורגם באופן עדכני. למרות שעולם הבלשות התפתח כל כך מבחינה טכנית, אין תחליף למוחו של הבלש, שעושה את ההיקשים המתאימים. לכן מוציאים את כריסטי שוב ושוב. וכל הוצאה חדשה, לא התעתיקים האיומים שעשו בהוצאת מזרחי, כל הוצאה לאור חדשה תבורך. |
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
אפרתי -
את "רוג'ר אקרויד"קראתי כל כך מזמן שאני לא זוכרת ממנו כלום. אני סומכת על קביעתך שהוא טוב יותר מאחרים שלה. יכול להיות שהסיבה היא מאלה שציינת, או אולי במקרה יצא לה ספר טוב יותר. קורה. |
|
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
יעל, מאחר שקראתי את רצח רוג'ר אקרויד, שהוא בחמש-שש רמות יותר טוב מספרי כריסטי
הרגילים, אני מתחילה לחשוד. או שכריסטי כתבה טוב הרבה יותר ונתנה לשוליות לחבר את הספרים סביב הרעיון. או מה שיותר מסתבר, אקרויד נכתב על ידי שוליה מוכשר במיוחד.
בכל אופן, זה לא כריסטי אופייני. |
|
|
פואנטה℗
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
את לא אמורה להתרשם
מהזיכרון שלי, את אמורה *לפחד* מהזיכרון שלי.
ראי, אויימת! |
|
|
רויטל ק.
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
תודה פואנטה:)
וואו! מתרשמת מהזכרון שלך. אכן, שני דברים שאני לא אוהבת בספרים... ועם זאת, ספרים לא עובדים לפי מתכון. לפעמים השלם גדול מסך חלקיו, ואז אני נהנית גם מספר עם דמויות חד ממדיות, למשל. במקרה הזה אמנם הטוב והרע אינם מוחלטים, אבל באופן כללי איפיון הדמויות לא מדהים, לא התחברתי מספיק לשום דמות כדי שיהיה אכפת לי (אבל, נקודה לזכותו, הן לא היו מעצבנות כמו בספר השני. שם הן ממש בלתי נסבלות). ואגתה כריסטי כנראה כבר לא תתקדם... היה משהו חינני דווקא בסגנון המיושן. בעיני, הוא לא נשמר בחיקוי, ונשארנו בעיקר עם האנכרוניזם. |
|
|
פואנטה℗
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
יופי של ביקורת. אינטליגנטית, רהוטה
וגם מסתורית ומרומזת במידה הנכונה + קרדיט למי שמגיע קרדיט.
מוזר שלא כל-כך אהבת כי לכאורה (ואני מדגישה - *לכאורה* - כי לפי שיטות החקירה המסורתיות חייבים להסתייג כל עוד לא הוכח אחרת) לא היו כאן דמויות חד-ממדיות של טובים ורעים וגם לא האכלה בכפית (שהם למעשה שני אלמנטים מרכזיים שמפריעים לך בספרים, אם אני לא טועה). אני, כמו יעל, לא אקרא מסיבות אידיאולוגיות. ועוד רציתי מתישהו לעשות רטרו על כריסטי אבל במחשבה שנייה גם אותה אני לא אקרא כי שיטות החקירה שלה אנכרוניסטיות. הייתי אומרת לה 'תתקדמי, כריסטי' אבל כבר אין עם מי לדבר. |
|
|
רויטל ק.
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
תודה נתי.
אמנם לא הזכרתי אותך בביקורת, אבל בהחלט גם הביקורת החיובית שלך על הספר שכנעה אותי לקרוא:)
|
|
|
נתי ק.
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
אני אהבתי גם את הספר הזה וחיבבתי את השני, אבל יכולה להבין את אלה שלא מתחברים אליו
|
|
|
רויטל ק.
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
תודה אפרתי:)
|
|
|
רויטל ק.
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
חשבתי להוסיף הערה לך ולגלית, yaelhar
שאל תתאפקו עם השמחה לאיד:)
|
|
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
בכל אופן, תודה על הקרדיט.
את מנתחת נהדר את כריסטי. קראתי את רוג'ר אקרויד. נהדר!
|
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
לא קראתי אף אחד מהספרים הנ"ל מסיבות אידיאולוגיות(-:
ויש בי מין שמחה לאיד (סליחה...) על כך שמי שכן קרא התאכזב. כי מצידי שיהיה ספר בינוני או גרוע שעומד בפני עצמו. יש מספיק מאלה. אבל להסמך על עבודה של מישהו אחר? זה ממש לא מוסרי, לדעתי. ולי כלל לא משנה שאגתה כריסטי לא היתה סופרת ממעלה ראשונה, היא "רק" המציאה ז'אנר שחי ובועט עד היום. |
29 הקוראים שאהבו את הביקורת
