אני תמיד מספר שאת הספרים שאני קורא אני מוצא "במקרה" אצלי בבית. בדרך כלל זה אכן נכון אבל זה נכון במיוחד לגבי הספר הזה כי מעולם לא שמעתי קודם לכן, את שמעו של הסופר "אריס פאקינוס". אבל התחלתי לקרוא בספרו זה הישן באקראי והוא מצא חן בעיניי. מדובר כאן בסיפור חייהם של בני-זוג כפריים החל מסוף המאה התשע-עשרה עד המחצית השנייה של המאה ועשרים, בכפר קטן ביוון. טכנית מורכב הספר משורה של סיפורים מאת המספר "יודע-הכל" שקרו לאותן הדמויות, אלא שלעתים עוברת רשות הדיבור לגיבור העלילות שכבר הזדקן בינתיים ושכאילו מדבר עם המחבר שמראיין אותו ואז אנחנו מקבלים זווית חדשה לאותו הסיפור...
מה שמאוד בלט בעיניי בסיפורים הוא הצירים שסביבם נעים הסיפורים והם ברובם עוסקים בעוני הכללי,ביחסים בין גברים ונשים, באדמה ובמים.
מדובר בתנאי חיים וצרכים בסיסיים ביותר. האנשים גרים להם בכפר קטן ונאבקים על מנת להתקיים ואילו מסביב באותה התקופה קורים מאורעות גדולים, אלא שרק השוליים שלהם מגיעים לכפר. למשל כשפורצת מלחמה מסתורית בחוץ איננו יודעים מהסיפור במי ובמה מדובר בכלל השלטונות מתחילים לגייס אנשים שנעלמים פתאום. רק אז זה מתחיל לגעת באנשי הכפר ואנו נאלצים להתאמץ קצת כדי להבין שמדובר במלחמת העולם הראשונה שאיננה מוזכרת כאן בשמה...
וכך גם מאורעות אחרים אמיתיים וגדולים שמוזכרים כאן רק בדרך אגב בסיפורים השונים כמו למשל חילופי האוכלוסייה היוונית והתורכית בין אסיה הקטנה וחצי האי היווני, המחתרת הקומוניסטית והכיבוש הגרמני של יוון במלחמת העולם השנייה. כל אלה חולפים כאילו בערפל מסביב אבל בהכרח משפיעים על אנשי הכפר שכל מה שרצו היה לחיות את חייהם הצנועים ולעבד את אדמתם...
פאקינוס הסופר שכתב את ספריו ביוונית גלה כבר ב-1967 לצרפת בגלל השלטון הדיקטטורי שהיה אז ביוון וכל ספריו פורסמו בצרפת בצרפתית לאחר שתורגמו אליה מיוונית שבה נכתבו. בכל אופן הספר ממש מרתק לקריאה ותורגם בעברית בהירה ע"י מתרגם ידוע מצרפתית – אביטל ענבר.
אם תגיעו במקרה כמוני אל הספר – אני ממליץ!


















