ביקורות ספרים על הספר הבית אשר נחרב

אנדרו כהן, פרופסור יהודי בתחילת העשור השישי לחייו, חווה משבר מקצועי ואישי. זהותו כגבר, כיהודי, כמרצה, כבן זוג, כאבא, כולם עומדים למבחן וגורמים לו להזיע. להזיע הרבה. לספר, הנפרס על מעל 500 עמודים, יש הרבה צדדים חיוביים. השפה שלו היא עשירה וקולחת. הסופר מצליח לפרט בצורה מדויקת לא רק את מרכיבי הפחד הבסיסיים של כל אדם, אלא גם את המרכיבים היחודיים ליהודים. הסופר לא מהסס להכות בדמותו של אנדרו עם המציאות בעולם האקדמיה כלפי יהודים, עם הפיכתו למיושן, עם התיישנות הגוף, עם חרטה על טעויות, עם סבל היהודים לאורך השנים. ככל שאנדרו שוקע לתוך פחדיו, כך אנחנו נחשפים לחזיו... המשך לקרוא

StarryNight

מביך מאוד לכתוב זאת ואולי גם מעליב; אך את הספר ״הבית אשר נחרב״ רכשתי אך ורק בגלל העטיפה. הגחמה הזאת, הייתה תמיד קבורה עמוק בתודעתי ואני לתומי חשבתי שאינה קיימת כלל. בחירות אימפולסיביות וילדותיות שכאלה אינן אופייניות לי. אני עושה תחקיר קצר על הסופר, הספקיו, אלו ספרים הוא אוהב, מה הניע אותו לכתוב וכאן; שום דבר. מבט קצר בצילום העוצמתי, הרליגיוזי בשחור-לבן של תחנת הרכבת במנהטן וידעתי שזהו זה, הייתי שבוייה. כשסיפרתי זאת לידידי הטוב הוא לעג לי ואמר-שאל: ידעת שהוא זכה גם בפרס ספיר? זאת מעין בדיחה שכן ספרים לא מעטים שזכו בפרס הנכסף התבררו כאכזבה מרה. פרס סביר... המשך לקרוא

shila1973

ספר זוכה פרס ספיר, מכיל לדעתי הבטחה לספר ברמה ספרותית, כיוון שזוכה להחלטת ועדת שיפוט שיש להניח הינה אנינת טעם ספרותי. קשה לכתוב על ספר זה בלי לחשוף את עלילתו. קשה לכתוב הערות שליליות נוספות. לדעתי הספר פותח בסוגה ה"רומן רומנטית" בהמשך נוצרת אווירת מסתורין טובה ומיסטיקה מסקרנת הנשארים לא ברורים בהקשרם. כמו גם סקרנות ועניין למטרתו המרכזית של כתיבת ספר זה, בחירת תמונת עטיפת הספר ובחירת שם הספר. הספר כתוב בעברית רהוטה שכנראה מספיקה לקבלת הפרס. אולם ראוי שאשאל את עצמי, האם אתה (אני) יכול לכתוב כך? נהניתי לקרוא ספר זה מתחילתו עד סופו. ... המשך לקרוא

moshef

אהבתי את השפה העשירה, את תיאורי החזיונות, את סיפור ההידרדרות המנטלית והגופנית מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. לא הכל הבנתי, ובשלב כלשהו התחלתי לרפרף על פרקי סדר קרבנות בבית המקדש. את דפי התלמוד כמובן לא ניסיתי אפילו לקרוא. הם נגישים רק ליודעי גמרא - כך שאין לי שום מושג איך הם קשורים לסיפור. עבורי, זה היה רובד נסתר שפשוט קיים שם - בלי שאבין. וגם זה בסדר. הספר מומלץ מאוד למי שמוכן להשקיע.... המשך לקרוא

כרמיתה

. אדם שחי חיים מושלמים, החי למעשה, בבועה . גר במקום מצוין בניו יורק בדירה נוחה ומאובזרת . חי חיים נעימים נוחים ונהנתניים בדיוק כפי שהוא רוצה. אבל בהמשך הסיפור הכל מתחיל להיסדק .אנדרו הוא יהודי אך היהדות אצלו היא שולית ולא משמעותית מוטיבים יהודיים מופיעים לרוב בספר אני מבחינה בספר בשני רבדים שקיימים . הרובד הגלוי , הכתוב בספר על חיי אנדרו ונפילתו הפיסית והמנטלית. הרובד השני מרומז ע"י הסופר. לאורך הספר יש דואליות כמעט בכל דבר. לדוגמא : כל פרק מתחיל בתאריך עברי ולועזי מ- ו' באלול ,ספטמבר 2000 עד א' תשרי תשס"ב , 18.9.2001 (מי בני ויורק משתמש בתאריך העברי..?) אך ... המשך לקרוא

