ביקורות ספרים על הספר אפשרות של אי - הספרייה של בבל #
|
אני מאוד אוהב את וולבק. לא תמיד יודע להסביר לעצמי למה. יש בספריו מכוח המשיכה שיש לסרטוני עריפת ראשים של דעאש - מגעילים, מדכאים, ואם זאת מהפנטים. וולבק מציע פרספקטיבה אחרת על התרבות המערבית בה אנחנו חיים, פרספקטיבה מיזנתרופית, אך כזו שיש בה כנות וישירות חסרות פשרות. מה שמכוער - הוא מעלה אותו על הבמה, לאור הזרקורים. ומה שיפה - הוא מראה אותו, משתהה לרגע, ואז חושף טפח אחר טפח את המנגנון המכוער והציני העומד מאחוריו.
בקלות אפשר לחשוב שמדובר בפובליציסטיקה, אך לא היא. גדולתו של וולבק, בעיניי, היא יכולתו לבחון בוחן בקרני רנטגן את הצדדים המודחקים בתודעה הקולקטי... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
בעוד אלפיים שנה האדם הממוצע מעביר את כל היום בבית, ללא נפש חיה שתארח לו חברה, מלבד הכלב שלו, שאותו הוא לוקח לסיבובים קצרים כי יש סכנה שנמצאת בחוץ אם יתרחק מדי מהבית. הקשר היחיד עם בני אדם אחרים נעשה דרך מחשב. אין מה לדבר על מגע. נשמע לכם מוכר עד כאב? את הסקירה הזאת התחלתי לכתוב מזמן, עוד הרבה לפני ימי הקורונה, כי את הספר הזה לקח לי הרבה זמן לעכל. יצא שהשקעתי בסקירה הזאת יותר ממה שהשקעתי אי פעם בסקירה (אני לא מנסה לסחוט פה מחמאות וזה ממש לא אומר שהיא טובה. היא בעיקר ארוכה וחופרת, ראו הוזהרתם) ויצא גם שהמציאות הנוכחית שלנו נעשתה דומה יותר ויותר למציאות שחוזה... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אם המישל וולבק הזה היה עובד סלקטור באיזה מועדון אני לא יודע אם היה נותן שמישהו יכנס שמה. אולי אחת אם הגיל שלה נראה פחות מ25 וגם היתה יודעת (תסלחו לי אבל ככה הוא מדבר) למצוץ כמו שצריך היתה נכנסת. והוא. שהוא יש לו משהו לא אוהב אף אחד. לא אוהב אלה שיש להם כסף לא אוהב אלה שאין להם כסף לא אוהב אלה שחופשיים לא אוהב אלה שמאמינים.
הסיפור פה זה על אחד סלבריטי שעשה את הכסף שלו מזה שצחק על אנשים יעני סטנדאפיסט והיה אוהב לעשות פרובוקציות ככה היה עושה רעש ונהיה עוד יותר מפורסם. הכי היה אוהב לצחוק על המוסלמים אלה שבעזה ובפלסטין ואלה שהלכו לאירופה אבל גם על יהודים ועל נ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אמנע בביקורת מתיאורים רבים על ייחודו של וולבק כסופר - היות שאני מאמין שמי שהגיע לקרוא את הספר הזה כבר ידע פחות או יותר במה מדובר. כרגיל, כמו שאר ספריו של וולבק - הקונפליקט העיקרי הוא ההתנגשות של הפרט עם החברה שסביבו, התנגשות אלימה ועוינת שמובילה לבסופו של דבר לבידודו של הפרט מן החברה וסלידתו ממנה. התנגשות זו כבר מוכרזת בשמו של הספר "אפשרות של אי" המבטאת את הקונפליקט אותו בוחן וולבק - עד כמה יכול הפרט להיות מבודד מסביבתו, כמו על אי, מבלי למות משעמום. או במילים אחרות - מה עדיף: להשתייך לחברה אלימה, פראית, מתנשאת, חברה שבא להקיא ממנה, או להתבודד ולהתנתק מן ה... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כנראה שאירופה גוססת. התרבות האנושית שם שוקעת ומתנוונת לאיטה. אחרת קשה להבין את הספר הזה. אם גיבורו, דניאל, קומיקאי מצליח המשועמם מהחיים ובז לאנושות ולערכיה, וכל תכלית קיומו מכוונות להחדרת איבר מינו לחריצים שונים, הוא מייצג נאמן של בני דורו האירופאים במאה ה-21, הרי שעתידה של אירופה מאחוריה והם יכולים כבר להתחיל לכבות את האורות.
