ביקורת ספרותית על אשמת הכוכבים מאת ג'ון גרין
בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 19 במרץ, 2017
ע"י ...


את הספר החלטתי לקרוא חצי שנה אחרי שאבא שלי נפטר מסרטן הלכתי לספרייה והשאלתי אותו אמא שלי ראתה שאי קוראת אותו ובגלל שלא רצתה שיהיה לי קשה נפשית לקורא אותו היא אמרה לי זה לא בשבילך זה קשה אבל כמובן קראתי והאמת שברגע שסיימתי לקרוא הרגשתי רק שנאה להייזל היא מהדמויות האלה שבה לך להרוג באמצע הלילה ואני יסביר גם למה בתור משהיא שמכירה סרטן ואיך הוא משפיע על החברה הבנתי כבר בפרק הראשון שהקשר בין הייזל לחולת סרטן הוא מקרי לחלוטין היא חתיכת מניאקית . נחזור רגע לאבא שלי אבא שלי נפטר מסרטן במוח שפגע קשה ביכולת הדיבור שלו תחונה שהייתה מאוד מאופיינת אצל אבא שלי הוא היה מדבר המון מסביר לי ולאחותי דברים הוא היה האיש הכי מדהים שהכרתי הסרטן מנע ממנו את היכולת להגיד צירוף כל כך פשוט וכל כך חשוב של שלוש מילים וכן זה קיטצ'י סתמי ואידיוטי לחלוטין אבל זה כל כך חשוב לנו שאנחנו יכולים לא לקלוט את זה כל חיינו כולנו אוהבים לשמוע שההורים שלנו אומרים שהם גאים בנו שהם אוהבים אותנו דברים שהם קטנים אבל כלכך גדולים להייזל יש אמא ואבא שקורעים לעצמם את התחת בשבילה ואני לא חושבת שפעם אחת בספר היא אומרת להם תודה או שהיא אוהבת אותם זה נראה כאילו שהיא עסוקה במוות למרות שמבחינה גופנית חלקית היא רחוקה ממנו היא מתעסקת בזה כל כך שהיא לא שמה לב לסביבה שלה שמכרכרת סביבה כל היום ובאמת בספר היא מקבלת יחס של קדושה מעונה מה שעוד יותר גרם לי לשנוא אותה זה השפיטה שלה היא שופטת את כולם כאילו היא אלוהים והיא יודעת יותר מכולנו *ספויילר* אני באמת מצטערת על אוגוסטוס שלגמרי היה אפשר לקרוא לו בשם אחר ובכינוי אחר (גאס תמיד מזכיר לי עכבר) וגם השם שלו והמוות שלו והדיור שלו הכל מאוד הרואי ונמרח הספר" מוות מלכותי " היה נדמה כאילו משהו דחף אותו בכוונה ועיצבן קיצר ספר רע ועדיף שלא לקרוא אותו
לא בכיתי וגם לא הבנתי מאיזו סיבה לבכות רק ריחמתי על כל מי שחלפה במוחו המחשבה לקרוא
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



0 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