החייאה!!!!!!!!!!!!!!!

יש לי רעיון לשיחה! פשוט משעמם...... זה יתפתח לאנשהו, אני יודעת

אני מאושרת. סוףסוף, לאחר שנתיים וחצי של עבודה- סיימתי את הספר שלי. כעת נשאר רק לערוך, ולשלוח להוצאה לאור :)

כל מי שיש לו בעיה עם השיניים מוזמן לחפש רופא שיניים באיזור מגוריו .

מישהו יודע משהו על קרנות השתלמות ? למיטב ידיעתי רוב הציבור בישראל צריך שתיהיה לו איזה קופת חיסכון לפנסיה , השאלה היא איך ? יתרונות בהשקעה בקרנות השתלמות ?

חיסכון: באמצעות קרן השתלמות ניתן לחסוך למטרות השתלמות מקצועית (בתום שלוש שנות חיסכון) ולכל מטרה אחרת (שש שנים), כקבוע בתקנון הקרן ובהוראות הדין לרבות מס הכנסה
הטבות מס: עצמאי המפקיד לקרנות השתלמות נהנה מהטבת ניכוי בגין חלק מהפקדותיו לקרן, ומפטור ממס רווחי הון בעת המשיכה, עד לתקרה המוטבת*
מיסוי: קרן השתלמות נזילה פטורה ממס רווח הון עד לתקרה המוטבת*, ויכולה להוות תחליף לתיק השקעות נזיל פטור ממס בשיעור של 15% או 20%. מגן המס צומח בריבית דה - ריבית ועל כן נעשה משמעותי ככל שהקרן תנוהל לטווח ארוך יותר
מגוון מסלולים: בקרנות השתלמות מסלוליות, יכול החוסך לבחור מסלולי השקעה המתאימים למאפיינים ולצרכים האישיים שלו מבין המסלולים הקיימים בתקנון. ניתן לעבור בין מסלולים עפ"י תקנון הקרן וללא עלויות/עמלות
פיזור ההשקעה: מנהל ההשקעות בקרן מפזר את הסיכון ע"י השקעה במספר רב של ני"ע
מועד מיסוי רווחי ההון: במידה ובוצעו הפקדות לקרן מעל תקרת ההפקדה המוטבת*, ישלם החוסך מס בגין הרווחים (ככל שיושגו) רק בעת משיכת הכספים ולא בעת מכירת ני"ע המתבצעת באופן שוטף ע"י מנהל הקרן
השתתפות בהנפקות: גוף מוסדי רשאי לקנות ני"ע עבור קרן ההשתלמות שבניהולו. בשלב המוסדי של ההנפקה בו ניתנות הנחות
הלוואות אטרקטיביות: במידה והעמית זקוק לכסף נזיל- במקום לפדות את הקרן, יש באפשרותו לקבל הלוואה מנכסי קרן ההשתלמות בתנאים אטרקטיביים**
נזילות: מרגע שקרן ההשתלמות הופכת להיות נזילה, היא תישאר כך ללא הגבלת זמן והעמית בקרן ממשיך ליהנות מהטבות המס*
משיכה חלקית: במידה ולעמית אין צורך במשיכת כל הסכום הצבור שבקרן, ניתנת לו האפשרות לבצע משיכה חלקית ובכך לשמור על יתרת הקרן

שלום לכל חבריי הקבוצה!
מאתמול אנחנו עוברים מתקפות טרור ממש בלתי נסבלות שלצערי גבתה מאיתנו מספר הרוגים ומספר פצועים.
אני יודעת שהצבא תקף ובטוחה שיתקוף ומקווה שלא ירפה כל כך מחר.
מקווה שמעכשיו יהיה לנו סופ"ש שקט ורגוע.
סופ"ש נעים ככל האפשר לכולם :-))

מה אתם אומרים על סדרת "קיץ אחד ביחד" של ליאת רוטנר?

הנאום של בנימין נתניהו בארה"ב היה מאלף. רק מקווה שלא יתקפל שוב בפני הפלסטינים והאמריקאים ואז אנחנו ממש בדרך הנכונה.
מה דעתכם על כך??

יחד עם כל קורס פסיכומטרי יש את ההשלכות החברתיות של קבלה לאוניברסיטה והתחלת לימודים במוסד שבחרנו. פעם מי שלא הצליח להרשות לעצמו קורס פסיכומטרי היה נאלץ לפנות למורים פרטיים שיעזרו לו להשיג את רף הנקודות הנדרש כדי לשפר את הסכם.

שלום,
היום נרכין ראש, נזיל דמעה, נוריד דגלנו לחצי התורן ונצדיע לחללי מערכות ישראל שנתנו חייהם למען חיינו.
ביום שלישי, נרים ראש, נחייך ונשמח, נניף את דגלנו אל ראש התורן ושוב נצדיע למדינתנו. בת 63 היא, אך מאוד יפה ומסבירת פנים, מלאה חן והמון המון ספרים. תחי מדינת ישראל וחג עצמאות שמח לכולנו.

חג שמח לכולם !
שהיה חג של תחילת: שלום ,הצלחה, שמחה , בריאות והכי חשוב ביאת המשיח !

היי לכם!
חג פסח מתקרב והייתי רוצה לראות את גלעד שליט חוגג עם משפחתו את החירות יכולה רק לדמיין איזו שמחה תהיה במדינה ממש יום העצמאות.עצוב לי,מפחיד ומצמרר שרצון אנושי וטבעי של הורים לקבל את בנם בחזרה נשמע והופך לפנטזיה וחלום רחוק.
מייחלת שבחג הפסח הזה ה-5 יקרה נס וגלעד שליט יחזור לחיק משפחתו.

אמןןןןןןןןןןןןןןן !!!!!!

חג פסח שמח לכל קהילת הסימניה
ולכל עם ישראל:-)))

מה היית רוצה שישתנה בעולם אחרי רגעים אחדים שהיית עוצם\ת את העיניים?

שבת שלום חברים,
אני דרוזי מכפר ג'וליס. לאחרונה אני ממליץ לעמיתיי בעבודה וללומדים אתי באקדמיה על אתר סימניה כחלופה מעניינת ומרתקת לכל הרשתות החברתיות האחרות. פשוט מהנה לדלג בין הספרים, הפורמים והספרים. האתר בעושרו יוצר שוק ססגוני וטבע השופע בכל טוב. פשוט כיף לי והייתי רוצה לחלוק כיף זה עם כמה שיותר אנשים שאכפת לי מהם.
שתהיה לכולכם\ן שבת שלום
וחג פסח כשר ושמח.

שבת שלום חברים!!!
טוףףףף הבנתי לא בא לכם להתעסק באקטואליה אז אולי המפגש של חברי הסימניה שאמור להתקיים ב-21 לחודש זה
יעניין אתכם מה אתם אומרים? כדאי להיפגש,לא כדאי? אותי מעניין מה אתם חושבים על מפגש פסגה היסטורי של אתר ספרים..אני אשמח להכיר את החברים איתם אני בקשר קבוע וטוב...מה איתכם?

שבת שלום ומבורך:-)))

/0,7340,L-4048963,00.html שידור חי: הכנסת דנה בחוק שלילת האזרחות www.ynet.co.il הכנסת צפויה לאשר את הצעת החוק המאפשרת לשלול אזרחות ממי שהורשע בעבירת טרור, ריגול או פגיעה בריבונות המדינה. צפו בשידור החי ב-ynet - המערכת הפוליטית, חדשות היום ynet ליז Me Lene (בת 58 מאילת) (ל"ת)

ערב טוב חברים!
הגיע הזמן לדבר קצת אקטואליה אז הנה לכם קישורים בנושא שלילת זכויותיהם של מי שנחשד בפגיעה בבטחון המדינה,ושלילת הפנסיה של חברי הכנסת שנחשדו בבגידה.,כמו עזמי בשארה..מקווה מאוד שגם יאכפו את החוק שהתקבל ועידן חדש נפתח.

נענע10 - מיישמים את "חוק בשארה": נשללה הפנסיה של חבר הכנסת לשעבר - חדשות news.nana10.co.il לאחר שעבר החוק המתיר לשלול את תשלומי הפנסיה של איש ציבור אשר אינו מתייצב לחקירה, הוחלט ברוב של 29 חברי כנסת לשלול את זכויות הפנסיה של יו"ר בל"ד לשעבר, אשר נחשד בעבי ליז Me Lene (בת 58 מאילת) (ל"ת)

אהלן חברים מה שלומכם ? טוב אז ככה.. שמי שרי נעים להכיר אני בת 19 מרמת גן !!!!!!!!!!!!!! ואשמח להכיר אותכם אני מאוד נחמדה וחברותית ואשמח אם נתקשר..... :) אז שיהיה לכם המשך יום טוב ביושש 3 >

בוקר אור ושבת נעימה לכולם!!!!

הלל יקירי באלוהים אני משתדלת להתעלם מכל ההזויים פה באתר עד שבאה אחת שמעלה לי את הסעיף.
אבל אתה צודק,אני אמשיך הלאה עד להזוייה הבאה !!!!

וחסר לך שאתה היית שולח לי הודעות כאלה...אתה לא רוצה מלחמה עם מרוקאית נכון?
אחלה שבת שקטה ורגועה בדרום הלל..:-)))

צהריים טובים קשקשת ברשת !
תודה מכל הלב לכל המברכים כאן ובהודעות האישיות.!...:-)))

אני רוצה לשתף אתכם ברוע שקיים בבחורה באתר בשם פניולה..היא שולחת אלי הודעות זדוניות ואז מוחקת אותן.ואם תקראו בפורומים תראו כמה רוע נטף ממנה כלפי החברים באתר במידה ודעתם לא מספקת אותה.

לאחרונה כתב פה בחור בשם עומאר ביקורת בערבית ותקראו את התגובה שלה לביקורת ואת שאר התגובות(גם שלי)ותשפטו בעצמכם:

http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=37100

טוקבקים
+ הוסף תגובה
את הרוע בהתגלמותו פניולה
אין לך זכות דיבור בכלל בטח לא על צביעות וחנפנות שאת המצאת אותם.רק לך מפריעה לך ביקורת בערבית מה שלכל החברים המפרגנים את קוראת חנפנים.אם תשלחי אלי עוד הודעה עם קללות כמו ששלחת אלי אתמול אני אפיץ אותם אותם בכל הפורומים בוקר וערב.ותפסיקי לבקר בבלוג שלי כאילו אנחנו חברות כי אנחנו לא ולא נהיה לעולם אישה רעה שהשטן לא ברא!!!
(לפני שעתיים) ליז Me Lene (בת 58 מאילת)
פסיפלורה אחת תודה על התרגום
למרות שעדיין קשה לי להבין במה מדובר. panyola - לא חושבת שמדובר בחנפנות. אם יש אוהבי ספר הקוראים בערבית - אשמח שיימצאו פה כמו אוהבי ספר שקוראים אנגלית, רוסית או איסלנדית.
(לפני 4 שעות) yaelhar (בת 100 מתל אביב)
מ- google translate
נהניתי דברי חלומות הקרינה. הרגשתי שהם עברו אותי מהעולם אחד למשנהו. הרגשתי את מידת האינטליגנציה של הסופר הזה. הרגשתי שאני צריך לסחוב אותה שקוף! חלומות, אם כי ביקש כי כל גבר לא להיכנס למבצר של נשים חתום על החלק הקדמי של ספרה כי אסור לגברים, אך תנועה זו היה מספיק כדי להפוך את מספר האנשים Siqran את הספר הזה פעמיים כמו נשים רבות! אני ממליץ על הספר הזה בחום .. ולא רק עבור אלה שרוצים לשכוח, אבל כל מי שאוהב טעם טוב בספרות! תודה לך ערבית עדיין שפה רשמית בישראל, לא?
(לפני 5 שעות) פסיפלורה אחת (בת 33 מצפון)
לאלו
שאינם יודעים ערבית אך שמחים שיש ביקורת בערבית אין לה מה לומר שאני יכולה רק להקיא מדברי החנפנות שכם
(לפני 16 שעות) panyola (בת 57 ממודיעין)
יוסף
לקרוא ולכתוב בערבית זה קל.עברית וערבית הן שפות זהות וטוב שהחליטו השנה להתחיל ללמד ערבית מדוברת ולא ערבית ספרותית וקשה.זה יקרב בין העמים השותפים לאותה ארץ,כשמסביב העולם הערבי סוער.
(לפני 5 ימים) יוסף (בן 53 מפתח תקוה)
הלואי שהייתי יכולה לקרוא את זה

(לפני 5 ימים) yaelhar (בת 100 מתל אביב)
לא מבינה ערבית ,שמחה
שיש ביקורת שנכתבת בשפה הזאת בפני הקוראים הערביים באתר .זה לגיטימי ,נכון ומובן מאליו .כל הכבוד . רק חבל שאיני יכולה להתייחס ספציפית לביקורת .
(לפני 5 ימים) חמדת (בת 55 מדימונה)
בעניין הביקורת
1.אני שמחה לראות באתר ביקורות גם בערבית. 2.אני מצטערת שאין לי אפשרות לקרוא אותן.
(לפני 5 ימים) נינה (בת מתל אביב)
ולמה לא? יש פה קוראים ערביים
שמגיעה להם ביקורת בשפתם.למה לך מותר לכתוב בעברית? את פשוט גזענית ועושה מעצמך צחוק!!
(לפני 5 ימים) ליז Me Lene (בת 58 מאילת)
באתר ישראלי ביקורת
בערבית? אתה עושה צחוק?
(לפני 5 ימים) panyola (בת 57 ממודיעין)



2 הקוראים שאהבו את הביקורת
חמדת

בת 55
דימונה
ASHER_S

בן 60

וזו ההודעה ששלחה אלי(ועוד עם שגיאות כתיב) בעקבות התגובה שלי לביקורת בתאריך ה-23.03.2011 שעה 23.32 בלילה.

http://simania.co.il/showMessage.php?messageId=421360

את כל כך מטומטמת בורה וגסה ואינך יודעת מהי גזענות


בכלל מה את דוחפת את התחת שלך למה שאני כותבת
זוהי דעתי וזוהי זכותי על תעני ועל תגיבי על שום
דבר ממני ושלי.
לכי כבר ליון ותתפגרי שם.

***

עדיין לא עניתי לה ושלחתי ללביא שיטפל בעניין בתקווה שיעשה משהו.במידה ולא יטופל העניין אל תתפלאו מהתגובות שלי באתר.
ומהיום והלאה כל הודעה שלה תישמר ותפורסם לדיראון עולם.

המשך יום נעים שקט ורגוע לכולם:-)
אוהבת
ליז.

פורים שמח לכולםםםםם :-)
החלפתי את תמונת הפרופיל שלי.בתמונה אתם רואים את ארבעת ילדיי המופלאים.

איך עבר עליכם פורים?לשם שינוי היה מזג אוויר יפה ונאה מקווה שחגגתם ונהינתם.

האמת היא שיום ההולדת שלי חל היום היום -יום שלישי ה-22.03 אבל,את פורים ויום ההולדת שלי חגגתי כבר ביום חמישי האחרון במסיבת פורים עם החברים בטברנה יוונית כמובן וכיאה לאוהבת יוונית.אפילו קניתי שמלה וכובע מיוחד לפורים.היתה אחלה מסיבה עד לשעות המוקדמות של הבוקר נהיתי מאוד.

אתמול חגגתי את פורים בירושלים בסעודת פורים אצל אחותי ובטיול בעיר עם משפחתי.

המשך שבוע קסום לכולם!
באהבה...:-)
ליז.

פורים שמח לכולם !!!

לכל הנשים באשר הן יום האישה שמח:-)שיר זה מוקדש לכן באהבה.

http://www.youtube.com/watch?v=zmbbPKghp-M&feature=player_embedded

???????

בוקר טוב עולם מה שלום כולם....

אולי למישהו יש הצעות איך משתחררים מחסימת קריאה וכתיבה?
תודה והמשך יום נפלא:-)

ליז.

בוקר אור ונעים חברי קשקשת ברשת!

היי ליאת,מסכימה עם כל מילה שלך ושל הלל.אני אוסיף כמה קישוריות לדוגמאות של יעני "ביקורות" שקוממו אותי והייתי חייבת להגיב שם.לפני כן תגובה לגיבן מאמסטרדם.

בוקר טוב הגיבן מאמסטרדם!

א - חבל מאוד שאת לא יודעת כמה זמן ליאת פה אחרת היית מגלה בחורה כישרונית מאוד ובין כותבי הביקורות הטובות באתר.וגם מגלה שליאת יודעת על הפינה החדשה שנקראת "עקוב אחריי ותהיי בטוחה שהיא עוקבת אחרי מי שנראה לה.

ב - הפז"מ פה הוא לא קנה מידה לגלות מה טוב באתר ומה זקוק לשיפור.אני למשל מתחילת דרכי כאן, נושא ביקורות החארטה-(ככה אני קוראת להן) הפריעו לי בגדול והבעתי את דעתי יותר מפעם גם כשלא מצאו חן בעיניי אחרים.

ג - לא רק שלא חבל להעלות את הדיון שוב ושוב,אלא מומלץ ורצוי להעלות כל נושא שמפריע לנו גם אם הוא גורר ויכוחים מה שהגיוני ולגיטימי בתקווה שקברניטיי האתר יקשיבו ויתייחסו לנו קהילת הקוראים שהאתר חשוב לנו וכל מטרתינו לשפר את איכותו לטובת כולם.

ד - לך דף העיקוב מספיק וזו זכותך אבל לליאת,הלל ,לי ולעוד כמה חברים זה לא הפיתרון. ואם תחשבי על זה קודם מגלים חבר שקורא/ממליץ/כותב מעניין ואז עוקבים אחריו ולא ההיפך.אז...דף "עקוב אחרי" הוא לא הפיתרון בכלל.

ה - איזה קסם ויחוד יש באתר שמעלה ביקורות מטומטמות כפי שאת קוראת להן, אלו באמת ביקורות מטומטמות,מפגרות,בזויות,מביישות את האתר וסתם חארטה ?ואני לא מבקשת סליחה על הבוטות.ומה הקשר לחופש הביטוי והרשות לבין לכתוב בתת רמה ? יש פה ילדים וצעירים שקוראים וכותבים ברמה גבוהה יותר מהמבוגרים.

והנה כמה קישוריות ליעני "ביקורות" ואתם תשפטו! למדתי השבוע להעלות קישורים ואני משתמשת בהם בכייף.

1 - "ביקורת" ריקה לספר: "המדריך לרוסי המתחיל"-שגררה תגובות ציניות ביניהן תגובה שלי.
http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=36595

2 - "ביקורת" ריקה לספר: "אני הנרי השמיני"-עם תגובה שלי
http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=36642

3 - "ביקורת" לספר: "זורבה או צרלס" -ציטוט: "אני מחפש בנרות את הספר"--הצחיקה אותי והגבתי בהתאם כי אני מכירה זורבה אחר,את "זורבה היווני".
http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=36639

4 -"ביקורת" לספר: "משחקי הרעב" - ציטוט: "20 למרץ! הספר הבא בסדרה,סופר את הימים"-איך אפשר שלא להגיב?
http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=36714

5 - "ביקורת" לספר: "פראני וזואי" -ציטוט: "מעניין". שאלתי את מי?

6 - "ביקורת" לספר: "הבחירה"- ציטוט: "נהניתי מהספר.ספר טוב".....

אולי אין לי הבנת הנקרא אבל לעזאזל אולי מישהו מוכן להסביר מה ניתן להבין מ"ביקורות" כאלו? ואיפה חופש הביטוי והרשות לכתוב נכנס פה.ויש עוד מלאן ביקורות בסגנון ועם פנינים לא מהעולם הזה אבל אני בטוחה שהבנתם את הכוונה וזה לשיפוטכם.

המשך יום נעים וקסום לכולםםםםםםםם :-)

היי גיבן.
הפז"מ עוזר בצבא לא במקרה של גילוי כשרונות פה.ולידעתך ליאת ותיקה יותר ממך וממני היא כבר שנה וחצי חברה באתר בנוסף לכל מה שציינתי לגבי כישוריה ואיכויותיה,כך שאני סומכת על שיקול דעתה ורק שתדעי,תהיי בטוחה ותאמיני לנו שאנחנו מסננים חברים וביקורות בכל גודל של מסננת שתבחרי ומנסיוני הקודם של שנה וחודשיים לא הגענו למריבות והתנצחויות מעליבות בגלל העלת דיון.מקסימום לא הסכימו איתנו שזו זכותם.

ואין פה עניין של חשקה נפשי או לא חשקה זו לא עוגה לשבת.אותי מעניין איכות וחלק מאיכות הוא קריאת ספרים וכתיבת ביקורות עליהם מושקעות באיכות. וזה אומר שנהניתי לקרוא,צחקתי,התרגשתי,התעצבתי ואפילו בכיתי,למדתי עוד משהו וההמלצה גרמה לי לקרוא את הספר ולכתוב עליה ביקורת.

