ביקורות ספרים על הספר אלים אמריקאים
|
צל האיש הוא הרקולס של סוף העידנים, בן תמותה? המסתובב עם אלים. לדעתי הוא ספר סטירי. הרומן לא סוחף אבל כן מעניין, אפילו מיוחד ומומלץ מאוד... המשך לקרוא
-42 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
כנראה הספר הטוב ביותר של ניל גיימן שיצא לי לקרוא, וקראתי את רובם. מאוד מאפיין את הסגנון שלו, השפה היפהפייה, הרעיונות המלוטשים, בניית העולם. אני חושב שעדיף לקרוא אותו באנגלית (קראתי גם וגם), ולו רק כדי ליהנות מהלשון הפיוטים של גיימן בסביבתה הטבעית. התרגום טוב, אבל אי אפשר להתחרות במקור.
הספר סובל מבעיה אחת עיקרית, וזה כל מה שקשור באהבה רומנטית. אבל הבחנתי שזו חולשה קבועה בספרים של ניל, הוא לא יודע לכתוב מערכות יחסים רומנטיות בצורה משכנעת. הן תמיד קצת נגועות בריחוק, בחוסר טבעיות כלשהי.
מצד שני, שאר הספר פשוט נהדר ומערכת היחסים בין שדו לוונדסדיי היא דבר... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
על ספר כמו זה נאמר שעד שאתה לא מסיים אותו לא תוכל להתרשם ממנו בצורה הנכונה:
מספר פעמים לא מועט נטשתי את הספר כי הוא היה ניראה לי קצת ארוך, "חופר", משעמם לפרקים, חסר טעם, ובקיצור לא מעניין אבל תמיד איזושהיא מוטיבציה מוזרה הכריחה אותי להמשיך ליקרוא עוד דף, עוד פרק ולפתע הוא הסתיים, סיימתי את הספר ואז הבנתי:
יצירת מופת!
בערך 30 העמודים האחרונים של הספר נותנים לכולו את המישקל האמיתי המופתי של כל ייסורי הקריאה שעברתי במהלכו.
הספר בהחלט איננו מיועד לציבור הקוראים הרחב, יש זן מסוים של קוראים שאכן ייתענג עליו מתחילתו, יהיו כאלה (כמוני) שיעריכו אותו בסופו ויהי... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לקחתי את הספר מבן דוד שלי, ויש לי בדרך כלל ראש פתוח לדברים אבל יכול להיות שאלים זקנים לא עושים לי את זה או גיבור טמבל שלאוגר יש יותר רגשות מדבר אלי יותר, אמצע ספר אמור כבר לתת לך תמונה מספיק טובה..
אולי אחזור לסיים אותו כשלא יהיה לי מה לקרוא(אם הוא יהיה הספר האחרון על כדור הארץ או משהוא) או שסתם יהיה בא לי לסיים אותו כדי לדעת אם היה בו בסוף עיניין.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מהרגע שסיימתי לקרוא את הספר הוא תמיד נמצא איתי בכל אשר אלך, בכל אשר אפנה, כמו קמע מזל, כמו נבואה שמגשימה את עצמה, מהדהד בראשי, מרטיט את ליבי. למרות זאת, רק עכשיו אזרתי אומץ לכתוב עליו- כנראה גדלתי והתבגרתי מספיק כדי לשטוח את הפרשנות שלי לפניכם, והנה אני מתחילה...
ספר פנטזיה טוב, כמו כל ספר טוב בעצם, הוא לעולם לא סתם סיפור אגדה על גבירות ואדונים אמיצים שמנצחים דרקונים, הוא תמיד מכיל מסר סמוי תת הכרתי אולי, על העולם שלנו, כך שנוכל להתחבר אליו ולהרגיש שהוא מדבר גם עלינו. עוצמת החיבור שלי עם הספר הספציפי הזה מגיעה מחוויה אחת שאני מתיימרת לחלוק עם הסופר: שנינ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא צריך בימינו ליטול כדורי LSD, כשיש את ניל גיימן שיכניס אתכם להזייה צבעונית וקוסמית, כפי שהוא עשה בספר הזה. שם הספר הוא בומבסטי - 'אלים אמריקאים', אבל העלילה היא מאד ארצית, מעין שילוב של "הזר" (רק שהפעם הגיבור מתחיל את סיפורו כשהוא יוצא מן הכלא...) עם מותחן פשע בן-זמננו, כשברקע ישנה פרשיית רצח והיעלמות נוסח שרלוק הולמס. בתיבול יכולת הסיפור המדהימה של גיימן ובקיאותו הלא פחות ממדהימה בתיאולוגיה, מיתולוגיה, פנטזיה, היסטוריה וכו', נוצרה כאן יצירה שסטיבן קינג היה מת להגיע לקרסוליה, מבחינת עמקות, הקפת-כל ונגיעה בשורשי האנושיות והיקום. קינג ניסה לעשות משהו דומה ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
וואו וואו וואו. ניל גיימן מצליח להוכיח כל פעם מחדש למה הוא הסופר האהוב עליי בעולם.
