ביקורות ספרים על הספר הלהב עצמו - החוק הראשון #1

# יש תקופות בהן יש צורך בפטיש חמש קילו לפחות, כדי לצלוח. ככל שהזמן עובר נעשה לי יותר קשה. לצורך הזה יש לי כמה ספרי פנטזיה שמורים, שמחכים חודשים ואף שנים שיגיע זמנם להיקרא. אני כבר לא זוכרת למה קניתי אותו, אם קניתי או קיבלתי מתנה ("עברית" מפנקים מפעם לפעם את קוראיהם במתנות) אבל הגיע זמנו בגדול. רציתי עולם אחר מזה שאני מנסה ללא הצלחה להתרגל אליו בשנה וקצת האחרונה, וקיבלתי. כל מה שאני לא אוהבת בספרי פנטזיה מתקיים פה ועוזר לי להחליק למקום בו הרוע הוא רוע, הטוב הוא טוב, השקר הוא שקר ויש (גם) אמת. כלומר, פשוט ונקי ורחוק מהעולם האמיתי. זה עולם שיש בו כל מה שמוכר: א... המשך לקרוא

yaelhar

התקציר עורר את סקרנותי, ובו כתוב כך: בעולם קסום ורב דמיון, קוסם רטנן, ברברי קטלני, אציל יהיר ובחורה רבת מעללים יוצאים כדי לחפש... לא קראנו את זה כבר? הם בטח גם יוצאים להרפתקה מסתורית שתוביל אותם לאנשהו והאישיות שלהם דקה כמו קרטון. אולי יש גם איזה אדון אופל שמסתתר מאחורי הצללים. הם מדברים כמו שחקנים באופרת סבון גרועה. רוב הסיכויים שיש גם נבואה, ואיזה נער צעיר שחי בחווה ולא יודע מיהם הוריו האמיתיים ובטח יהיה גם איזה מגדל קסום, הרבה קרבות וקנוניות, ולא מן הנמנע שגם כמה כדורי אש יתעופפו פה ושם. הגיע הזמן למשהו אחר. אם אתם אוהבים את הפנטזיה שלכם מציאותית, ... המשך לקרוא

יהונה

ממש לא אהבתי. אין אפילו דמות אחת שאפשר אפילו להתחיל לחבב. כל כך ברור שהנבל הראשי הוא נבל ושקרן שממש לא ברור למה כולם ממשיכים להקשיב לו לאורך כל הדרך. המניעים של כולם שטחיים ומפוקפקים. קראתי את שלושת הספרים בתקווה שמשהו יפתיע אותי, אבל לא. יש כמה דמויות שכתובות טוב אבל הן כל כך בלתי נסבלות ואין שום דבר שיאזן את זה (אין לי בעיה עם דמות בלתי נסבלת, יש כאלו גם בחיים אבל כולן?)כל סצנות הסקס בספרים מביכות בקטע רע. ושום דבר לא נסגר אחרי שלושת הספרים העבים האלו, אז כנראה יהיו עוד...... המשך לקרוא

אזדרכת

לוגן תשע-אצבעות ברברי בעל מוניטין רווי-דם. שומע שבאיאז מחפש אותו, ומכיבן שאין לו משהו טוב יותר לעשות הוא מכלית לפגוש את המג המפוקפק. באיחוד האינקוויזיטור גלוקטה מבלה את ימיו האומללים, בלחשוף מזימות, לענות שבוים, לנשק טבעות, (והכי גרוע)לעלות מדרגות וכמובן לחייך. בזמן שקפטן ג'זאל דאן לותאר האציל מתאמן בהכנה לתחרות הסייף הגדולה. "הלהב עצמו מסית למעשי אלימות." "עלינו לסלוח לאויבינו, אך לא בטרם עלותם לגרדום." "טיעונם האחרון של מלכים." נישמע ניפלא נכון, אז לא זה לא. הדמויות חרא, ומי לא חרה, בכול זו חרא או יהפוך לחרא, מה גם שהעולם חרא. אל תבינו לא נכון. הדמויו... המשך לקרוא