והדוגמאות שהבאתי הן מהשבוע האחרון ו-3 מהן עדיין בעמוד הראשי."פראני וזואי"..."משחקי הרעב"..."הבחירה"
כך שאת לא עוקבת..ואם תעקבי טוב תראי אותן כל יום באותיות קידוש לבנה אם תרצי או לא.

ליז הי.העניין עם הוותק קשור לזה שלוקח זמן מן הסתם לפעמים ללמוד מי מתוך כל הקוראים הנפלאים שיש כותב כלבבינו.אין לזה שום קשר אחר שאת חושבת שכתבתי.ובטח כשיש חדשים שבאים ומוסיפים את ביקורותיהם.לא התכוונתי לפעולה עצמה הטכנית של עקוב אחרי אלה פשוטו כמשמעו,לפענח תוך הצצה לביקורות שיש לכל אחד בעמוד שלו.בעננין הקמת הדיון שוב עובדה ששוב הוא עולה ואם חשקה נפשך להעלותו בכל הזדמנות,קטונתי מלמנוע מבעדך ואחרים.אבל מניסיוני הקודם זה הביא רק למריבות והתנצחויות מעליבות ולא לפתרון.חבל.אני הצעתי את הפתרון שאני נוקטת בו לסנן אם ליאת החמודה או אחרים יאמצו אותו או לו זה תלוי בהם. את הדוגמאות שאת מביאה כבר ראיתי בצורה כזאת או אחרת,ואיזה יופי עבורי שאני לפחות כבר לא רואה אותן יותר.מצידי שימשיכו.מותר להם.אני לוקחת המלצות מחברים אחרים ומקווה שאולי פעם הם יידעו לכתוב משהו יותר טוב.אבל הם נרשמו וניצלו את זכותם לכתוב כמוני וכמוך.מותר להם

שלום לכולם !
לאחר מספר פעמים שעניין הביקורות כאן הגיע למצב מגוחך, החלטתי שאני חייבת לדבר על זה כאן, כי זה כבר מטמטם.
מספר פעמים במהלך השבוע פלוס האחרון, פורסמו ביקורות משעשעות להפליא – ביקורת על סרט, ביקורות שאוהבות להימחק (מסיבה שעדיין לא ממש ברורה לי). כמו כן, שוב חוזרות להן הביקורות המשמעותיות להדהים בסגנון של "מחפש את הספר בנרות" וכיוצ"ב.
למרות כל הדיונים החוזרים שנעשו בפורום, מסתבר שעדיין אין מענה ממשי (אם בכלל) על התלונות שלנו בנוגע לביקורות באתר וזה חבל, אך עדיין אני מקווה שמשהו יעשה בנדון.
למזלנו, הקוראים האיכותיים כאן שומרים על רמת ביקורות גבוהה, אך עדיין הביקורות המעצבנות הללו שבאות פה ושם לא נעימות לעין ולמערכת העצבים.

שיהיה המשך יום נפלא וסופ"ש מהנה לכם, קוראים יקרים (:

היי לכם.
כאמא גאה בילדיי רציתי לשתף אתכם בתמונת הפרופיל שלי שאתם רואים.
בתמונה נמצאת בתי חנית שגרה בלוס אנג'לס עם בעלה ובתה נכדתי המדהימה נעה.התמונה הזו לקוחה ממופע גאלה: LARGER THEN LIFE - עמותת "גדולים מהחיים" למען ילדים חולי סרטן.

במופע שנערך ב-08.02.2011 בלוס אנג'לס במועדון "המיוזיק בוקס הופיעו : הראפר אלון דה לוקו...זמר השנה דודו אהרון...זמר עולה אביהו שבת הבן של שלומי שבת...זהבה בן...אחותה אתי לוי...ג'וייטה שהיית ילדת הפלא בשנות ה-90.
ואת ההפקה הגרנדיוזית לגאלה הפיקה לא אחרת מאשר בתי חנית הילדה הכי יפה בגן...

יש כתבות בגוגל על המופע ולמי שירצה אני אוריד קישור מהפייסבוק לתמונות מהערב הנוצץ.

לילה טוב ותודה על ההקשבה.
מאמא הכי גאה בעולם
ליז:-)

ערב טוב לכל חברי קשקשת ברשת
ליאת מתוקה ברוכה הבאה לקבוצת קשקשת הכי ברשת.

המשך ערב וסוף שבוע נפלא לכולם.
אוהבת
ליז:-)

יש לי רעיון אפשר לשחק גלגל המזל כאן מי רוצה לשחק????
אני נותנת את המילה הראשונה !

הנושא הוא: חיות

_ _ _ - _ _ _ - _ _ _ _ _

(שכל אחד יזרוק אות אחת כדי שאפשר היה לנחש את המילה )

עוד פעם באיחור של שלושה ימים ...
משעמם לי מי יכול לדבר איתי???

משעמם לי משהו יכול לדבר איתי???

בוקר אור עולם,מה שלום כולם?

באילת השמש זורחת לה בנעימים,והגשם נראה רחוק מתמיד.

וודאי חלקכם קרא את הדיון שהעלה ניר ב-"אתר הסימניה" (ומי שלא קרא כדאי שיקרא)והפניה שלו למנהלי האתר לכתוב תקנון פורום בעקבות הירידה ברמת הפורומים,והמשך השרשור ובנושא הביקורות.לצערי,רק מיעוט הסכים איתו ולי זה מאוד עצוב שהמצב באתר משתנה ולא לכיוון החיובי.מרוב עצים לא רואים כבר את היער.וכמו בכל מדיי כנראה שגם לפה הגיע הרייטינג על חשבון האיכות וחבל מאוד.

אשמח לתגובות.
תודה.

המשך יום קסום וחמים לכולם.

באהבה
ליז...:-)

נולס, המון מזל טוב!!

אורון.

בין הרים וגבעות, ישנו עמק מופלא, שבו הד שעולה מתוכו עונה על כל שאלה ומשאלה.
אל העמק הזה הגיע צעיר לבקש עצה מההד - מה עליו לעשות וכיצד לנהוג עם נערתו.

"הד יקר, מזמן רציתי להתייעץ איתך, אתה ודאי יודע על מה".
"עלמה... עלמה... עלמה..."

"צדקת ההד, פגשתי בחורה נאה".
"אהה... אהה... אההה..."

"אך עדיין לא אדע מה שאיפתה".
"אתה... אתה... אתה..."

"אמור לי ההד, מה היא רוצה כשהיא מצטבעת?".
"טבעת... טבעת... טבעת..."

ומה היא תאמר לי אחרי שנתחתן?
"תן... תן... תן..."

"מה היא תרצה שאביא לה?".
"וילה... וילה... וילה..."

"האם היא תכבד אותי, בעלה, ותשמע בקולו?".
"לא... לא... לא..."

"תגיד, מה היא תרצה, את כל הרגלי לתקן?".
"כן... כן... כן..."

"וכשארצה לתת לה תכשיט, מה היא תרצה לדעתך, כסף או זהב?".
"הב... הב... הב..."

"מה צפוי לאדם כמוני?".
"עוני... עוני... עוני..."

"ומה יהיה גורלי לאחר שאת חיי על מזבח הנישואים אקריב?".
"ריב... ריב... ריב..."

"ואיך אעמוד מול כל הדרישות?".
"שוט... שוט... שוט..."

"ומה יהיה בסוף גורלי, התוכל לי לומר?".
"מר... מר... מר..."

"ובכן, ההד, אם כך כדאי לי להינשא?".
"נסה... נסה... נסה..."

"ואיך יהיו חיי ללא הנערה?".
"רע... רע... רע..."

"אז איך זה להיות נשוי?".
"אוי... אוי... אוי..."

הלל יקר.היה לי מקרה לא מזמן.קראתי כאן ביקורת של קורא על ספר של סופר שאני מאוד מחבבת.להפתעתי לא הכרתי את הספר שעליו נכתבה הביקור.(זה קורה גם לטובים שבינינו)רק מה,הביקורת היתה מורכבת ממשפט אחד ממש כמו שתיארת אתה.לא היה רמז על נושא הספר,ולמה הקורא אהב את מה שקרא.ביקשתי מהקורא לפרט לי לפני שאני רצה לחנויות לחפש ו"לפשפש",מדובר בספר ישן,וידעתי שזה יהיה מסע מפרך,ורציתי לדעת עם הספר שווה את זה.תשובת הקורא היתה שהוא לא ממש זוכר את הספר,הוא קרא את זה ממזמן ושזה היה כיף לקרא.נו באמת,אז מדוע לכתוב ביקורת לקריאת החברים על משהו שאתה לא יודע?אבל לשמחתי אנשים כמוך ורבים נוספים,האתר שומר על הגחלת ולכן הנוכחות שלך חשובה.באמת ובתמים בלי טיפת ציניות.שמחה שאתה כאן.

משל הבושה / אפרת שטרן

הָיְתָה בֵּינֵינוּ פַּעַם אִשָּׁה וּשְׁמָהּ בּוּשָׁה.
הִיא לא הָיְתָה יָפָה, הִיא לא הָיְתָה אוֹפָה,
אַךְ מְחַזְּרִים הָיוּ לָהּ מֵאֵילַת וְעַד מְטוּלָה:
גֶנֶרָל שֶׁאָנַס אֶת בִּתּוֹ, אַדְרִיכָל שֶׁהִרְעִיל אֶת אִשְׁתּוֹ,
עִתּוֹנַאי שֶׁפִבְּרֵק כַּתָּבָה בָּעִתּוֹן וְקַבְּלָן שֶׁהֶחְלִיט לְקַמֵּץ בְּבֶּטוֹן,
מְהַנְדֵּס שֶׁכִּיֵּס וּמַנְכָּ"ל שֶׁמָּעַל – הֵם יָדְעוּ שֶׁתָּמִיד הַבּוּשָׁה בְּבֵיתָהּ מְקַבֶּלֶת קָהָל.
כָּךְ בַּחַמְסִינִים, בַּגְּשָׁמִים, בָּעֲרָפֶל, בָּעֲלָטָה – מִכָּל פִּנָּה הִגִּיעוּ קְרִימִינָלִים אֶל בֵּיתָהּ,
כֻּלָּם סְמוּקֵי פָּנִים, כֻּלָּם – בְּגֵו שָׁפוּף, כֻּלָּם עָמֹק בִּמְעִילָם טוֹמְנִים אֶת הַפַּרְצוּף.
וְהִיא גִּלְּתָה סִימְפַּתְיָה לְכָל שְׂדֵרוֹת הָעָם, תָּמִיד בְּרֹב אֶמְפַּתְיָה לִטְּפָה הִיא אֶת רֹאשָׁם,
אֲפִלּוּ בְּיָמִים שֶׁכְּבָר נָפְלָה מִן הָרַגְלַים, וְגַּם כְּשֶׁאוֹטוֹטוֹ נֶעֶצְמוּ לָהּ הָעֵינַים –הִיא לא
סֵרְבָה לְאִישׁ, תָּמִיד עָבְדָה סְבִיב הַשָּׁעוֹן, מִבְּלִי לָקַחַת יוֹם אֶחָד חֻפְשָׁה אוֹ שַׁבָּתוֹן,
­לא הוֹעִיל אֲפִלּוּ כְּשֶׁאָמְרוּ לָהּ הַהוֹרִים: "גֶּעוַאלְד, זֶה לא נָעִים! כָּל הַשְּׁכֵנִים כְּבָר מְדַבְּרִים!"
כִּי בּוּשָׁה הָיְתָה עוֹנָה: "אָכֵן, זֶה עֵסֶק תּוֹבְעָנִי – אֲבָל תָּבִינוּ – הוּא תָּפוּר מַמָּשׁ לְמַעֲנִי."
אַךְ לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁל קְלִינִיקָה פּוֹרַחַת שִׁנֵּי הַזְּמַן הֵחֵלּוּ לְכַרְסֵם בַּמְאָרַחַת,
וְגַּם קְלִיֶנְטִים שֶׁאַף-פַּעַם מִבֵּיתָהּ לא מָשׁוּ – הִתְחִילוּ לְהַבְחִין שֶׁהַשֵּׁרוּת הוּא כְּבָר לא מַשׁהוּ:
בְּנוֹכְחוּת אוֹרֵחַ רֹאשָׁהּ הָיָה צוֹנֵחַ, ולא תָּמִיד הִבְחִינָה מִי נִכְנַס וּמִי יָצָא,
הַאִם הָיָה זֶה הַנָּשִׂיא אוֹ ראשׁ הַמּוֹעָצָה (?)הַאִם יוֹשֵׁב מוּלָהּ אַדְמוֹ"ר שֶׁאַבְרֵכִים הִטְרִיד –
אוֹ שֶׁמָּא רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁמִּסְמָכִים הִשְׁמִיד (??)
כֵּן, כָּל יוֹם הָיְתָה פָדִיחָה כי לִזְכֹּר כְּבָר לא הִצְלִיחָה מִי חִפֵף וּמִי זִיֵּף וּמִי שִׁחֵד
וּמִי מִלְכֵּד, וּמִי שָׁדַד וּמִי מָעַד וּמִי בְּדִיּוּק בְּמִי בָּגַד - - -
וְכָךְ לְאַט-לְאַט הִיא הָלְכָה וְדָעֲכָה, וְהָלַךְ וְהִתְקַצֵּר גַּם הַתּוֹר לְיַד פִּתְחָהּ
לָכֵן כְּשֶׁיּוֹם אֶחָד בּוּשָׁה הוֹדִיעָה לָאֻמָּה שֶׁאֶת הַבַּסְטָה הִיא סָגְרָה לא קָמָה מְהוּמָה,
וְאִישׁ בְּישְׂרָאֵל גַּם לא מַמָּשׁ נִדְהַם כְּשֶׁהַקַּרְיָן הוֹדִיעַ שֶׁלְּבָבָהּ נָדַם.
הָיָה זֶה יוֹם סַגְרִיר כְּשֶׁהִיא הוּבְלָה אֶל הַקְּבוּרָהוְשׁוּם דִּבְרֵי הֶסְפֵּד אוֹ הוֹקָרָה
אִישׁ לא קָרָא, וְאִישׁ מִכָּל לָקוֹחוֹתֶיהָ לא הִזִּיל דִּמְעָה,וְאִישׁ מִמְּחַזְּרֶיהָ לא תָּלָה
שׁוּם מוֹדָעָה וְאִישׁ כַּיּוֹם כְּבָר לא יוֹדֵעַ מִי הָיְתָה אוֹתָהּ בּוּשָׁה שֶׁגְּבָרִים רַבִּים
הַבַּיְתָה לְהַזְמִין לא חָשְׁשָׁה, כִּי עַל קִבְרָהּ צָמְחוּ מִזְּמַן קוֹצִים וַחֲרוּלִיםוּבַחֲצַר
בֵּיתָהּ מְיַלְּלִים הַשּׁוּעָלִים וְשׁוּם נָבָל אוֹ קְרִימִינָל כַּיּוֹם כְּבָר לא מַשְׁפִּיל עֵינָיו,
וְשׁוּם נוֹכֵל – בִּמְעִילוֹ אֵינוֹ מֵלִיט פָּנָיו, וְשׁוּם גַּנָּב בִּמְקוֹמוֹתֵינוּ לא מַסְמִיק
וְלא מַחֲוִיר, וְגַם אֶת הַשָּׁלָל אִישׁ לא טוֹרֵחַ לְהַסְתִּיר וְרַק קְשִׁישֵׁי הַדּוֹר,
בְּרֶגַע שֶׁל חֻלְשָׁה, מוֹדִים שֶׁהֵם זוֹכְרִים עוֹד אִשָּׁה בְּשֵׁם בּוּשָׁה, שֶׁהָיְתָה (יֵשׁ לְהוֹדוֹת)
מְסוּרָה וְחָרוּצָה – אַךְ כַּיּוֹם, מַה לַּעֲשׂוֹת, הִיא כְּבָר אֵינֶנָּה נְחוּצָה

באמת, היה פה רגוע הרבה מדיי זמן...:)
אני רק יכול לספר למי שמתעניין, שהיעדרותי מפה בעת האחרונה נבעה -אכן- בעיקר מסיבות אישיות, שאין כל טעם לפרט בפני כל עם ועדה; זה עשוי להתפתח לסיטואציה פתטית. בואו נגיד כך : הייתי צריך את הזמן כדי למצוא רצון מחודש, כמו שאומרים.
אלא שבערך 20% מהברזתי הממושכת לא היו קשורים באותן הסיבות הנ"ל, אלא בעיקר משום שלא אהבתי, בלשון המעטה, את הכיוונים שאליהם החל פונה האתר; מספיק סנסציות יש לנו בחיינו הלא-שלווים, שלא היה קורה דבר אילו חלקת האלוהים הקטנה הזאת, הייתה נשארת כאי בודד של שפיות וממשיכה להתבסס על חליפת דעות בנועם, דיונים ערים שעיקרם ספרות, סופרים ויצירותיהם ובסיכומו של דבר - אתר שכיף להיכנס אליו.

מסתבר שקברניטי האתר לא חשבו/חושבים כמוני ועל כן ממשיכים אנו להיות עדים לתזזיתיות בלתי פוסקת בעמודינו האישיים, הסרת אופציות והחזרתן, ניסוי ותהייה שלא ברור מתי יסתיים, אבל הכי מבאס : כמו אז גם היום - חוסר פרופורציה מגוחך (באופן ההצגה, בגודל החשיפה, במיקום בעמודים השונים) בין הודעות מושקעות, ביקורות עם חומרים למחשבה וכיוצא באלה - ובין שטויות במיץ עגבניות, הודעות מעליבות/מתריסות, כניסות אד-הוק במטרה נבזית כלשהי וכו'. למעשה, אתר סימניה הפך דה-פקטו מאתר של קוראים המחליפים דעות ורשמים, לפורום כללי שהעיסוק בספרות בו הוא המסגרת הדקה. "מאקו" לעניים אם תרצו. תוסיפו עוד כמה אופציות של קישורי וידיאו והתמונה תתבהר... תרתי משמע.

אני לא אומר שאני מתכוון לחפור בנושא השכם וערב, אל תדאגו; גם לא נראה שזה משפיע על מישהו וגם מסתמן שהרוב דווקא סבבה לו פה, בכללי, אז מי אני ? אני רק מודיע לכל מי שיש לו עניין ללבות את הרעות החולות באתר (אה, שכחתי גם את הקטע של ה"שמור לי ואשמור לך", שזה הכי מגעיל. כמעט כמו נפוטיזם), לרבות האדרת הטמטומציה וכל מה שכבר ציינתי - שלא יסמוך עליי. היום, למשל, חיפשתי ביקורת אחת ראויה, מושקעת, כזו הכתובה בעברית נאה, מנוסחת, נותנת חשק לחפש את הספר שאליו היא מתייחסת - ולא מצאתי. סליחה ומחילה.

אז השמועות עלייך נכונות...אורית,אין כמוך.

חיי כלב - בדיחה חזקה

פודל ורוטוויילר נפגשים בתור לווטרינר. ומתחילים לקשקש מהשעמום.
שואל הרוטוויילר את הפודל: "למה הביאו אותך לווטרינר?"
עונה הפודל: "אל תשאל, הסתובבתי ברחובות, אספו אותי העיריה, כלאו אותי, לא ראיתי אור יום, הייתי בודד, מלוכלך ואומלל.
יום אחד באה הגברת הזאת, הכניסה אותי לאוטו, לקחה אותי הביתה, קילחה אותי, בישמה אותי - עשתה אותי חדש."
"נו, אז למה אתה פה?" שואל הרוטוויילר.
"יצאתי לסיבוב עם הגברת, נקי ומצוחצח. פודלית חתיכה עשתה לי עיניים , לא יכולתי להתאפק, ברחתי מהגברת, קפצתי על הפודלית, עשיתי מה שעשיתי
ועכשיו מורידים לי את הביצים. ולמה אתה פה?" שאל הפודל.
"וואלה, גם אני הייתי ברחוב, אספו אותי, כלאו אותי, לא ראיתי אור יום, הייתי בודד, מלוכלך ואומלל.
עד שבאה הגברת הזאת, הכניסה אותי לאוטו, לקחה אותי הביתה, נכנסה להתקלח....
הצצתי למקלחת, ראיתי גוף פצצה, לא יכולתי להתאפק, קפצתי עליה, עשיתי מה שעשיתי..."
"אז גם לך מורידים את הביצים היום", אמר הפודל בהזדהות.
"לא", ענה הרוטוויילר,"לי קבעו תור לשיוף ציפורניים."

מהו המספר הסקסי ביותר??

