ביקורת ספרותית על שובו של בן המקום מאת תומס הרדי
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 28 ביולי, 2017
ע"י pen


ספר נפלא! זה כיף אמיתי להווכח משורה לשורה ומעמוד לעמוד כיצד מתקיימת ההבטחה של ספרות מופת.על פניו זהו רומן רומנטי או אפילו טלנובלה אך לזו ערך מוסף שווה זהב. העלילה מתרחשת באיזור מרוחק מצוויליזציה ומהדהד קיום אנושי קדום שאבד בבר אגדון.בבר הזה צמחיה סבוכה חיות בר בעיקר קטנות, מקום שאינו מתאים לעיבוד חקלאי. איזור המשרה על סביבתו אפלולית וקדרות. הרדי כ"כ מיטיב לתאר את המקום וטבעו עד שנדמה שמצלמה משוכללת מתעדת אותו. הבר עצמו נושא משקל של אחד הגבורים המרכזיים בספר. במקום הזה חיים אנשים, לא רבים, ובמרחקים לא קטנים זה מזה. אין שם תחבורה או חשמל או מים זורמים בבתים.ויש לזה משמעות בסיפור שסובב סביב שני משולשי אהבה. הסביבה הפראית, האש ומים והרוח משתתפים בדרמות האנושיות באופן פעיל גם כסמלים ורמזים. תשוקה שסופה כליון כמו תשוקתו של עש לאש. עיוורון למאווים של הזולת, חסרונה של הקשבה הדדית פנטזיות על מימוש עצמי שלא מתגשם כל אלה מונעים בסופו של דבר שמחה מאנשים.מעניין שגם במקום הנידח הזה מצייתים התושבים להבדלי המעמדות החברתיים.(באנגליה ההבדלים היו מולדים וחייבו מיני סייגים). הספר רגיש מאד למתחולל בנפשות גיבוריו. לעלילות הנפש אין זמן ומקום מיוחדים וכשהסופר יודע את מלאכתו נשאר סיפורו רלוונטי תמיד. ממליצה בחום. אגב, לא כדאי לדלג על מאמרו המאיר עיניים של הלל מ' דלסקי בסוף הספר.
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
pen (לפני 11 חודשים)
שבת שלום ותודה. לא אוהבת לכתוב הרבה.

דני בר (לפני 11 חודשים)
ביקורת נהדרת, קצרה-כמו שאני אוהב, ויש בה התבוננות נהדרת לתוך הקרביים של הספר.
שבת שלום:)





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