ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שני, 17 ביולי, 2017
ע"י tuvia
ע"י tuvia
בשלב מוקדם מאוד של מלחמת העולם השניה לקח המצביא הדגול היטלר את הפיקוד ואת תיכנון המלחמה. הוא היה היוזם, המתכנן, מקציב הכוחות ממנה ומדיח מפקדים , בקיצור הוא היה המחליט הבילעדי על מהלכי המלחמה.
לא נבחן את כל מהלכי המלחמה שתכנן וביצע היטלר , אבל נעמוד על עובדה אחת יסודית. הוא היה המחליט הבלעדי על מהלכי המלחמה בכל הזירות! ביבשה. רק בים ובאוויר ההחלטה ומהלכי המלחמה נקבעו על ידי אדמירל דוניץ בים ורייכסמארשל גרינג. אבל ההחלטה הסופית היתה תמיד בידי היטלר.
יש להדגיש ולאמר שכל השכלתו הצבאית של היטלר הסתכמה בכך שהיה רב טוראי בחיל הרגלים במלחמת העולם הראשונה, לחם בתפקיד של רץ מחלקתי וזכה בצלב הברזל על אומץ לב. היטלר חווה את כל הזוועה של מלחמת החפירות בחזית המערבית, הוא ספג את התקפות הגזים ( שיזמו הגרמנים דווקא ), בקיצור, האיש לא היה מצביא גדול ובטח לא היה בעל יכולת מדינית אסטרטגית שקבעה את מהלכי המלחמה.
למרות כל זאת זכה היטלר לכמה יתרונות שנתנו לו את היוזמה ואת האפשרות לנקוט במדיניות של הליכה על הסף, תוך דחיקת מעצמות אירופה לקיר, דבר שלא הותיר להן אפשרות אחרת מלבד להכריז מלחמה על גרמניה.
אני אעמוד בכמה מילים על אותם יתרונות:
א. צבא גרמניה הקיסרי אומנם פורק אבל השלד של הצבא נשאר במקומו דבר שהקל על בניית הצבא מחדש.
ב. מכלול הגנרלים ובתי הספר לקצונה של הצבא הגרמני נשאר במקומו ולא פורק דבר שהקל על הצבא להכשיר קצינים חדשים לצבא הגדל. בתי הספר לקצינים של הצבא הכילו את שמנתה וסלתה של החברה הגרמנית, כאשר רוב הקצינים בכל הדרגים הבינוניים והגבוהים , היו ממוצא פרוסי- אצילי, ממשפחות בעלות מסורת צבאית מפוארת.
ג. היטלר הצליח לרתום למפלגתו את האריסטוקרטיה הכלכלית , שיפוטית והאקדמית. אלה איפשרו את בניית המשטר הנאציונל- סוציאליסטי על בסיס אידיאולוגי.
ד. מאפייני הדיקטטורה הטוטליטרית שאותן זיהו בז׳יזינסקי ופרידריך, כפי שבאו לידי ביטוי קיצוני במשטר הנאצי. אחד המאפיינים האלה, הקמת כוח צבאי- אידיאולוגי שהיה מוכן ללחום עד מוות למען הפיהרר והמדינה.האס. אס וכוחותיו הלוחמים הוואפן אס.אס.
ה. למרות ההחלטות השגויות של היטלר בהובלת המלחמה, הפיקוד הצבאי העליון הצליח להביא לידי הצלחה את מהלכי המלחמה על פי הדוקטרינה של הבליץ- קריג, עד שזו נעצרה מחמת אובדן האנרגיה של הצבא ( וזאת מסיבות שונות).
כאן אעבור לסקור את קרב הארדנים כפי שביוור מתאר אותו.
הצלחתו הראשונית של הקרב נובעת מכך שבעלות הברית לא האמינו באפשרות הטכנית להעמיד גייסות גרמניים לאחר המכות שספגו הגרמנים הן בחזית המזרחית והן בחזית המערבית.
בזמן שהיטלר אירגן את הכוחות שיטלו חלק בהתקפת הפתע בארדנים, ניהלו כוחות בעלות הברית קרבות קשים בחזית המערבית , כאשר הארמיות הבריטיות והדויזיות האמריקניות סופגות אבדות כבדות בגזירות אחרות. מונטגומרי הבריטי נכשל בהתקפת הצנחנים על הולנד החזית הצפונית) למרות זאת הצליחו הבריטים בסיוע כוחות קנדיים להשתלט לאחר קרב כבד על נמל אנטוורפן בבלגיה שהיה נחוץ לבעלות הברית
לההבאת תיספוקת בכמות גדולה דרך הנמל היחידי שמתקניו נותרו שלמים. למרות הכישלון של מארקט- גרדן כשהיתחילה מתקפת הארדנים גויסו דיוויזיות הצנחנים האמריקניות מחופשת ההתאוששות שלהם בצרפת ובבלגיה והם נשלחו בבהילות לחסום את התקדמות הגרמנים.
