ביקורת ספרותית על שירתתי את מלך אנגליה מאת בוהומיל הראבאל
ספר לא משהו

---

אני לא נוהגת לדרג או לבקר ספרים שאפילו לא הצלחתי לסיים לקרוא, אבל הביקורות המשבחות כאן כל כך הטעו אותי, וגרמו לי לבזבז הליכה לספרייה, עד שאני חייבת לתת כאן קונטרה; הסבר למה התייאשתי אחרי 50 עמודים, ולמה אני המומה שבכלל הצלחתי לצלוח אותם.

הספר אמנם קצר, אבל אי אפשר לנשום.
כל פרק הוא משפט אחד ארוך, מרובה פסיקים, שנמשך שלושים עמודים. אני לא מגזימה. הייתי רוצה לדבר על הצורך בפסקאות, אבל אין פה אפילו נקודות. אין פה משפטים. זה משפט אחד ארוך בן 30 עמודים בכל פעם, שלא מאפשר לי ללכת באמצע לשירותים או לשתות משהו או לשים סימניה ולעזוב את הספר קצת בצד. אין שום סימן שמאפשר לי רגע לקחת הפסקה! ואם אני מעיזה ברוב חוצפתי להחליט שהפסיק הזה הוא ההפסקה שלי, בפעם הבאה שאפתח את הספר אמצא את עצמי מבולבלת לחלוטין - רגע, על מה דיברנו? כמה שורות אני צריכה לחזור אחורה כדי להתאפס על עצמי?
אבל אין לי אפילו את המוטיבציה להטריח את ריצוד העיניים הזה בכל פעם.
הכתיבה אסוציאטיבית להחריד, ולא מאוד מעניינת, ובינתיים, למרות כל ההבטחות, לא חייכתי אפילו פעם אחת. העלילה משעממת רק מעט פחות מהרמה שבה הכתיבה מייגעת. קשה לי והחיים קצרים מדי ואני מוותרת. אני לא עושה את זה הרבה, בייחוד לא כשמדובר בספר שמילן קונדרה בכבודו ובעצמו המליץ עליו... אבל יש לי רשימת קריאה ארוכה לפני.

מעבר לזה, הספר עדיין אצלי, אז שום דבר לא בלתי הפיך. אני מאתגרת את המעריצים להצליח לשכנע אותי לחזור אליו.

» ביקורות נוספות של איילין
» ביקורות נוספות על שירתתי את מלך אנגליה