ביקורות ספרים על הספר תמול שלשום





ביקורות ספרים על הספר תמול שלשום


מיין לפי: הצג כ:

את כתביו של שי עגנון בלתי אפשרי לקרוא ככל סיפורת או רומן, ואם כבר בוחרים בו האפשרות היחידה היא לגמוע אותו, כי על הרומנים שלו אפשר להתענג שבועות, להאט את הקצב להכיל כל שורה במלואה ולחזור שוב ולקרוא אחורה וקדימה, כי זו אף פעם לא יכולה להיות קריאה מרטונית, אז לכל מי שאצה הדרך שלא יבחר בעגנון . ובוודאי יהיו גם כאלו שלא יתחברו לסגנון הכתיבה שלו, השירית, הפואטית, שתובעת לעצמה או מכתיבה למעשה את הקצב המתון המתחשב והמהורהר. "לשון רוויה ומתעדנת, בעלת מקצבים מדודים, ועטופת נחת רוח, מדרשית עם הדהודים חמימים של לשון יראים. כזו המלווה בפעימות וניגונים אידישאיים... המשך לקרוא
37 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 61
ראשון-לציון
בחזרתו של ש"י עגנון ב-1924 לארץ (מגרמניה), הוא התחיל לכתוב רומן גדול על החיים בארץ במאה ה-20. עגנון סיים את "תמול שלשום" ב1945, לכך לו כמעט עשרים שנה לסיים את הרומן הגדול הזה. הגיבור הוא יצחק קומר והכלב בלק. התקופה היא השלטון האוטומני בארץ ישראל, תחילת המאה ה-20 והעלייה השנייה (1914-1904). הספר מחולק לארבע ספרים/חלקים (ספר ראשון - "ארץ חפץ", "ירושלים", "בין ענין לענין" ו"אחרית דבר). בתחילת הספר ("ראשית דברים") מתואר המסע לארץ דרך אוסטריה והעיר טרייסטה שבאיתליה אל עבר יפו. בפרק ראשון "ארץ חפץ" מגיע יצחק קומר ליעדו ומתיישב בארץ: "עמד לו יצחק על אדמת ארץ ישראל שנתחמד לה כל... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 30
ירושלים
זהו סיפורם של הלא מחוברים. בכל זמן ובכל מקום נמצאים כאלה, ובמקרה הזה התמקד המספר בתקופה מיוחדת בחיי האומה העברית - יישוב הארץ בתחילת המאה. בהרבה מקרים סופר הסיפור מנקודת המבט של המקובלים והמפורסמים. ומה שיפה בספר שכאן מתוארים החיים מהצד האחר. וכמו שני קוווים מקבילים, שנמצאים על אותו דף ולעולם לא נפגשים, כך חיים להם אותם "לא מחוברים" במקביל לישוב היהודי בארץ, על כל מגזריו ותפוצותיו. הם שם והם לא, קולם לא נשמע ועקבותיהם נמחו מדפי ההיסטוריה. הספר מהווה כתב ביקורת נוקב נגד החברה העברית של תחילת ההתיישבות בארץ ישראל, במסווה של רומן. עגנון מתאר חברה מנוכר... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 56
תל אביב
תענוג אין קץ. אין צורך להוסיף מילים.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 26
ירושלים
השפה מדהימה. ובכל זאת, היה לי ארוך מידי ואיטי מידי. לצערי לא הצלחתי ליהנות ממנו.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 30
רמת גן
אני חושש שלכתוב דבר מה בעל ערך על 'תמול שלשום', יצירתו הגדולה והמרשימה של עגנון על שנות העלייה השנייה זו משימה נכבדה מדי בשבילי. ומאחר וכך הדבר אכתוב רק את ההתרשמות האישית שלי מן היצירה האפית הגדולה הזו. סיפור המסגרת בוודאי ידוע לכל אוהדי הספרות העברית הקלאסית, יצחק קומר, צעיר בן גליציה, איש תם וישר, עוזב את הגולה בגל העלייה השנייה ועולה לארץ ישראל, המקום אליו נכסף כבר שנים רבות לאחר שנחשף, כמו צעירים רבים בני התקופה, לאידיאלים הציוניים ולערך העבודה החקלאית המתחדשת. הביוגרפיה האישית של יצחק קומר 'מתכתבת' עם יצירות אחרות של עגנון, בעיקר הכנסת כלה, כ... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 39
אזור ירושלים
גמרתי את הספר הנפלא הזה לפני יומיים. קראתי את הסוף עשרים פעמים, עד שהשתכנעתי שקראתי כל מילה וכל תו בספר, ושמה לעשות, כל דבר טוב נגמר בסוף. בצער רב סגרתי את הספר באנחה המעורבבת בשמחה ועצב, וניסיתי להתאושש מספר כל כך.. נפלא. קראתי את יצירת המופת הזאת במשך חודש ושבוע, במהלך שיעורים בלימודים, בהפסקות בין מגוון פעילויות שביצעתי בחודש האחרון. גם כשהיה לי משהו מבאס, ידעתי שאפשר לשמוח \לסמוך על הספר הזה שיחזיר לי את החיוך. אני לא שואף להיות חוקר ספרות, ולכן גם הביקורת הזאת לא שואפת להיות כזאת. רק אומר את התחושות והרשמים שלי מהספר, אם הבנתי משהו לא נכון מהספר, ... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 24
צפת
