ביקורות ספרים על הספר חלומותיהם החדשים - ספריה לעם #684

האם היה לבאר מעצור כתיבה? האם במחסנית המילים שלו היה מעצור ונחסמה מילה מלצאת ולהרוג? לכו תדעו. האם הוא היה מספר לכם על כך? נאמר, ולא פעם, 90% אני אמרתי ולא שזה מפחית מהאמת שבדבר, שבאר יודע לכתוב ועטו שופע כמעיין המתגבר. הספר הזה מוכיח זאת שוב והפעם, למרות שזה באמת לא שיא ספריו, הוא מענג ואף מתחכם ומתוחכם. יכול להיות שלבאר לא היה מה לכתוב. מה עשה? לקח אחד גדעון שרוצה לכתוב ולא יודע כיצד, ואחת אלמה, שכבר כתבה ספר משובח ויודעת ללמד אחרים כיצד לכתוב. הוא הפגיש השניים כי מלכתחילה לא נועדו, ואז נוצר הקסם. לגדעון שורק, גרהרד שטרוק בעברו, עבר לא נודע ולא ברור, איש צ... המשך לקרוא

מורי

טיפה מרוח אבל בסדר. עורך טוב היה פוטר את הבעיה.... המשך לקרוא

רוני pery

זהו הספר הראשון של חיים באר שקראתי, ואני חייב מיד לציין - אהבתי אותו מאד. הספר הוא ספר של אנשים מאיפיון מאד צר - חתך גילאים ברור, רקע גיאוגרפי ותרבותי מוגדר, עולם תוכן ממוקד. ואולי בגלל זה היה לי תענוג גדול כל כך לקרוא אותו. מעבר לשפה הנכונה (גם קןלחת, גם יפה ומדויקת ועם זאת עדכנית מאד עד שלפעמים היא נשמעת כשפת הרחוב), התאורים הנכונים והמדויקים, וההתייחסות לשימושים בטכנולוגיה ומשמעותם (בואי נסגור את הניידים ולא נדבר בסקייפ) - הקריאה דמתה בעיני להאזנה ליצירה מוזיקלית שנכתבה על ידי מלחין רב כישרון. תענוג לקרוא (כמו לשמוע), זה מרגיע ומהנה ועם זאת מושך להמש... המשך לקרוא

עומר ציוני

ובכן אציגה את עצמי, אדון צלחת. סליחה, צלחת מי? צלחת ואדון. ושם הגברת, אקווה שהיא סולחת… קוראים לי מֵי , איזה מים? מי לימון… הגברת מי, הגברת מי, אדון צלחת. קראי לי סתם צלחת. בשבילי מספיק. לולא נפגשנו לא היינו פה ביחד. האם זה לא מצחיק? זה באמת מצחיק. (נתן אלתרמן). כשאני מקבל ספר שמישהו חושב שאני אוהב, אני מיד נדרך. מאיפה הוא יודע? הוא חושב שהוא מכיר אותי? עד כמה הוא מכיר אותי? ולאו דווקא רק את טעמי בספרים. בקיצור אני קורא את הספר, אם אני מחליט לקרוא אותו בדריכות מאופקת. את הספר הזה כמובן שהחלטתי לקרוא, אחרי הכול זה חיים באר, אחרי הכול "נוצות" ובמיוחד "חבלים".... המשך לקרוא

קורא כמעט הכול

בעמודים הראשונים של הספר, שלוש פעמים מוזכרים דבריו של גדעון שורק: "חיים של אחרים? תדעי לך גברתי, שבכל מקום ובכל זמן תמיד יימצא מישהו שיַראה עניין אמיתי בחייו של הזולת, אם לחובה ואם לזכות, תלוי באיזה צד אותו מישהו נמצא ביחס אליו". הסיפור מסופר במבט לאחור, כאשר אלמה ובר, סופרת העוסקת לפרנסתה בהמרת קלטות ישנות, נחשפת לכתבה בעיתון אודות היעלמותו של גדעון שורק, האיש אותו היא פגשה, לימדה אותו את עקרונות הכתיבה והאיש אשר בו התאהבה. גדעון נעזר באלמה בכדי להוציא לפועל את כתיבת הרומן בו הוא חפץ. הסיפור נע בקשר המתפתח בין אלמה ובר לבין גדעון שורק, קשר שהולך ונת... המשך לקרוא