מרצה בקורס נומרולוגיה שואל את התלמידים: "מי יודע מה הוא המספר הסקסי ביותר?"
מצביע אחד התלמידים ועונה: "21593"
"למה דווקא המספר הזה?", שואל המרצה.
"כי אם 2 חושבים על דבר 1 בלבד, אז בעוד 5 שבועות לערך הם עלולים לגלות, שבעוד 9 חודשים, הם כבר יהיו 3!"
המרצה נשאר בהלם.

נהג מונית - בדיחה קורעת!!

נוסע במונית טפח קלות על הכתף של הנהג בכדי לשאול אותו משהו. הנהג נתן צרחה איומה איבד שליטה על המונית, כמעט נכנס באוטובוס, ועצר סנטימטר מחלון ראווה.
דקות מעטות היה שקט במונית, ואז פנה הנהג לנוסע ואמר: "בבקשה, לעולם אל תעשה את זה שוב, כמעט
והתעלפתי".
הנוסע, שהיה גם הוא בהלם, התנצל, ואמר שלא תאר לעצמו שנגיעה בכתף תגרום לבלגן כזה.
הנהג השיב לו: "זו לא אשמתך, היום זה היום הראשון שלי בתור נהג מונית, במשך 25 השנים האחרונות נהגתי ברכב של חברה קדישא!!!"

סודות מחדר הניתוח

חמישה מנתחים נפגשו בכנס רפואי ושוחחו ביניהם בלובי המרכזי:

"אני הכי אוהב לנתח רואי-חשבון", סיפר המנתח הראשון, "כי אצלם כל האיברים ממוספרים ומסודרים".
"אני דווקא מעדיף ספרנים", אמר השני, "בגלל שהאיברים שלהם מקוטלגים לפי האלף-בית".
"חשמלאים הם הנוחים ביותר לניתוח", הוסיף המנתח השלישי, "מכיוון שאצלם כל איבר מסומן בצבע מוגדר מראש".
"יותר טוב לנתח פועלים שמרכיבים מכונות", אמר המנתח הרביעי,"כי הם אף פעם לא מתרגשים אם נשארים כמה איברים מיותרים שאני זורק לפח בסוף".
"כולכם טועים!", אמר החמישי, "הכי קל ונוח לנתח פוליטיקאים. הרי אין להם לב, הם חסרי עמוד שידרה, ובכלל, ניתן להחליף בין הראש והתחת שלהם, ואיש לא ירגיש".

אורית שבת מבורכת גם לך.אמנם אנחנו לא מכירות אבל האיחולים שלך יפים.תבורכי.

עטרת מלאכים על ראשה מלווה אותה והיא כולה ברכה באה באור גדול,
נתברך ונשמח בה, שבת מנוחה ומבורכת בכל, שבת שלום.

באהבה אורית :-))

אפשר לדבר כאן על הכל, נכון?
אז
אני אכניס כאן את אפקט הארקראיות:

מה הדבר האחרון שאכלתם?

אני אכלתי פסטה פנה וקציצות של סבתא. טעים מאוד.

בוקר אור לכל חברי קשקשת ברשת!
סופ"ש נעים שקט וחמים לכם!

באהבה
ליז:-)

בוקר טוב לכל חברי קשקשת ברשת!

ליז יקירה מה שלומך? א. תודה על הפירגון אני תמיד אוהבת לשדר אופטימיות ושמחת חיים.
ב. את צודקת בדברייך שאמרת לנולי שהגיע הזמן להחזיר את קשקשת לזמנים היפים שלה ואני גם מקווה שזה יקרה.

שיהיה לך וכל חבריי הקבוצה אחלה בוקר והמשך יום נעים, מקסים ונהדר.

באהבה אורית:-}}

שבת שלום ומבורכת לכל חברי קשקשת ברשת:-)

אורית מצטרפת לברכתך אמן ואמן!

הגיבן מאמסטרדם שלומי טוב ואת? תודה על ההתעניינות ושתהא לך שבת קסומה.

ולכולם שבת שקטה,חמימה ,נעימה ורק בשורות טובות !

באהבה
ליז:-)))

לליז שלומות.מתענינת בשלומך.שבת נפלאה.

לכל חבריי וידידי לקבוצה!
ברכות של היושב במרומים,
שירת מלאכים תבוא בליבותינו ונעשה רק טוב,
שבת שמחה ומבורכת בכל.
אורית :-)

שבת נעימה לכולם.זאת אחת השעות היפות של השבוע.לא ממש ערב,ועדיין לא ממש השבת אבל ארועי השבוע מתפוגגים ומשהו רגוע מגיע.תהנו ואם תקראו משהו מעניין תעדכנו.

שבת נעימה לכולם.זאת אחת השעות היפות של השבוע.לא ממש ערב,ועדיין לא ממש השבת אבל ארועי השבוע מתפוגגים ומשהו רגוע מגיע.תהנו ואם תקראו משהו מעניין תעדכנו.

ט"ו בשבט שמח לכל חברי קשקשת ברשת :))

ברוכה הבאה הגיבן מאמסטרדם לקבוצת קשקשת הכי ברשת..אני בטוחה שתהני.

המשך שבוע מבורך וקסום לכולםםםםםםםם:)

אוהבת
ליז.

פנויה לקישקושים עקב שיעמום.לגבי הנושא אני לא קטנונית.

מי חושב כמוני שהספרים של דן בראון לעוסים כולל הנושא של הבונים החופשיים?לחיצות יד סודיות טקסים שבטח גם הם לא יודעים שהם עושים אם הם בכלל קימים ועוד פרטים שקצת רחוקים מהאמת.קצת קרדיט לאינטלגנציה שלנו.לא?

הנאשם החכם

אדם מגיע לפני שופט באשמת גניבה.
שואל אותו השופט: "האם אתה מודה באשמה?"
עונה החשוד: "אדוני השופט, אין לך מושג מה עובר עלי, כמה ימים כבר שאין לי אוכל..."
קוטע אותו השופט ושואל שנית: "תענה לי במילה אחת, כן או לא?".
ממשיך אותו אדם בשלו: "אדוני השופט, באמת שאין לך מושג מה עובר עלי. רק פיטרו אותי מהעבודה..."
קוטע אותו השופט שוב: "אל תספר לי סיפורים, פשוט תן לי תשובה ישירה, תענה כן או לא".
המואשם מתעלם מהבקשה של השופט, וממשיך: "אדוני השופט, אתמול הם עיקלו לי את השולחן של חדר האוכל...".
בשלב זה השופט כבר מתעצבן, דופק בפטישו ושואל: "אתה מוכן לענות במילה אחת, כן או לא?"
עונה לו אותו אדם: "כבוד השופט, יש שאלות שלא ניתן לתת להן תשובות של מילה אחת. אני אשאל את כבוד השופט שאלה ואם כבודו עונה לי במילה אחת, כן או לא, גם אני אעשה כך".
מסתקרן השופט ומסכים לבסוף לאתגר.
שואל אותו המואשם: "האם זה נכון, מה שאומרים לאחרונה, שכבודו הפסיק לקחת שוחד?"

בטל בשישים

אשה באה לרבי עם בעיה.
שואל אותה הרבי: "כן גברתי, מה הבעיה?"
עונה האשה: "בישלתי סיר מרק בשר ובהיסח הדעת נפלה למרק חתיכת חמאה. האם המרק כשר?"
שואל הרבי: "כמה מרק בשר היה בסיר?"
עונה האשה: "סיר מלא".
שואל הרבי: "כמה חמאה נפלה למרק?"
עונה האשה: "חתיכה קטנטנה".
אומר הרבי: "אין בעיה, זה 'בטל בשישים' והמרק כשר".
אחרי חודש מגיעה האשה שוב לרבי.
שואל הרבי: "מה עכשיו הבעיה?"
עונה האשה: "אין בעיה, הכל בסדר! רק רציתי לספר לך שמאז שאני מוסיפה למרק את ה-'בטל בשישים' המרק יוצא הרבה יותר טעים".

לכל חבריי לקבוצה!
ברכות של היושב והמשגיח במרומים,
שירת מלאכים תבוא בליבותינו ונעשה רק טוב,
שבת שמחה ומבורכת בכל.

שבוע טוב ומבורך לכולםםםםםםםםם!

זכאי יקירה מצטערת שלא נכנסתי לפה אתמול ומאחלת לך אישית שבת שלום והמשך שבוע נפלא ופורה!

אורית מתוקה צחקתי מהבדיחות חבל"ז.כל הכבוד!

אוהבת ליז...:-)))

רגישות נשית

בחור אחד חוזר מביקור אצל הרופא ומספר לאשתו שנותרו לו עוד 24 שעות לחיות‏‏.
בעקבות האבחנה הזו, הוא מבקש מאשתו לעשות סקס בשל מותו הקרוב‎‏‏.
כמובן שהיא מסכימה, והם שוכבים‏‏.
לאחר 6 שעות, הבעל הולך אל אשתו ואומר "יקירתי, את יודעת שנותרו לי עוד 18 שעות. אפשר אולי עוד פעם‎‏?"
האשה מסכימה, כמובן, והם עושים זאת שוב‎ ‏.
יותר מאוחר, כשהם הולכים לישון, הבעל מציץ בשעון ומגלה שנותרו לו רק 8 שעות לחיות‎.
הוא נוגע בכתף של אשתו ומבקש "יקירתי, בבקשה, עוד פעם אחת לפני שאני מת‎‏?"
היא עונה "כמובן, אהובי", והם עושים סקס בפעם השלישית‎.
לאחר שסיימו, האישה מסתובבת ונרדמת‎‏.
הבעל, לעומת זאת, מודאג מהמוות הקרב והוא מתהפך מצד לצד עד שנותרות לו 4 שעות לחיות‎ ‏‏.
הוא מלטף את אשתו, ואומר בשקט "יקירתי, יש לי עוד 4 שעות. את חושבת שאולי אפשר‎ ‏‏..."
האישה מתרוממת ואומרת "תקשיב, חמוד שלי, אני צריכה לקום בבוקר. אתה לא‏!"

כשהפרסי ניסה לחסוך..

שני חברים ותיקים , אשכנזי ופרסי מתכננים יחד נסיעה לחופשה בחו"ל. לאחר שסגרו עסקה עם סוכנות נסיעות הגיעה לפתע לביתם מעטפה חומה בדואר ובה צו מילואים. שירות המילואים שנרשם להם היה מיועד בדיוק לימי החופשה המתוכננת.
שני החברים אשר משרתים יחד מזה כמה שנים נגשו יחד ליחידה ובקשו לדחות להם את שירות המילואים אך לצערם הם לא הצליחו לקבל דחייה. בלית ברירה החליטו שניהם להתחזות לחולים בתקווה שזה ידחה להם את המילואים. והלכו שניהם לרופא.
הראשון שנכנס לרופא היה האשכנזי. עלה לו רעיון כיצד לגרום לרופא לתת לו תעודת מחלה. גלגל האשכנזי שטר אדום של 200 ש"ח ודחף אותו לעצמו בתחת. בקליניקה של הרופא הוא הלך בקושי ולשאלת הרופא ענה: "לא יודע מה יש לי , אני סובל מכאבים נוראים בפי הטבעת...".
הרופא ציווה עליו להתפשט , בחן היטב את פי הטבעת וגילה שם את ה - 200 ש"ח האדומים המגולגלים. הרופא הבין מייד מה צריך לעשות... שלף את השטר האדום ורשם מיד תעודת מחלה המשחררת אותו מהמילואים.
החבר הפרסי התלהב מההצלחה של חברו האשכנזי והחליט לנסות גם הוא את אותו התרגיל. אלא שלדעתו 200 ש"ח זה יותר מידי בשביל דבר כזה. "מספיק לרופא רק 20 שקל..." - אמר לעצמו הפרסי, "יימח שמו רק עכשיו הוא קיבל 200 ש"ח מהחבר שלי...על כלום...". לקח הפרסי שטר ירוק של 20 ש"ח, גלגל אותו היטב , דחף אותו לעצמו לתחת והלך לרופא.
"תיראה אדון רופא" הוא אומר "אני לא יודע מה יש לי , אבל אני סובל מכאבים נוראים בפי הטבעת... אתה בוודאי יודע למה זה..." רמז הפרסי לרופא.
חיטט הרופא בפי הטבעת , גילה שם שטר ירוק של 20 ₪ , חייך הרופא לעצמו ו...דחף את השטר הירוק של 20 ₪ , עמוק יותר פנימה, מרח משחה בפי הטבעת של הפרסי ורשם לו רצפט לטיפול.
"מה ? זה כל מה שאתה יכול לעשות ?" שאל הפרסי באכזבה עמוקה.
תשובת הרופא : "הפצע שלך עדיין ירוק , זה לא נורא... כשהוא יהיה אדום תחזור אליי...!"

"אנדרוגינוס? מה זה?"

אישה הגיע לבית חולים על מנת ללדת.
לאחר שילדה והחלימה ניגש אליה הרופא ואמר לה:
"התינוק שלך נולד בריא לגמרי, רק יש משהו חשוב שעליי לספר לך.."
"מה זה, דוקטור? מה יש לתינוק שלי??" מייד החווירה האישה, "תספר לי בבקשה מה לא בסדר איתו!"
מייד הרגיע אותה הרופא: "אין משהו לא בסדר. זה פשוט שהתינוק שלך קצת שונה. הוא... אנדרוגינוס".
"אנדרוגינוס? מה זה?" נבהלה האישה.
"זה... הכוונה היא שלתינוק שלך... יש... גם את האיבר הגברי וגם את האיבר הנשי!"
האישה החווירה ואמרה:
"אלוהים! אתה מתכוון שלתינוק שלי יש גם בולבול וגם מוח..??"

הי ליז חיכיתי לשבת שלום שלך אך אין אז מאחלת לך ו ל כ ו ל ם שבת כייפית נינוחה ועם הרבה קריאה

הי חברי קשקשת :)

אתם מוזמנים להכנס לבלוג שלי, בו אני כותבת שירה וקטעים קצרים :)

http://tal-kalai.blogspot.com/

שבת שלום מבורכת וקסומה לכולם !!!

היי זכאי נעים מאוד להכיר וברוכה הבאה לסימניה ולקשקשת ברשת.מאחלת לך הנאה פוריה באתר.
התמונה ששיניתי הוא ציור מיני רבים שציירתי ועד לא מזמן העליתי ציורים במקום תמונה אישית.החלטתי לחזור להעלות אותם שוב.
שמחה שהרמת את הכפפה והמסת את הקרח,מקווה ששר החברים ילכו בעקבותייך ויצטרפו.

מקווה שעברתם את הסערה בשלום והגשמים היו מבורכים,רק חבל שהם לא הגיעו שבוע לפני ואולי היו נחסכים חיי אדם יקרים והכרמל היה ניצל.
כאן בדרום באילת היה נדמה שהגשם בדרך אך הוא איכזב ופסח עלינו.

לכולם המשך יום ושבוע נפלא שקט ורגוע.
אוהבת ליז!...:)))

היי חברים יקרים !
אחרי שבוע טרגי מאוד,קשה ועצוב של אסון הכרמל שולחת מכאן החלמה לפצועים וברכות לכל כוחות ההצלה שעשו עבודת קודש.

הרבה זמן לא הייתי פה אך עקבתי מרחוק וראיתי איזו עבודה נפלאה עשתה נולי בכדי להחזיק את הקבוצה הכי באתר פעילה,מודה שזה לא פשוט אבל נולי עם הרבה ענווה,שלוות נפש ובעיקר אהבה תרמה הרבה ובכל זאת יש לה תחושה של קור ולא של חמימות ולנולי היקרה שלנו מגיע הרבה קרדיט,חום ואהבה.מודה שקפאתי לתקופה מסויימת אך הפשרתי את עצמי ומקווה בעזרתכם לחזור מן הכפור.
אז חברה בואו ביחד נעיר את הקבוצה ונחזיר אותה לימים היפים שידעה ותדע עם נושאים מעניינים.

מאחלת לכולם שבת שלום מבורכת שקטה ורגועה ועם גשם מבורך
אוהבת ליז..:)

חג אורים שמחחחחחחח,מתוק ומלא אור ואהבה לכולםםםםםםםםם...:-)))

שבת שלום מבורכת וסופ"ש נפלא לכולם !!!

ובכן חברים יקרים, כשכל חברינו תודה לאל כבר מופשרים חשבתי שאכנס לכאן וארגיש חמימות, אולם לתדהמתי תחושה של קור עדיין צמררה אותי. לאחר בדיקה מדוקדקת גיליתי את החבר החדש שהצטרף אלינו. אשר יצחק שמך וברוך בואך. כשנכנסתי לבלוגך קפאו עצמותי. נותרת הקפוא האחרון בקבוצתנו. אז אולי זה הזמן לתפוס טרמפ עם החברים שחזרו מן הכפור?
האתר שלך מאד מסקרן, ובטוח שארצה לתהות יותר על קנקנך.
רציתי לעדכן אתכם שקניתי דרך האתר בפעם הראשונה ספר נהדר שנקרא:"אל תחכה לגלגול הבא" של שרון עטייה, וכבר על פי ההתחלה הבנתי שאהנה ממנו מאד. קבלו את הצטטה הפותחת את הפרק הראשון:
"עד כמה שזה ישמע מוזר, על פי חוכמת הקבלה, החיים שלנו הם כמו סרט. יש תסריט, יש שחקנים, יש עלילה והסוף ידוע מראש. לא ניתן לשנות בו דבר, לבד מהעובדה שכבני אדם ניתנה לנו הזכות לשבת על כסא הבימאי, לראות לפני כולם את הסוף ולהיערך לקראתו".
ולסיום, מזמינה את כולכם לקונגרס של הקבלה שיערך מה9 לנובמבר- ל11 לנובמבר, בגני התערוכה. יתר פרטים באתר:www.kab.co.il
או בטלפון:1700509209 שלכם עד לפעם הבאה נולי :))

איזה אחד נכנס לבר ושואל את הברמן:"אתם צריכים פה מאבטח ?"הברמן עונה לו:"למה אתה בכלל יודע את התפקיד"?הבנאדם רצה להוכיח שהוא יודע את התפקיד...תפס מי שעבר לידו וכיסח אותו מכות עד שאיבד את ההכרה...אחר כך פונה לברמן ואומר לו עם חיוך:"נו התקבלתי"?משיב לו הברמן:"לא יודע"....נחכה עד שהבוס יתאושש מהמכות

http://www.hamekater.co.il/?p=112
פוסט חדש מאת המקטר, מעט לוחמני ומעט כועס והרבה מקטר

היי הלל ברוך שובך מעולם ההקפאה...-)))

היי נולי יקרה!
גם אני שמחתי לדבר איתך ולי את מחממת את הלב תמיד,גם כשאני קפואה.

ומצטרפת לבקשתך: הלל תחזור בבקשה אתה חסר לנו...לי בטוח אתה חסר ואני מאמינה שחלק מהחברים חסרים לך.

המשך יום קסום לכולם!

חברי היקרים,
שמתם לב ששני חברינו פה בשורה הראשונה כבר קפואים אך לשמחתי אני רואה שכן אפשר להיות קפוא ולפעול. ליזזזזזזזזזזזזזז!!! מה עשית לנו??????? הילל קח דוגמא מליז וכתוב גם אתה משהו. הפשר את ליבנו. בכל מקרה החברה ממשיכים לזרום.

אליס קאלן, ברוכה הבאה אלינו, את ימנית או שמאלית בתמונה?

אור שמש, אתה כנראה נשלחת אלינו כדי לחמם קצת את הכפור, אתה אוהב דיונים קצרים, הכל מקובל, תכתוב כמה שתחפוץ אתה מבורך בקבוצתנו.

אורית כמה כיף היה לך באילת, אנחנו מקנאים. אין כמו לרקוד ולראות אנשים רוקדים. בהזדמנות הראשונה נעשה זאת גם.
אוהבת את כולכם תשמרו על חום גופכם, אוהבת באמת, היה לי כיף לשמוע אותך ליז
שמרי על עצמך וגם אתם חברי שלכם תמיד נולי:))

ערב טוב לכל חבריי לקבוצה!

בשבת האחרונה כפי ששמתם לב לא רשמתי אף דיון, זה מכיוון שהייתי באילת מיום רביעי עד מוצ"ש. הייתי בסופ"ש במסגרת הריקודי-עם, כל שנה יורדים לאילת 1000 איש מכל הארץ להשתתף בסופ"ש הזה. מה שמיוחד בסופ"ש הזה הוא:
א. רוקדים הרבה, מזיעים ומוציאים המון אנרגיה.
ב. יש חברה של אנשים מקסימה (ויש מספר אנשים נכים על גלגלים שגם הם רוקדים),
מה גם שמכירים עוד אנשים מכל הארץ וזה חלק מהכייף.
ג. יש הופעות של אומנים (השנה הופיעו אצלנו: אייל גולן, ישי לוי, מוש בן
ארי), מסיבת ריקודים בחוף הוויליג ומסיבת ריקודים בבריכה.