הצעדן

הכריכה של הספר משכה אותי. גבר עם מבט רצחני בעיניים, אין טיזר טוב מזה עבור ספר פנטסיה. מה שמפריע לי בספרי פנטסיה אפית, זה שהם לרוב שכפולים של עצמם. שוב ממלכה בסגנון ימי הביניים, שוב פוליטיקה ותככים בין נסיכים בארמון, שוב מכשפים, שוב קסם... אז גם הספר הזה הוא עוד שכפול כזה, אבל... הוא פשוט טוב! אז כן, אין כאן יותר מדי חידושים. הסיפור, שיש לציין שמתפרס על פני טרילוגיה, כשזה הספר הראשון, מתרחש בממלכה בסגנון ימי הביניים, המכונה 'האיחוד'. הממכלה הזו היא למעשה המעצמה הגדולה של העולם בו היא קיימת, והיא בעצם מעין ברית של כמה מדינות, כאשר ברור שהמדינות אינן שוויוניו... המשך לקרוא

מתילדה

**** למרות שהספר הזה לוקה בנקודות הדמיון (או חוסר דמיון) האוויליות והמוכרות לעייפה מכמעט כל ספר פנטזיה שנכתב מטולקין ועד ג׳ורג׳ מרטין (אבירים, טירות, חרבות, ימי הביניים בעולם-דמוי-כדור-הארץ, קצת קסם וכל זה), אני חייב להודות שבמהלך הקריאה לא יכולתי שלא להישבות בקסמיו, מאחר שאברקרומבי (שם נפלא) מצליח לצאת מהשטאנץ הצפוי ביותר מדרך אחת, ובכך לטפס לליגה של הגדולים וגם לשוות לעצמו סגנון ספרותי משלו, משימה לא פשוטה לנוכח האינפלציה הגואה בספרות פנטזיה, אה, מעאפנה. קודם כל, הוא לא מסביר. או יותר נכון - הוא לא טורח להסביר. איפה אנחנו נמצאים? באיזה מין עולם? ... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט

לאחר קריאת שני הספרים הראשונים בטרילוגיה לפני כמה שנים קיבלתי את השלישי והחלטתי לתת שני הספרים הראשונים את מבחן הקריאה השנייה לפני שאני ממשיך הלאה. אני שמח לומר שהספר הראשון עובר את המבחן הזה בהצטיינות. בספר הראשון בטרילוגיה הדמויות מוצגות ומוצבות מוכנות להמשך, ואלה מהדמויות הטובות ביותר בספרי הפנטזיה. גלוקטה הוא אחד המועדפים עלי בכל הזמנים - אנטי-גיבור שאי אפשר לא "לאהוב". אבל ג'אזל, תשע-אצבעות, ווסט והשאר הם דמויות לא פחות מוצלחות - דמויות מפותחות, מעניינות ואמיתיות, כל מה שחסר בהרבה ספרי פנטזיה. הספר בנוי ממספר תתי-עלילות המכינות את הדמויות ה... המשך לקרוא

Muhandes

מומלץ! טרילוגיית פנטזיה מעולה.... המשך לקרוא

משה

לקח לי זמן להגיע לספר הזה, לוקח זמן להחליט לקרוא טרילוגיה כי אתה יודע שזה הולך לקחת הרבה זמן לקרוא ולא תמיד אתה יודע האם זה יתפוס אותך, אבל מהרגע שעשיתי את ההחלטה אני ממש לא מצטער. נהפוך הוא, אני מאוד שמח שהחלטתי לקחת טרילוגית פנטזיה איכותית כמו זו דווקא בתקופת החגים. הסיפור מתרחש בעולם ימי-ביניימי עם אבירים וקוסמים וכל העניינים הרגילים, והעלילה בהחלט מעולה ומעניינת אבל הספר הזה הוא לא סתם פנטזיה רגילה, הוא משהו קצת אחר, משהו מבוגר, עמוק, מלא בעולמות חבויים של דמויות עם עומק וסיפורי חיים עשירים. זה משהו שעושה את ההבדל, זה משהו שנותן נפח נוסף לקריאה שג... המשך לקרוא

Braveheart

נראה היה לי כי ספרי הפנטזיה למיניהם (למבוגרים בעיקר) מיצו כבר את עצמם לעייפה. הם או שטחיים, או מטורפים או שהם משדרים תחושה שהיית שם כבר ורק השמות התחלפו. מבחינה זו טרילוגיית החוק הראשון של ג'ו אברקרומבי היא בהחלט שונה ומרעננת. הטרילוגיה מתחילה מאיזשהו מקום באמצע, בלי לנסות להסביר מה היה קודם, ובזה היא בהחלט מאתגרת את הקורא. היא גם מסיימת בסוף הנראה מעגלי אבל כזה שנותן פתח להמשך. האלמנטים המרכיבים את היצירה הם ראליסטים למדי עם נגיעות קסם מתבקשות במינון מספיק ומספק. הסיפור בעיקרו לינארי אך מתנהל בכמה מסלולים ההולכים ומשתלבים זב"ז. דמות המפתח לדעתי ה... המשך לקרוא

