ביקורות ספרים על הספר הנפילה

פעם הייתי מסיימת נובלה כזו בלי להרים את הטוכעס מהכסא. מאז שהתחלתי להשתמש בטלפון חכם (דברי ימי הקורונה), המוח שלי הוסב למוסח מורשה. בעיקר עם ספרים מהזן הזה. ז'אן־באיסט קלמנס הוא עורך דין פריזאי, חפרן־על המלהג על החיים בפני זר אומלל באמסטרדם במשך מאה וארבעה עמודי נצח, שהם בהמרה, כמה ימים. עצוב לי להודות, מאחר ובקאמי עסקינן, שרק פעם או פעמיים יצא לי להרהר באיזה בור עמוק שחפר, ומצאתי בו איזה עניין. ״מהו שופט־מתוודה? אה! עוררתי את סקרנותך עם הסיפור הזה. תאמין לי, לא היתה לי שום כוונה רעה בכך, ואני יכול להסביר את עצמי ביתר בהירות. במובן מסוים, זה אפילו אחד מה... המשך לקרוא

מוריה בצלאל

קאמי, התאכזבתי. אז התחלתי לקרוא, הפרק הראשון התחיל טוב, השני היה אפילו קצת, בדגש על קצת, מעניין, אבל מהר מאוד איבדתי עניין ולא יכלתי להמשיך, רק המחשבה על זה הכבידה עליי, הגיע הזמן לסיים, אין סיבה למשוך - זה לא עובד, באלי למות, כמו מרסו (הזר), ולשחרר את עצמי מעול זה, אבל רגע, קאמי אמר לא! לא מוותרים, ממשיכים לחיות, ממשיכים הלאה, אז המשכתי, עד עמוד 70. גם כאן, בדומה לספרו "הזר", קאמי מתאר את ההתמודדות שלנו בני האדם עם האבסורד שבחיים ללא תכלית וללא משמעות, בדידות וניכור בעולם המודרני.כאן העלילה פשוט לא מעניינת והיא נמשכת ונגררת ונמתחת כמו מסטיק שנגמר לו הטעם, יר... המשך לקרוא

Rasta

''אדם חושב את עצמו בן-אלמוות, וכעבור כמה שבועות כבר אינו יודע אם יצליח לשרוד עד מחר'' (עמ' 74) לא היה אפשרי להתחבר להכל, הספר הזה מחזק בי את האמונה שאין לחיים האלו משמעות ואין הרבה תקווה בטוב לב האדם, וכל מי שיטען שכל אדם יכול להיות מלאך, אני אצעק עליו ואגיד לו: הלאה שקרן! הלאה!. מה הן מחשבות ואיך אני אתאר אותן? מחשבות הן כמו אדם שמביט במראה, רואה בה את עצמו. מה הם החיים וכיצד אני אתאר אותם? החיים הם גן שיכול להיות יפה, והכל בו מוכן והעצים נטויים, אך יש בו מבקרים ולהם קוראים בני האדם, וחלק מהם הרי הם כמו כינורות שחורים אשר מפיקים מוזיקה עצובה שהורסת את השקט ו... המשך לקרוא

אָמוֹן

וואו. הרבה זמן לא קראתי משהו כזה. מונולוג (המתחזה לדיאלוג) באורך של כ 100 עמודים. הדובר, שבעצם מרצה לבן שיחו (אותו לא שומעים כלל, אלא רק לכאורה מענה לשאלותיו) על עלילותיו ועל תהפוכות נפשו לאורך השנים ואיך הגיע לאן שהגיע כיום (שופך את ליבו בפני באי בית מרזח מפוקפק בסמטאות אמסטרדם). הספר מלא וגדוש בפילוסופיות בגרוש ובביקורות על החברה המודרנית. המעבר ביניהם כתוב בקצב של מכונת יריה שצריך לנסות להיות מאוד מרוכזים כדי להבין את השטף והאבולוציה של המעברים/התפתחות נפשו של הדובר. האמת, היה די קשה לעקוב ובשלב מסוים חיפשתי להגיע כבר לסוף רק כדי לראות איך הספ... המשך לקרוא

GNOLT

ספר שנכתב לפני למעלה מ60 שנה כל כך רלוונטי גם להיום. ... המשך לקרוא

מימי

אני לא אוהבת לכתוב ביקורות על ספרים שלא אהבתי. כמו שאני לעדכן את הפרטים ב״חדשות רעות״ מהיום של הילדים בגן, או כמו שאני לא אוהבת להעלות נושאים כאובים שדורשים טיפול במסגרת המשפחה והזוגיות. אבל זה משהו שאני פשוט צריכה להתרגל לעשות. לא אהבתי את הספר. נראה לי שזה הספר הראשון של קאמי שאני קוראת. כשאני קוראת יצירה של סופר קלאסי שלא התחברתי אליה, אני מרגישה כאילו אני הבעיה, ולא הספר. כי מי יגיד על שייקספיר שהוא חרא או על מוצרט שהוא אידיוט? קראתי עד הסוף ולא התחברתי. הספר פשוט עבר מעליי, לא נשאר כלום. נכנס מאוזן אחת ויצא מהשניה, כמו שאבא שלי אומר.... המשך לקרוא

