ביקורות ספרים על הספר בינת השכוי - ספריה לעם #244
|
"האם לחיים יש עלילה?" הדיון הזה של המספר עם חברו הוא כמו הרמה להנחתה לקוראים, שמרימים גבה ותוהים: האם לספר הזה יש עלילה?
לאט, אחרי כמה פרקים ראשונים, הולך ומסתמן שיש לספר עלילה. שיש עלילה לחייו של המספר.
והשאלה הזאת, שאלת העלילה של החיים, היא העומדת במרכז העימות בין המספר, רופא כפרי בערוב ימיו, לבין התרנגול שלו, פדרו.
התרנגול חי את היום, כל יום, כאילו הוא אחד ויחיד. הוא ממצה כל רגע וכל הנאה שניתן להפיק ממנו לעומתו האדם, מחפש משמעות. מסתכל על הרצף, על האתמול ועל המחר, ומחפש עלילה: נרטיב שיסדיר את סיפור חייו.
הרופא חווה טרגדיה בצעירותו, טרגדיה שעצרה את חייו. ... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
בפרפראזה על דנטה: "הבא לקרוא בספר זה – מן הציניות חדל נא".
תקציר הספר אומר הכל. אהבת החיים, הטבע והאדם ניכרת בכל דף. זה די מדבק ומאוד מומלץ. לא ברור לי איך הספר הזה לא מדובר יותר ואיך שמעתי עליו רק לאחרונה.
אין לי הרבה על מה להתלונן. נכון שכרגע אין זוגיות והחיפוש מאוד מתסכל אבל חוץ מזה יש לי המון דברים טובים בחיים וכדאי לי להכיר תודה ולהוקיר אותם. למה לפעמים כל כך קשה לי למצוא את האושר? להיות מרוצה? לשמוח בחלקי? להפסיק לחשוב שיכול וצריך להיות טוב יותר? כל אלה שאלות רטוריות לכל מי שקורא את הסקירה הזאת. אני לא מחפש את התשובות אצלכם. אני מחפש אותן זמן רב אצ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לדורותיהם הצליחו בני האדם להתגבר על כל מכשול שהציבו בפניהם החיים. אך יש מכשול אחד, גם הוא ממאפייניי היצור החי, שאותו אף אדם עוד לא ניצח: המוות. אותו "מכשול", ויחסי הגומלין בינו לבין החיים, הם, לעניות דעתי, הנושא שהספר המופלא הזה עוסק בו.
עלילתו של "בינת השכוי" מתרחשת בכפר קטן ואינטימי, שבה בעת משרטט את תמונת דיוקנה של האנושות כולה, על טבעה, התפתחותה ותולדותיה בעולמנו.
באחד מן הימים חש רופא הכפר, גיבור הספר, ברע, ואחד התושבים מעניק לו תרנגול בית להכין ממנו מרק עוף טוב ומרפא. תוכנית זו לעולם לא תצא לפועל, משום שיתברר לרופא כי שפתו של התרנגול, על שלל פניני ... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הכותר של הספר הוא המוטיב היחידי היהודי בספר ומבוסס על הברכה לתפילת שחרית: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה".
אבל מקור הברכה הוא תשובת ה` לאיוב, כאשר הוא נגלה לאיוב ושאל אותו עשרות שאלות, ושתיים מהן נמצאות בפסוק הנ"ל: 'מִי שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה' פירושו: מי שם חכמה בכְּלַיוֹת? מי טבע בתוך האדם חכמה מולדת? והחלק השני: 'מִי נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה', לפי ההקשר בפסוק – מי נתן בינה ראשונית מולדת בלב האדם? פירושה הפשוט והבסיסי של המילה 'שכוי' הוא- לֵב, והרלב"ג הוסיף: זהו הש... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמה שאני אוהבת ספרים כאלה, אלוהיי.