הפרוטוגוניסט בספר, אסיר משומחרר בשם צל עובר סדרה של אירועים שהייתי מגדירה בין מוזרים למהפנטים.
תמיד כשאני קוראת ספרים, אני מנסה לחשוב מה אני הייתי עושה לו הייתי הסופרת- בד"כ אני קולעת . פה, כל פעם הופתעתי מחדש, בין אם זה העומק של הדמויות, או המחשבות שמאחורי הכתיבה שהצליחה לרגש,ולהבין שאתה מחזיק ביד ספר שהוא מיוחד .
צריך כמובן להכיר את הדמויות והמיתולוגיות שעליהם מסופר.
הספר מורכב מפרקים ואז פתאום קטעים שנראים לכאורה לא קשורות, ורק לקראת סוף הספר התחלתי לקשר בין הדברי... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
הופתעתי מאוד, גיימן האהוב עליי, השנון, המצחיק, הציני והמבריק, טווה אגדת פנטזיה ויצא לו הזוי לא במובן החיובי של המילה.
סיפור המסגרת על בחור בשם צל המשתחרר מהכלא לאחר שלוש שריצה ומכאן והלאה טראגדיות ודברים תמוהים ואבסטרקטים קורים לו, מסביב לו דמויות שלקוחות מכול אגדה מיתוס או חלום ומשולבים ביחד איתו לסיפור מוזר ומנותק מהמציאות לחלוטין, למרות שזה סיפור פנטזיה אורבנית שקוראת במציאות והווה שלנו.
כמה שניסתי והשתדלתי, התאמצתי והזעתי, והעלית מהאוב מחשבות על ספריו האחרים שמאוד נהנתי, לא יכולתי לסיים את הספר, הגעתי עד 70 אחוז מהספר, ממש כמעט עד הסוף, וזהו הר... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מאכזב. קשה לקריאה לטעמי - כמה וכמה פעמים חשבתי לפרוש באמצע אך רציתי לדעת איך הוא מסתיים. העיסוק במיתולוגיות שונות משך אותי, אך ההרגשה היא מאולצת. נראה שההתרחשויות המוזרות והפנטסטיות מוזרות לשם מוזרותן בלבד, ויש דברים שנשארים בכלל לא מוסברים (למשל מי זה הילד השמן ומה התפקיד שלו?). לא היה אכפת לי מה קורה לדמות הראשית, צל, כי לא ממש יורדים לעומקה. במיוחד הסוף, אחרי "ליל השימורים" וכולל, תמוה ומוזר. השיא הוא אנטי קליימקס אחד גדול. לסיכום, חוויה מעצבנת ולא מומלצת.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספיקו לי 60 עמודים כדי להרים ידיים. ספר גס, וולגרי, זול, נוטף זיעה מהמאמץ להיות פרובוקטיבי ומזעזע כשבתכלס הוא לא מעורר יותר מפיהוק עצבני. אין לי בעיה עם תיאורים של סצינות מיניות ושפה גסה - אבל ניל גיימן לא עובד עלי לרגע - הספר לא אמין ונטול עוקץ - הוא צריך ללמוד מבוקובסקי דבר או שניים על כנות ואותנטיות.... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בואו נעשה את זה קצר ולעניין: מזמן כבר לא השתעממתי ככה מספר, וזה לא הוא, זו אני. אני פשוט הקורא הלא נכון עבורו. מי שלא מתעניין ולא מכיר דמויות וסיפורים מהמיתולוגיה הנורדית, אין לו הרבה מה לחפש כאן. זה כמו לצפות בפארודיה על משהו שמעולם לא ראית. עלילת הספר עוסקת בכל מיני אלים וגיבורים מיתולוגיים שמתוסכלים מכך שבאמריקה המודרנית כבר לא סוגדים להם ולא זוכרים אותם, והם מנסים להתארגן כדי לנצח את האלים החדשים (הטכנולוגיים) ולחזור לגדולה. כדי להבין את הספר לעומקו, צריך להכיר את הדמויות והסיפורים. מי שכמוני לא מכיר, אז יכול אולי לחוש קצת אשמה ואחריות למצב רוחם ה... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מעבר לרעיונות הגאוניים האופינים לניל גיימן,בספר הזה יש המון. עלילה קולחת ומרתקת,דמויות מעניינות,צחוק,עצב והמון SUB-TEXT
הספר הזה גאוני בעיניי והוא הכי טוב שלו ,ממליצה בחום... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
היה לי בזמנו חיבור מצויין עם הספר, אולי בגלל שאחרי שקראתי את הפרק הראשון נרדמתי וחלמתי את ההמשך מנקודת מבטו של צל. הניסוחים של גיימן מעולים, מכניסים אותך למקום ולאווירה בשורה או שתיים. עיצוב הדמויות נהדר, אודין, צ'רנובוג, ואנאנסי (שבטח ישוחק ע"י מורגן פרימן בעיבוד ההוליוודי). הסיפורים הקטנים שמפוזרים בספר על ההגעות הקודמות בהחלט מוסיפים (בעיקר אהבתי את יונינוני) והציטוטים מגניבים (שני אנשים יכולים לשמור סוד אם אחד מהם מת, למשל). וכמובן הנוכלויות המושחזות.