כוחות גדולים של האוגדות האמריקניות היו מעורבות בקרבות קשים ונוראים ביער הירטגן , שבו היו להם אבדות נוראיות, ובנוסף לכל הצרות האלה האמריקנים סבלו מכשל מודיעין ולא היה להם שמץ של מושג על ההתקפה הממשמשת ובאה ( מזכיר לנו משהו קטן מ1973).
הפריצה הגרמנית היתה נועזת, הכוחות שלהם היו תערובת של דיוויזיות פנצרים בעלי עבר קרבי עשיר ממערכות אחרות וכוחות עילית של הוואפן אס. אס
שכללו מגוייסים טריים של ההיטלריונגד וותיקים מקרבות במזרח. לא מפתיע שכוחות אידיאולוגיים אלה היו מעורבים בביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בחזית המזרח
אשר הכשירו אותם לנהוג באותה דרך בחזית המערבית.
שיא ההתקדמות הגרמנית היה עד לקרבת נהר המאז ליד העיר דינאנן.Dinant. תוך כדי ההתקדמות הגרמנית הם הצליחו לתפוס בתנועת מלקחיים את הדיוויזיה ה-101
האמריקנית בכיס שניקרא לימים הבליטה מסביב לעיר בסטון-Bastogne.
לאחר מספר ימים של קרבות קשים , שלח המפקד הגרמני דרישת כניעה ממגיני בסטון, אשר נענתה במילה אחת Nuts- בסלנג האמריקני פרושה של המילה מתפרשת כמשוגעים
או ביצים ( בשפת הסלנג האמריקנית).
הצנחנים והכוחות שהיו איתם , המשיכו להחזיק מעמד בעוד שהארמית השלישית של פאטון עושה פניית פרסה ודהרה מהחזית שבמזרח צרפת- לוכסמבורג לכוון הארדנים הבלגיים.
פאטון הבטיח לבראדלי ולאיזנאוור שכוחותיו יגיעו עד חג המולד לכיס בסטון וישחררו את הנצורים שם . אולם הוא לא העלה בדעתו את מזג האוויר החורפי הנורא שתקף את מערב אירופה
כאשר שלגים וטמפרטורות שאירופה לא ידעה כמותם שנים רבות, ולא את רוח הלחימה הגרמנית שלמרות האבדות הכבדות שספגו , וחוסר אספקה טרייה במזון והכי חמור מחסור נוראי בדלק שמנע כל
התקדמות של הגייסות הממונעים וביצוע מהלכים אופרטיביים - אסטרטגיים כדי לחסל את האיומים המתקרבים.בכל אותו זמן מזג האוויר לא איפשר סיוע אווירי לכוחות היבשה , עובדה שהקלה על הגרמנים לבצע את
התקפת הפתע. כמו כן יש לציין את הפשעים הנוראים של הגייסות הגרמניים, כאשר יחידות האס. אס ביצעו פשעי מלחמה הן על ידי רצח מאות שבויי מלחמה אמריקנים וחיסול כפרים אזרחיים בלגיים ורצח אזרחים ללא סיבה כל שהיא.
כאן אני קוטע את תאור המערכה, ומשאיר לקוראים להשלים את מהלכי הקרבות ותוצאותיה הבלתי צפויות של המערכה בארדנים.
כתיבתו של ביוור, שעליה כבר עמדתי בספריו האחרים קולחת ובהירה, תענוג אמיתי לכל חובב היסטוריה צבאית והיסטוריה כללית ולכל חבר המעוניין לקרוא ולהבין את חשיבות הקרב על הבליטה
והתמוטטות הצבא הגרמני ובעקבותיו את התמוטטות המשטר הנאצי.
מומלץ לכולם
טוביה
24 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
tuvia
(לפני 8 שנים)
היי אורי, דני ובתיה. תודה על הלייקים וברצוני להודות לכם על העיניין בתוכן.
בקשר לדברים שאורי כתב,
לא כתבתי שהיטלר היה גאון צבאי. להפך, הוא עשה כל טעות אפשרית והוליך את גרמניה לאבדון.. הצבא הגרמני היה הצבא הטקטי הטוב בעולם ועל כך אין כמעט חולקים. בכך שהיטלר לקח את הפיקוד הישיר הוא בעצם קבע את אובדנו! זאת דעתי. טוביה |
|
דני בר
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אורי רעננה+טוביה+בת יה= התגובות שלכם תרמו רבות לביקורת של הספר וגם העשירו אותה בזויות נוספות. נהניתי מאוד!
|
|
אורי רעננה
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
איני בטוח בגאונותו של היטלר.