לא צריך עלילות מסובכות ומסועפות, לא צריך עשרות דמויות עם יחסים מורכבים, לא צריך להתפרש על פני עשורים, לא צריך כלום. צריך רופא אלמן ואת תרנגולו, בכפר קטן אי שם. צריך את הכאב הזה של האובדן של אהוב ליבנו, שהולך איתנו תמיד כמו איזה צל והופך אותנו בנקל לציניים וניהיליסטיים וגורם לנו לשאול שוב ושוב - למה כל זה? בשביל מה? למה קמתי בבוקר? ואז השכוי, או התרנגול, שספק אם הוא תרנגול או ייצוג מופלא לחלקים האדפטיביים, הנאיביים שבנו, שעוד מתעקשים שמתקיים "טוב" לצד ה"רע", שיש עוד תקווה לצד היגון והפסימיות, שאפשר להנות מהנץ החמה הפשוט ו... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
עוד רומן קטן שכמעט נשכח אבל לאחרונה ראה אור במהדורה מחודשת .
כשאני מתחילה לקרוא את האוצרות הגנוזים שנחבאים בדרך כלל מאחורי הכותרים הפופולריים יותר, אני נתקפת מידת דחיפות משונה להפיח בהם חיים חדשים, בידיעה הכמעט ברורה שאיכות כתיבתם ראויה-ואני כקוראת- אצא נשכרת .
הספר הקטן והיפיפה הזה ( 190 עמודים שכתובים במרווחים ובחלוקה של פרקים בני 2-3 דפים ), יצא לאור לראשונה בשנת 1975 וסוד קסמו היא אווירת האופטימיות ששזורה בו .
זהו ספר זיכרונות עדין ויפיפה של רופא כפרי אלמן וזקן בשם פראן המלווה בתרנגול שלו "דון פדרו". והתרנגול הזה גם מדבר. אביגדור דגן דיפלומט וסופר י... המשך לקרוא
44 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קטן שגדולתו בכך שהוא מצליח להדביק בראיה האופטימית שלו את החיים...וזה בהחלט כביר!!! ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
היתה לי כלבה, שועלית בעצם.
עם עיניים כמעט צהובות ופרווה חומה כתמתמה.
היא היתה עצובה רוב הזמן כי החיים התאכזרו אליה אבל באמת שניסתה להיות אופטימית: היא מעולם לא ליקקה אותי אך היתה תוחבת ראשה בין רגליי בכל פעם שהייתי ניגשת אליה ורק אז, שירכיי הנוקשות כרוכות סביב ראשה הקט והיתה חשה בלחץ מה, הרשתה לעצמה להרגע והיתה מתמכרת לליטופי לאורך גופה ועד לקצה זנבה.
היא הזכירה לי טיפה את טמפל גרנדין לפני שפרסמה את תכניתה הגאונית לטיפול הומאני בפרות המובלות לשחיטה, כשהיתה עוד סטודנטית באוניברסיטה.
היא המציאה מכשיר העשוי קורות עץ, מעין מלחציים ובעיתות לחץ ומצוקה... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כתוב בצורה מקסימה ומהפנטת. משובח ! חייב להביא את הציטוט האהוב עלי בספר הנפלא הזה :
כבר אתם יודעים, כי גם רופא עלול ללקות במחושים, שעליו לרפאם בעצמו. והרי לפניכם קומץ דפים שנתלשו מספר התרופות שלו.
שתי כפות שתיקה בלילה מכוכב (טוב למחושי בדידות, גאווה, קנאה ושנאה. לאחר הכף השנייה תחדל לחשוב, כי העולם סובב סביבך. שוב אין אתה מרכז של עולם, אלא, ישוב על אחד הכוכבים, אתה מונע יחד עם כל האנשים, עם כל הדברים, סביב משהו, לעבר משהו גדול יותר לאין-שיעור. במקרים חמורים מותר כף שלישית). (פרק 18).
מומלץ בחום.... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אני עוברת על יצירות המופת שקראתי וחושבת איך לבטא במילים את מה שאני חושבת.