וולבק מקים בספרו תנועה דתית חדשה שתכבוש עד מהרה את העולם. תנועה ששמה לעצמה למטרה לאפשר לכל אדם לחיות לנצח, על ידי שכפול ה-DNA שלו לצורך יצירת העתקים מדויקים של עצמו, במצב צעיר וחיוני, וללא צורך בהולדת ילדים, שבקיומם התובעני, רק... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב מאד, שאינו קל לקריאה. כמות התיאורים הפורנוגרפיים מביכה ולפעמים העומס מעור דחיה וגועל. ועם זאת זהו ספר שנכתב ביד אמן מוכשר. תחת המסווה של תיאור העולם העתידי אנחנו מקבלים כאן התנבאות אישית של וולבק על תוצאת המציאות של ימנו. הדילוג בין המציאות המורכבת לבין העתיד שלכאורה יהיה טוב יותר, מאפשר לסופר למתוח ביקורת קשה על כל המציאות הסובבת אותו, כולל ישראל והפלסטינים. הספר מרתק וקשה להניח אותו מהיד, בעיקר בחלקו השני. הסופר, המתחבא כמו גיבורו מאחרי תדמית צינית ומכוערת נופל ברשתה של האהבה דווקא עם אישה צעירה שחשק בה מינית. אהבתו כל כך נואשת שבא לך לרחם... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה איננו מהמבריקים של וולבק בעיניי.
היכולת של וולבק להביא ביקורת חברתית דרך דמויות מנותקות חברתית ברמה כזו או אחרת עובדת בדרך כלל, במקרה זה דניאל, קומיקאי במקצועו, הצליח אצלי לייצר ריחוק וניתוק מדמותו ומהוויתו ולא חיבור והזדהות עם הביקורת שוולבק ניסה לתת.
הבידוד הקיומי, אל מול הפופולריות הציבורית של דניאל יוצרים ניתוק בין הדמות לקהל הקוראים.
מצד שני אולי זו התחושה שאיתה וולבק רצה שנצא איתה, אותו חוסר נוחות וניכור כלפי הכוכב הראשי המזדקן.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
דניאל הוא קומיקאי מצליח בצרפת. כל כך מצליח שזה הולך עם עושר וכל הנלווה לכך: נשים, מכוניות, בתי נופש והכרה נרחבת בכלי התקשורת. הוא כותב את מערכוניו לבדו במבט ציני ומפוכח על המין האנושי. למרות זאת, דניאל אינו אדם מאושר ודעתו על המין האנושי שלילית בעיקרה.
שתי נשים בחייו וכלב. איזבל היא הראשונה, אינטליגנטית, כמעט בת גילו, שותפה מלאה לחייו, אשת סוד. הם נפרדים בסופו של דבר. השניה היא אסתר. אסתר הזוהרת היא שותפה נאמנה למיטה, צעירה המכונה אצל יוצאי קרקוב נסיכה, אחת שלא תכניס ידיה למים הקרים, לא תביא מצרכים מהסופר ובקיצור, לא תנקוף אצבע. למרות זאת, דניאל אוהב אות... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מישל וולבק הוא כותב מוכשר אך מיזנטרופ. שונא אדם, שונא נשים ובעיקר מתעב ילדים. הוא חש רגשות כלשהם רק כלפי כלבים, לכן כנראה מופיע תצלומו על עטיפת הספר כשהוא חובק את כלבו ועל שפתיו חיוך דק. התוצאה היא כתיבה מבריקה ומלאת כישרון אבל רוויה בארס, ציניות, אלימות, פורנוגרפיה וחסרת כל חסד וחמלה אנושית. הקריאה בספרו מושכת כמו הסקרנות החולנית המפתה אותנו להסתכל בתאונת דרכים או בגוף מעוות. לדעתי הוא ייזכר בעתיד כאחד ממתעדיה האחרונים של התרבות האירופאית המערבית השוקעת. זו שכבר בחרה מרצונה לוותר על הבכורה, הפסיקה להוליד ילדים וכעת לא נותר לה אלא להמתין להיבלעותה ... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כל כך פחות טוב מ'חלקיקים אלמנטריים', בכלל פחות טוב מספרים רבים, אבל אף פעם לא היה ספר שדיכא אותי כל כך כמו הספר הזה.
גם כשוולבק לא במיטבו, הוא עדיין מסוגל להיכנס עמוק לתוך הראש ולגרום לאיבוד כל רצון לחיים.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
חייו של קומיקאי מצליח עד מותו לצד אהבותיו.מתחיל מענין וקצת מאכזב בהמשך. תאור יפה של שרידי העולם לאחר שואה גרעינית.
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
חברה נהנתית שאיבדה את דרכה . אדם אבוד בתוך כאוס של רצונות המתנגשים עם הצרכים הפנימיים. עצבות מהולה באכזבה ומתובל בכאב האנושי של חברה שהתפכחה מדור הפרחים שלה . ודור הנרות שלנו .... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
