הוצאה לאור›אופוס

אני אוהבת לתארך ספרים, סרטים, סדרות, מוזיקה קלאסית. אני לא חייבת לדעת בדיוק של שנה מתי נכתבה היצירה או על איזו שנה היא נכתבה, כי אני לא היסטוריונית. אבל אני לא שייכת לאלה שרואים או קוראים על כרכרה ומבחינתם מדובר באיזה עבר רחוק, וכנ"ל לעניין שמלת קרינולינה או קפלט ואברקיים. בהחלט חשוב לי אם מדובר ב-1865 או ב-1722 או ב-1425.

יש להיסטוריה משמעות בסוגיות פוליטיות, כלכליות, תעשייתיות תרבותיות, ברי

#
יש תקופות בהן יש צורך בפטיש חמש קילו לפחות, כדי לצלוח. ככל שהזמן עובר נעשה לי יותר קשה. לצורך הזה יש לי כמה ספרי פנטזיה שמורים, שמחכים חודשים ואף שנים שיגיע זמנם להיקרא. אני כבר לא זוכרת למה קניתי אותו, אם קניתי או קיבלתי מתנה ("עברית" מפנקים מפעם לפעם את קוראיהם במתנות) אבל הגיע זמנו בגדול. רציתי עולם אחר מזה שאני מנסה ללא הצלחה להתרגל אליו בשנה וקצת האחרונה, וקיבלתי. כל מה שאני לא אוהבת בספרי

קראתי בעבר די הרבה ספרי פעולה או ריגול למיניהם, שהייתה לפניהם מטרה אחת: להיות סרט. כלומר, להיקרא באותה צורה שבה רואים סרט. שיהיה קליל, כיף, מצחיק, עם אקשן טוב - כאלה מין דברים. כמעט כולם נכשלו, חוץ מסדרת הספרים הזאת של ברנדון סנדרסון.

בסיכום, המחשבה שעברה בראשי כשסיימתי לקרוא את הספרים הייתה: זה סרט אקשן מעולה. לקח לי רגע להבין שבכלל מדובר בספר. זה כמעט לא מורגש. האם זה דבר טוב? האם לזקוף את זה

את הספר הזה ראיתי בספריה, קניתי אותו, (מי ידע שאפשר לקנות ספרים בספריה) האמת בגלל שהסתקרנתי מהכריכה, אבל זכרתי שמרקוס זוסאק כתב את גנבת הספרים, אז לקחתי.
ובאמצע הקריאה ראיתי שיש חתימה מהסופר בתחילת הספר, מ2009
כתיבה זה מדהים, מילים באמת יכולות לשנות את העולם. וזה שיש אנשים ששולחים את לחמם על פני המים, זה משנה עולמות.

בקיצור, אחד הספרים היותר טובים שיצא לי לקרוא. אני בכלל רק באמצע הספר, אבל

מצאתי את הכוכב החמישי שנפל! הידד!





במהלך מסעי רב התהפוכות במטרה למצוא את הכוכב החמישי שנפל, עברתי מכשולים רבים: חציתי בסירת עץ פשוטה ורעועה את ים הקונפליקטים הסוער (המכונה גם בפי האנשים החיים בכפר שעל חופו, בהומור רב, "ים של קונפליקטים"...), טיפסתי בתנאי מזג אוויר לא נוחים על הר עצום בגובהו שקרוי בשם "כאב ראש ההר", הסתבכתי ואף כמעט הלכתי לאיבוד/נטרפתי על ידי חיות טרף ביער הדברים האבודים

אז לקורליין משעמם בבית החדש. ההורים שלה עסוקים בעבודה ואין להם זמן לשעשע אותה והאוכל שהם מבשלים לא מתאים לה, אמא שלה לא בשלנית גדולה ואבא שלה, בדומה לאבים רבים אחרים (קראת נכון, מורי, אני אומר אבים), מבשל מוזר ועושה ניסויים שלא מתאימים לחיך של ילדה צעירה. נמאס לה לשחק עם הבובות שלה, או לראות סרטים ולקרוא ספרים. היא אוהבת לסייר, היא סקרנית הנודניקית הקטנה.

בחדר האורחים בבית החדש יש דלת. קורליין

הספר "דרקונים של ליל החורף" שהינו כרך ב' של טרילוגיית "רשומות רומח הדרקון" מאת מרגרט וייס וטרייסי היקמן (הוצאת מיצוב, 1990) היה אחד הספרים האהובים עלי בילדותי, וכמוהו הסדרה כולה. דומני שקראתי אותה, ואת כרך ב' בתוכה לפחות עשר פעמים, ובכל פעם נהניתי עד מאוד.

בראשית הספר, לאחר שצבאות הדרקונים החריבו את העיר טרסיס בה שהו, התפצלה החבורה. קבוצה אחת, בהובלת הסייר תניס חצי־עלף, שכללה את קרמון הלוחם ו

ספר עם ערך מוסף, הוא זה שאני לוקחת ממנו כצידה לדרך קצת ידע והשכלה, זהו ספר ששולח אותי לוויקיפדיה לבדוק ערכים שקשורים אליו.

הספר הזה איננו יצירה ספרותית גדולה ואינני יודעת עד כמה הוא תואם את ההיסטוריה, אבל הוא בהחלט מרתק בדרכו ופיליפה גרגורי היא המלכה הבלתי מוכתרת של הכתר האנגלי.

במאה החמש עשרה התחוללו מלחמות בין שושלות המלוכה של אנגליה, יורק, לנקסטר וטיודור. בעבר כינו אותן מלחמות השושנים,

מה זה אומר להיות אדם מבוגר, ממה עשויים החיים? אני משערת שחלק ממי שקורא את הביקורת הוא מבוגר- מעל גיל הפרישה, ולכן אני לא מתיימרת לתת תשובה לשאלה הזו. מי שכן מנסה לתת תשובה זה הספר על אוליב קיטרידג'.

אוליב קיטרידג' היא אישה מבוגרת, אנחנו מלווים אותה בהבלחות ובסיפורים קצרים שמתארים תקופה בחיים שלה- בערך מסוף התקופה שהיא היתה מורה, ועד שנים אחר כך. הסיפורים מתארים דמויות שנמצאות סביבה ויש להן איזה