ביקורת ספרותית על ללכת בדרכך - ללכת בדרכך #1 מאת ג'וג'ו מויס
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 11 באוקטובר, 2017
ע"י elkyrason


כואב לי. בכיתי עם דמעות קודם, אבל בסוף אני בוכה בלי הדמעות. *לא הייתי ממליצה לקרוא את הביקורת שלי אם לא קראתם.ן את הספר... אבל אני ועוד איך ממליצה לכם.ן לקרוא את הספר הזה. לא קשה לקרוא אותו מבחינת כתיבה, והוא כן גורם לך לחיות בתוך הספר*
הספר הזה מילא שלושה ימים, שבהם אני חולה, בסערת רגשות, למרות שהייתי מודעת לעלילה בגלל שראיתי את הסרט. מצאתי את עצמי מאוד מתחברת לויל וללו.
קשה לאבד דמות שהתחברת אלייה בשני היבטים- גם שאתה מסיים לקרוא וגם כשהדמות נמחקת גם בעולם של הסיפור.
הספר הציג יפה מאוד איך החלטה לשים סוף לחיים יכולה להשפיע על הסביבה של אותו אדם.

המערכת היחסים בין ויל ללו הייתה מאוד חזקה בפני עצמה- היה בה משהו נכון ומצחיק. הם הצחיקו אותי הרבה. אהבתי אותם יחד וגם לחוד... אבל יחד כמובן שיותר.
אהבתי את סגנון הלבוש של לו שהיה ניגוד מוחלט לחייה הקודמים והבטוחים. דרך הבגד היא הראתה את הייחוד שלה בסביבה הלא ייחודית במיוחד כשכל יום נראה כמו קודמו.אני גם מתלבשת בשמלות מוזרות/מיוחדות שאף אחד לא מבין איך ואיפה אני מוצאת אותן.לו מאוד דומה לשמלות שלה ואני מאוד אוהבת את זה.
יש נטייה לחשוב שספר הופך לטוב אם הסוף שובר לב, וזה לא מה שהפך את הספר לטוב בעיני. אהבתי הכל בספר- גם את ההתחלה, האמצע והסוף.
ויל גרם לקלארק לחיות, למרות שהוא גרם לעצמו למות. אני מבינה למה הוא עשה את מה שעשה ואת האימה באיך שהוא הרגיש במצבו, גם אם הייתי רוצה שהוא היה חושב על ההפשרות לחיות ביחד עם לו.
ויל ולו עוברים ביחד תהליך בגלל שהופיעו בחיים אחד של השנייה. אחד הדברים המטלטלים זה כשיש משהו שמשפיע על התפיסה ואיך את.ה מסתכלים על העולם, על החיים שלכם וכו
הספר הזה יכול להוות השפעה כזאת ולתת לכם דבר מה שלא חשבתם קודם (תלוי עד כמה תכניסו אותו ללב).אני מאוד אוהבת ספרים על זה שיש כאלה שישפיעו עליי ושאחשוב עלייהם, ועל הדמיויות, אחרי שסיימתי אותם. מאוד יכול להיות שהספר הזה לא לטעמכם או לא ישפיע כמו שעליי- אנשים שונים והשפעות שונות. מהספר אפשר למצוא מלא מסרים חיוביים, מוסריים, ביקורתיים על החברה וכו
זה לא ספר גאוני, אבל אני שלמה עם דעתי שהוא ספר טוב ושאהבתי אותו.
קראתי ביקורות של אנשים שקטלו את הספר.
חשבתי לרגע להגיב ולהסביר למה כן יש שינוי (הרי שינויים גדולים מתחילים לאט לאט. יהיה מוזר אם על דעת עצמה לו תחליט לטוס לאפריקה להציל ילדים חולים לדוגמא. שינוי ניכר לעין וגדול פשוט יראה שזה לא הגיוני ושזאת לא לו) ולמה יש מקום לספרים "קיטשיים" או מה שזה לא יהיה (הספר רחוק מטלנובלה. אין דבר נוראי בלהראות רגשות, וכך גם בספרים. קורים אירועיים קשים לדמויות. אני תוהה מה אותם קוראים רצו... שהדמות תהיה עם בעיית נפשית לחוות ולבטא את הרגשות שלהם, ועם צורך להדחקה? יש אנשים שפשוט יפחדו מרגש אם הוא חזק, ויש סיבה שיהיה. מה גם שרגש יכול להיות חזק גם בלי סיבה). הרגשתי עייפות כשחשבתי על להגיב לאותם אנשים שכנראה רק יתווכחו איתי. כל אחד והטעם שלו בספרים... עם הדעות שלו.
"הספר הזה יכול להוות השפעה כזאת ולתת לכם דבר מה שלא חשבתם קודם (תלוי עד כמה תכניסו אותו ללב)"
לי הוא נכנס ללב, כמו שויל ולו נכנסו לשם מתחילת הסיפור ועד סופו.
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



1 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