בקיצור, היה לי סופ"ש מדהים ונהדר,ואני כבר מחכה לסופ"ש של השנה הבא.
אז זאת החוויה שרציתי לשתף אותכם חבריי וידידיי לקבוצה.
שיהיה לכם המשך ערב נפלא!!!

אפשר להציג דיונים קצרים גם....אני מצטער אבל לקרוא דף שלם או יותר אני מעדיף לנצל לספר טוב
תודה

חברי היקרים,

מה שלומכם? כפי שאתם רואים למרות הכל אני מתמידה ולא שוכחת אתכם. קודם כל התייחסות אישית.

יער יקרה מזל טוב!!! את חוגגת יום הולדת ואני מאחלת לך המון אושר,שמחה והתגשמות כל משאלותיך...את כבר בת 14, גיל מקסים וכבר שמעת ודאי שגם נינט וביבי נתניהו חוגגים את יום הולדתם בתאריך שלך. כלומר מחכה לך עתיד גדול!!!אמן כן יהי רצון מתוקה!!!

ruslan יקר, ברוך בואך לקבוצה!!!

לאחר התייעצות עם מספר חברים מקשקשת וידיעה שיש כמה מכם הנוטים בזמן האחרון לרוחניות החלטתי לשתף אתכם בנושא של היום.

זה ודאי לא סוד שבזמן האחרון אני קצת מתעמקת ברוחניות ומקלת הרבה תשובות לשאלות שאולי גם חלק מכם שואל. שאלות כמו "למה הילדים של היום כל כך שונים מהילדים שאנו היינו?,ולמה חוסר הסבלנות הזה? למה בשניה הם רוצים לקבל מה שלנו לקח כל כך הרבה זמן לבקש? והדבר הכי כאוב מדוע אנו חושבים שאותם ילדים הבוהים במורה ואין להם מושג מה קורה בשעור הם ילדים בעיתיים? מדוע לילדים אלו הדביקו את השם ילדי ADD? ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. ילדים שיכולים שעות לבהות בספר כשדעתם מוסחת.
ואם להוסיף על הצרה ישנם ילדים שבנוסף לבעית הרכוז התנהגותם גם פרועה והם מוגדרים כילדי ADHD?- כלומר ילדים היפראקטיביים?
אז לכל ההורים המודאגים רוצה לספר שאין מה לדאוג, הילדים שלכם בסדר גמור:
"ואולי אינכם מאמינים,
אבל כבר מיליוני שנים,
חזרנו התגלגלנו שוב,
החלפנו בכל פעם גוף,
לפעמים ארוך וצר,
לפעמים מעט קצר,
שוב נולדנו והתחלנו
מחדש והתגלגלנו...

אז אפשר קצת לגחך ובכ"ז נשאלת השאלה למה הילדים שלנו כל כך חסרי סבלנות?
לפי הקבלה המסלול הזה שהם עוברים כבר מוכר להם.(גם לנו אגב). הוא לא מחדש להם דבר. הם כבר עברו הכל על בשרם. הילדים שלנו פשוט משתעממים. ולא רק זאת. מכירים את תופעת הילדים הרעבתניים? אלו שאוכלים בלי סוף במן גרגרנות. סוד תופעת ההשמנה של ילדי ישראל? ישמע אולי נורא אבל אם נחקור לעומק נגלה שרבים מהילדים של היום עברו שואה ונולדו לדור חדש. נשמע הזוי? לי כבר לא. גם אני חשבתי שאני הוזה, היום אני מביטה אחרת על כל דבר בחיים. לכל אחד מאיתנו יש שורש נשמה אליו הוא משתייך...קשה קצת להרחיב ברגע אחד בנושא כל כך עמוק, אבל אם יעניין אוכל לגלות עוד פרטים בינתיים זה רק חומר למחשבה.

במקרה יצא לי להכיר ילדים היפראקטיביים עם בעיות קשב וריכוז, ועבור ילדים אלה ממליצים חכמי הקבלה ללכת על פי האימרה: "חנוך לנער על פי דרכו". כל ילד יודע מה הן נטיות ליבו וצריך להיות קשובים לנטיות אלו.
שרשרת הכשלונות של ילדי ישראל במבדקים השונים שמתפרסמים מיד שנה נשמעת כמו בדיחה גרועה. הטרנד המסוכן שפותח לחלק רטלין ללא הגבלה כמעין "סם חצי רישמי" לא תמיד פותר את הסיבות לבעיה.
הדור החדש שגדל כאן שונה באופן מהותי. הנוער שגדל היום מפותח מאד ומגיל צעיר חש בדברים שאנו לא תמיד מבחינים בהם. מחקרים שנעשים מראים שהוא קולט יותר ממה שנראה לנו, אולם מאחר והוא צעיר הוא מתקשה לבטא את כל התחושות שבו.

רוצה לקנח עם ילד המוגדר כילד ADHD. מקרה אמיתי לגמרי שחווה עד הרגע הזה את טראומת היותו ילד היפראקטיבי. ולכל מי שמרגיש שרוצה לשתף אותי באיזו חוויה רוחנית שעבר או שמע עליה, או סתם לשאול שאלה על הדברים שנכתבו זכרו שאני תמיד עונה בשמחה.

אבני פלא

יוסי היה שובב להפליא,
ישב מאחורי כשכל כולי
מנסה לקלוט שעור בכתה,
אך שוב על הגב מקבל חבטה...

זה הקש ששבר את גב הגמל,
קמתי בזעם זרקתי אל-על,
כסאות, שולחנות, גירים וספוג
ונקראתי דחוף אל הפסיכולוג.

בחדרו פוזרו לי מיני משחקים,
נשאלתי שאלות וקבלתי חיזוקים,
אהבתי במיוחד את אבני הפלא,
בניתי מגדלים ויצאתי מהכלא,

הכלא אשר הרגשתי מזמן
בבית הספר, כי כבר בגן
הייתי חנוק ורציתי לברוח,
אך חשתי קטן ובלי הרבה כוח,

ואני בטוח שכאן כבר בקרתי,
עשיתי בית ספר, צבא, התחתנתי,
אולי ישבתי אפילו בכלא,
בגלגולי הקודמים לא היו אבני פלא...

מאד אשמח לשמוע על עוד חברים שמתעניינים ברוחניות, זוהי תקופה שאנו מתחילים לשאול למה דברים שאנו מתכננים אף פעם לא יוצאים כפי שתכננו. תמיד הפרעות והכל מתפקשש ברגע.

דבר נוסף. אני עוברת מימי שישי ליום אחר בשבוע. עוד לא החלטי איזה. בטוח שבאחד מהם, אודיע לכם בהמשך...ובאמת אשמח לתגובות.
גל קראתי עוד מאמר שלך על הרכיבה באופניים. גם פה עברת מן הפתעה של הרגע האחרון, משהו לא מתוכנן שגרם לך לבלבול ולהמשך מסע לא צפוי ולא רצוי. מצחיק בטרוף..כל אותם חברים שסיפרו לי שהם מתעניינים ברוחניות, תוכלו לשתף אותנו במחשבות על העניין.
מאחלת לכם שבת קסומה,
שלכם נולי באהבה...

נ.ב. אשמח אם תכתבו לי את התאריכים בהם אתם חוגגים יום הולדת? האם ניתן לדעת זאת דרך האתר? פה מצויינים התאריכים רק ביום בו חל יום ההולדת. אורון לך תמיד יש את כל התשובות ותדע לענות על כך...

אמא של גלעד שליט כותבת: מצמרר-תקראו

זה הילד שלי !!!
החיים הראשונים שבראתי, יצר גופי, נשמתי, ואהבתי.
את קולו שמעתי ב20 שנה האחרונות, מהרגע שבא לאוויר העולם, ועד שיחת הטלפון האחרונה.
"אמא, אני חוזר הביתה , שומעת?"
שומעת ילד..בבירור כמו את הבכי הראשון שלך.
אני עדיין שומעת את הבכי שלך בלילות..כשהיית קטן..לא נתת לי לישון בלילה.
הייתי שוכבת לידך ומרגיעה, כשהיית חולה פעם ראשונה פחדתי כמו ילדה קטנה, ממה! ? משפעת פשוטה.
לקחתי אותך לכיתה א, וגרמת לי להבטיח שאני אחזור לקחת אותך.הבטחתי לחזור.ובשנים שבאו מעולם לא שברתי את ההבטחה שלי.
תליתי את הציורים שלך על המקרר, על כל קירות המטבח, רק כדי שתדע שפה זה הבית שלך.
כאן איתי,בין הציורים הישנים.והזכרונות הישנים עוד יותר.
גדלת מהר מידי, מול עיניי המזדקנות והעייפות.
בבר מצווה שלך ראיתי פתאום איך גדלת מול עיניי במהירות מופרזת..הייתי האמא הכי גאה בעולם..
גדלת להיות מוצלח, מקסים, חכם.
"זה הילד שלי" חשבתי אז, כן, "זה הילד שלי".
וכשהתחלת לצאת ! עם חברים, יצאת גם עם חלק ממני.
הייתי מחבקת אותך ומבקשת שתיזהר.
"אל תדאגי אמא, אני ילד גדול"
הייתי מתעוררת בלילות. מסתכלת בשעון.חושבת איפה אתה.מחכה שתחזור.
רק שתחזור כבר בריא ושלם אלי.
ורק כששמעתי את הנפילה האופיינית והמרושלת שלך למיטה ידעתי, שאתה פה, בבית, איתי.
ויכלתי להירדם בשלווה.
כשעשית רישיון והיית לוקח את האוטו, הייתי מתפללת שלא ייקרה כלום, שלא תיסטה לביוב, שלא יתנגשו בך, שלא תנהג מתי שאתה לא צריך.
אבל אתה ! לא אכזבת..וחזרת אליי בריא, שלם, ומאושר.
שמחתי לראות את החיוך שלך, גם אם שילמתי בדאגה ולילות חסרי שינה. ידעתי שלא חסר לך כלום.
ליבי החסיר פעימות רבות מידי כשהלכת לצו ראשון בגיל 17.
חזרת מאושר, עם פרופיל גבוה וגאווה בוהקת בעיניים.
באותו לילה לא נירדמתי. רק ביקשתי שלא תלך לקרבי.שלא תשרת באזור מסוכן.
גם ממך ביקשתי, אבל אתה לא שמעת בקולי.
רצית להגן על המולדת. אבל זו לא המולדת שגידלה אותך.זו אני שגידלתי.אני.
וביום שסגרת את הדלת אחרייך ונסעת לבקו"ם, כולך נירגש לקראת השירות, התחלתי לספור ימים עד שתחזור אליי שוב.
כל שבת שחזרת הודיתי לאלוהים, נשבעתי ללכת לבית כנסת , למלא תרי"ג מצוות, להודות לאלוהים שהחזיר לי את הילד שלי.
אבל זה תמיד הוחלף בלכבס את המדים שלך ולהכין לך אוכל.
ביום שבו נשמעה דפיקה רמה על הדלת.כמעט הרגשתי שמשהו לא בסדר.
פתחתי את הדלת והתפללתי לא למצוא בדיוק את מי שמצאתי.
שני אנשים במדים וחובש.
אחד מהם, המפקד שלך, לחץ את ידי ! בחזקה.
לא הייתי צריכה לשמוע את דבריו.האפלה שהתפשטה בעיני חסמה את העורקים והספיקה לי בשביל להבין שמשהו לא בסדר.משהו לא כשורה.
בחדשות מראים תמונות שלך.
ואני יושבת ובוכה.הלכתי לבית כנסת. התפללתי. אני מתפללת מתוך שינה טרופה שתחזור.
זה הילד שלי. שלי. שנחטף לתוך עזה.
הילד שלי שאולי לא יחזור.

שבת שלום לכם חברים,

ליז יקרה,
אינני אוהבת פרידות, ומשום שאינני רואה סיבה להפרד אינני נפרדת. בסופו של דבר אם נרצה ואם לא, כולנו ניפגש ונתאחד, כי כך אני רואה את דרכו של העולם הסובב לו כגלגל.
אין ספק שאת אשה מיוחדת, צבעונית והתקופה איתך מסמלת עבורי את ילדותי השניה כפי שמזמר לו מתי כספי. החיים שלנו מזמנים עבורנו כל הזמן התנסויות חדשות ואני בטוחה שבכל מקום בו תבחרי להיות תמיד תדעי להכניס עניין ואיכות. ליז- קיצור של עליזה, זו תכונתך להכניס תוכן, שמחה ועליזות לכל מקום. אני כמובן מכבדת את תחושתך, יודעת שאת כבר ילדה גדולה, יצירתית מאד וביכולתך לעשות החלטות. תמיד התנחמתי באמרה הקיימת על הדלתות. "כשדלת אחת נסגרת הנה נפתחת דלת אחרת" מאמינה שעבורך אין דלתות, את מלכה והשערים נפתחים בפניך באופן אוטומטי:))
מאחלת לך המון הצלחה בכל אשר תבחרי לעשות ואת יודעת שתמיד תמיד כיף לשמוע ממך. וכמובן דרישת שלום חמה לאריאל המתוקה ממני באהבה רבה.
רוצה לפנות לעוד חבר משותף.

הלל יקר,
בחרת לצאת לקפאון דווקא לפני החורף ושברת את לבי. לפחות היית מחכה עד בוא האביב. זכור שאני עדיין מחכה לחומוס של באר שבע שהמריץ אותי לעשות שעורי בית בחריצות. אני אולי נשמעת צינית אבל תהיה בטוח שאני כואבת ורצינית ומעריצה אותך על האומץ שהיה לך לצאת לקפאון. יודעת שצריך אומץ רב להקפיא בלוג כמו שלך. אחכה להפשרת השלגים ומאחלת לך הצלחה רבה בכל אשר תפנה.

ליז והלל יקרים. לא נשאר לי אלא להשתדל לשמור עם שאר החברים פה כמה שאפשר על ילדי ונערי קשקשת שכנראה נסערים כם כן. זהו הרי דור העתיד שלנו שמגלה כבר עכשיו את כשרונותיו המתפרצים וגואים...

אורית הביאה קטע מעניין מאד מספרו של דר' דניאל אמן על ad/hd וחשבתי לתומי היום לדון בנושא של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז או היפראקטיביים, אבל אף פעם אנחנו לא יודעים מה העתיד טומן בחובו ולפעמים צריך להתייחס גם לעניינים חשובים לא פחות, כך שהנושא יידחה כנראה לפעם הבאה.
ובינתיים כמו בכל משפחה כיוון שטובת הילדים קודמת לכל וכדי שלא נכניס אותם לאווירת נכאים אביא איזה פרומו קטן בחרוזים ומי מכם שהנושא קרוב ללבו מוזמן לכתוב או להגיב. גל, נראה לי שבנושא הזה תוכל לכתוב משהו ואכן כבר מזמן לא עשית זאת, איציק גם אתה מוזמן להצטרך, יער, ג'יני, תולעת ספרים, מלכת הספרים, לידור, וכל נערינו ונערותינו, התופעה ודאי מוכרת לכם, האם אתם ערים לבעיות קשב ריכוז או היפראקטיביות של חברכם הסובלים. רקלפני כן רציתי לפנות לעוד חבר.

מהדי יוסף יקר, בדיוני הקודם בקשתי להזדהות עם כאבך, ראיתי את טכס הצכרון ואינני יודעת אם ראית את דברי שמסתתרים מאחורי בדיחותיה של אורית. תוכל לפתוח את כל הדיונים ותגלה זאת.
ולמרות האוירה רוצה לברך גם את אבו חסון החבר החדש. ברוא בואך.

השיר מספר על ילד המוגדר כילד עם הפרעת ADHD
תרגום קטן למושגים:
ADD - בעיות קשב וריכוז
ADHD - כנ"ל + היפראקטיביות

הרטלין שלי

אומרים שאני היפראקטיבי,
המורה אומר לאמא הקשיבי,
אם בנך יקח רטלין אז יוכל,
לשבת בתוך הכתה. זה הכלל...
לאחר בליעת כדור אחד,
אני הופך לילד נחמד,
לא משתתף כלל בשיעור,
מרגיש עייפות כבדות וברור
שהכדור הקטן אותי מסמם
ואני עייף בשעור משעמם.
המורה מושך לעצמו בזקן,
ואני תומך בראשי המרוקן,
הכדור הקטן מפסיק להשפיע,
ואני חוזר הביתה להפריע,
כי שוב הפכתי להיפראקטיבי,
ואני מבקש מאמא: "הקשיבי"
היא אינה מקשיבה רק שוב גוערת,
הפסק להטריד "שובב" לי אומרת,
עזוב, אל תגע, אל תפגע, אל תזוז,
ילד היפראקטיבי במאה אחוז...

מאחלת לכלם שבת שלום,
שבת של מחשבות ורודות, עירניות, מקשיבות דרך קבע
לכל אותם הסימנים שמשדרים חוקי הטבע...

באהבה רבה נולי

צהריים טובים חברי קשקשת ברשת!!!

שמחה לראות שהקבוצה צוברת חברים ותאוצה,והאמת אני לא מופתעת כשיש חברים נפלאים ומוכשרים פה.
החלטתי לשתף אתכם במה שעובר עלי מזה תקופה בקשר להעלמותי לסירוגין בקבוצה ובכלל.
וודאי שמתם לב שאני לא כל כך פעילה פה ולא באתר בכלל,מלבד תגובות לביקורות ותגובות להודעות האישיות.
האמת היא שהאתר עם כל השידרוגים הפך להיות עבורי אתר כמותי ופחות איכותי ומי שהספיק להכיר אותי מקרוב יודע שלי קשה עם זה מאוד.

נוסף על כך שהלל הזקן אחד הכותבים המוכשרים ,המעניינים והכריזמטים שאני הכרתי בסימניה עזב את האתר מאותה סיבה של אי שביעות רצון וחוסר עניין במה שקורה בסימניה.ואת האמת....הסימניה הפסידה חבר יקר, חשוב ומוערך מאוד שתרם רבות לאיכות האתר ,הן בביקורות האיכותיות והמושקעות שלו,בפוסטים ובדיונים המרתקים שהעלה בפורומים ולי חבל מאוד על כך והוא חסר ויחסר ואני בטוחה שלהרבה חברים הוא יחסר פה.
אני מקווה גם שהאתר ישנה את התנהלותו שם ממגדלי השן לטובת הקוראים ויבין שאיכות קודמת לכמות ולא הכל זה רייטינג בחיים ויקרב במקום להרחיק אותם.
אני בכל אופן מרגישה שאותי הוא הרחיק עד כדי עזיבת האתר.

למרות הכל חייבת להגיד שהכרתי פה חברים נפלאים ללא הבדלי גיל,צבע,דת או מעמד,והתחברתי עד כדי חברות אישית הן בהודעות האישיות,בטלפון,בפייס ואפילו הכרתי חלק באופן אישי ורק בגלל זה היה שווה להתחבר לסימניה.
אני לא אציין שמות בכדי לא לפגוע באף אחד, אבל לכל מי שהתכוונתי יודע בוודאות שהתכוונתי אליו.

אני רוצה שתדעו שכל עוד אני פה גם אם אני לא פעילה,אשמח תמיד לשמוע מכם,ולהיות בשבילכם ככל שאוכל בכל נושא ולהאמין שגם אני אוכל להתייעץ,לשתף או סתם לפטפט.

לכל חברי הקשקשת באופן אישי מאחלת המשך פעילות פורייה,הצלחה וקחו את הדברים היפים שיש פה ויש ובטוחה שבזכותכם כקבוצה הכי פעילה וחזקה בסימניה תהפכו את האתר למעניין,מרתק ונעים יותר.
אני אעצור פה לפני שאתחיל להשתפך מהתרגשות יתר ודמעות.

תודה מכל הלב והנשמה על ההקשבה,הפירגונים,התמיכה,העידוד.
וסליחה אם פגעתי במישהו או לא הגבתי על כל הדיונים והנושאים שהועלו פה.

שלכם ובשבילכם תמיד!
אוהבת אתכם.