תומר

'יאללה כבר!' - השאלון הביקורתי של זואי גלאס הרזומה: ספר ראשון של חיים באר שיוצא לי לקרוא, ולמרות שיש ידועים יותר בחרתי בו בגלל השם ובגלל העטיפה. העטיפה: יפהפייה לדעתי, כמו שעטיפות מוצלחות צריכות להראות. הסיפור הפורמלי: סוכן מוסד בדימוס פונה לסופרת שעורכת סדנאות כתיבה ומבקש שתעזור לו לכתוב רומן ראשון, ובמרכזו קרב אל-עלמיין. הסיפור בת'כלס: סוכן מוסד בדימוס פונה לסופרת שעורכת סדנאות כתיבה ומבקש שתעזור לו לכתוב רומן ראשון, ובמרכזו קרב אל-עלמיין, מתפתח ביניהם קשר קצת פחות מקצועי (לא ספוילר, בעטיפה האחורית) ורובו של הספר מתעסק בחקירתו של סוכן המוסד ... המשך לקרוא

zooey glass

אהבתי את הספר . את השפה. את היכולת להעביר אלי מסע של סיפור מרגע הרעיון דרך התחקיר ועד היותו מזוקק לכדי כתיבה. למעט מספר קטעים טרחניים אני ממליצה עליו. כמו כן כדאי למצוא באתרים תמונות שממחישות את המסע בלייפציג. אני מצאתי זאת באתר עונג שבת שם בעל הבלוג מסייר בלייפציג בעקבות הספר ועל כך תודתי לו. ... המשך לקרוא

Rivaf

ספר קריא אם כי עמוס יתר על המידה. העלילה אפשרית אם כי לא תמיד אמינה. חיים באר של "נוצות", "עת הזמיר", "חבלים" - הרבה יותר טוב מכתיבתו העכשווית. הספר הזה טוב יותר מספרו הקודם שהיה ממש אכזבה בשבילי, אך כמוהו מתהדר בשפע עצום של ידענות טרחנית הן ברחובות לייפציג, הן בתכניו של עגנון, הן במידע ארכני על קרבות אל עלמיין והן בהתהדרות בשמות קוד של יחידות ב"מוסד". הדמות של אלמה ובר ("אלמי" כפי שהיא מכונה באופן מגוחך ע"י "דוני" כפי שהוא מכונה באופן לא פחות מגוחך על ידה) מעצבנת ומעוררת אי חשק להכיר אחת כמוה(זו אולי הצלחה של המחבר ליצור דמות שלא להזדהות איתה). מה שכן ואת זה אי... המשך לקרוא

רוני

- מאכזב מאוד (גיורא ע.)... המשך לקרוא

ספריית מגדלים

מסתבר שאדם אינו יכול לברוח מעברו. גם אם ילך קדימה ,אחורה ימינה ושמאלה ממנו-בסופו של יום הוא התבונן לו "בלבן של העיניים". ספר שנהניתי לקרוא ,אם כי לא משאיר טביעת רגל בעלת זיכרון וריח של חריכה ספרותית בעולמי הספרותי . אבל מומלץ לקרוא וליהנות .... המשך לקרוא

