ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 17 בנובמבר, 2015
ע"י האופה בתלתלים
ע"י האופה בתלתלים
יצירות מופת מתגלות לאט לאט. דף אחרי דף, פה פעור - גאד, זה באמת מה שקראתי עכשיו? - פנינה אחת אחרי השנייה. עד שנוחתת ההכרה, בסביבות האמצע-סוף-התחלה, בהתאם לצורך.
זו יצירת. מופת.
ועוד שמחה (טוב, לא הכי נכון להגדיר כשמחה. נחת? אושר? נקודת התפעמות? משהו כזה.) נוספת ללקסיקון החיים. איזה כיף שקראתי את זה. זו תמצית הקריאה. בשביל זה אני כאן, בכלל.
אז כן, הגיבן מנוטרדאם זו יצירת מופת לדעתי.
מה? מה הופך אותה לכזו?
***אזהרה*** ייתכנו ספויילרים חמורים, קלילים או חמורים מאוד ***
הרגע הזה שאת מבינה שלעזאזל, אין פה דמות "טובה". ואוף, כמה היית רוצה לחשוב שיש פה דמות "רעה". אבל לא. בחיים הספר לא ירשה לסווג דמות כקיצונית לכאן או לכאן. במיומנות מטורפת ומעוררת השתאות, כמו שמיליוני סופרים לא מצליחים, הוגו בא ופשוט מכריז - אך ללא מילים (רגע, הפסקת שחרור צרחה - אההה זה מטורף): העולם מורכב. כולם בני אדם. ואתם תיאלצו לראות את זה. בין אם רציתם ובין אם לא.
אזמרלדה מטומטמת, אבל מוכשרת להפליא. הכומר מציג עולם של שכל שקורס אל תוך עצמו, והמאבק שלו לפעמים מעורר קנאה. לאיזו רמת רגש, כאב הוא הגיע? אבל קנאה, כי וואו איך שהתיאור יפה. אם אני הייתי סובלת במילים כאלה, וואלה, לא כל כך נורא...
קוואזימודו הוא מיצג טרגי של גזירת גורל, אבל בסופו של דבר היחיד עם מניעים נאצלים. היחיד שמתגבר על הדחף שמשתלט על הדמויות והחיים בספר. דחף להתמסכן, להיכנע, להתפלש בזול וברע.
וכן הלאה. כל דמות, אף הקטנה שבהן, מציגה את יתרונותיה, חסרונותיה, חולשותיה, הדחפים, התאוות - בצורה שמבהירה שאין פה טוב. העולם היה אכזר ויישאר. אבל הטוב שקיים - הוא טוב. לא בטירוף, לא עד אינסוף, אבל נקודות של טוב, כוכבים קטנים, קיימים.
התיאורים, אוי. כל דבר הוא עלוב להחריד או מרומם להחריד או נישא, והכנסייה והתיאורים שלה, כל נאום מעורר צמרמורת (ואוהו, יש לא מעט כאלה), כל הליכה אפלה בלילה חסר ירח עם רוחות רפאים.
והוא מצחיק. אתם שיערתם שהספר הזה יהיה מצחיק? אני לא. אז הנה - הפתעות טובות בחיים. היו פעמים שישבתי וממש צחקתי, בקול, אחרי משפט. מתי זה קרה לי, לכם, בפעם האחרונה? זה לא קורה סתם ככה. וזה מעיד על ספר וואו, לדעתי.
נו טוב, אי אפשר באמת להעביר ספר גדול בביקורת. כל מה שאומר לא יוכל להגיע לרמת המבריקות, המורכבות, סערת הרגשות שבספר הזה.
אז כן, באופן לא מקורי אצטרך להרביץ לכם קצת בראש: תקראו.
(ואם לא, חה הח לכם, נה נה בקישקיש, אתם לא שווים בכלל ורק אני קראתי.)
(יש לקרוא בנעימה הידועה: נה נה נה ני ני ני ניייי)
30 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
האופה בתלתלים
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
תודה לך, חני!
|
|
|
חני
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
אושר בהחלט נקודת התפעמות.סקירה יפה עם המון רגשות מובעים בין לבין,וזה יפה.
|
|
|
האופה בתלתלים
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
in love - תודה! אכן ספר מדהים. קוואזימודו נהדר.