ליז...:-)))

להבין נשים....בדיחה עם תובנה

בנאדם הולך על חוף הים מביט לשמיים ושקוע בשיחה עמוקה מאוד עם אלוהים.
פתאום הוא אומר : "אלוהים, הבטחת לתת לי את מה שהלב שלי ירצה. עכשיו תראה לי שאתה עומד במילה שלך ושתקיים את מה שאבקש ממך". פתאום, השמיים התכסו בעננים ואלוהים, בקול רועם ענה לו :" חיפשתי עמוק בלבך ומצאתי שהוא טהור לחלוטין אני מוכן להעניק לך משאלה אחת."
האיש התיישב וחשב מה לבקש ופתאום קם ואמר לאלוהים:" תמיד רציתי לבקר בארה"ב. הבעיה שאני מפחד פחד מוות מטיסות ואני מקבל מחלת ים על אוניות. הייתי רוצה שתבנה גשר מפה לארה"ב וכל פעם שאני ארצה לבקר שם אני אוכל פשוט להיכנס לאוטו ולנסוע.
אלוהים צחק ואמר: "זה בלתי אפשרי. תחשוב על הלוגיסטיקה של מבצע כזה. איך העמודים שתומכים בגשר יגיעו לתחתית האוקיינוס ? לחשוב כמה בטון צריך... וכמה פלדה צריך... הבקשה שלך מאוד חומרית קח עוד קצת זמן ותחשוב על משאלה אחרת."
האיש ישב הרבה זמן וניסה לחשוב על משאלה טובה ממש. לבסוף הוא קם ואמר: "אלוהים, הנה הבקשה שלי. הייתי נשוי כל כך הרבה שנים וכל השנים האלה אישתי אמרה לי שלא איכפת לי משום דבר חוץ מעצמי ושאני חסר רגישות. הבקשה שלי היא להבין נשים... אני רוצה לדעת איך הן מרגישות בפנים ועל מה הן חושבות כשהן עושות את הפרצופים שלהן... אני רוצה לדעת למה הן בוכות... אני רוצה לדעת למה הן באמת מתכוונות כשהן אומרות "שום דבר"... אני רוצה לדעת איך לשמח אותן באמת... זאת המשאלה שלי אלוהים".
אחרי כמה דקות אלוהים אומר לו:" אתה רוצה שני מסלולים או ארבעה על הגשר שלך?"

פרדי הפנגווין - סיפור עם מוסר השכל
ע"י ד"ר דניאל אמן, פסיכיאטר מומחה ב AD/HD

שים לב לתכונות שאתה אוהב בילדיך יותר מאשר לתכונות שאתה לא אוהב בהם. אין לך מושג כמה זה חשוב! אם תשים לב רק למה שאתה לא אוהב בילדיך, הם לא יאהבו את עצמם, ואתה לא תראה אצלם התנהגות טובה. חשוב לרגע על עבודתך. האם עבדת פעם בשביל מישהו שלא שם לב לביצועים הטובים בעבודתך? מה זה גרם לך להרגיש אצל בוס כזה? שאתה רוצה ללכת לעבודה? שמעריכים אותך? שאתה חשוב? ברור שלא! שנאת את העבודה! ילדים הם בדיוק אותו הדבר. אם לא תהיה ער לתכונות שאתה אוהב בהם, לא תזכה לראות פירות בעמלך.
הרשה לי לספר משהו מוזר על עצמי, שאני מתלבט האם להיות נבוך מזה או להיות גאה בזה.
אני אוסף בובות פינגווין, יש לי מעל 300 פינגווינים במשרד שלי והיום קיבלתי עוד שלוש ממטופל שלי.


לפני כמה שבועות בזמן טיפול משפחתי, לאחר שסרק האב את אוסף הפינגווינים אמר: "תגיד לי ד"ר אמאן, איך יתכן שאדם מבוגר האוסף פינגווינים יוכל לעזור לנו?" כדי להגן על האמינות שלי החלטתי לספר לו את הסיפור הבא:
פעם כאשר גרתי בהוואי החלטתי לקחת את בני אנטון למקום שנקרא "פארק החיים הימיים" שם מתקיימים מופעים של חיות ימיות. פינגווין בשם פרדי השמן ביצע פעלולים מדהימים.
הוא קפץ ממקפצה בגובה 7 מטרים, העיף כדור בעזרת אפו, ואפילו קפץ דרך טבעת אש. בסוף המאמנת ביקשה ממנו להביא חפץ מסוים ופרדי ביצע זאת ואני חשבתי לעצמי – כשאני מבקש מבני להביא לי משהו מתנהל בינינו ויכוח בן 20 דקות ובסוף הוא גם לא מביא את החפץ. אחרי המופע ניגשתי למאמנת ושאלתי אותה איך הצליחה לגרום לפרדי לעשות כל מה שביקשה ממנו. המאמנת הביטה בי ובבן שלי ואז אמרה "זה לא כמו הורים, בכל פעם שפרדי מבצע משהו שהוא קרוב למה שאני מבקשת ממנו, אני מתייחסת אליו! מחבקת אותו ונותנת לו דג!"
אז נדלקה הנורה בראשי בכל פעם שבני אנטון עשה את אשר ביקשתי לא התייחסתי לכך אבל בכל פעם שלא ביצע הוא קיבל את מלוא תשומת הלב ממני משום שלא רציתי לגדל ילד רע. בלי כוונה חינכתי אותו להיות מפלצת קטנה! מאז אני אוסף פינגווינים זו הדרך שלי להזכיר לעצמי להיות ער ולהתייחס יותר לטוב שבאנשים שבחיי מאשר לחסרונות שלהם.
תגיד לי מה היה קורה לפרדי אם נניח בשל מצב רוח רע לא היה מביא למאמנת שלו את החפץ אשר בקשה? מה היה קורה אם המאמנת היתה אומרת לו את אשר הורים אומרים לפעמים לילדיהם, כמו למשל: "אני לא מאמינה שלא הצלחת לעשות זאת! אתה הפינגווין הכי מטומטם שפגשתי בחיי! אנחנו צריכים לשלוח אותך לאנטרטיקה להיות שם עם יתר המטומטמים!"
איך פרדי היה מגיב? הולך לפינה ובוכה או נושך את אצבעה של המאמנת! זה בדיוק מה שקורה לילדים שלנו כאשר מבקרים אותם או לא מתייחסים אליהם ומקבלים כמובן מאליו את המעשים הטובים שהם עושים.
אם אתה רוצה לגדל ילד בעל ערכים בריאים הוא צריך להרגיש בריא בתוכו. דומה הדבר לתוכנה, לעיתים קרובות אתה הוא זה ששולט בתוצאות ע"י מה שתתכנת בעצמך.
השג לעצמך פינגווין שיזכיר לך להיות ער לדברים שאתה אוהב בילדך (ואולי גם בבן הזוג שלך) הרבה יותר מאשר לדברים שאינך אוהב בו. בעבודה שלי כפסיכולוג – אם אני יכול לגרום לאנשים לשים לב למה שהם אוהבים אחד בשני ולשים לב למה שהם אוהבים בעצמם הרבה יותר ממה שהם לא אוהבים בעצמם או באחרים, זו התחלת ההחלמה כך הם מתחילים להבריא, הדיכאון מתחיל להיעלם, החרדה פוחתת וכן הלאה. הייה ער למה שאתה אוהב.

שריפה בבניין - בדיחה מצחיקה!

בדרום לוס-אנג'לס, בניין בן 4 קומות עלה בלהבות ונהרס כליל.
משפחה ניגרית בעלת 6 נפשות, כולם זייפנים, גרה בקומה הראשונה. כל בני המשפחה ניספו בשריפה.
קבוצה איסלאמית של 7 אנשים, אשר רימו את רשויות הרווחה, כולם שוהים בלתי חוקיים מקניה, גרה בקומה השנייה. כל השבעה נהרגו.
6 חברי כנופיה היספנים, חיו בקומה השלישית וכמו כולם, גם הם ניספו בשריפה.
זוג לבן ובודד חי בקומה הרביעית. הזוג שרד את השריפה.
אל שרפטון, ג'ון בוריס וג'סי ג'קסון כעסו.
הם טסו ללוס-אנג'לס על מנת להיפגש עם מפקד שירותי הכיבוי וההצלה של המקום.
בכעס ובצעקות הם דרשו לדעת מדוע השחורים, השחורים המוסלמים וההיספנים כולם ניספו בשריפה ורק הזוג הלבן ניצל?
המפקד ענה לו: "כי הם היו בעבודה.."

מה עשית בעבודה היום - בדיחה טובה...

גבר אחד הלך לעבודה.
פתאום הוא רואה אישה עם רגליים יפות.
חשב לעצמו: הלוואי שלאשתי היו כאלה רגליים יפות.
כעבור מספר דקות ראה אישה אחרת עם מותניים יפות.
חשב לעצמו: הלוואי שלאשתי היו כאלה מותניים יפות.
לא עברה שעה וראה עוד אישה עם חזה יפה.
חשב לעצמו: הלוואי שלאשתי היה כזה חזה יפה.
וכך הלאה במשך כל היום.
בערב כשחזר הביתה שאלה אותו אשתו:
"איך היה בעבודה?"
הבעל ענה לה:
"כל היום חשבתי עלייך"...

הטרדה מינית - בדיחה מעולה!!

אחרי כשבוע של עבודה ניגש הבוס לפקידה החדשה ומביע את שביעות רצונו מעבודתה ואז הוא שואל: "אם אני אתן לך חפיסת שוקולד, זו הטרדה מינית?"
הפקידה שתמהה על השאלה עונה: "אני חושבת שלא", ולוקחת את השוקולד.
חודש לאחר מכן, הוא ניגש להביע שוב את שביעות רצונו.... ושוב הוא ושואל: "אם אתן לך בונבוניירה, זו הטרדה מינית?"
הפקידה עונה: "לא נראה לי שזו הטרדה מינית", ומקבלת את הבונבוניירה.
עובר חודש נוסף והבוס מגיע עם סלסילה גדולה של שוקולדים פרלינים וממתקים. "אם אני אתן לך את הסלסילה זו הטרדה מינית?"
הפקידה: "אני ממש לא חושבת שמדובר פה בהטרדה מינית" ולוקחת את הסלסילה.
אחרי מספר ימים פוגשת הפקידה את חברתה הטובה. "נו, איך במשרד החדש?"
"מה אני אגיד לך - ממש נחמד לי".
"ואיך הבוס החדש?"
"נו, אל תשאלי!!! עד שהוא ישכיב אותי, אני אקבל סוכרת..."

קום והתהלך בארץ / יורם טהר-לב

קום והתעלף בארץ
סע בוולבו החדיש
וודאי תפגוש בדרך
איזה ג'יפ עם נובוריש.

התבונן בכל דרכיה
כל מטע, שדה וגן,
אל תשכח כי זאת הארץ,
היא בסך הכל נדל"ן.

כל קיבוץ היום זה קניון
כל מושב – מרכז קניות
כל חורשה – חניון לרכב
כל בוסתן – אולם שמחות.

מן הטרקטור החורש
רק נשאר הטרקטורון
וחזה של דוגמנית
זה היום נקרא חזון.

קום והתעלף בארץ
אל תהיה כל כך לחוץ
אם בבית שבנית
אומרים לך: "תצא בחוץ!"

אם בהר חצבת אבן
ובניין חדש נחנך
את הכל, אחי, בנית
בשביל נחמן נח-נח-נחס!

זאת הארץ בה הרמנו
גם חומה וגם מגדל
אך היום צריך ויאגרה
כדי לזקוף – את המורל.

פעם בערה האש
בלבבות היהודים
אך היום – האש במנגל
הלבבות – על שיפודים.

אז קום והתעלף בארץ!

שבת שלום לכל החברים!

ראשית ברכות ל"קשקשת" שהגיעה ל-50 חברים, זוהי חגיגת היובל שלנו. שלום yoioia, המכשפה נחמוש, ליאנוש, אסופית, שרוליק ושלום לג'ני שחזרה אלינו. ברוך בואכם לצל קורתנו.

רוצה להביע השתתפות בצערך מהדי יוסף, ראיתי קטע מהטכס בטלביזיה ואני מביעה את הזדהותי עם כאבך העמוק...

במעבר חד רוצה לציין שחלק מכם מוצאים לאט לאט את הנישה שלהם פה. אורית ושיר עם הבדיחות המצויינות, כרמל עם הלב הרחב מטעם ימי ההולדת(גם אני ראיתיך תולעת ספרים רשומה בתאריך שצויין) כל הכבוד כרמלי על הכוונה היפה. גל מטעם סקירות על סרטים(:), רינת על העוגות והברכות(:), ליז על המוסיקה היוונית וסקירות מאילת(:), יער, תולעת ספרים ומלכת הספרים עם ג'יני וכל הנערים והנערות סקירות וחוויות על בית הספר(:), אורון סקירה על המחזות שנכתבו בכל הזמנים(:), הלל על ספרים שיצאו זה עתה(:) וקשה לי לסקור 50 חברים...כך אני רואה את קשקשת בעתיד ו"אם נרצה אין זו אגדה"...(:)))

מרגישה שעדיין לא מציתי את הנושא עליו כתבתי בשבוע שעבר, על ההומאופתיה הקלאסית. בבטאון של האגודה להומאופתיה כותבת על מקרים קשים ובד"כ על חולים סכיזופרניים. יצא לי להכיר את התחום מקרוב. יש טעות לחשוב שסכיזופרניה היא מחלה של פיצול אישיות או ריבוי אישיות, אבל הדבר שגוי ומוטעה מיסודו. מחלת הסכיזופרניה מתפרצת בד"כ בגיל העשרה כשהסכיזופרן סובל מהפרעות בשפוט המציאות. הוא יכול לשמוע קולות , לראות חזיונות שוא או לחשוב שהוא מלך ואפילו משיח... השלב בו החולה מדמה עצמו למישהו אחר הוא שלב קשה במחלה. תרופה הומאופתית עוזרת ומאזנת את החולה, אולם השלב בו החולה פוקח עיניים ורואה את המציאות האמיתית הוא שלב קשה עוד יותר. כשהחולה מבין שעליו לקחת אחריות על חייו, הדבר נראה לו כבד ובלתי אפשרי. רוב חולי הסכיזופרניה שקועים בדיכאון עמוק ולספר לכם את האמת? לא רק הם.

היום מחלה מס' 1 בעולם היא הדיפרסיה. כשפותחים את ספר הסימפטומים בהומאופתיה תחת הרובריקה עצב מגלים רשימה שלא נגמרת, המתארת סימפטומים מגוונים של סיבות לדכאון. לא אפרט כרגע אבל למזלנו אנו קוראי ספרים. אלה עוטפים אותנו בעולם קסום. זהו פתרון מצויין לריקנות שמורגשת כיום כמעט בכל מקום. בעבודה, בבית בבתי הספר, בדרכים או לאחר נסיעות לחו"ל. אנחנו מתמלאים לרגע ומיד שוב הריקנות אוחזת בנו.

אז למה בעצם ספר טוב שקראנו לא ממלא אותנו לתקופה ארוכה? למה אנחנו מרגישים שאנחנו רוצים לקרוא עוד ספר ועוד ספר כמו במרדף שאין לו סוף?
השבוע כשכתבתי את בקורתי לספרו של צ'כוב "גן הדובדבנים" רציתי להביע יותר את הריקנות שצ'כוב ניסה להביא בעזרת הדמויות שבמחזותיו. הוא שאף להראות לבני ארצו כיצד הם מבזבזים את חייהם הריקניים והכוזבים. הוא חשב שמחזותיו אולי ישנו במשהו את חייהם, אך הרוסים נהנו לראות עצמם ברוח בדוחה ולא התאמצו לשנות משהו מאורח חייהם. ואתם חברי היקרים, המשיכו לקרוא ספרים, גם אם מגיע שלב של שבירה מסויימת, הספר הנכון נותן את המילוי כשאנחנו מרגישים את אותה ריקנות, ואולי אנחנו במרדף אחר ספרים בלתי נדלה, אבל מוסכם ביננו שהמילוי הזה לא מזיק ואף מהנה לרגעים...
שתהיה לכם קריאה נעימה ואחזור אליכם באותו היום, באותה השעה, עם אותה הברכה,
ברכת שבת שלום שלוחה אליכם
ממני באהבה,
נולי

היום יום הולדת היום יום הולדת היום יום הולדת ל ת ו ל ע ת!!!!!!!

מזל טוב מתוקה עד 120 באושר,אהבה, וחיוך..........

ובכן מה אומר ומה אדבר - אורית עוררה את שיגעון הבדיחות שלי (לזמן קצר אני חוששת),
אני זוכרת שהייתה תקופה שהייתי שולחת לכל החברות שלי בדיחות בלי סוף,
אז הינה אחת טובה בשבילכם: (אישית אני חושבת שהיא ממש טובה ומצחיקה)
HAVE FUN
"בטיסה של חברת התעופה מאטלנטה לניו יורק, מצא עצמו אדון מבוגר יושב ליד גבר חופש כיפה.
התרגז האדון וקרא לדייל הראשיכדי להתלונן על מקום מושבו.
"מה הבעיה אדוני?" שואל הדייל.
"חצופים, הושבתם אותי ליד יהודי! אינני מסוגל לשבת ליד אדם מוזר כזה, אני דורש שתמצאו לי מקום אחר!"
"עליי לבדוק מה ניתן לעשות בעיניין, אדוני" השיב הדייל, "הטיסה מלאה ואינני יודע אם יש מקום פנוי אחר".
הדייל הלך והאיש העיף מבט שחצני לעבר היהודי המושפל שישב לידו, וסינן בשקט משפט שטנה לא ברור.
כעבור כמה דקות חזר הדייל ואמר "אדוני המחלקה הרגילה ומחלקת העסקים מלאות, אולם יש לנו מושב אחד פנוי במחלקה הראשונה".
בטרם הספיק האדון המרוצה לענות המשיך הדייל בדבריו"רק במקרים יוצאי דופן אנו יכולים לשדרג מקום כזה לנוסעי המחלקה הרגילה.
פניתי לקברניט המטוס לצורך קבלת אישור חד פעמי. לאור הנסיבות המיוחדות במקרה זה, הקברניט חש כי אין להכריח איש לשבת ליד אדם כל כך בילתי נעים..."
והדייל פנה בכבוד אל היהודי וסיים:"אדוני התואיל לאסוף את חפציך? יש לי עבורך מקום ישיבה נוח במחלקה הראשונה".
"מה???"קרא הגוי הנדהם בכעס,"בוואדי הקברניט טעה!"
"לא אדוני" ענה הדייל "הקברניט לוי לעולם אינו טועה!".
בעיקרון העתקתי את הבדיחה הזו מסיפרון שקניתי אז אני מקווה שזה לא גזל.
יום טוב והמשך שבוע מעולה

שוטר שקרן - בדיחה קורעת!!
שוטר עצר נהג שנסע במהירות מופרזת, ניגש לחלונו ושאל: "אפשר לקבל את הרשיון שלך בבקשה?"
הנהג ענה: "אין לי רשיון. אף פעם לא עברתי תאוריה".
שאל השוטר: "אפשר לקבל את רשיון הרכב?"
"זה לא הרכב שלי, גנבתי אותו" ענה הנהג.
"הרכב גנוב??" שאל השוטר.
"זה נכון. אבל כשאני חושב על זה שוב, אני נזכר שראיתי את רשיונות הרכב בתא הכפפות, כשהכנסתי לשם את האקדח"
"יש אקדח בתא הכפפות?" הופתע השוטר.
הנהג ענה: "כן אדוני השוטר, הכנסתי אותו לשם אחרי שהרגתי את בעלת הרכב והכנסתי את גופתה לתא המטען".
"יש גופה בתא המטען????" הזדעק השוטר.
"כן, אדוני השוטר"
מיד עלה השוטר בקשר, וכששמע זאת הקצין הממונה עליו הגיע מייד. תוך דקות ספורות הקיפו שוטרים את הרכב, והמפקד העליון ניגש אל הנהג.
"אדוני, אפשר לראות את הרשיון שלך?" שאל המפקד. "בודאי" ענה האיש תוך כדי שהוא מגיש לו את הרשיון.
"למי שייכת המכונית?" שאל הקצין.
"היא שלי, אדוני השוטר. הנה רשיון הרכב".
שאל הקצין: "תוכל בבקשה לפתוח לאט את תא הכפפות שאוכל לראות אם יש בפנים אקדח?"
"כן, אבל אין אקדח בפנים". כמובן שלא היה שום אקדח בפנים.
המפקד שאל: "אכפת לך לפתוח את תא המטען? קיבלתי מידע שיש שם גופה".
"אין בעיה", פתח הנהג את תא המטען שאכן הוא היה ריק.
התרגז הקצין: "אני לא מבין. השוטר שעצר אותך אמר לי שאין לך רשיון, גנבת את המכונית, יש אקדח בתא הכפפות וגופה בתא המטען"
ענה הנהג: "כן, בטח המניאק השקרן הזה אמר לך גם שנסעתי במהירות מופרזת!!"