תמיד קוראת

יש גרעין של עניין, עלילה ומטרה סביבה הכל נטווה אבל עד שמגיעים לשם לוקח כל כך הרבה זמן וכל כך הרבה טרחנות שממש מייגע לקרוא את הספר, על אף יופיו ועל אף הסקרונות שהוא מעורר. כתוב במעין Stream of Consciousness שהוא מלאכה מעניינת וייחודית בפני עצמה, אבל לעיתים היה נדמה לי שהמטרה היא להראות לנו הקוראים כמה הכותב בקיא בעיר הגדולה ניו יורק על כל מנעמיה, רבדיה החברתיים ושקיעותיה. בשלב מסוים הדברים עולים הילוך והיה חשוב לי לסיים את הספר, לדעת אם צדקתי בכיוון שאליו חשבתי שהדברים הולכים (צדקתי...) אך חשה אכזבה מסויימת מהספר באופן כללי, אפשר היה לקצר. הארמזים החז"ליים והמקרא... המשך לקרוא

מרב

**** אנדרו כהן הוא גבר אלגנטי, מתוחכם, פרופסור מעוטר מן-המניין באוניברסיטה ניו-יורקית, מומחה עולמי לתרבות השוואתית, מצליח, עשיר, משכיל, יהודי-אבל-לא-מאמין, מעולה עם נשים, בשלן בחסד, אמן בנשמתו, גרוש-אבל-שומר-על-קשר-טוב-עם-גרושתו, מבין ביין, יציב, בשיא חייו, בעל יכולות אינטלקטואליות מבריקות, כותב ומפרסם בכתבי-העת הנחשבים ביותר, יפה תואר ונחשק בקרב כל רואהו, אב מסור לבנותיו, מרוחק אבל בעל פנימיות עשירה ומגוונת, מתגורר בדירה יפהפיה ומעוצבת בניו יורק, מסודר כלכלית, תורם קבוע ל"בצלם" ואוהב את ישראל אבל מרחוק, בן זוג לבחורה צעירה ממנו בשלושים שנה אבל יפה, חכ... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט

לא הצלחתי לסיים את הספר אבל , שפתו הגבוהה והעשירה של הסופר כבשה אותי . ולא רק ,גם יכולתו הנדירה לרתק את הקורא בתאורים יוצאי דופן ממש, של רגעים , ושל סיטואציות- ברמה של חוויה סוחפת משותפת. כזה הוא התיאור של אנדרו-הגיבור- במטבח, סצינה חד פעמית שלא זכורה לי כמותה כבר שנים רבות. ארוחת הצלי שהוא מכין לחבריו וההתעסקות עם הבשר . הוא הצליח להכניס אותי לדירתו לשבת בין ידידיו להתבשם מהניחוחות לשמוע את תסיסת הבשר ולהגיר אגלי זיעה ורוטב סמיך מזוויות הפה. הרבה זמן לא קראתי סצינה ברמה כזו. רבותי -עמודים 23 עד 25 ששווים למרקר או לצלם ולחזור אליהם כדי להבין שהספר יכול... המשך לקרוא

אירית פריד

הרגע הזה שבו אתה מתבקש לנאום אחרון, אחרי שכל הגאונים לפני כבר קטפו את הקלישאות, העניקו ראשונים את הציונים, ועכשיו תורך. באמת שעדיף להסתלק. אבל איך אפשר. כבר קראו לך, הציגו את התחום שבו אתה מתמחה. נופפת בשמאלך להרגיע וחייכת באידיוטיות כאומר 'לא היית צריכים'. אבל עכשיו אתה ניצב על הפודיום. מכחכח. שוב מכחכח. עכשיו תדבר. הפיתוי הראשוני שרק בודדים יודעים ליפול לתוכו ולהישאר שלמים, זה להפוך למשבית השמחות. להגיד בדיוק הפוך מכולם. גם אם תתקשה לנמק, ברור שתמשוך תשומת לב. זה עשוי לתרום לקריירה. לפחות לא לראות את האולם מתרוקן. ויש את האפשרות, לומר בכנות את מה שאתה ... המשך לקרוא

מתלמד

האסוציאציה הראשונה אשר עולה משמו של הספר הינה בית המקדש אשר נחרב. שני בתי המקדש אשר נחרבו. כלומר, כבר בטרם קריאת הספר, רק מעצם קריאת הכותרת, הקורא מגיע אל הספר עם מטען שמשהו עלול לקרות. משהו הרה אסון. והמשהו הזה נפרש על פני חמש מאות שלושים וחמישה עמודים, לתקופת זמן של שנה לערך, משנת 200 ועד לשנת 2001, מחודש אלול תשס"א ועד לחודש תשרי תשס"ב – בראש השנה. המספר הכל יודע, מספר על חייו של אנדרו כהן, פרופסור לתרבות השוואתית באוניברסיטת קולומביה, אשר אל תוך שגרת חייו פורצים חזיונות מיסטיים עצומים וכבירים, המערערים ומזעזעים את שגרת חייו. אדם יהודי שחי בגולה, בארצות ... המשך לקרוא