דן סתיו - תודה לך! נכון, האהבה שמונחלת מלמידה לא מוצלחת אכן קשה, ודיסני: שמעתי שהסרט מחריד לעומת הספר. אין ספק שזה באמת הרס נורא לאנושות... |
|
|
דן סתיו
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
האופה בתלתלים
הביקורת מרשימה ומשכנעת. מאד נהניתי לקראה במיוחד כשציינת שאת הדמויות מאפיינות תכונות נעלות וקטנוניות. אך כדי לקרוא על הספר את הספר עלי להתגבר על שני מכשולים: "האהבה" לספרות שהונחלה לי בבית הספר והפוגרום שעשה וולט דיסני בספר זה באמצעות הגרסה המצוירת.
|
|
|
-^^-
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת טובה ומסכמת את ההרגשה במהלך הקריאה בצורה מצוינת ,אני מאוד אוהבת את הספר הזה .ספר עם כל כך הרבה עומק , עם הרבה רגש .
למרות אורכו לא יכולתי להפסיק לקרוא , הסופר יודע איך להכניס את הקורא לאווירת הספר וכמובן שריחמתי מאוד על קאזימודו החמוד שעשה הכול למען הצוענייה [שכחתי איך קוראים לה ] הוא בלי ספק הדמות האהובה עלי בספר.
מחשבות ,אני בהלם, משעמם ? ספר אדיר שיש בו כל כך הרבה רבדים שרק מחכים שתקלף אותם . את זולא עוד לא קראתי אבל אני מאמינה שהוגו לא פחות טוב,את עלובי החיים קראתי,ספר מצוין. |
|
|
האופה בתלתלים
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
מחשבות - כשאחזור הביתה הולכת לדפדף לעמוד הזה ולראות... אתה צודק, זה ספר באמת כבד. פחות רציתי להתעכב על כך בסקירה, אלא להביט על מה שמדהים בו. גם לי לקח הרבה זמן לצלוח אותו. אבל זה הולך ונהיה טוב עם ההמשך. שווה. לדעתי.
רויטל - אז כן, אם תצליחי לצלוח, שווה ממש. תודה :-) אור - צודק באלף אחוזים. שונרא - סליחה על האיטיות המחרידה, אילו מוסכמויות? ותודה לך. התלתלים חיים, קיימים ובועטים בכל בוקר, פשוט התמונה הקודמת נמאסה וכרגע זה התחליף הזמין החביב ביותר. (סקיצה של האול, הטירה הנעה, לא שלי) אולי יחזרו כשיהיה לי זמן לנשום. קאט - תודה לך יקרה! אני מאוד מאוד אוהבת את צירופי המקרים שלך, זה כיף חיים. תשאילי לי קצת? ואיזה כיף לך עם עלובי החיים. צריכה לקרוא ומהר. את הגיבן תקראי דחוף, אך מזהירה, כמו שאמרתי לוקח זמן לצלוח חלקים ממנו (יש אשכרה שמינית ספר שמתארת את פריז. איזה כיף זה סופרים כמו הוגו שמסוגלים להרשות את זה לעצמם ומצפצפים עלינו, הקוראים העלובים) אז אל ייאוש ואוח, כיף לך כל כך. |
|
|
קריקטורה
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
אחחח, איזו ביקורת מתוקה.
אתמול השאלתי אותו מהספריה - צירוף-מקרים-קבוע-של-חיי-ההזויים-כידוע, ועשית לי ממש חשק לסיים את הקודם (אני לקראת סוף עלובי החיים. התאהבתי קשות בהוגו. הוא מצחיק אותי בלי להתכוון, והוא כותב נפלא) כדי להתחיל אותו. הולכת להיות לי שבת כיפית לחלוטין. |
|
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
שאון ניפוץ המוסכמות הרעיש אפילו את היקום המקביל שלי. ביקורת כלבבי.
ולאן נעלמו התלתלים? |
|
|
אור שהם
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
הוגו יודע ליצור דמויות מורכבות, ולסיים את הספרים שלו עם חתימה של תקווה-עצובה בלב.
|
|
|
רויטל ק.
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
ניסיתי לפני המון שנים ולא צלחתי אותו
אולי באמת כדאי לנסות שוב, הסקירה שלך משכנעת:)
|
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
פעמיים התחלתי. בפעם השניה הגעתי עד עמוד 120 ונטשתי. משעמם. זולא כותב
הרבה יותר טוב.
|
30 הקוראים שאהבו את הביקורת