קטונתי. אחרי ספרים מסוימים כושר הביטוי שלי שותק.
זהו אחד הספרים הפילוסופים הטובים ביותר שקראתי, ואם אשים אותו ברשימה נפרדת אוכל להעמיד לצידו רק ספר אחד נוסף, ולכן אני לא טורחת.
אני מודה שלפעמים אני מגלה אותו כשטחי ודמוי "עומק", ואז אני חייבת להסיר את חומת ההגנה הצינית והמרירה ולהתנער.
חשבתי בהתחלה שמדובר בסופר ישראלי, בפעם הראשונה שקראתי אותו שנאתי אותו על ה"חפירה עלאק רוחנית" ועכשיו אני בורחת אליו.
רק כדי להזכר שאנחנוברי חלוף. רק כדי להזכר שהעולם יפה כמו שהוא נורא.
תודה פדר... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קיבלתי אותו מאדם כפול מגילי, שנתן לי אותו עם ההקדשה הבאה כתובה בפנים: "פיטר פן יקר, לא צריך לפחד להזדקן, יש בזה גם יופי"
קראתי אותו בדרך מאוד מיוחדת: תוך כדיי שאני קוראת לא הפסיקו לרדת לי דמעות.
לא יודעת, אולי זה נגע לי אישית בעצב רגיש, אבל אני ממליצה.
הוא עזר לי להבין שיום יבוא וגם אני אאסף אל קודמיי, ועד המוות כדאי מאוד לחיות את החיים במלואם.
... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פחח, לא משהוא. הספר יותר ממזכיר את טרואמת מגילת סן מיקלה (ע"ע). מדובר בעלילה לא משוכללת במסווה של "הרהורים" עמוקים תוך התחמקות מכל קונליקט \ סטייה\ מסר חתרני שעלולים היו לפגוע בקדושת השטות הזו. יתרונו הגדול של הספר שהוא מסתיים לאחר 190~ עמודים בלבד ולא מכיל שירה. לרוץ ולקרוא.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר קטן, מתוק ומקסים, אליו צריך לגשת ללא שמץ ציניות.
ולעלילה: רופא כפר מלווה בתרנגול חכם, איתו הוא יכול לשוחח ולקבל תובנות על החיים האנושיים. לאף אחד לא נראה מוזר שהתרנגול מדבר ולא ברור כלל אם הוא מדבר באמת.
לכל אורך הספר החמוד הזה מתלווה התחושה של הסתכלות על החיים כפשוטם, על היופי שבהם ועל יכולתם להיות לא מסובכים ובטח לא מתוסבכים. במובן זה חשבתי כל הזמן על האלכימאי שגם שם יש תובנות על החיים, אלא ששם הן מובלעות וכאן הן גלויות ומוגשות בפשטות מענגת.
לא ספר חובה, אם כי אף אחד לא יצטער לקרוא ספר שקט ולא סוער זה בין שני ספרים אחרים.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אביגדור דגן אינו ההסופרים המפורסמים, הוא עצמו יוצא צכוסלובקיה. ספריו ללא ספק מושפעים מסופרים וממסורת ותרבות יהודית. האיש כותב בתבונה , בשפה קריאה, הספרים עוסקים בחיינו אנו. ספר זה מעט בידיוני היות שעוסק בשיח המתנהל כביכול בין רופא מזדקןהמרבה לצאת לביקורי בית לבתי חולים הנמצאים בטיפולו לבין "ידידו" תרנגול המתלווה אליו.
למיטב ידיעתי ספר זה הוא הידוע מבין ספריו.
כתוב בטעם טוב , בחוש הומור, בהבנת נפש האדם ובקבלת האדם כפי שהוא מבלי לנסות לתקן את העולם או להעביר מסרים יוצאי דופן בעצם אנו פוגשים בספריו את עצמנו ואת שכנינו מהבית ממול- מרבה לכתוב על פשוטי ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
ספר עברי מיוחד במינו
לכאורה מתחרה ב'מגילת סנט מיקלה'
אבל למעשה עומד בפני עצמו ואף עולה עליו.