תומר

ספרים שזוכים בפרס ספיר הם עניין מתעתע. לפעמים נדמה שהזכייה היא ניסיון אחרון של הברנז'ה לסמן איכות דווקא כשהיא לא מתקשרת עם הקהל, ופעמים אחרות הפרס מתגלגל לתוך שערורייה פוליטית מהז'אנר המוכר היטב שאין לה כלום עם ספרות וקריאה. אבל הנה ספר שזכייתו בפרס מוצדקת בהחלט (אם כי לא קראתי את האחרים) וגם היה יכול לעורר סקנדל קטן בימי בחירות טרופים אלו, אם מישהו ממחוללי הסערות היה קורא ספרים מפעם לפעם. מעשה באנדרו כהן, חוקר תרבות נערץ ומצליח, פופולרי בקהל ובאקדמיה, יפה תואר ומוכשר בבישול, עם אישה יפה, גרושה ידידותית ובית יפהפה בעיר הנחשקת בעולם ניו יורק. במשך כמ... המשך לקרוא

מירב

קשה לתאר את הספר הזה. הוא מתחיל מצוין והגיבור שלו מעורר אהדה וסקרנות מיידית. גם שאר הדמויות כתובות היטב. אבל בהמשך הוא מסתבך ונוטה להאריך במקומות שהיה עדיף לקצר. תיאור ההתפוררות של עולמו המושלם-כביכול של אנדרו כהן הוא מוחשי מאוד, לעתים מוחשי מדי (בלי להסתכן בספוילרים - מצאתי את עצמי מדלגת על יותר מדי קטעים של בשרים מסוגים שונים...), אבל למעשה אין שום הסבר לשאלה מהו בעצם המניע להתמוטטות הזו. מה היה כל כך לא בסדר בחיים הכאילו מושלמים שלו? גירושין ועזיבת בית הם לא תירוץ מספיק במציאות שבה כל זוג שלישי מתגרש. גם לא העובדה שהוא מנותק מהזהות היהודית שלו. הני... המשך לקרוא

ספרים שענת

עם צאת הספר נתקלתי בכמה ביקורות מ-א-ו-ד נלהבות לגביו, כך שניגשתי לקריאה עם הרבה ציפיות. השבחים שקיבל הספר נגעו בעיקר לאמירה הפילוסופית והרוחנית שלו. ואכן, הספר עמוק והרפרנסים למקורות היהודיים, הדימויים וההקבלות הרבים נוכחים כמעט בכל דף ודף. לפעמים זה באופן גלוי יותר ולפעמים פחות. למרות שהספר כתוב טוב והקריאה זורמת, אותי באופן אישי היא בעיקר עייפה. גם בגלל האתגר המוחי הכרוך "בפיצוח" מה-כוונת-המושרר (שזה כבר תלוי ספציפית בקורא ובמצב התודעתי בו הוא נמצא. אני, כך התברר בדיעבד, לא הייתי במצב רוח פילוסופי במיוחד בעת הקריאה למרות שידעתי למה אני נכנס), אבל ... המשך לקרוא

shauil

רובי נמדר הוא ישראלי לשעבר שחי בניו יורק. למען הגילוי הנאות הוא חבר שלי בפייסבוק. לא ידעתי שהוא סופר וסיפרו זה הגיע לידיי כמו שקורה אצלי בדרך-כלל – במקרה... זהו ספר מאוד מעניין ומורכב: הוא מספר את סיפורו של אנדרו כהן פרופסור יהודי נחשב באוניברסיטה ניו-יורקית. הוא במעמד של גרוש ויש לו יחסים מִשְׁתַּנִּים עם האקסית שלו, עם בנותיו, ועם בת זוגו הנוכחית, שהיא בערך בגיל של בתו. במהלך הסיפור עובר הפרופסור המתגורר בניו-יורק משבר שקשור בעבודתו ובת-זוגו. הוא מתחיל "להתפורר" מבחינה נפשית ופיזית... עד כאן הסיפור הראשי שנמדר מספר אותו ע"י מספר "יודע-כל". אלא ש"ידיעת ... המשך לקרוא

סדן

את הספר הזה סיימתי לפני שבועיים אבל לא התפניתי נפשית לכתוב עליו כמה מילים. והאמת היא שגם לא הייתי בטוח שיש לי את היכולת לעשות זאת, אלא שמאחר ומדובר בספר הכתוב בכשרון נדיר ושנכון לעכשיו זה נראה שאני היחיד שקרא אותו בסימניה, אז בכל זאת אנסה לכתוב כמה מילים. הרקע, ניו-יורק שנת 2000 ערב אסון התאומים. הדמות, אנדרו כהן, יהודי, פרופסור לספרות השוואתית, גבר מצליח, אינטלקטואל, אמיד, אריסטוקרט, רהוט ומרשים. לפני כמה שנים התגרש מאשתו וכעת מתגורר בדירה ניו-יורקית מעוצבת ומסוגננת באחד ממגדלי היוקרה המשקיפים על ההדסון. מאז גירושיו בנה לו עולם מוקפד, אסתטי, מתוחכם, ו... המשך לקרוא

יוֹסֵף