סיימתי את הספר עכשיו, והרושם שלי כי זה היה קרב שלא הכריע כלום, לא הראה שום גאונות, אלא , היה מאבק בין שני כוחות מותשים, מוכים למחצה.
הצבא הנאצי היה חסר משאבים, בעיקר חלקי חילוף לטנקים. תהילת הפנצרים לא הוכיחה את עצמה, כי הקרבנות היו בעיקרן מהפגזות של העצים, ו תרגילי כיתור שנבעו מחוסר ידע ושליטה של המפקדות. ברור כשהאמריקאים כבר לכודים בכיס בסטון, אז התמונה והתהליכים ברורה יותר. ביחידות החי"ר של האמריקאים היו כבר אבדות של 80% עוד לפני פתיחת הקרבות, גנרלים כושלים שעבדו בשטנץ ולא ראו את מכלול החזית, ומקריות של יתרון לגודל, ומשאבים עורפיים, הכריעה את הכף. הנאצים היו בנסיגה. ההתרשמות שלי היתה כי לפני פתיחת הקרבות בארדנים, כבר נשים הכו חיילים וקראו להם "מאריכי מלחמה". לאף אחד מהצדדים, לא היתה תמונה מודיעינית טקטית או אסטרטגית. מצטער טוביה, אבל איני שותף ל"גאונות" של היטלר. בהתחלה הלך לו, ואחר כך הסתבך במבצע ברברוסה. הקרב הזה לא שינה את מגמת המלחמה, אלא , הקיז עוד 50000 קרבנות מחיילי המערב, שלא לדבר על האזרחים. היה לי מ"פ במילואים, שבהמשך הפך למג"ד, שהגאווה שלו היתה שחרף המשימות הכבדות שביצענו, חזרנו במינימום אבדות. ולא היינו שקמיסטים, או להקה צבאית. וקצת על הספר. לדעתי קריאת הספר דומה ליציאה לטיול במדבר עם מפה בקנה מידה של 1:250000. מצד אחד תיאורי קרבות כמעט ברמה של שוחה, ומאידך, מפות שאינן מייצגות ומראות את סיבוכיות השטח,תנאי הלחימה ומהלך הקרבות. גם אם קוראים את הספר בלי להסתכל במפה, ניתן להבין באותו היקף. |
|
tuvia
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
היי בתיה,
בקשר לקביעתך שרק פאטון ידע כיצד להלחם נגד הגרמנים, אני מחזיק בדעה שהוא אכן ידע אבל הוא לא היה היחיד.
בתוך הסד״כ נמצאו מצביאים נהדרים , שקולים מקצועיים כגון בראדלי ( מפקד הקורפוס ה12) , אייזנהאואר , וכמובן שפאטון היה אחד הטובים שבהם. האמריקנים ספגו אבדות רבות מפני שהרבה מהכוחות שהוזרמו להלחם בגרמנים היו חיילים טריים שלא היה להם נסיון קרבי ולכן הם היו הקורבנות הראשיים לחוסר הנסיון. דרך אגב שמעתי על מחקר אמריקני שגילה שבין הנופלים היו כאלה שלא ירו יריה אחת אפילו, לעומת זאת בית הבליעה של הנשק שלהם היה סתום עם כדורים שנדחפו אחד אחרי השני מבלי שנורתה ולא יריה אחת. דבר המראה את גודל החרדה שבהם הם נמצאו. לעומת זאת היתרון העצום של האמריקנים בארטילריה והמצאת המרעום שפוצץ את הפגזים בגובה, לפני שהגיע לקרקע, גרם לאבדות ענקיות בצד הגרמני. לגרמנים היה יתרון בותק כאשר רוב עוצבות השיריון שלו ורבות מהן שהיו שייכות לואפן האס . אס גרמו לכך שלכוחות האמריקנים היה קשה מאוד לדחוף את הגרמנים לצפון מזרח לכוון גרמניה. בקשר למונטי, אין ספק שהוא הפסיד הרבה נקודות עקב הכישלון בתוכנית מרקט גרדן שגרמה לאובדן כוח אדם מיומן ובמיוחד חטיבות הצנחנים האמריקניות. תודה על ההערה הנכונה, טוביה |
|
בת-יה
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
tuvia, תודה. לדעתי היחיד שידע איך להילחם במלחמה הזאת ולנצח היה ג'ורג' פטון, כל השאר,
למרות נחישותם היו די מבולבלים. ומונטגומרי בכלל מעצבן אותי... |
|
tuvia
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
דני ואנקה,
