אריס פאקינוס

אריס פאקינוס

סופר


1.
באפריל 1970, והוא בן מאה ושלוש שנים ,הגיע ואנגליס הזקן לכלל הכרה כי חי כל צורכו. ביום ראשון אחד עטה עליו בגדי-יום-טוב, השקה את הוורד החביב עליו וכינס את תשעת ילדיו, כולם זקנים ושבי-שיער, נפרד מעליהם, הפנה פניו אל הכותל ומת. אשתו סופיה הצטרפה אליו למחרת היום, גם היא בת מאה ושלוש במותה. נכדו הצעיר והמשכיל של ואנגליס, מספר את רומאן התקופה המופלאה והקשה כפי ששמע מפי סבו. התקופה בין שתי מלחמות העולם, ביוון הכפרית הדלה של אז, בה הכול עוד היה אפשרי. ואז פרצה המלחמה הראשונה. הכול התחיל להשתנות, עוני האיכרים היה לדלות מרה, העיר פלשה לכפר, החברה המסורתית וערכיה התמוטטו, אך ואנגליס וסופיה מוסיפים לחיות את חייהם על אף הכול, ביושר ובאמונה ואינם אומרים נואש. אריס פאקינוס נולד באתונה בשנת 1935. חמש שנים הרצה במכון הצרפתי של אתונה, כתב ופירסם בעיתונים ליבראליים רבים, עד שבשנת 1967 נאלץ לגלות מיוון כדי להיחלץ ממעצר שהיה צפוי לו אחרי ההפיכה הצבאית שהתחוללה בארצו. מאז הוא מתגורר בפאריס. ...


אני תמיד מספר שאת הספרים שאני קורא אני מוצא "במקרה" אצלי בבית. בדרך כלל זה אכן נכון אבל זה נכון במיוחד לגבי הספר הזה כי מעולם לא שמעתי קודם ל... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
בסביבות גיל העשרה שלי הערצתי את יהודה פוליקר, מאוד אהבתי את להקת "בנזין" שהוא כידוע היה חבר בה והריבים שהיו לי עם איציק, אחי שהעדיף את "תיסל... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