ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 23 באוגוסט, 2017
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
דרך הטבע היא שמותחנים מותחים באמת אינם דומים כלל לחיים האמיתיים. לא לחיים האמיתיים של הפושעים שהמותחנים האלה מנסים לתאר את חייהם, ודאי לא לחיים באמיתיים של הקורא המרותק. מפתיע איך אנשים נורמטיביים נמשכים לסיפורים על חיי המחצית הקרימינלית, שבחיים האמיתיים יכולה, מבחינת הנורמטיבי, לחיות על הירח.
זה הספר השני של מייקל קוריטה שאני קוראת. הסיפורים שונים, מתרחשים במקומות שונים, אבל שניהם מותחים ומרתקים מהמלה הראשונה עד – כמעט - המילה האחרונה. "כמעט" מתייחס לניסיון בסוף לקשור את כל הקצוות, לספק "סוף ברור", קתרזיס ואנחת רווחה לקורא. זה יפה ומתחשב מצידו של קוריטה, אבל פוגם באמינות הסיפור, שפרט לזה כתוב היטב ומותח מאד.
מדובר בנער שנרדף בגלל משהו שראה במקרה. הרי מונטנה, לוחמי אש, שריפות המשתוללות ביערות ובהרים, מרשלים הממונים על תחום הגנת עדים. כל הסלט הזה מסתדר מצויין בזמן קריאת הספר. כשמסיימים לקרוא ובוחנים את הסיפור בעיניים קצת פחות נלהבות, מוצאים, כמובן, שהוא מופרך. עובדה שאינה גורעת, במקרה הזה, מההנאה שהפקתי מהספר. למרות תיאורי השריפה הלוהטים, שאר הסיפור מעביר בך צינה ומתאים לגמרי לאוגוסט, אחרי שרוב המוח התאדה ומה שנשאר ממנו בקושי ממלא כפית.
29 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
דוידי - מה שאתה מתאר הוא כתב הגנה, לא ספר...
לדעתי כדי שמישהו ייקרא "סופר" יש צורך שיעשה יותר מאשר פשעים. אותו כנ"ל לאנשי עסקים שהקימו אימפריות והפכו מיליארדרים. "סופר" משמעו עבורי קצת יותר ממישהו שיכור כוח שכובש עוד ממלכה וכותב עוד מסמך. |
|
|
דוידי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
רוב העבריינים ביניהם יצחק דרורי אבל יש גם כמה אחרים כותבים אוטוביוגרפיות עילגות
שברובן יש הכחשה של כמעט כל מה שעשו.
http://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-f42b539d88fee31006.htm ואני עדיין חושב שזה פשוט רצון הקוראים ולא כל כך הרצון שלנו. רוב האנשים אוהבים פתרונות ברורים, טובים ורעים ושאר אגדות. |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
דן סתיו - תודה על דבריך.
זה אנושי לרצות סוף ברור וחד משמעי לסיפור. מצד שני זה הופך את הסיפור לפשטני ומרדד אותו - לאו דווקא בסיפור הזה, בכולם. |
|
|
דן סתיו
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
yaelhar
אהבתי את הביקורת שלך. היא כתובה מצוין. אהבתי במיוחד את הנקודה שלך באשר לרצון לקשור את הקצוות לסוף ברור.
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
דוידי - אני לא יודעת מי זה "המח" על שלל חלקיו. אולי הוא סופר-פושע או פושע-סופר
(אישית לאור הכינוי אני מניחה שהוא סתם עמך שבא לו להיראות כאילו...) לא מסכימה איתך שכל עבודה היא משעממת, עבודה היא מעניינת או משעממת לפי גישת זה שעושה אותה. אבל זה עניין לדיון אחר. לגבי חוף מבטחים - נראה לי שזה עושה לסופר חיים קלים, בלי להתאמץ שהסוף ינבע ממה שהוא כתב. |
|
|
דוידי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
יש בהחלט פושעים שהם גם סופרים בישראל ובחול, למשל המח, המח שתים, המח מכה שנית
אבל דא עקא שרובם אינם סופרים מקצועיים. ולכן ספריהם קלישאתיים. עבודת המשטרה רובה ככולה משעממת, אבל נראה לי שאת זה אפשר לאמר כמעט על כל עבודה, שופטים, עורכי דין עיתונאים וכו... זה אולי אפילו טבעם של החיים עצמם, ובעניין חוף מבטחים. נו זה מה שהקהל רוצה ולכן זה מה שהוא מקבל את ויוסי במיעוט לדעתי, אני אגב משתדל לא להביא אף אחד לחוף מבטחים.
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אפרתי הגדרת פה את מהות ספרי המתח.