חשוב להדגיש שהניצחון של בעלות הברית במלחמה היה לא רק כתוצאה מהיתרון הכמותי , אלא גם בגלל תפקודו הלקוי של היטלר. המטה הכללי הגרמני היה מעולה , הצבא היה יותר מטוב והחייל הגרמני היה טוב מחיילי האוייב, הרוסי, הבריטי והאמריקני. ההחלטות השגויות ואפשר אפילו להגיד הטיפשיות של היטלר ( שנאמרות מנקודת ראות של ביקורת על העבר) , מאירות את חולשת המטכלהגרמני מול אדם כמו היטלר שרצה והחזיק בכוח ההחלטה הסופית בכל פעולה, תנועה וכו׳ של הצבא. מבחינת בעלות הברית , היה להן יתרון עצום בכך שכל ההחלטות התקבלו על ידי שיתוף ורוח של אחווה שלא היתה קיימת אצל הגרמנים. כאשר ההחלטות המדיניות נלקחות על ידי ראשי המדינות, הפעולות הצבאיות על ידי מטכל- ראשי שהיה מורכב מהגנרלים הטובים ביותר של בעלות הברית, והכוחות הלוחמים שנלחמו ביחידות אורגניות אבל שיתפו פעולה ביניהם ביעילות רבה. חוץ ממקורות הכלכליים והאספקה הבלתי פוסקת שהגיע מארה״ב ובזכותה לא היה מחסור בבריטניה ובארצות שהשתתפו בברית.
טוביה |
|
tuvia
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
שלום חברים, ראשית תודה על ההערות וההארות שלכם.
כמה דברים על ההערות: :
בת- יה, סידרת הספרים שכתב צ׳רצ׳יל היא מצויינת. אבל היא נכתבה מנקודת ראותו של ראש הממשלה הבריטי ועל כן יש לו אינטרס להגדיל ולרומם את חלקם של האנגלים במלחמה ולהצניע את חלקם של האחרים. מה שאני אוהב אצל אנטוני ביוור שלמרות שהוא בריטי הוא שומר על מידה רבה של אוביקטיביות וגם בכך מגיע לו שבחים. אחד הדברים שהוא לא מסתיר זאת הביקורת שלו , שהיא די חריפה על מונטגומרי ועל אשיותו הקונטרברסית ועל ההחלטות השנויות במחלוקת שלו ( לדוגמה מבצע מרקט גרדן ) התקיפה של הצנחנים הבריטים והאמריקנים לכיוון הולנד - איינדהובן כדי להגיע מימנה לריין לכיוון גרמניה. טעות שעלתה במחיר אדיר של כוח אדם. חילוקי הדעות שהוא יצר עם אייזנהאואר ועם בראדלי היו כל כך חריפים שהוא העמיד בסכנה ממשית את שיתוף הפעולה הבריטי - אמריקני. רק אופיו העדין ואורך הרוח של אייזנהאואר שמרו על הברית שלא תתפרק. מעניין שדוקא צ׳רצ׳יל הבין את הבעיה ועמד כולו לצד האמריקנים וריסן את התקשורת הבריטית שרצתה לראות דם... טוביה |
|
בת-יה
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
סקירה מעניינת, אלא שבזמנו קראתי את כתבי צ'רצ'יל על הנושא , ודווקא הביקורת שלך
שכנעה אותי שהספרים הנוספים לא מוסיפים הרבה לקורא שאינו עוסק בנושא באופן מקצועי. |
|
דני בר
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
סקירה מעניינת ומרתקת.
הרבה נכתב על היטלר כמצביא צבאי שניהל למעשה את המלחמה כולה, ולמזלו של המערב עשה את כל השגיאות האפשריות, הבולטות שבהן: המלחמה עם רוסיה, ההתעקשות להתכונן לנחיתה של בנות הברית בקאלה ולא בנורמנדי, למרות שהפלישה כבר החלה שם. |
|
אנקה
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
סקירה מצוינת.
מנהיג שמחזיק את השליטה על כל התחומים בידיו בלבד הוא מסוכן.
אחת הטעויות של היטלר וצבאו הוא הנסיון לכבוש את רוסיה. שם מזג האוויר הכריע אותם כמו את צבא נפוליאון בשעתו. |
|
tuvia
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
תודה חברים, רוצו לגוגל אני מקווה שזה יענה על שאלות, ובמידה שלא, אני מוכן ומזומן ועומד לרשותכם תמיד
|
|
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
מרתק. יפה מאוד!
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
Wow. סקירה מלמדת....נהדר. אין לי מילים. פשוט לקרוא ולרוץ לגוגל
|
24 הקוראים שאהבו את הביקורת