קראתי אותו מספר פעמים בחיי.
הוא היה עבורי מדריך רוחני, לפני שספרי ה"אינסטנט הפינס" החלו להופיע ולהימכר במאות ואלפים
ספר של חוכמה צרופה והתווית דרך לאדם מחפש, חושב וחש
שושן... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
נעים לקריאה חכם כמו המחבר. סופר שאסור שישכח. כל ספריו אנושיים מאד. מעמיקים ,חודרים לנפש האדם. מומלץ מאד גם ספרו פגסוס לא להחמיץ ספר המתאר את חיינו -חיי העם היהודי. נוגע מאד ללב בהיותו אמיתי מאד.
מר דגן הוא לדעתי סופר מספר. ספריו אמינים מאד. מומלץ בכל לב ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אם יש פרוזה שקרובה לשירה אז היא מתגלמת בספר הזה. חמישים ואחד הפרקים הקצרצרים אפילו מרעננים את חווית הקריאה המענגת.
גלגל החיים האישי והאנושי בעיניו של הרופא הכפרי הנושא עימו חווית אסון פרטי ומנצל את ידיעותיו, תובנותיו ממשלח ידו ושיחותיו ההזויות עם חיית המחמד שלו (תרנגול) כתרפיה למכאוביו,בדידותו ותיקון החברה בה הוא חי. ***** ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שהוא בעיניי אומנות צרופה מתובלת בחכמת חיים ,חודר לוורידים ומשדר אופטימיות . הספר מזמן דיונים אין סופיים בשאלת החיים ותכליתם והוא כה שונה מספרים שקראתי בעבר. הדיאלוגים של הרופא הכפרי עם פדרו התרנגול המלווה אותו בנאמנות כל חייו -מאלפים ממש. הסופר נוגע בדקויות של החיים , בטבע ,בנופים ,ברגשות ובמחשבות ,בדברים שכולנו חולקים אותם ,אך מפאת מרוץ החיים שבו כולנו נתונים איננו נעצרים לרגע קט לתהות ולנתח את משמעותם . השפה שבה כותב אביגדור דגן עשירה ומתוחכמת ועם זאת פשוטה ובהירה . בדומה לתיבת נגינה המפיקה צלילים ערבים לאוזן כך הספר " בינת השכוי" שופע חכמת חי... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בינת השכוי / אביגדור דגן
הוצאת עם עובד
מתרגם מאנגלית צבי ארד
[הדפסה שתים עשרה, 2004]
כמה שבחים שמעתי על הספר הזה, שמעתי שהוא מלא חוכמת חיים, שהוא ספר שצריך לקרוא לאט, להתענג, שהוא מומלץ בחום. ואיך יכול חובב ספרות שכמוני לא להסתקרן לדעת על שום מה כל הביקורות המהללות, איזה ספר יזכה לשבחים כל כך רבים מקוראים מכל הסוגים? פשפשתי בספרייה, ועל המדף מצאתי את הספר הזה, ספר ירוק בפורמט הקטן של סדרת ספרייה לעם. השאלתי אותו, ברטט של התרגשות אפילו.
רופא כפרי זקן מסכם את חייו הארוכים שעברו עליו במחיצת החולשות האנושיות, החולי, המוות וההתחדשות המתמדת, בסיפור שכולו ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני ממש לקראת סוף הספר , אבל לא יכול להישאר אדיש או לחכות לרשום פשוט "וואוווו !!!" ...
מרגש לכל אורכו , לא פעם ולא פעמיים עברה בי צמרמורת של הבנה חדשה .
פשוט כיף ואני גם ממליץ על כל התגובות מתחתי. ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אין הרבה ספרים ב"סימניה" שזכו לדירוג של חמישה כוכבים לאחר שקלול של עשרות דירוגים. ועדיין, "בינת השכוי" הוא מהבודדים שזכו לכך. למה?
