15 סיפורי מופתאגאטה כריסטי43# אני חושבת שמגיעה לאגתה כריסטי הקשישה התנצלות ממני. בעבר, כשקראתי את ספריה חשבתי שהיא מצליחה ליצור תעלומות מעניינות, ללא שום שימוש בהומור. התייחסותה לדמויותיה ולעלילותיה נראתה לי רצינית עד אימה. נכון, היא יצרה דמויות משעשעות – כמו פוארו העגלגל, שבלגיותו איפשרה לה לצחוק על יוהרתו ועל האגו שלו, בלי להבחין בגיבנת אותה נושאת הבריטית שבה. כך שקיבעתי לי את דמותה כסופרת המוגבלת לסוג אחד של אנשים – מעמד
תחנת זברה אינה עונהאליסטר מקלין (תרגום: מירון אוריאל)16חג האביב הלו הוא חג הפסח הוא החג האהוב עלי ביותר. המוני ישראל מנקים ומסדרים את בתיהם וזו חגיגה לחובבי הספרים, הררי ספרים נמצאים מחוץ לבתים וליד פחי האשפה וחובבי ספרים ישנים כמוני עטים ונוברים במציאות. תמיד צדים את עיני ספרים ללא כריכה מקושטת וצבעונית בעלי דפים צהובים ובלויים מרוב עלעול, ואם בכריכה בחלק התחתון ישנה הדפסה של חותמת לפיד שעליו רשום "מועדון הספר הטוב" של הוצאת הספרים מ. מזרחי אני מ
בית ממכר עתיקות (מזרחי, 2000)צ'ארלס דיקנס11אני חושבת שכאן בבית ישמחו לברך "שהחיינו" כי סוף כל סוף אחרי שבועות ארוכים הגעתי לסיומו של הספר הזה, ואפשר כבר להחזיר אותו לספרייה (האמיתית. זו שיש בה הגבלה על משך הזמן שמותר להשאיר ספרים שנלקחו ממנה אצלך בבית). אולי עזרה לזה הצורה החיצונית שלו, זו שאין לה את עטיפת הנייר הצבעונית ובמקום זה יש עליה אותיות זהובות מוטבעות על כריכה אדומה, מראה שדומה באופן כללי לספר קודש, ואפשר לקחת אותו לבית הכנסת ולקר
חלף עם הרוח (חלק שני)מרגרט מיצ'ל8מזמן לא קרה לי שאני רוצה לכתוב סקירה ומתקשה למצוא את המילים. אני אתחיל מההתחלה. הספר הזה הוא הספר האהוב על אמא שלי והיא ממש רצתה שאקרא אותו וקנתה לי את שני הכרכים. כשהספר יצא לי בהגרלה, למען האמת קצת התבאסתי כי לא כל כך התחשק לי לקרוא אותו, אבל כבר בפרק הראשון משהו קסם לי, באווירה, בהומור ובדמויות. לאורך 900 העמודים הראשונים של הספר לא ידעתי מה דעתי עליו. סימנתי המון, נהנתי מהקריאה, אבל היה לי
חלף עם הרוח [שני הכרכים]מרגרט מיצ'ל16זכיתי לסיים עתה, פעם ראשונה בחיי, בגילי המבוגר (71) את הספר הקלסי, חלף עם הרוח, שנכתב ע"י הסופרת האמריקאית הגאונית מרגרט מיצ'ל, שעסקה בכתיבת הספר כ- 10 שנים – משנת 1926 עד שנת 1936. קראתי את שני הכרכים הגדולים (מעמוד 1 עד עמוד 1024) בתרגומה הטוב של המתרגמת ג. אריוך (שם העט של גֶ'נטילה ברוידא) משנת 1971. נהניתי מאד. לפי הויקיפדיה האנגלית – ממחקר בשנת 2014 – הספר חלף עם הרוח היה הספר הנקרא ביותר
מסך המוות אגאטה כריסטי (תרגום: אריה חשביה)40מסך המוות אינו הספר הראשון שאני קורא משל כריסטי, אבל אף ספר לא הותיר את רישומו מהעבר הרחוק. איזה רושם מותיר זה? זהו הספר האחרון בו מככב הבלש הנודע הרקיל פוארו. את הסיפור האחרון הזה אנו קוראים, כרגיל, משותפו לחקירות הקפטן הייסטינגס. לפני שאספר מה בספר, אומר רק שהקריאה כרגיל בספרים בריטיים, על הנימוס הנודע, ההתנהגות המוקפדת והתמציתיות מהווים עונג לא קטן. גודלו של הספר כנובלה. ולעניין. הפעם לפנינו
אסירי השמשהרז'ה (תרגום: אריה חשביה)4ברוכים הבאים לעולמו של טינטין. עיתונאי חוקר צעיר ואמיץ לב. יחד עם ידידיו, מתמודד טינטין עם הרפתקאות מרתקות ברחבי העולם, מגן על החלש, דורש את האמת, ומנסה לשוב הביתה בחתיכה אחת. אודה ולא אבוש, אלו ספרי הקומיקס האהובים עלי ביותר. וגם כיום כמבוגר אני קורא בהם בחיבה בלתי מוסתרת. טינטין מאד אנושי ונורמלי. בשונה מגיבורי הקומיקס האמריקני שהם 'גיבורי על', טינטין הוא בחור פשוט כמוני וכמוך. האיורה של ה
טירת הכובעןארצ'יבלד ג'וזף קרונין33ג'יימס ברודי הוא כובען, כלומר, בעל חנות לכובעים משובחים בעידן בו עוד חבשו כובעים בבריטניה בכלל ובסקוטלנד בפרט, בטח ב-1879. הוא סבור שהוא נצר למשפחת אצולה, אבל הזמנים הם שעשו ממנו כובען, כובען אמיד בעל טירה בקצה הרחוב בו הוא גר. לא רק שבעידן ההוא חבשו כובעים, גם טירות היו סמל, למרות שמדובר רק בבית גדול ומיוחד. אבל אמו מעידה עליו כי לאביו הוא דומה: "אותו שגעון גדלות ואותה רגישות של אבק שריפה". בבית
הגיבן מנוטר-דםויקטור הוגו (תרגום: דן סואן)30יצירות מופת מתגלות לאט לאט. דף אחרי דף, פה פעור - גאד, זה באמת מה שקראתי עכשיו? - פנינה אחת אחרי השנייה. עד שנוחתת ההכרה, בסביבות האמצע-סוף-התחלה, בהתאם לצורך. זו יצירת. מופת. ועוד שמחה (טוב, לא הכי נכון להגדיר כשמחה. נחת? אושר? נקודת התפעמות? משהו כזה.) נוספת ללקסיקון החיים. איזה כיף שקראתי את זה. זו תמצית הקריאה. בשביל זה אני כאן, בכלל. אז כן, הגיבן מנוטרדאם זו יצירת מופת לדעתי. מה? מה הו