חמדת

** בביקורת זו ספוילרים קלים, אם כי לדעתי חוויית הקריאה כבר ממילא הרוסה ומקולקלת... סבלתי מאד מקריאת "חלומותיהם החדשים", ורק בגלל המום המרגיז שלי שכמעט לעולם אינו מאפשר לי להפסיק ספר באמצע, הגעתי עד סופו. אחד מהדברים שאני הכי לא סובלת בבני אדם הוא התרברבות, והספר הזה הוא כל כולו פנטזיית התרברבות אחת גדולה. החל מהרומן הבלתי סביר בעליל בין הדמויות, המשך בהסקת המסקנות המופלאה והניחושים-שמתגלים-כאמיתיים-ללא-רבב על בסיס רמזים קלושים בלבד של הדמויות ובראשן גדעון, דרך המחמאות המופרזות והמעיקות שמעניקות הדמויות האחת לשניה בגלוי או במחשבותיהן בלבד, וכלה ב... המשך לקרוא

עידיתה.

אדם חכם. חיים באר. החכמה ניבטת משורותיו, מהדמויות האמיתיות שיצר, מהסיפורים המרתקים ששם בפיהן. גדעון שורק, סוכן מוסד בגימלאות, משתוקק לכתוב רומן היסטורי על רקע הקרב באל עלמיין במלחמת העולם השנייה והפחד הגדול מהגעת הנאצים לפלשתינה. הוא נתקע, הספר לא מתקדם לו . אגב, בשלב זה הספר עצמו לא ממש התקדם גם עבורי, תחושה של התעסקות בזוטות. כנראה שכל ההתחלות קשות... הוא פונה לעזרתה של אלמה ובר, סופרת ומדריכת סופרים על מנת שתעזור לו לפתח את העלילה ולהתפתח כסופר. אלמה מובילה את גדעון יד ביד אל עברו כסוכן מוסד וסיפורי עלילות שכמו יצאו מסרטי ריגול משובחים, דרך סיפו... המשך לקרוא

חגית

כשעוד הייתי פרגית צעירה וידעתי כמעט בוודאות שאני עומדת להיות בימאית קולנוע מהוללת לאחר שקצרתי שבחים מהמורה לקולנוע, כשביימתי פרסומת ביתית לחטיף גרנולה. היו לי וויכוחים עם חברותיי לכתה באלו שחקנים אבחר לדרמה עטורת הפרסים אותה אביים. אני זוכרת שהיינו יושבות שעות בחדרי, מכרסמות במבה וביסלי, נושכות את קצה העט ורושמות טבלאות של בעד ונגד עוד לפני שהיה לנו אפילו תסריט. כהרגלי בכח, הייתי תמיד נגד כיוון הזרם הכללי גם אם הרעיון שהעלו מצא חן בעיני והסכמתי עמוק בלב. כזאת הייתי, נון קונפורמיסטית מובהקת שמשכה אש והרבה תשומת לב שלילית. הסוף היה ידוע ומר מראש... המשך לקרוא

shila1973

ספר שהעביר אותי בספקטרום של רגשות, נושאים, רמות ענין והשאיר אותי בסופו עם מסקנה שאותה כדאי לקרוא בסוף ביקורת זו. הסיפור העיקרי של הספר הוא: גידעון,פנסיונר של ה"מוסד", יוצא לחקור את מוצאו, ובעיקר את קורות אימו . יהודיה שעלתה מגרמניה בשנת 1934 , אם חד הורית, אדריכלית נוף שעסקה גם ב ..שו שו, אצל הבריטים. הספר הוא מסע גילוי של האם ו.. ערב רב של נושאים: - יסורי הכתיבה. - קורות היהודים בגרמניה , האוסט יודן והיהודים הגרמנים, בעיקר בלייפציג , לפני עלות הנאצים וההנצחה שאחרי המלחמה. - סיפורו של שי עגנון בלייפציג, והמקורות לסיפרו "הכנסת כלה" ו" בחנותו של מר לובלין". - עבו... המשך לקרוא

אורי רעננה

ספר מעולה, משכיל ומרתק. נהניתי מכל משפט... המשך לקרוא

מיריק