עם כל זה, בהפרש של כמה שנים מהקריאה הראשונה, מתגלות כמה בעיות בספר: אז לא כל כך הכרתי את סדרת הקו... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מדהים, לאורך כל הספר הייתי בטוח שהוא לינארי כמעט לחלוטין, ובסופו גיליתי שיחד עם צל גם אני עברתי מסע לא פשוט לתוך ההכרה ואפילו אפשר לומר שקיבלתי הבנה עמוקה יותר של אלים, אלוהים וכל מה שמסביב.
כתוב מעולה, ממכר.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חווית קריאה שהיא עונג צרוף. נהניתי מכל רגע.
האם העבר יכול למות והעתיד יתפוס את מקומו?
האם אמונות יכולות למות? ומה קורה למושאי האמונה כאשר מפסיקים להאמין?
גיימן מציג עלילה פנטסטית ומרתקת הבוחנת את השאלות הללו.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסיפור הוא סיפור אפל מאד גם אם הפעם רק חלק מזערי ממנו מתרחש במעמקי האדמה ורוב הסיפור מתרחש מעל פני השטח ואפילו בגלוי מאד לפחות לכל המעורבים בעניין.
אלים מתים כשהם נשכחים, כך טוענות חלק מהדמויות בספר. יש מקומות טובים יותר לאלים ומקומות פחות טובים. יש אלים שהשכחה גרמה להם לעוני ולקיבוץ נדבות וחלקם נשכחו מהר יותר מאחרים.
מה קורה כשהאלים מסרבים למות ולפנות את מקומם לאלים חדשים?
להמלצה המלאה:
http://www.global-report.com/sfarim/?l=he&a=288855
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני חובב הגזמות, אמרות פופוליסטיות ובומבסטיוּת באופן כללי. אבל אני חושב שלא אגזים ולא אעריך יתר על המידה את המצב כשאומר שניל גיימן עושה לספרות העולמית את מה שהסאגות הנורדיות והומרוס עשו לה לפני שנים רבות.
Seriously.
הספר מתחיל בכלא ומגולל את קורותיו של צל, דמות שלמרבה ההפתעה הצלחתי להתחבר אליה בנקל. צל חובר לוודנסדיי (יום רביעי באנגלית, משמעותה של המילה היא "יומו של אודין"- האל הראשי בפנתאון המיתולוגיה הנרודית, אחראי על התבונה, הלוחמה, הקסם ושאר ירקות ויקינגיים בטבעם). וכן, כבר התקציר בכריכה האחרוית מגלה לנו שזהו אודין בכבודו ובעצמו. הספר התגלגל אלי בתק... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר ראשון שקראתי של ניל גיימן.
הסיפור מתאר את דמותו של "צל", האיש מרגע היותו בכלא, אל כיוון עתידי חדש.
מהכלא גולש הגיבור למאבק חסר פשרות, על עיצובה הרוחני של ארה"ב.
ארה"ב בסיפור, היא ארץ הזוללת את אלוהיה - מקום בו סגידה לאלים היא זמנית.
הגיבור נבנה אט אט במהלך הסיפור, בצורה מותחת ומסקרנת.
מומלץ.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים המעולים שהזדמן להם ליפול לידיי.
הוא קודר, אם כי לא מדכא, אפוף מסתורין ועם זאת בעל עלילה ברורה אחריה קל לעקוב.
הוא אוסף בתוכו מיתולוגיות מרתקות השזורות בחוט העלילה הסוחף וקשה להניח אותו ברגע שמתחילים לקרוא.
הספר מלא הפתעות וגילויים מיסתיים ומרגשים שמתנפצים כולם לתוך סוף לא צפוי.
מומלץ ביותר.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כל ספר של ניל גיימן הוא חוויה מיוחדת במינה. הדבר הדומה ביותר אליה הוא רכבת הרים - אי אפשר להפסיק באמצע, וכשנמצאים למעלה רק שואלים "למהעליתי למהעליתי למהעליתי", אבל כשיורדים מבינים איזו חוויה מיוחדת עברנו ורצים לתור לעוד סיבוב.
זו הדרך הכי טובה לתאר את הספר, כי אי אפשר לתקצר או לתאר את הספרים של גיימן, שהוא אחד הסופרים הטובים ביותר שזכו להתהלך על אדמת כדור הארץ. צריך פשוט לקרוא ולראות.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|