"ארץ ישראל אינה נקנית אלא ביסורים, וכל שחביבה ארץ ישראל עליו ומקבל עליה יסורים באהבה זוכה ורואה בבניינה." (מתוך הספר) הספר "תמול שלשום" מאת ש"י עגנון מתאר את עלילותיו של יצחק קומר, צעיר מגליציה אשר עולה לארץ ישראל בימי הישוב הישן, חי תחילה ביפו ובמושבות, ואחר כך בירושלים בקרב היהדות הדתית. יצחק קומר מוצא עצמו בתחושת זרות מוחלטת באשר הוא פונה ולאורך הספר אינו מצליח להשתייך באמת לאף אחת מן הקהילות. בלתי נשכח לאמ פחות הוא הכלב בלק, שמהווה דמות מורכבת לכל דבר ועניין. הספר מהווה תיאור יחיד במינו של ארץ ישראל, המכיל גלריה שלמה של טיפוסים שונים ומשונים, חילו... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן
ירושלים
כדאי לקרוא את הספר עם ויקיפדיה או הלקסיקון הציוני בהישג יד. הרבה מן הדמויוות המוזכרות הן אמיתיות- סופרים עורכים ספרנים ועוד דמויות מחייו של עגנון. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 44
חיפה
לפני שכתבתי את ההמלצה הזו, חשבתי האם יש לי מה להוסיף להמלצות החמות והכחמות שלפני. אז ראשית אני מצטרף לכל הממליצים שתיארו את השפה המיוחדת של עגנון. סגנון כתיבה שכשלעצמו מעורר למחשבה. כמה מילים יפות בעברית: "נפל פתאום כוכב מן השמיים. נתחלחל בלק וכל עצמותיו אחזתן רעדה. קרא בכל כוחו לא אני ולא משפחתי". כהרגלי ספויילרים לא תמצאו כאן. אז למה בכל זאת אני מצטט? כדי לתת את טעם השפה. לגרות אתכם לקרוא. וסיבה נוספת- א.ב יהושע ציטט גם הוא את המקום אל תוך ספרו "גרושים מאוחרים", ואני חכיתי להתקל במקום הזה בכתבי עגנון עצמו- והינה נתקלתי. כשהבנתי את ההקשר פתאום, חזר לי ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 26
אשדוד
צריך הרבה סבלנות כדי להנות מהספר הזה. הוא לא כתוב בקצב של ימינו ואת השביל המרכזי מלוות הרבה דרכים צדדיות. יש בהן איזכורים לסיפורים אחרים שלו, או הרחבה של רעיונות שעולים בספר. מכוון שעגנון הוא הסופר שווה להעמיק בדרכים הצדדיות האלה ולגלות את נקודות החיבור לדרך הראשית. הכלב הוא מוטיב שחוזר לאורך כל הסיפור. עגנון השתמש בביטוי "פני הדור כפני הכלב" ומעניין למצוא הקבלות בין מסלולו של הכלב העיקרי "בלק" ( השם מתחבר כמובן לקללה שפכה במקרא לברכה אבל כאן העיניינים הסתדרו קצת אחרת). לבין זה של יצחק קומר גיבורו העיקרי של הספר. אני מזדהה עם מי שכתב כאן באחת הביקורות... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 70
שימשית
אחד הרומנים האהובים עלי של עגנון, וללא ספק אחד הרומנים שמציגים תמונה מרתקת של תל-אביב וירושלים בימי העליה השניה, והמרחק העצום ביניהן (הפיזי והתרבותי). הדמויות הרב גוניות (ולעיתים הזויות באותה מידה), בלק- הכלב המשוגע, מעין פרפרזה על דמותו של ליצן החצר שמנפץ את השיקריות שבדברים והשפה העגנונית המדהימה.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 36
חיפה
עם הסיפור "תמול שלשום" המתנתי. תמיד השארתי אותו בספריה כסמל לכך שהספרים הטובים באמת לא יגמרו לעולם.זהו הרומן הראשון של עגנון שאני קוראת (רומן באורך מלא.כמדומני,"סיפור פשוט" גם הוא נחשב לרומן) . כבר למעלה משבוע עבר מאז שסיימתי את האוצר הזה והטעם עדיין בכל...וכמו שאני מכירה מסיפורים אחרים שלו, כנראה שהטעם לא יגמר לעולם. אני באמת חושבת שעגנון הוא אחד היוצרים, ובפרט, הסופרים שאתה חוזר באמת אליהם, לסיפור שלהם ולא לשלך עצמך. בד"כ שקוראים סיפור הזיכרון הוא השילוב שלנו בתוך הסיפור- ישבנו בתחנת האוטובוס וקראנו, אוירה של שבת וקראנו...כמעט לא זכור לי שהרהרתי איי פ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 29
ירושלים
מצויין. קצת איטי אחר כך מתקדם. החיסרון הוא שאחרי קריאה רציפה של כמה שעות / או למשך ימים, אני מתחיל לדבר עגנונית. השפה שלו מדהימה "הצטצמם עליהם החדר ועל כן יצאו החוצה". אני ממש מתחיל לדבר בשפה עגנונית. רק מראה כמה כוח יש לכתיבה שלו. זוכה פרס נובל לשלום. הספר הזה הוא רק מייצג, לא לשכוח שיש עוד כמה נובלות וסיפורים יפים ביותר.... המשך לקרוא
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן
כרם בן זמרה


©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