נלה

ספריו של אלבר קאמי זוכים להערכה רבה. הספר שלפנינו גרם לי רוב הזמן להבין הערכה זו, עד שבעשרים העמודים האחרונים חלה התפזרות טוטאלית, כך שסוף המונולוג לא היה לעניין. ז'אן בטיסט קלמנס הוא עו"ד במקצועו. רוב הזמן עבד בפריז, הצליח בעבודתו וכאיש של מילים, הצליח גם בקרב נשים. אלא שעתה אינו נמצא בפריז וכעיר אלטרנטיבית לעיסוקו בחר באמסטרדם. במונולוג של כמאה עמודים, הוא מסביר ל"בן ארצי היקר" את שהתרחש עמו בעבר ואת שמתרחש עמו עתה. כך נפרס לפנינו במשך חמישה ימים סיפורו בבר מקסיקו סיטי, "משרדו" החדש של קלמנס. קלמנס אהב את עצמו בעבר מאוד. עבודתו היתה הצלחה, מראהו אהוב ... המשך לקרוא

מורי

מעשה באייפוד קטנצ'יק שהיה בן לוויתי בנסיעות ארוכות לעבודה בירושלים עיר הקודש, כל זה היה לפני כ 4 שנים, מאז החלפתי עבודה פעמיים, ועכשיו אני שוב נוסע 15 דקות לעבודה בלי פקקים- וכמעט אף פעם אין כאלה. אותו אייפוד קטן ניתן לי במתנה כדי להנעים נסיעותיי הארוכות (שעה וארבעים בהלוך, יותר משעתיים בחזור), והוא עשה עבודה מצוינת. בזכותו התוודעתי לעולם הפודקאסטים, ולכך שניתן להוריד תוכניות רדיו מ I cast, ולהקשיב להם מתי שבא לך, והנה ניתן להקשיב לפגישה לילית עם קובי מידן קצת לפני הזריחה, עת אתה עוזב את כביש שש במחלף שורק בואך כביש שלוש... אותו I pod, היה כה קטן עד שפעם נשכח ב... המשך לקרוא

קורא כמעט הכול

ספר חכם וחזק. נוגע בצורה מרתקת בנושאים של מוסר חברתי, חיים ומוות. מציב ראי למספר ולקורא. הנפילה בסיפור היא יותר סמל והשלכה. לרוב אין לי נטיה לקרוא ספר פעמיים, אך זה ספר שבוודאות אקרא שוב.... המשך לקרוא

paprika

נפילת הרץ בחורף 77 התמלאתי עצב גדול, אהבתי הראשונה והמשמעותית באה לקיצה בצורה מכאיבה. השמאל איבד את השלטון במהפך, ואני שלמדתי בבית ברל, חשבתי שהשמיים נפלו. חלומי להיות רץ מקצועי החל מקרטע, סבלתי מפגיעות חוזרות ונשנות שבשרו על נפילתי הקרובה. הנפילה שלי באותה שנה, מופיע בחלומותי, בהם אני רץ על קצה מצוק תלול, בהתרסה לכוחות הטבע ולפחדים האנושיים. הריצה גורמת לי עונג ומעניקה לי עצמה ממכרת, ולפתע באופן לא צפוי, נפערת תהום מתחתי, ואני נופל לתוכה, נבלע חסר אונים לעולם אפל ההולך ומחשיך. כעת לאחר שנים רבות מנפילתי, התחלתי לקרוא את הנפילה של קאמי, ולפתע הו... המשך לקרוא

רץ

ספרו של אלבר קאמי, "הנפילה", מציג בפנינו את האדם המודרני בדמותו של ז'אן בָּטיסט קְלָמַנְס ("שחקן"), זה העומד על כורחו ביראה על סף כניסתו לעולם חדש, עולם שבו הוא אינו בן בית בביתו, הוא אינו מכיר את החדרים השונים וייעודם, החשכה שולטת גם במקומות ה-לכאורה מוארים, והגרוע מכל ש"ביתו" זה הוא טירה מפלצתית אשר דלתותיה הכבדות לא מאפשרות יציאה אל החוץ אלא רק זרימה בלתי פוסקת של מסמנים מן החוץ שבולעים אחד את השני. לעולם החדש והלא מוכר הזה מוכרח האדם המודרני, האמיץ, להיכנס ולעמוד מול דמותו או שלל דמויותיו הגלויות והמוסתרות במעמקיי הנשייה הנפשית, כמעין זימון להתרחשו... המשך לקרוא

משה