אלי

בתקציר של הספר רשום שזה ספר פנטזיה לא כמו שאנחנו מכירים. וזה נכון. מלא בהומור שחור ומציאותי להחריד. ג'ו לא חוסך שום פרט. מניח את הכל על השולחן ובעלי לב חלש לא יהנו מהספר הזה, בדיוק מהסיבה הזאת. שום דבר לא צפוי בספר הזה. הדמויות לא צפויות, העלילה לא צפויה. שום דבר לא צפוי. אם עד כה התרגלנו לסדר מסוים בקטגורית הפנטזיה, אז ג'ו מביא משהו אחר לגמרי. הופך את הקערה על פיה ועושה זאת בצורה הטובה ביותר שקראתי אי פעם. הטרילוגיה מכוונת לאו דווקא למי שאוהב פנטזיה. היא מכוונת גם למי שאוהב מתח. והוא לא יתאכזב. ג'ו גורם לך להכנס לעלילה גם בתור הדמות וגם בתור צופה מהצד. א... המשך לקרוא

עט ועפרון

"The Heir from Calcutta". That would have been the title of that book had it been translated to English. A story of rags to riches, industrial revolution and slavery. The New World and the old one. 900 pages of it, finished in a few hours. I was 13 years old and it's still the best adventures book I ever read. Then it was "Wolf Hall". 650 pages, finished overnight. The pages turned by themselves. Sleep? Ha! Who needs it! I borrowed "The Blade Itself" from my local library, in an Hebrew translation, because I liked the cover. I started reading on Friday afternoon. I finished it on Saturday. Sleep? I'll pass. Food? A sandwich'll do just fine. Running? Jezal can do it. Logen Ninefingers, infamous barbarian, has finally run out of luck. Caught in one feud too many, he’s on the verge of becoming a dead barbarian – leaving nothing behind him bu... המשך לקרוא

את האמת,כשקניתי את הספר לא ציפיתי להרבה.מאז מרטין,הרבה סופרי פנטזיה מנסים לקחת אותנו אל הצד היותר אפל של העולמות שהם יוצרים ,ורובם לא כל כך מצליחים.ג'ו,הצליח פה בגדול,ויצר עולם פנטזיה חדש,מעניין,ומפחיד.אחד הגיבורים הראשיים בספר הוא בעצם סוג של "אינקוויזיטור"- התפקיד שלו זה לענות אנשים ולהוציא מהם הודאות אשמה(לפעמים ההודאות הם על פשעים שהם לא באמת ביצעו).זה מדהים איך ג'ו גורם לנו להתחבר לדמות כזאת ולהזדהות איתה ועם הכאב שלה.ג'ו לא חוסך מאיתנו בספר הזה את הפרטים הכואבים,הרעים,והמרתיעים,וזה חלק מהקסם שלו ומה שהופך את הספר הזה לכל כך טוב.יצא לי לקרוא די ה... המשך לקרוא

א.ש

הספר"הלהב עצמו" מאת ג'ו אברקרומבי הינו הכרך הראשון בטרילוגיית "החוק הראשון". שם הספר נגזר מתוך הציטוט "הלהב עצמו מעורר לאלימות" (הומרוס). עלילת הספר הינה מרתקת ועוסקת, כדרכם של ספרי פנטזיה, בעולם מלא קסם ודמיון, אולם כפי שעשה ג'ורג' ר. מרטין בסדרת "שיר של אש ושל קרח", בחר אברקרומבי לכתוב סיפור מציאותי, אכזרי ומלא הומור שחור. הטוב והרע, כמו בחיים, הם שאלה של פרספקטיבה. ממלכת ה"איחוד" (בת דמות של אימפריה אירופית בימי הביניים והרנסנס) נתונה במצב של אי לוחמה עם האימפריה הגורקולית (הדומה דמיון רב לאימפריה העות'ומנית) מדרום ועם שבטי הברברים הצפוניים (אשר הינם בני... המשך לקרוא

פרל