בוקר טוב ושבת שלום לכולם,
קראתי את דבריכם החמים מבלי לפסוח על מילה. קראתי את בדיחותיך עם מוסר ההשכל אורית, זה עם הפיל אפילו נכתב בפעם השניה ונהניתי לקרוא אותו שוב. גם תולעת ספרים מאד אהבה אותו. קראתי את הברכות של רינת ונינה חן חן גן לכם וקראתי גם את הסקירה המופלאה שלך גל על הסרט "מבול". זה מה שהביא לי את הרעיון לכתוב על הנושא של היום.
אכן מיכאל מושונוב המשחק את הילד האוטיסט הוא שחקן נפלא. יודעת ראיתי פרומו על הסרט. רוצה דווקא לדבר בנושא אחר הקשור לאוטיזם.
השבוע נכנסתי לבלוג של אחד מקוראינו הותיקים וקראתי את בקורתו המופלאה אודות ספר הנקרא "ריפוי או פיתוי" של סיימון סינג. הוא הסופר והמדען שכתב בין היתר את "יסודות ההצפנה" ו"המפץ הגדול". הספר נכתב בין היתר על הרפואה הקונבנציונלית והאלטרנטיבית והוא תוקף חזיתית את כל מה שכלול ברשימה.
יעקוב קליש, שמו של מחברנו היקר שומר על האיזון המתבקש וכותב שהפעם הסופר הלך רחוק מידי משום שהוא תקף ביתר שאת את כל המרפאים למיניהם. גם הטוקבקים פירגנו ליעקב שעשה זאת בחן רב ואף אני רוצה להוסיף שמנסיוני אכן יש להזהר משום שרבים השרלטנים בתחום. וכל אותם רבים יכולים לגרום לנזקים רבים. אולם תחום אחד שקרוב מאד אלי הוא תחום ההומאופתיה הקלאסית. אז כשמישהו מספר לי על איזה מרפא שביקר אצלו שואלת תמיד האם הוא נותן את התרופה היחידה או שמא עושה ערבוביה של מספר תרופות...כי ההומאופת הקלאסי נותן את תרופה יחידה הנקראת "סימילימום" ורצוי לוודא שהוא גם כלול ברשימת ההומאופתים שבאגודה כדי לא לפגוש באמת את אותם שרלטנים מזיקים.
בין היתר הספר מדבר על ההומאופתיה כעל סוג של פלאצבו. בנוגע לכך אוכל לתת את דעתי ולומר "לא מוחלט". ההומאופתיה איננה פלאצבו. והעובדה היא בעלי החיים שנעזרים בהומאופתיה והיא עושה בהם נפלאות. רואה את זה על כלבתי הקטנה במיידית. כשהיא חולה תרופה הומאופתית מיד מעמידה אותה חזרה על רגליה הקטנות ותסכימו איתי שחיות לא מושפעות מפלאצבו.(למי שאינו יודע פלאצבו היא תרופת דמה כלומר תרופה ללא חומר כדי שהחולה יושפע פסיכולוגית מכדור כלשהו).
יודעת שהיום ההומאופתיה עושה פלאים במחלות רבות, ואינני שוללת את הרפואה הקונבנציונלית אבל רוב הכדורים כמו אופטלגין מסממים ובעיקר מרפאים את התוצאה של המחלה והומאופתיה מתמקדת בסיבות של המחלה. מה שלי אישית מפריע בקונבנציונלי הוא שלכל איבר יש רופא, לרגל, לגב לראש ואני חושבת שלכל איבר יש בן אדם אליו הוא קשור ואין צורך להפריד...מחלות כמו אוטיזים או סכיזופרניה נעזרות רבות בהומאופתיה וזה היה הנושא שעלה לי בזכותו של גל אשר סיפר על מיכאל מושונוב שמשחק כל כך באמינות את הילד האוטיסט...
חושבת ששילוב בין שתי הרפואות היא אידיאלית, וכן צריך להיות חשדן ולדעת למי הולכים ולחסוך הרבה כאבים מיותרים...

היה לי כיף לכתוב לכם, ואל תשכחו לעשות זאת גם אתם...שתהיה לכם שבת קסומה
במיוחד, שלכם כמו תמיד באהבה,
נולי.

ערב טוב וחג שמח לכל הקשקשנים למינייהם. זמן מה שלא כתבתי והגבתי בקבוצה זו, וכדבריו של החייל האמיץ שוויק- מודה בהכנעה אני... טוב הוא מודה שהוא אידיוט ואני סתם עצלן. אבל לא לשם כך הוספתי דיון.
היום הוכרז על הסרט "מבול" בכיכובם של מיכאל מושונוב, צחי גראד, רונית אלקבץ ויואב רוטמן, כסרט הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים בחיפה. לסרט זה שמור לי מקום חם בלב שכן אישתי היקרה הייתה חלק מההפקה המכובדת בתוקף היותה המלבישה של הסרט.
כמו כן, אתמול הוזמנו להקרנת הבכורה בפסטיבל.
אז כפי שנולי היקרה הציעה, ואני בשמחה לוקח עלי את עול המשימה, להלן היא ביקורתי- הסרט טוב.
אין צורך להכביר במילים. כשמשהו טוב אין צורך לקלקלו במילים רבות מידי.
הסרט מגולל את סיפורה של משפחה שבנה האוטיסט חוזר הביתה מהמוסד בו הוא חוסה. עיקר ההתמקדות היא על הילד יוני, בן הבר מצווה. את הילד משחק יואב רוטמן, ילד מקסים שמשחק מקסים. אך את ההצגה לדעתי גונב מיכאל מושונוב שמשחק את האח האוטיסט בצורה כו משכנעת וכל כך טובה, שהוא גורם לך לשכוח שזה משחק. לא סתם הוא קיבל על כך את פרס אופיר כשחקן הטוב ביותר.
אז כשיצא הסרט לכו וצפו בו, המלצה שלי.
דרך אגב פוסט בנושא פורסם בבלוג שלי המקטר, פוסט בשם "מיכאל שלי"
http://hamekater.wordpress.com

מייבש השיער בטיסה - בדיחה מצחיקה!!
בטיסה מאירלנד, אישה צעירה ומכובדת שאלה את הכומר שישב לצדה:
"אבי, האם מותר לי לבקש טובה? "
"כמובן, ביתי, מה אני יכול לעשות בשבילך?"
"ובכן, קניתי מייבש שיער אלקטרוני יקר עבור האמא שלי ליום הולדתה,
האריזה של המכשיר עדיין לא נפתחה,
ואני חוששת ששלטונות המכס יחרימו אותו.
האם יש דרך שאולי אתה תוכל לשאת את זה עבורי, דרך המכס, מתחת לחלוק שלך? "
"אני אשמח לעזור לך, יקירתי, אבל אני חייב להזהיר אותך ... אני לא אשקר."
"עם ארשת הפנים הכנה שלך, אבי, אף אחד לא ישאל אותך."

כשהגיעו למכס, האישה הניחה לכומר ללכת לפניה. הפקיד שאל: "אבי, האם יש לך
משהו להצהיר?"
"מהחלק העליון של הראש עד המותניים שלי, אין לי על מה להצהיר."
הפקיד חשב לעצמו: זו תשובה מוזרה, והמשיך לשאול: "ומה יש לך להכריז
מהמותניים שלך ומטה?

"יש לי מכשיר נפלא המיועד לשימושה של אישה, אך הוא, עד היום ... עדיין לא
היה בשימוש."
גועה בצחוק, אמר הפקיד: "קדימה, אבי!! - הבא בתור !!!"

יעקב היה פריק של צעצועים וגאדג'טים. אשתו שושי כבר ויתרה מזמן על האפשרות לשנות אותו.

יום אחד הגיע יעקב הביתה עם עוד רכישה יוצאת דופן. זה היה מין רובוט, שיעקב טען כי למעשה הוא גלאי שקר.

בערך ב- 5:30 אחר הצהריים עידו, בנו בן השתים-עשרה של יעקב, חזר הביתה מבית הספר. הוא איחר יותר משעתיים.

"איפה היית? למה כל כך איחרת לחזור הביתה?" שאל יעקב.

"הלכתי עם עוד כמה תלמידים לספרייה כדי לעבוד על שיעורי הבית" אמר עידו.
הרובוט הקיף את השולחן, נתן לעידו 'כאפה', וכמעט הפיל אותו מהכיסא.

"בן," אמר יעקב, "הרובוט הזה הוא גלאי שקר, עכשיו תגיד לנו איפה באמת היית אחרי הלימודים .."
"הלכנו לבית של יוני לראות סרט" אמר עידו.
"מה ראיתם?" שאלה שושי.

"עשרת הדיברות" עידו ענה.
הרובוט הלך אל עידו ושוב סטר לו בחוזקה, כשהוא מפיל אותו מהכסא.
עידו התרומם מהרצפה, התיישב בכסא ואמר, "אני מצטער ששיקרתי. אנחנו צפינו בקלטת בשם 'מלכת הסקס'."

"אני מתבייש שאתה בני," אמר יעקב. "כשהייתי בגילך, מעולם לא שיקרתי להורים שלי."
הרובוט הקיף את השולחן, ניגש אל יעקב וסטר לו בעוצמה.

שושי התגלגלה מצחוק, ואמרה כמעט בדמעות, "אתה ביקשת את זה... ואל תהיה כל כך קשוח עם עידו, אחרי הכל, הוא הבן שלך!"
הרובוט הקיף שוב את השולחן, ניגש אל שושי והעיף אותה מהכיסא שלה

סיפור על פיל ויתד- עם מוסר השכל חשוב

כשהייתי קטן אהבתי מאוד את הקרקס.
במיוחד אהבתי את החיות, ומכל החיות אהבתי את הפיל.
במשך ההופעה הציג הייצור הענקי הזה את כישוריו.
בהפסקה שבין ההופעות היה הפיל קשור בשרשרת ליתד שהייתה נטועה באדמה.
היתד לא הייתה אלא חתיכת עץ לא גדולה, ורק כמה סנטימטרים ממנה היו תקועים באדמה.
למרות השרשרת הכבדה והחזקה, היה לי ברור לחלוטין,
שהחיה הזאת שיכולה לעקור עץ שלם מהשורש ללא קושי,
יכולה בקלות רבה למשוך היתד הקטנה מהאדמה ולברוח.
התעלומה הייתה ברורה וגלויה לעין: מה מחזיק אותו שם?


כשהייתי בן חמש או שש, עדיין סמכתי על חכמתם של המבוגרים,
לשאלתי ענו, כי הפיל לא בורח משום שהוא פיל מאולף.
שאלתי את השאלה המתבקשת: אם הוא מאולף, אז למה בכלל צריך לקשור אותו?
לא זכור לי שקיבלתי תשובה הגיונית.
עם הזמן שכחתי את תעלומת הפיל והיתד,
אך לפני כמה שנים פגשתי מישהו מספיק חכם, שידע את התשובה:
"הפיל לא בורח כי הוא קשור ליתד דומה מאז שהיה צעיר מאוד".
עצמתי עיניים ודמיינתי את הגור הקטן, רגע אחרי שנולד...
אני בטוח שאז הפילון דחף, משך, הזיע ועשה הכל כדי להשתחרר,
אבל לשווא! היתד הייתה חזקה ממנו.
אני מוכן להישבע שהפילון היה נרדם מותש מהמאמצים,
כדי לקום למחרת היום ולנסות להשתחרר, וכן גם ביום שאחרי ובזה שאחריו.
שהגיע היום, יום איום ונורא בחייו של הפילון, שבו השלים עם חוסר האונים שלו ונכנע לגורלו.

מוסר השכל, לא לפילים בלבד! הפיל החזק והגדול הזה שאנחנו רואים בקרקס,
לא בורח, כי הוא מאמין שהוא לא יכול.
הוא זוכר את אי-היכולת שלו, את תחושת חוסר האונים שהפנים מעט אחרי שנולד.
הדבר הכי נורא הוא שאף פעם לא הטיל ספק של ממש בתכונה זו.
הוא אף-פעם לא ניסה לבחון את כוחו מחדש...
ועכשיו המלצה:
לערוך רשימה של אותם דברים שאנחנו מאמינים שאיננו יכולים לעשות,
ולעשות כל יום משהו אחר מתוך רשימת ה"לא יכול".

זכרו:
כל דבר הוא אפשרי, כי בכדי להוכיח שהוא בלתי אפשרי, נדרשים ניסיונות אין-סופיים.

חג שמח חברים יקרים!!!

אז קודם כל הרשו לי עכשיו לפרגן. סימניה מתחילה לחזור לעצמה ורואים שנעשים מאמצים גדולים לשפר. התחושה מתחילה להיות שוב ביתית, מתחילים לזהות את החברים ואת הפינה מה קורה דווקא מחבבת.
חן חן לך כרמל יקרה, המשיכי להנות ברחבי ארץ ישראל. גם אני מרגישה קרבה לארצנו הקטנטונת.
מכיוון שהקבוצה שלנו גדלה, וקצת לא נוח לי להתחנן לפני החברים שיכתבו, אומנם חלק בלתי מבוטל כתב ושתף פעולה, תסכימו איתי שהחלק הגדול פה רק קורא את הכתוב וכמובן שאתם הקהל ואין יותר חשוב. לאור כך חשבתי שאולי אפשר לעשות את זה יותר פשוט. יש לנו פה מקום מקסים שאפשר לכתוב בו. אז בואו נכתוב. מידי פעם אכנס אכתוב משהו וגם אתם תוכלו לעשות כן. מבטיחה ביום ששי לחזור ולכתוב על משהו מעניין. כרגע לא עולה לי בראש אבל יעלה כבר...אתם כותבים כל כך יפה אז אתם גם כן מוזמנים לכתוב. על כל מה שעולה לכם בראש. זהו עשיתי את זה בקצרה. חשבתי שזה יהיה קשה יותר...
חברי המוכשרים!(:)) מאחלת לכם חג שמח, ומי שלא ראה את "שמחת בית השואבה" לא ראה שמחה מימיו...:))לכזה שמח אני מתכוונת. חג שמחת תורה שמח!!!
באהבה שלכם נולי...

חג שמח חברים יקרים!!!

אז קודם כל הרשו לי עכשיו לפרגן. סימניה מתחילה לחזור לעצמה ורואים שנעשים מאמצים גדולים לשפר. התחושה מתחילה להיות שוב ביתית, מתחילים לזהות את החברים ואת הפינה מה קורה דווקא מחבבת.
חן חן לך כרמל יקרה, המשיכי להנות ברחבי ארץ ישראל. גם אני מרגישה קרבה לארצנו הקטנטונת.
מכיוון שהקבוצה שלנו גדלה, וקצת לא נוח לי להתחנן לפני החברים שיכתבו, אומנם חלק בלתי מבוטל כתב ושתף פעולה, תסכימו איתי שהחלק הגדול פה רק קורא את הכתוב וכמובן שאתם הקהל ואין יותר חשוב. לאור כך חשבתי שאולי אפשר לעשות את זה יותר פשוט. יש לנו פה מקום מקסים שאפשר לכתוב בו. אז בואו נכתוב. מידי פעם אכנס אכתוב משהו וגם אתם תוכלו לעשות כן. מבטיחה ביום ששי לחזור ולכתוב על משהו מעניין. כרגע לא עולה לי בראש אבל יעלה כבר...אתם כותבים כל כך יפה אז אתם גם כן מוזמנים לכתוב. על כל מה שעולה לכם בראש. זהו עשיתי את זה בקצרה. חשבתי שזה יהיה קשה יותר...
חברי המוכשרים!(:)) מאחלת לכם חג שמח, ומי שלא ראה את "שמחת בית השואבה" לא ראה שמחה מימיו...:))לכזה שמח אני מתכוונת. חג שמחת תורה שמח!!!
באהבה שלכם נולי...

תודה לכם חבריי היקרים.

תודה לך נולי יקרה ומתוקה. ויפה מצדך שאת זוכרת את אהבתי הראשונה!!!! (ונראה לי שזו גם האחרונה)... בכייף.
תודה רינת החמודה. גם לך ולבני ביתך חג שמח. וגמר חתימה טובה...

תודה תולעת ספרים מתוקה. איזה כייף לך את רק בת 14 כמעט בגיל של נכדתי. שתהיה לך שנה טובה ומתוקה כדבש.

אז חזרתי לא מזמן מהצפון הייתי בישוב חד נס. ישוב נחמד, טיילנו בצפון, והארץ שלנו מדהימה בנופיה, ביופיה, טיילתי בהרבה מקמות בעולם הייתי בקריבים, הייתי בהוואי, אירופה, מזרח, ומה לא אבל אין כמו ארץ ישראל שלנו...... אין בעולם מקום יפה כזה ואני לא משוחדת תאמינו לי. יש לנו שפוט ארץ יפיפה רק חבל שיש כל כך הרבה צרות במדינה הקטנה והיפה שלנו.

אז עד כאן קצת פטריוטיות.

שיהיה לכולם חג שמח... ואחרי החגים נתחיל דיאטה....

חברי היקרים!!!

שלא תיווצר התחושה שנטשתי אתכם. חס וחלילה. אני עוד אחזור לברך אתכם לקראת ערב החג. היו לי כמה תקלות לא נעימות פה באתר. נהדפתי שוב ושוב ותיבת הדואר שלי נחסמה. אני מבינה שלעוד אנשים היו תקלות שכאלה. עברתי עוד קצת מהמורות שלא כל-כך רוצה לדבר עליהן אבל אני עדיין פה אתכם בקשקשת.

נכנסתי כרגע כדי לאחל מזל טוב ליום ההולדת שלך כרמל יקרה!!!
שתזכי להרבה נחת מהנכדים, מהילדים ומבעלך תכול העיניים,
ושלא תצטרכי לאמץ במטבח את הידיים,
שתגיעי למאה כעשרים,
ויהיו כל ימיך מאושרים...
מאחלת בריאות, אושר והתגשמות כל חלומותיך מכל הלב...

ואתם חברי הנהדרים, תודה שנכנסתם, עודדתם והבאתם הרבה שמחה...קראתי את כל מה שכתבתם, חפצי, תולעת ספרים, אורית והחברה החדשה אסופית...גם רינת ולידור הכנסתם לכאן אור וכפי שהבטחתי אני עוד אחזור...

מאחלת המשך חג שמח באהבה תמיד שלכם נולי.

שלןם חבריםוחברות היקרות ,מזמן לא יצרתי קשר ,כי ניסיתי להינות מהפרישה שפרשתי לעבודה,אך לדיאבון ליבי הייתי מבואסת על מותה של גיסתי בטרם עת (האלמנה שלאחי שנהרג תוך כדי קרב)
נעבור לנושא שמח יותר,בנות התגעגעתי אליכן,בעיקר למתוקה של שתמיד תזכיר לי את עברי הקשה ליזי היקירה ,התגעגעתי ,בואי קצת לחיפה אוהבתמאד
חפצי

היי חברים יקרים התגעגעתי.......
מאוד מוזר משמום מה נתבקשתי להרשם מחדש לקבוצה. מאוד מוזר..

מה שלומכם. החגים כבר עוד רגע קט עוברים......

והחורף ממשמש ובא, כייף לא? אני מאוד אוהבת את החורף. (אולי בגלל הגיל?).

חברייה יש לי היום יום הולדת בעצם כבר עברה דקה אז זה היה אתמול.

נולי מה קורה. את קצת נעלמת לי. וכמו שאני יודעת זה לא בגלל המטבח.

אז נולי השמעי קול............ חברה את חסרה פה. וכולם מרגישים בחסרונך.

סיפור על פיל ויתד- עם מוסר השכל חשוב

כשהייתי קטן אהבתי מאוד את הקרקס.
במיוחד אהבתי את החיות, ומכל החיות אהבתי את הפיל.
במשך ההופעה הציג הייצור הענקי הזה את כישוריו.
בהפסקה שבין ההופעות היה הפיל קשור בשרשרת ליתד שהייתה נטועה באדמה.
היתד לא הייתה אלא חתיכת עץ לא גדולה, ורק כמה סנטימטרים ממנה היו תקועים באדמה.
למרות השרשרת הכבדה והחזקה, היה לי ברור לחלוטין,
שהחיה הזאת שיכולה לעקור עץ שלם מהשורש ללא קושי,
יכולה בקלות רבה למשוך היתד הקטנה מהאדמה ולברוח.
התעלומה הייתה ברורה וגלויה לעין: מה מחזיק אותו שם?

כשהייתי בן חמש או שש, עדיין סמכתי על חכמתם של המבוגרים,
לשאלתי ענו, כי הפיל לא בורח משום שהוא פיל מאולף.
שאלתי את השאלה המתבקשת: אם הוא מאולף, אז למה בכלל צריך לקשור אותו?
לא זכור לי שקיבלתי תשובה הגיונית.
עם הזמן שכחתי את תעלומת הפיל והיתד,
אך לפני כמה שנים פגשתי מישהו מספיק חכם, שידע את התשובה:
"הפיל לא בורח כי הוא קשור ליתד דומה מאז שהיה צעיר מאוד".
עצמתי עיניים ודמיינתי את הגור הקטן, רגע אחרי שנולד...
אני בטוח שאז הפילון דחף, משך, הזיע ועשה הכל כדי להשתחרר,
אבל לשווא! היתד הייתה חזקה ממנו.
אני מוכן להישבע שהפילון היה נרדם מותש מהמאמצים,
כדי לקום למחרת היום ולנסות להשתחרר, וכן גם ביום שאחרי ובזה שאחריו.
שהגיע היום, יום איום ונורא בחייו של הפילון, שבו השלים עם חוסר האונים שלו ונכנע לגורלו.