לא מכיוון שהוא מושלם. אני בטוח שיש אנשים שימצאו בו פגמים (אני לא מצאתי הרבה). הסיבה די פשוטה. בכריכה האחורית של הספר נכתב:
"רופא כפרי זקן מסכם את חייו הארוכים שעברו עליו במחיצת החולשות האנושיות, החולי, המוות וההתחדשות המתמדת, בסיפור שכולו פיוט, חכמת-חיים ואופטימיות. שיר-הלל עדין לחיים, לטבע ולאדם."
זהו תיאור מדויק של הספר. בניגוד להרבה ספרים אחרים, שמבטיחים הרים וגבעות, "בינת השכוי" לא מתיימר להיות מה שהוא לא. למעשה, ההבטחה ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהו סיפורו של רופא קשיש המתגורר בכפר במזרח אירופה. הוא מתפרנס מהארכת ימיהם של תושבי הכפר והקלה על מכאוביהם, ומפגשיו והיכרותו עם אנשי הכפר מביאים אותו לשמש גם כמגשר, מפייס ופסיכולוג. את הרופא מלווה פדרו, תרנגול טורדני שמלבד הקטנת בעליו עסוק ללא הרף בהצגת פילוסופיית החיים הנהנתנית שלו. בעוד שהרופא צופה בחולמנות על העולם, רגיש לכל תת-גוון, מתגעגע לרעייתו המנוחה ומטפח תקוות לאהבה חדשה, התרנגול הפרקטי מקבל בכל יום את פני השמש בהתלהבות, כאילו עלה השחר על יומו הראשון והאחרון.
“בינת השכוי" הוא מארג עדין-עדין של ספרות פואטית, שכולה אהבת האדם ואהבת העולם. ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לרוב אני לא נוהגת לחזור ולקרוא ספר פעם שנייה, לא מפאת חוסר הרצון, אלא מהסיבה הפשוטה שבדר"כ יש ספר חדש שאני רוצה לקרוא. את בינת השכוי קראתי לראשונה בגיל 18 והוא השאיר לי זיכרון כל-כך חי של אצילות ורוממות רוח, שלפני כחודש קראתי אותו שוב, למרות שחיכו לי על המדף מספר ספרים חדשים. הספר ללא ספק ריגש והקסים אותי שוב ולא רק זאת, אלא שבקריאה השנייה, אף חזרתי על קטעים אחדים שריגשו אותי במיוחד וקראתי אותם בפעם השלישית והרביעית. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"יש שמש אחת בלבד, והיא יפה במידה שווה מכל מקום שמסתכלים בה".
בינת השכוי, עם עובד, עמ' 68... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את ההמלצה לקריאת הספר קבלתי בדרך לא שגרתית. לפני זמן מה נזדמנתי לחנות ספרים בכפר סבא, ושם שמעתי בחורה אחת אומרת לחברתה 'אויש זה ספר מעולה ממש כדאי לך לקנות', הצצתי מתוך סקרנות לראות על מה היא ממליצה וראיתי 'בינת השכוי'. לא התערבתי בשיחה אבל החלטתי לסמוך עליה ולשאול את הספר מהספריה. אכן ספר מעולה ללא ספק, וכמו שכתבו קודמי ספר שכדאי לחזור ולקרוא אותו מזמן לזמן. מאז כבר השגתי לעצמי עותק.
(כאן המקום לשלוח לאותה בחורה את תודתי...).
בספר, רופא כפרי זקן בלִוְית התרנגול שלו ומקלו העשוי מעץ דובדבן מתוק, מספר את סיפור חייו עם הרבה חכמת חיים, אופטימיות והתמודדות ע... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ההנאה שבפשטות הדברים, במובן, ביומיומי,בקרוב ובשגרה. פילוסופית חיים שיש לתת עליה את הדעת- מומלץ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