אין, בדרך כלל גאונים במשטרה. אם יש פיענוח של פשע - זה לא טריוויאלי - הוא מורכב מעבודה קשה של כמה אנשים, בדרך כלל ללא תהילה גדולה. מי רוצה לקרוא על השיעמום הזה? בכל יום הייתי מחליפה את תאור עבודת המשטרה המשעממת עם תאור נוצץ של מישהו שיש לו דמיון מפותח והוא יודע לכתוב. כך שספר שיתאר "קרוב למציאות" את עבודת המשטרה ייתפס כבינוני. הגיוני. |
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
מניסיון מסויים בקריאת ספרי מתח, אחד היחידים שמתאר את עבודת המשטרה הכי קרוב
למציאות, הוא פיטר ג'יימס.
הוא כל כך בינוני, שזה נורא, הוא כל כך קלישאתי, שזה מגוחך. אבל אצלו אין זיקוקים ושוטרים גאונים. אפילו הגיבור שלו, רוי גרייס, וכמובן הצוות שהוא מוביל, עושים עבודת נמלים כשהפושע מקדים אותם בהרבה. התיאור שלו את עבודת המשטרה כל כך קרוב למציאות, שאף פעם לא חמישה אנשים מפענחים רצח, כמו שבמציאות אין דבר כזה, אלא צוות ענק שכל אחד תורם חתיכה לפאזל, ופעמים רבות רק במקרה, זה משתבץ במקום. אם תקראו את רשימת התודות שלו רק לשוטרים ולמפקדים במשטרת ברייטון אנד הוב, תבינו שהוא ממש לא כותב לבד משהו מצוץ מהאצבע. מצד שני, הוא באמת סופר בינוני מינוס מבחינה ספרותית. אבל הוא מרתק. |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, יוסי.
זו הרעה החולה של הספרות הזו, בגללה, לדעתי, יש בסוגה הזו רוב ברור לספרים בינוניים ומטה. |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, דוידי
עד כמה שאני יודעת יש מעט מאד - אני לא מכירה אף אחד - סופרים שהם פושעים פעילים. שבאמת שודדים-רוצחים-אונסים וגם כותבים על זה. לעניות דעתי כל התיאורים של פושעים בספרות הזו לוקים ברומנטיקה ואינם מדוייקים. זה נכון שאנשים נמשכים אל האסור והיו רוצים לבצע משהו לא חוקי, בתנאי שזה לא יעלה להם. מצד שני דמויו הפושעים האמיתיים (נניח כשמראיינים אחד בטלויזיה) הן - איך לומר? לא מושכות בעליל. כך שרוב האנשים מוכנים להשלים עם ספרות שמתארת מציאות לא קיימת. בטוח שאני מוכנה לזה. |
|
|
יוסי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
מצטרף לביקורתך על סופרים שמנסים תמיד בסיום להנחית את העלילה אל "חוף מבטחים".
|
|
|
דוידי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
למה זאת דרך הטבע שהם לא מתארים את החיים האמיתיים של הפושעים?
לטעמי זה לא מפתיע שאנשים נמשכים לחיים הקרימינלים, כי הרבה מאוד אנשים משתוקקים מידי פעם לבצע משהו שמנוגד לחוק, וזאת הזדמנות לקבל את החוויה מבלי להסתכן...
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, אפרתי
לדעתי סוג הספרים הזה מיועד *רק* להנאה בזמן הקריאה. אהבתי את הנביא ואני לא זוכרת ממנו שום דבר היום. ככה צריך: מקום איחסון יקר במוח אינו צריך להתבזבז על כלום. |
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
קראתי את הנביא, נהניתי בשעת הקריאה אבל ממרחק הזמן, מיותר.
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, פואנטה.
את הנביא אהבתי, ואף אחד לא יחשוד בי, חלילה, שאני מתעניינת בפוטבול (או בכדורגל, כדורסל, כדורעף, הוקי, פולו, מחניים, באולינג...) הספר הזה ריתק אותי, כאמור. הסיפורים מאד שונים. המשותף - בשניהם אין בלש שפותר-מציל-הורג את הרעים. |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, אירית
התכוונתי למעשה לכתבות (הרבות) בעתונות ובטלויזיה בנושא משפחות הפשע, מי הוא מי ומי עשה מה. אני מניחה שהם מניחים שרבים מתעניינים. אני לא, גם את לא, אז אנחנו בסדר... |
|
|
פואנטה℗
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
בעטתי את "הנביא"
מהרשימה בגלל הפוטבול (נכון, זה שולי, אבל אל תנסי לשכנע כי מאז הוא ירד מתחת ל- 4)
הספר הזה גם לא נראה לי אבל השלישי בהחלט מסקרן אז יש מצב שאקרא. (קראת את קוריטה? קראתי-קראתי...) |
|
|
אירית פריד
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
ואני נמנית על המחצית הנורמטיבית שלא נמשכת לחיי הקרימינלים, לא במציאות ולא בפנטזיה וגם לא לז'אנר הסיפרותי הזה ...
בכל אופן, תודה לך יעל . וערב טוב. |
29 הקוראים שאהבו את הביקורת