מוסר השכל, לא לפילים בלבד! הפיל החזק והגדול הזה שאנחנו רואים בקרקס,
לא בורח, כי הוא מאמין שהוא לא יכול.
הוא זוכר את אי-היכולת שלו, את תחושת חוסר האונים שהפנים מעט אחרי שנולד.
הדבר הכי נורא הוא שאף פעם לא הטיל ספק של ממש בתכונה זו.
הוא אף-פעם לא ניסה לבחון את כוחו מחדש...
ועכשיו המלצה:
לערוך רשימה של אותם דברים שאנחנו מאמינים שאיננו יכולים לעשות,
ולעשות כל יום משהו אחר מתוך רשימת ה"לא יכול".

זכרו:
כל דבר הוא אפשרי, כי בכדי להוכיח שהוא בלתי אפשרי, נדרשים ניסיונות אין-סופיים.

חברי היקרים,

בימים אלו של חשבון נפש צריך לקצר ואני מקצרת. לפני כשבוע כתבתי איזה וידוי על כתיבת ספרים ולמרבה הפלא הוא נמחק בתום כתיבתי, הסימניה שודרגה, ועכשיו יש לקצר. זו התחושה באתר. דמותי הוקטנה (ואדם עם מטר וחצי גובה לא אוהב להצטמצם).

תודה לכם חברים שהייתם לנו לאוזן, סליחה שקדנית שנשמטת לי מרשימת הסליחות ללא כוונה וסליחה שאני מקצרת. אלה הן הוראות השעה. האתר איננו שלי והשיקולים הם של האתר ומי אני שאומר את דעתי. מקווה שעניתי גם לך ליז יקרה ותודה לכל החברים שענו לי לסליחת החג. תודה לכן תולעת ספרים, רינת, רחלי וכרמל יקרות...תודה גם לך יער יקרה, וזה הרגע שעלי לסיים כי כמו שספרתי כבר יש לקצר.

מברכת אתכם חברים בברכת חג שמח וכמובן שתמיד אוהבת אתכם
נולי.

חג שמח ,גמר חתימה טובה ושנה נפלאה ופוריה לכולם.

יער - תתחדשי על הכינוי החדש,קצת יקח לי זמן להתרגל לכינוי ולשם שלך בעיקר שאני נזכרת איך השם סאמר נבחר ומקווה שגם את זוכרת.חוץ מזה התגעגעתי אליך חמודה.

נולי יקירתי,תודה לאל על הטכנולוגיה שמאפשרת לנו לתקשר ללא הטלפון,את יכולה להירגע כי הכל בסדר.

בטח שמתם לב לכל השידרוגים שאני לא אוהבת ומרוב עצים לא רואים את האתר.למען האמת נראה לי שלביא מרוב שהוא מנסה לשדרג את האתר כל שני וחמישי הוא לא מוצא את עצמו ובמקום זה מקבלים אתר מבולבל,פינות מיותרות על חשבון פינות חשובות ומעניינות יותר וחבל.למשל הפינה המתחלפת: "מה הקוראים עושים" - מיותרת לחלוטין,או "תראו מי פה" שהחליפה את הקוראים המחוברים כעת.לקח לי זמן לקלוט אותה ולהבין שא כל המחוברים נמצאים פה באמת.אז מה הפונטה בזה שאני צריכה לנחש מי זה מי ולחפש מי נמצא.
בקיצר האתר הולך ומאבד מקסמו וממטרתו העיקרית שהיא קריאת ספרים,ביקורות מושקעות ואיכותיות,פורומים שמעלים דיונים מעניינים ובמקום זה מקבלים כמות על חשבון איכות..וצר לי על כך כי זו הסיבה שאני ממעטת להיות פה ואני בטוחה שיש עוד כמה חברים מרגישים כמוני.
זו דעתי האישית ואשמח לתגובות.

אוהבת.
ליז...:-))

החלפתי את הכינוי , לשם שקצת יותר מאפיין אותי (אני ממש לא סובלת את הקיץ , אז די מצחיק לקרוא לי סאמר) .
אתם מוזמנים לפנות אלי בשמי הפרטי - יער .

היי כולם :]

לא הייתי כאן הרבה זמן....

נולי, אל תדאגי, זה בסדר :)

רציתי לבקש מכולם סליחה אם פגעתי או העלבתי... ;)
סתם בלי קשר, הנה שיר שכתבתי שלשום, אתם מוזמנים לקרוא : http://simania.co.il/forum.php?showNoteId=65515#noteId_65515 [אין לי כוח להעתיק אותו לכאן...]

כל מקרה...... צום קל לכול הצמים :)
אוהבת, תולעת ספרים 3>

מה שלומכם חברים?
כפי שאתם רואים אני עדיין חיה בשלום עם שעון הקיץ, מתעוררת באותה שעה בה נהגתי לקום ומרגישה תמיד שיש לי שעה שלמה נוספת. אז איך אתם עושים את ימי התשובה? אולי אבקש מכל אחד מכם סליחה? וואו 44 חברים זה המון. אבל יש לי שעה פנויה. אז קדימה...על פי סדר התמנונות
תולעת ספרים יקרה סליחה שהבטחתי שאקרא את כל פרקי ספרך הספקתי רק שלושה או ארבעה.
B.M.F יקר סליחה על שלא הצלחתי להעלות דיון שיגרום לך לכתוב משהו קטן...
אורון יקירנו, סליחה שעדיין לא הצלחתי להעלות בפורום לאחר הסברך הרחב, כנראה שעדיין אינני יודעת איך עושים זאת.
לידור יקר אתה כותב כל כך יפה, סליחה שעדיין לא הצלחתי לסחוף אותך לכתיבה קטנה אצלנו.
תום יקרה, סליחה שאני כותבת מעט מידי על ספרים ומשעממת אותך כנראה.
רינת חברה מתוקה, סליחה שאני לא מודה לך מספיק על כך שהצטרפת אלינו והכנסת רוח נפלאה לקשקשת.
אינשם יקרה, סליחה שאני אוהבת לכנות את "קשקשת ברשת" מידי פעם "קשת בענן", נראה שגנבתי ממך את ההשראה.
הלל הזקן, סליחה שאני לא מגיעה ברמת הביקורות שלי לרמה שלך ובכך משעממת אותך מידי פעם ואתה בכ"ז לוחץ על הכוכבית.
מלכת הספרים, סליחה שאני מפספסת מידי פעם את הבקורות היפות שלך.
אירמה יקרה, חושבת שאת כועסת עלי, סתם תחושה, סליחה שפגעתי בך.
אראגון יקר, ספר לי אם פגעתי בך, סליחה בכל מקרה.
שין שין יקרה, את אלופה, קוראת כל כך הרבה ספרים, סליחה שאני לא משמשת עבורך השראה.
איציק יקר, סליחה שהצלחתי לגרור אותך לדיון אחד ויחיד. תודה זה היה תענוג גדול.
עינבלי יקרה, סליחה.
גל יקר, סליחה שלא קראת את כל מה שכתבת בבלוג שלך. הפסד שלי כמובן.
גלית יקרה, סליחה שאף פעם לא פיניתי את המקום הראשון כשישבתי באוטובוס, ואת הרי מופלגת בשנים. כנראה שלא זיהיתי אותך...(:))סליחה כפולה(:))
ליז יקרה, סליחה שלא ניהלתי איתך יותר שיחות טלפון, פשוט שונאת את המכשיר הזה...סליחה באמת אם פגעתי בך במשהו חברתי היקרה.
SEIRO יקרה סליחה, נמצאת הרבה בחדרה ולא שאלתי לשלומך.
ג'יהאן יקרה, סליחה שלא כתבתי לך אף פעם לאישי, ובאמת רציתי לשאול לשלומך, הרגשתי שאת עוברת דברים, ואני לא שאלתי, סליחה גדולה ג'יהאן יקרה.
סליחה מלכה לובל, נראה לי שגם אליך הייתי צריכה לכתוב לאישי, מזמן לא כתבת פה וזה לא אופייני לך, מקווה שאת בסדר, מבקשת סליחה.
חפצי יקרה, גם לך סליחה,
מהדי יוסף היקר, סליחה אם פגעתי בך...בבקשה סלח לי.
כרמל יקירתי ושותפתי לדיונים, סליחה אם לא נתתי לך מספיק תשומת לך, אל תנטשיני.
דניאל יקרה, סליחה שכעסתי עליך פעם, היום כבר לא. המון הצלחה בכל מה שאת עושה.
רחלי יקרה, סליחה שאני לא שואלת יותר לשלומך, המשיכי לכתוב לנו.
יוד יקרה, אוהבת את מודיעין, סליחה שאני לא מחמיאה לך יותר בבקורות הנפלאות שלך.
אורית יקרה, סליחה על שלא הגבתי מספיק לבדיחות הותיקות, הייתי אז חדשה ולא הבנתי בדיוק מה אני עושה בקשקשת.
לירווש יקרה סליחה.
אנדר בן החלל, סליחה שעוד לא קפצתי לבקר אותך שם למעלה.
יער סאמר מתוקה, סליחה אם הכעסתי אותך במשהו, לא התכוונתי.
סליחה שיר יקרה,
sakrra יקרה, קבלי את סליחתי.
לא כאחד יקר או יקרה, סליחה שלא עשיתי לך יותר כבוד.
aiestic 12 סליחה,
הארי פוטר יקר, סליחה שלא תמיד הבנתי אותך כראוי.
דליה יקרה סליחה,
אילה ופיצי יקרות סליחה.
אדוארד יקרה סליחה.
מאיה יקרה, סליחה שאת כבר לא מבקרת. כך סאמר יער מספרת.
ואחרון חביב, גלעד שליט היקר והאהוב, סליחה שאני לא עושה מספיק עבורך, רוצה לראות אותך איתנו, עם הרבה כאב אני מבקשה ממך סליחה גדולה!!! סליחה!!!

חברי היקרים, מקווה שתסלחו לי אם גרמתי צער למישהו, אוהבת את כולכם ומאחלת לך שנה טונה וגמר חתימה טובה.
מרכינה את ראשי ומבקשת סליחה נולי.

גמר חתימה טובה לכל בית ישראל ומי יתן ותהא זו גם גמר חתימה טובה לגלעד שליט שישוב במהרה לחיק משפחתו.
אמן ואמןןןןן !!!

נולי יקרה,כל עוד אני גרה באילת את מוזמנת אליי לאירוח מלא הכל כלול,מה נקרא פנסיון מלא,ושימותו הקנאים!!!

חג עם הילדים והנכדים אומר הכל,כמובן שהיו חסרים לי חנית,עומר והנכדה נועה מארצות הברית לשלמות החג,אבל אני שמחה שבילינו ביחד בחופשתם האחרונה לא מזמן קרוב לחודש ובראש שקט שהם בחברת משפחה,רואה ומדברת איתם דרך הסקייפ הפייס - ותחי הטכנולוגיה.
עדיין בצפון,מחר יש מסיבה לנכדה של אחותי וכנראה אשוב השבוע לאילת,לשקט והשלווה עד השמחה הבאה באוקטובר.

לכל מי שצם - מאחלת צום קל נעים וקריר והמשך שבוע קסום!
אוהבת
ליז:-))

חברי היקרים!!!

התגעגעתי אליכם. כל כך הרבה ימים לא ראיתיכם.
אורית יקירתנו, צחתקתי מהבדיחות, אהבתי את התפילה של הילדה הרחומה, ואהבתי את משמעות המילה עורך דין;))...כיף לשמוע מידי פעם בדיחה טובה ואת מלאה בכאלה אז כל הכבוד...כיף לשמוע אותך מתפוצצת מצחוק...תודה גדולה שחזרת אלינו...

כרמל החברותית. כמה כיף היה לי לקרוא על פרישתך לחדר המרגוע הוא חדר המחשב, את באמת משובבת לב. כל הכבוד שיש לך את השיטות שלך לשמור על עצמך בשעות קשות, כשאת מארחת כל כך הרבה אנשים. אבל הבן שלך צודק, אין כמו לשמוע מפיהם של אורחים אילו מטעמים טובים בשלת ולראות אותם מלקקים את השפתיים...הרחתי עד כאן את המטעמים שלך:)), כל הכבוד!!!

רינת היקרה והאופטימית תמיד!!! נראה שגם את נהנית לבשל לקראת החג, ובאמת כפי שאת אומרת החג הוא בד"כ למארחים קשה ולאורחים שאולי מביאים תבשיל או שניים קצת פחות, אבל נראה לי שאצלך תמיד קיימת השמחה שבלב וזה ממש מחמם אותו!!! אתמול הופיע בקיסריה שלמה ארצי, אני לא הייתי שם אבל כשיצאתי משם מבילוי משפחתי היו פקקים שאי אפשר לתאר, המרנו את מוקד הבילוי שלנו לנתניה גם היא עיר נחמדה...ציינתי את זה משום שיודעת שאת אוהבת לבלות שם בקיסריה על חוף הים...כיף גדול יודעת...מה יהיה בחורף?(:))?? אה שכחתי, ספר טוב עם כוס קפה ועוגת סילן...יאמי:))...

ואחרונה ליז יקירתנו הותיקה...איך עבר עליך החג? את ודאי היית מלכת הערב, לבבית ומספרת את סיפוריך המעניינים מהעיר השוקקת. כבר ספרתי לך שכל שנה בתקופה הזאת נסעתי עם אחותי תמיד לאילת מתנה שהורי גיסי תמיד נתנו לנו. השנה הם נפטרו שניהם ז"ל ובכל זאת גיסי החליט לשלם עבורנו את אותה מתנה, אולם עשה זאת מאוחר מידי והתפוסה כבר מלאה, הוא אומר שהוא ימשיך להלחם על המקומות האבודים אז אוכל להיות שוב באילת האהובה, ואם לא יצא סימן שמישהו למעלה לא רוצה...העיקר שלך יש את הפינה החמה שלך שם וימותו הקנאים...(אני הגדולה שביניהם:))...

לפני שאני מסיימת רציתי להחמיא פה למישהי. היי אירמה!!!, מאד אוהבת את התמונה שלך!, אף פעם לא ידעתי שיש לך חיוך מקסים שכזה ועיניים צוחקות. מתחת למשקפים נראית לי קצת מסתורית ורצינית משהו..., אני בעד התמונה הזאת...

ומחיוכה הקורן של אירמה עוברת לשעון החורף הקר. לא אוהבת אותו. הוא מקצר לי את היום, אוהבת שקיעות מאוחרות, לכן אני לא מוותרת עליו. המשכתי את אותו סדר יום. אז עכשיו שש וחצי בבוקר אז מה? איזה כיף לכתוב לכם בשעה הזאת...
האם אתם מעדיפים את השעה הזאת במיטה? אולי גם אפשרות נכונה אבל אני מעדיפה להמשיך באותה מתכונת של קיץ...שמעתי שבאנגליה דווקא נהוג על שעון קיץ כפול בחורף. כלומר הם משכימים קום עוד שעה ואז שעון הקיץ גם בחורף ממשיך ויש הרבה אור...מה דעתכם? ספרו מה אתם מעדיפים???מה חסכוני יותר באמת??? ושתהיה לנו שנה נפלאה עם הרבה גשמים כדי שנוכל להתכרבל ולקרוא ספרים מרתקים...ושהכנרת תתחיל להתמלא כבר ...אל תשכחו להגיב ולכתוב...הבדידות היא מקור כל הצרות...
אליכם שלוחה אהבתי נולי(:))

תפילה של ילדה לשנה החדשה - קורע!!

אלוהים היקר!
השנה תשלח בבקשה בגדים לכל אותן נשים מסכנות
שבמחשב של אבא שלי....
אמן!

בדיחה ענקית

מעשה באיש נשוי ללא ילדים, שכצעד אחרון ונואש להיות הורה הוא הניח פתק בכותל :
"ריבונו של עולם, אני מבקש ממך ילד, אני אפילו מוכן שאם הוא יהיה בן אז שיהיה גנב כשיגדל, ואם בת- שתהיה זונה".
קיבל האיש את מבוקשו, ואחרי תשעה חודשים נולד לו בן.
השנים עברו, ויום אחד הבן הבוגר בא לאביו ואמר לו "אבא, אני הולך ללמוד עריכת דין"
הרים האב את עיניו לשמים ואמר "ריבונו של עולם, חשבתי שקבענו על גנב או זונה, לא שניהם ביחד".

חג שמח לכל חבריי הקשקשת הנפלאים ! ! !

ברחתי מכל ההמולה בסלון, ובאתי לפינת ההרגעה שלי (ככה אני קוראת לשולחן העבודה), אוכל, אוכל, ועוד פעם אוכל, אמרתי לבעלי לא צריך לפנות את השולחן, פשוט נשאיר את הדברים, באים אורחים הולכים, מארגנים מחזירים את כל העוגות, פיצוחים, פירות, ממתקים, ועוד לא מספקים להגיד ג'ק רובניזון וכבר דפיקה בדלת.
שלום חג שמח, מה נשמע, יופי..... ושוב לארח ושוב לחייך...... אין לח כחחחחחחחחחחחחח.
לפני כמה שנים ערכנו את חג ראש השנה בבית מלון בתל אביב. המלון היה נחמד אבל בערב בארוחת החג אני יצאתי בוכה מחדר האוכל, היה זוועה, הרגשתי נורא ואיום. ואז בא הבן שלי חיבק אותי ואמר לי אמא זה לא בשבילך. אם את לא מתעייפת עד מוות, ואת לא נופלת מהרגלים אז את לא נהנת. אז הוא צודק עם כל הקיטורים שלי ועם כל הבכינות שלי אני מה זה נהנת מכל רגע, מהמחמאות על המאפים, על האוכל, ובקיצור אני כל הזמן אומרת שאלוהים יתן לי את הכח לעבוד ככה כל שנה ולארח. זה באמת כייף.
אז זהו ככה קצת השתפכתי, התבכיינתי, אבל בסדר עכשיו נלך להכין עוד סיבוב של שתיה. רגע אני באה..... לא יכולים לעשות כלום בלעדי.........

שנה טובה ומתוקה.

חג שמח ושנה טובה לכולם!
מחר נוסעת לפארק הירדן עם המשפחה :)

שנה טובה ומתוקה לכל חברי קשקשת היקרים!!!

ליז יקרה, השיר המתוק שכתבת הותיר טעם של עוד, תודה לך והמשיכי לכתוב ולהיות שותפתנו לקשקשת. שתהיה לך שנה נפלאה, תודה שיצרת קשר גם באישי ושיהיה לך חג שמח ונפלא עם משפחתך היקרה...

גל יקר, תודה שאתה מגיב בקביעות בקשקשת. הוספת רוח חיים נעימה, והמון נחת מבנך הבכור שנולד, זוהי שמחה גדולה ושיהיה לך המון נחת בשנה מוצלחת...

סאמר יער מתוקה, שנה טובה ונפלאה גם לך מכל הלב האוהב, שיהיה לך כיף בבית הספר ושכל משאלותיך תתגשמנה...אמן ואמן...

כרמל יקרה, את אשה מבורכת עם משפחה מבורכת. יש פה חברים שבסתר ליבם היו רוצים לארח הרבה אנשים וכל הכבוד שיש לך את מי להזמין, יש הרבה אנשים שמחכים שמישהו יזמין אותם לחג ונראה לי שזו לא הבעיה שלך...את מבורכת וקבלי את ברכתי מטל השמים ומשמני הארץ. תודה שהשתתפת כמעט בכל הדיונים שתהיה לך שנה נפלאה...

רינת יקרה, בזכותך יש לי עוגת סילן בבית, את השפית והזכויות שלך, ממליצה עליה לכל החברים כאן הם יודו לך, תודה שנכנסת לקשקשת הכנסת רוח נעימה ואני מאחלת לך ולכל משפחתך שנה נפלאה מכל הלב...

רחלי מתוקה, שתהיה לך שנה נפלאה, מקווה שהוריך עדיין איתך בחג חושבים עליך כל הזמן.

אורון יקר, מזמן לא השמעת קולך, גם לך שתהיה שנה נפלאה והמון הצלחה בלימודיך שמתחילים בקרוב...מברכת אותך, את הנסיכה וכל משפחתך...

תודה תולעת ספרים מתוקה שאת מעדכנת אותי במושגים חדשים ובחוויותיך מבית הספר שתהיה לך שנת יצירה ותתקדמי עם ספרך המרתק...

