ביקורת ספרותית על קיסרית מאת שאן סה
ספר טוב

---

כמו במקרים רבים אחרים נדמה שגם כאן אני בעמדת מיעוט, בנוגע לספר אותו רבים מצאו בינוני, מזדחל, פיוטי מדי בעוד שאני רואה אותו כיפהפה.
אם ב'הולדת ונוס', הספר שקראתי לפני 'קיסרית', היתה תחושה בכל התחלה של קריאה שפירנצה מיניאטורית נבנית ועולה מן הדף אז בספר הנוכחי ההרגשה היא של קול זקן, נשי, אקזוטי ומעט קשוח-אימהי העולה מבין הדפים כמו ניחוח עתיק בכל פתיחה של הספר ופרישה של הדפים. נדמה שהספר המיוחד הזה, שמתחיל ברחם חמים של אמא בעת עתיקה ונסגר בקבר קר וישן 1300 שנה מאוחר יותר, מתעורר לחיים ופורש את עצמו בפני הקורא.
שאן סה משכתבת את ההיסטוריה (או שמא מתקנת טעות היסטורית ע"י הצגת מצב העניינים כפי שהיה באמת) בכתיבה פיוטית מקסימה בעיניי ובסיפור מפעל החיים הארוך והמוצלח של קיסרית סין היחידה.
למרות כל הנכתב מעלה, השליש האחרון של הספר קצת נסחב. הסופרת ניצלה מספר מועט הרבה יותר של עמודים על מנת לתאר את האירועים שהם אולי הכי משמעותיים בחייה של הקיסרית - ילדותה, הגעתה להרמון, הפיכתה לקיסרית- ואילו את התקופה השניה בחייה, בה היא קיסרית אלמנה ומבוגרת, מתחה על מספר עמודים שהוא כנראה חורג הרבה מדי ממה שהיה כדאי. ועם זאת, היה משהו בהתעסקות הזו של החלק האחרון של חיינו, בכתיבה על מוות ובקבלתו, שמעבר לסיפור המעשיה של חייה המופלאים של קיסרית נושנה רבת תהילה (לטוב ולרע), גם גולל את סיפור החיים (או סופם) של כולנו.
מומלץ לבעלי הסבלנות ואלו מאיתנו שהם יותר רגישים.

» ביקורות נוספות של עתליה
» ביקורות נוספות על קיסרית