כל חברי קשקשת היקרים שלא הזכרתי והחברה החדשה שנכנסה שנקראת לא כאחד מעימנואל. שנה טובה ומתוקה לכם. התגשמות כל חלומותיכם. מודים לכם שהלכתם איתנו קברת דרך, שהשתתפתם בדיונים, ולאלה שלא השתתפו מודה גם כן שנכנסתם קראתם ואמרתם בלבכם אוי איזה קשקשנים!!!...העיקר שלא התעלמתם...

גם אני כמו ליז וכמו משפחות רבות בישראל ובעולם מציינת את העובדה שגלעד שליט יושב עדיין במקום קר, מנוכר, וכל יום שעובר משחק לרעתו...מקווה מעומק הלב עבורו ועבור משפחתו שהשנה הזאת תהיה השנה שנוכל סוף סוף לראותו איתנו...שלך גלעד בלב ובנפש...

רוצה לספר לכם שבחגים המשפחה זה הדבר היקר ביותר. אני אישית מכירה משפחות רבות שהן משפחות חד הוריות שהחג עבורם הוא מכשלה לא קטנה. רוצה הפעם להקדיש שיר למשפחות שלא מרצון מכורח המציאות מרגישות בחג קצת בודדות ומאחלת להם שנה מתוקה ונפלאה עם הילד או הילדה אותם הם או הן מגדלים לבד...חזקו ואמצו!!!

מתנה למופת

לראש השנה
אמא קונה,
לי וגם לה,
כשהיא יכולה,
שמלה חדשה,
ואני מרגישה
שזו התחלה
באמת...
כשהיא מגהצת,
אני מתלוצצת,
ושואלת אותה
אם אצל הדודה
נקבל עם הדבש,
גם אבא חדש,
אני רק מתחוצצת
כעת...
אמא ספרה
שעל הכל ויתרה,
ואני בשבילה
כמו משאלה,
וכשהגעתי לעולם,
הכל נהיה מושלם,
כך אמא מספרת בכל עת...
ואולי באביב
נמצא אבא חביב
ובינתיים נלך
את הדודה לברך,
נטבול תפוח בדבש,
ואשמח ממש,
שאני מתנה
למופת...
שנה טובה ומתוקה לכם חברים מכל לבי האוהב, שלכם תמיד נולי.

תהא זו שנת חירות לגלעד שליט ומשפחתו
אמן ואמןןןןןןןןן !!!

לכל חברי קשקשת ברשת כל אחד בשמו מאחלת לכם מכל הלב והנשמה:

שנה טובה לכם היום נשלחת
איחולי שלווה ונחת!

סבלנות וחמלה
שלום ותפילה!

ציפיה לכל מה שהשנה צופנת
תקווה בלב לשמחה בה שוכנת!

נאמר תודה על כל מה שניתן לנו
נודה על הטוב שבכל אחד מאיתנו!

ונהייה מוכנים ומזומנים
לכל מה שהימים מזמינים!

ברכה היום לכם שלוחה
לבריאות,חברות והצלחה!

שנה טובה ומאושרת
שנה טובה וזוהרת!

באהבה
ליז...:-)))

בוקר טוב ועליז לכל חבריי הקשקשת ! ! !

נולי העלית נושא מה זה כאוב!
כל חג מביא איתו את הויכוחים שנה שעברה היינו אצל ההורים שלך השנה צריכים להיות אצל ההורים שלי וכו"ו.
אני מבחינתי עף פעם לא הפריע לי ולא שינה לי איפה להיות, כשהתחלתי לארח תמיד שמחתי שיבואו אלי שנה שעברה היו לי 30 איש בראש השנה, והשנה שאני הולכת לבן שלי קצת עצוב לי ואני לא יודעת למה אין לי חשק לכלום, למרות שאני מכינה את כל הארוחה, בכל זאת אין לי את ההרגשה של חג, לא יודעת אולי איך אומרת נולי דיכאון כזה.
אז כמו שאמרתי אנחנו אצל הבן הגדול שלי וזה מוזר לי כשהייתי צעירה (מאוד) אז הייתי או אצל אמא שלי או אצל חמותי, ולפני כמה שנים התחלתי לארח אני עצמי בביתי ומארחת את כל אלה שאירחו אותי כל השנים. סתם בכדי שתדעו במה מדובר שנה שעברה בראש השנה אירחתי 30 איש. בפסח היינו כמעט 40 איש. יש לי בית גדול, ויש לי את כל התנאים לארח. אבל "ויקמו המלפופונים וירביצו לגננים". סתם בצחוק.....
הבן הצעיר יהונתן שלי נשוי והיה אמור לערוך איתנו את החג. כשהתקשרתי לאחל שנה טובה לחמותו היא סיפרה לי שהם לבד בחג היו צריכים לנסוע והשתבש להם, והתחננתי אליה שיצטרפו אלינו ובשום אופן היא לא הסכימה, בקיצור תיכף ומיד התקשרתי ליהנותן והודעתי לו חד וחלק שהוא הולך להורים של אשתו לחג. אחרי הבטחות שאני מכינה לו את כל המטעמים שהוא אוהב ושולחת לחמותו.
אז זהו בקיצור חבריי היקרים, אז יש רגע של שמחת חג, ויש רגע של עצבות, או איך שלא נקרא לזה!!!

איפה את ליז?!!!!! חסרה לנו רוח העליצות ושובבות בקשקשת.

רינת איזה כייף לך שיש לך את החשק לכל הדברים הנפלאים שמביאים איתים החגים הבאים עלינו לטובה.

ולסיום בואו נתפלל כולנו לשובו במהרה של הילד חייל גלעד שליט......

חג שמח ושנה טובה לכולםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם.

בוקר טוב חברי הטובים!!!

נראה לי שאתם מתכוננים לקראת החגים. אפשר לומר שהחגים זו תקופה שמחה לילדים במיוחד אבל למבוגרים התקופה הזאת באמת מכניסה הרבה אנשים לסרטים כפי שכרמל מספרת...מהכרות אישית שלי יודעת שיותר אנשים רבים בחגים בשל היותם יחד, גם בשל הרצון של כל אחד למשוך את השני לבלות עם המשפחה שלו ולא של בן הזוג, יש אנשים שדווקא בחג אין לו עם מי להיות והבדידות קצת זועקת, החגים תמיד היו אבן נגף למשפחות, אני מקווה שאתם תעברו את החגים האלה בששון. מי שרוצה לשתף אותנו באבן נגף שלו אנחנו פה לשמוע ולהגיב...

כרמל יקרה, את ממש כמוני, פעם גם אני הייתי חולה על קניונים, היום אני קונה בסביבת הבית יש פה כל מיני סופרים קטנים, יש גם שוק הומה וצבעוני וכיף להיות שם, גם אני לגבי מתנות נושא שכבר דברנו עליו פה די סקפטית, נכון שכך נהוג להביא מתנות, אבל הנוהג הזה באמת לפעמים מכביד ומלמד את ילדינו להביט בידינו ולחפש איזו מתנה הבאנו במקום להתעניין בשלומנו...יש לי דרישות אה? יודעת שאנחנו בתקופה אחרת ואלה הילדים של היום עם הצעצועים של היום, הספיידרמן והטכנולוגיה לפעמים מתגעגעת לפשטות של הדור שלי...כרמל המשיכי לבקרנו בקביעות

רינת היקרה, את מביאה איתך רוח נעימה של חג, וכל הכבוד על הנכונות לקנות מתנות יקרות לכל האהובים...עושה באמת חשק לפנק אבל אני אשאר בחג בסמלי שלי...
חוץ מזה ציפור קטנה לחשה לי שאת בשלנית מעולה...אומר את האמת אף פעם לא אהבתי עוגות דבש. אני מחפשת איזו "עוגת תחליף" לראש השנה...האם יש לך איזה שהוא רעיון לקראת החגים? את תמיד מלאת אופטימיות בכל תחום...ותודה שאת שותפה פעילה פה בקשקשת...

אז אני מעלה נושא לדיון לקראת החגים. נושא כבד במיוחד, אבל מצטערת הכרתי יותר מידי אנשים שאמרו לי שהחגים מביאים להם דיכאון וחרדות למיניהן. האם שמעתם על התופעה? יש אנשים שגם עונת הסתיו עושה להם זאת? פעם מאד הייתי להוטה לקראת הקיץ וכשהגיע הסתיו הייתי עצובה משהו...הקיץ החם של השנה כנראה שינה את הגישה שלי לעונות, אז קדימה המשיכו לספר לנו על התחושה האמיתית שלכם? עונת הסתיו, עונת החגים שנקראים לא במקרה הימים הנוראים? מקווה שאתם הילדים לפחות נהנים עם תחושת חופש נוספת...

תולעת ספרים מתוקה, תודה על המידע שלך לגבי בית הספר, היה תענוג לשמוע, לא הבנתי מהו המקצוע החדש הזה שאתם לומדים. של"ח, ניסיתי לפענח אבל לא הצלחתי...אנא ספרי לנו...

המשיכו לספר על התחושה לפני החגים...מדכא? משמח? אל תשכחו להכנס, לברך, לומר חג שמח אנחנו זקוקים לזה, שיהיה לכולם חג שמח, זוהי רק קדם ברכה,
שלכם אוהבת תמיד נולי

היי חברים

רינת איזה כייף לך שיש לך עדיין חשק לקניות. בשנים האחרונות מה זה לא בא לי הקניונים כל כך עמוסים וכל כך הומים, שאני שהייתי חולת קניות ובמיוחד בחגים פשוט הפסקתי. פעם הייתי קונה לכל ילד ואורח שהיו מתארחים אצלי מתנה קטנה. הייתי שמה לכל אחד על הצלחת שלו עם השם את המתנה, עטופה עם סרט, כזה נחמד,
כשהילדים היו קטנים, תמיד היו בודקים למי יש מתנה יותר גדולה, או יותר "יקרה".
אבל כיום הפסקתי את המנהג הזה. גם כי אין לי כח לקניות, וגם המשפחה התרחבה שיהיו בריאים, אז זה יותר מידי.
כאני מתארחת אצל הבן שלי שעבר לא מזמן דירה, ברור שאני מכינה את כל האוכל, הקינוחים וכ"ו. זה לא עושה לי כל כך טוב, כי הבית מתרוקן ותמיד בחגים האוירה כזו כייפית. וזה חסר. טוב אני סתם במצב רוח כזה אפור אני קוראת לזה. ואני מתחילה להכנס איך אומרים הילדים לסרטים אז כדאי שאני אסיים פה, בכדי שאני לא אכתוב שטיות.

אני בורחת.....................................

שבוע טוב חברי היקרים!!!

עוד שבת חלפה עברה, ועוד "כוכב נולד" נבחר, היה לי פייבוריט אחר, אתם ודאי מנחשים שמדברת על בחור מוכשר בשם אוהד שרגאי. אין לנו שליטה על הבחירות שלנו כך שלא אכניס מעורבות רגשית מרובה מידי... החברים בקשקשת מרגשים אותי כרגע.

כרמל יקרה, הברכות שלך עושות לי את זה בגדול. כנראה שיש לך כוח מגי כזה והשפע שאיחלת לי הכפיל את עצמו אף שילש. איזו תחושה נעימה. מאחלת גם לך מטל השמים ומשמני הארץ, והמשיכי לבקר אותנו ולספר לנו איך הרגשתך...כל כבוד והמון תודה...

תולעת ספרים מתוקה, עוד לא יצא לי לקרוא פרקים נוספים מספרך, מבטיחה שאעשה זאת. בינתיים ספרי לנו קצת מה קורה בבית הספר, אנחנו סקרנים לדעת...

מלכת הספרים החרוצה, כל הכבוד שאת תמיד נכנסת ומברכת, מקווה שהשבת היתה נעימה לך...תוכלי גם את לספר מה את אוהבת בבית ספרך, אם בכלל?...

רינת יקרה, תודה שנכנסת ותודה על ברכתך החמה. שיהיה גם לך שבוע נפלא מיוחד וקסום...

אנחנו לקראת הימים הנוראים, תוכלו לספר על מה שמעיק, מציק, על רצון להתחרט על מעשה שעשיתם או על עוול שנעשה לכם...אנחנו כאן להקשיב, לעודד, לתת ולקבל כוחות להמשיך הלאה...ובינתיים שיהיה לנו שבוע נפלא והכנות מתוקות לקראת החג.
שלכם באהבה נולי...

בוקר טוב ושבת שלום

כנראה שמישהו אהב מאוד את הברכה.

שבת שלום לכל חבריי הקשקשת נשים גברים וטף ! ! !

מה שלומכם, מתכוננים לחג הבא עלינו לטובה,
נולי יקרה מה אומר לך שלא נאמר (ברכה שאני אוהבת לתת לילדי)

שיתן לך אלוקים מטל השמיים ומשמני הארץ.

האהבה הרבה שיש לך לתת לכולם, זה נדיר.........

שבת שלום לכל חבריי הקשקשת נשים גברים וטף ! ! !

מה שלומכם, מתכוננים לחג הבא עלינו לטובה,
נולי יקרה מה אומר לך שלא נאמר (ברכה שאני אוהבת לתת לילדי)

שיתן לך אלוקים מטל השמיים ומשמני הארץ.

האהבה הרבה שיש לך לתת לכולם, זה נדיר.........

שבת שלום לכל חבריי הקשקשת נשים גברים וטף ! ! !

מה שלומכם, מתכוננים לחג הבא עלינו לטובה,
נולי יקרה מה אומר לך שלא נאמר (ברכה שאני אוהבת לתת לילדי)

שיתן לך אלוקים מטל השמיים ומשמני הארץ.

האהבה הרבה שיש לך לתת לכולם, זה נדיר.........

שבת שלום לכם חברי היקרים!!!

עוד שבוע עבר, גדוש ארועים, נושאים לדיונים, היינו ערים לעוד שנאה והרג בחדשות, ראינו שיש בתי ספר לא ראויים לשבת בהם וממש סכנת חיים לילדים, אנחנו מקווים שאצלכם בני קשקשת בתי הספר עומדים בתקן כי אני תמיד חרדה לגורל הילדים...

רינת וגל היקרים, מה הייתי עושה בלעדיכם. נשלחתם אלי כנראה לאזן את הפערים שנוצרים פה מידי פעם ואתם ראויים לכל המחמאות.

רינת אהבתי את זכרונותיך מבית הספר, די מזכיר לי את התחושה שהיתה לי עם השעורים, היה לי אפילו הסכם עם אחד התלמידים, זה שהיה חזק ואהב לשחק בכדורגל.
הייתי נותנת לו להעתיק שעורים בתנאי שהוא לא יזרוק עלי כדור בעוצמה בשעור התעמלות כששחקנו במחניים...תודה שאפשרת לנו להציץ לזכרונות ילדותך...

גל יקר. אוהבת את הפתיחות שלך, ההומור, ובכלל כל מה שאתה כותב נשמע טוב ומרתק. אתה שייך לילדי הדור החדש. ספר נוסף שעומדת להוציא. הילדים המיוחדים ההיפראקטיביים ואולי עוד נרחיב ונספר בנושא הזה...אלו הילדים האינטלגנטיים במיוחד שבדרך כלל יודעים הרבה יותר ממה שחושבים וזה נושא מאד קרוב אלי..
אולי בשבוע הבא נעלה נושא לדיון...תודה לך שאתה תמיד משתתף בדיונים...

שוחחנו השבוע על שכנים, נושא שהעליתי מהבלוג של גל, מומלץ לקרוא!!!, שוחחנו על בית הספר, ושוחחנו אפילו על תוכנית כוכב נולד. מחר זה הגמר ואני מודה אני די חרדה כשזה קורה. יש שם חברה מאד רגישים כמו אוהד שרגאי, ועליות גדולות לאנשים כאלה יכולות לגרום לנזקים. לא אשכח איזה לינץ' חברתי עבר אחד הנבחרים קובי אייזנברג, על שום שלא התגייס לצה"ל ופלט איזה משפט לא הולם... קל לי יותר להתבטא בשירים לכן אקנח באחד מהם לתאר את התחושה הפנימית שלי...

היה חזק

בעולם הזה קיים משחק,
מנצח בו כל מי שחזק,
הצדק מבולבל וכך גם החוקים,
ואנשים צועקים, כועסים ומכים...

היום זהו הגמר הגדול
של תוכנית טלביזיה שתתן הכל
ל"כוכב נולד" חדש שיזכה,
וכל הארץ תצפה ותחכה...

ויש כאלה שרצו להתלגות,
וחשוב גם להם לשיר ולעלות
על במה גדולה זוהרת ויפה,
אבל יש בלבול ויש אכזבה...

ויש מי שיש לו מאחור
אנשים אוהבים שיוכלו בו לבחור,
אך האם זה באמת מחר
יהפוך הכוכב להיות מאושר?!!!

וזוהי רק דוגמה קטנה,
לצער ושמחה בעת ובעונה,
וזכות גדולה יש בה בשירה,
רק שלא נשכח מה היא המטרה!!!

שתהיה לנו שבת נפלאה, רגועה, וקסומה באהבה רבה שלכם נולי(:) .

חברי היקרים!!!

איך עבר עליכם היום? מן תחושה שזה יום יוצא דופן, החגים עומדים בפתח, הלימודים התחילו היום ומיד כל ילדי קשקשת יספרו לנו חוויות מיומם הראשון. ועוד הפתעה נעימה, נוכחותה של ליז שמשמחת תמיד... אך אלך לפי הסדר:

הארי פוטר יקר, שיהיה לך מעבר קל לביתך החדש, זה אף פעם לא פשוט, בד"כ כרוך בלעזוב חברים אהובים, מאחלת לך התאקלמות מהירה וקלה בביתך החדש...

ליז יקרה, מתרגשת לשוחח עמך. מזמן לא שוחחנו שיחה אמיתית ואולי כאן בפורום הזה קל לנו לעשות זאת. אם את מרגישה צורך לשתף אותי בפרטים אישיים יותר מוזמנת לעשות זאת באישי... הבנתי שאת שוהה זמנית אצל אחיינית בירושלים וזה מסביר את העדרותך הארוכה. אני מקווה שאת בסדר וכל הכבוד לך שאת מצליחה למרות אי הנוחות לכתוב לנו מידי פעם ולברך את כל החברים. תודה ליז על המחמאות שלך, על הפירגון ועל האהבה שאת משרה על קשקשת. גם אנחנו תמיד מחכים לך, מתגעגעים ואוהבים...תודה על ברכותיך גם אני מאחלת לך שנה נפלאה ומתוקה וכנראה שזו רק קדם ברכה לקראת השנה החדשה...המשיכי לפקוד אותנו שלא נרגיש נטושים...

תולעת ספרים מתוקה, שמחתי לשמוע ששרדת את היום הראשון בתיכון?(:) האם היה נורא כלכך? מקווה שנשמע חוויות מספסל הלימודים...האם גם חברותיך מבית הספר היסודי עברו איתך לתיכון?...

ולכל התלמידים היקרים,מקווה שראיתם את הברכות שהשארתי מתחת לברכותיה של ליז, שוב מאחלת לכם בהצלחה, לא רוצה להיות רעה, מבינה שבית הספר הוא לא הדבר הכי אהוב עליכם...

מבוגרים יקרים, בואו נעלה קצת זכרונות מבית הספר...לומר לכם את האמת הייתי תלמידה טובה,אהובה, אבל בית הספר לא זכור לי כדבר שעשה לי טוב...ששש...שקט...שלא ישמעו...מקווה שכל התלמידים כרגע מכינים שעורים...הייתי ילדה מאד פעילה בולטת בחוג לדרמה אבל הרגשתי את הקנאה, התחרות, וחוסר הפרגון שקיים אצל כולם שם בפנים...מקווה שהילדים שלנו ישרדו בשלום את השנים האלו ושיגשימו את חלומם...
כל מי שרוצה מוזמן לספר איזה שהוא קוריוז מבית ספרו...מחכים לכם כאן לסיפורים פיקנטיים ואמיתיים...
אורון יקר, מזמן לא שמענו ממך, נראה לי שאתה מתכונן ללימודים שלך שיתחילו ודאי באוקטובר. מתערבת שהיית התלמיד הכי טוב בכיתה...
ליז ורינת אתן הייתן ודאי עם הציון הכי גבוה בספרות,
הלל אתה ודאי כתבת את החיבורים הכי מעניינים בכתה,
כרמל את ודאי התחלת אז בבית הספר לכתוב למגירה את כל אותם פתקאות עם ספורים מעניינים,
גיהאן, אותך המורה תמיד תפסה עם ספר ביד...
ותסלחו לי אם עשיתי עוול למי מיכם...ספרו לנו איך הייתם בכתה
ושיהיה לנו ערב מעולה
שלכם באהבה נולי(:))

אני עובר בית