ביקורת ספרותית על חלומותיהם החדשים - ספריה לעם #684 מאת חיים באר
ספר טוב

---

'יאללה כבר!' - השאלון הביקורתי של זואי גלאס

הרזומה: ספר ראשון של חיים באר שיוצא לי לקרוא, ולמרות שיש ידועים יותר בחרתי בו בגלל השם ובגלל העטיפה.

העטיפה: יפהפייה לדעתי, כמו שעטיפות מוצלחות צריכות להראות.

הסיפור הפורמלי: סוכן מוסד בדימוס פונה לסופרת שעורכת סדנאות כתיבה ומבקש שתעזור לו לכתוב רומן ראשון, ובמרכזו קרב אל-עלמיין.

הסיפור בת'כלס: סוכן מוסד בדימוס פונה לסופרת שעורכת סדנאות כתיבה ומבקש שתעזור לו לכתוב רומן ראשון, ובמרכזו קרב אל-עלמיין, מתפתח ביניהם קשר קצת פחות מקצועי (לא ספוילר, בעטיפה האחורית) ורובו של הספר מתעסק בחקירתו של סוכן המוסד בדימוס את עברה של אמו המנוכרת. מוגש עם עגנון, יקיות, הרמזים ואלוזיות, ועצות לכתיבת רומן.

הכתיבה: איכותית, אבל לא מענגת. חכמה אבל לא מבריקה. הרגישה לי כמו טיוטה, או יותר טוב - כמו שילדת סיפור חשופה. אני לא יודע אם היה עדיף לקצץ מאה עמודים או להוסיף מאה עמודים אבל משהו פה הרגיש מאוד מעושה. ויש גם את העניין הזה שכל הדמויות כולן, בין אם הן דוברות עברית, גרמנית, אנגלית או רוסית מוסיפות לכל משפט שני או שלישי "כמו ש-X אומר" ואוי, כמה שזה מתיש [אגב, גדולי הספרות העברית כולם גרועים בכתיבת דיאלוגים משכנעים. האמריקאיים אלופים, אבל הם גם אוכלים מק'דונדלס]. יש לציין שקראתי את הספר מסיבות מאוד אישיות וכל הסיבות האלה מצאו את אשר חיפשו [מקווה לכתוב עליהן בהזדמנות], אבל הנאה פרטית, מחוץ לקריאה ה'מקצועית', הייתה לי רק בדפים הראשונים והאחרונים של הספר.

ציטוט מוצלח/מייצג: הפעם בפינתנו ציטוט מייצג. גדעון תוהה לעצמו כיצד יטפל בדמויות של ספרו. אהבתם? קראו את הספר. לא הצלחתם לסיים את הפסקה? עברו למשהו אחר: "והוא, גדעון שורק, האם יצעד בראשם כמו אצבעוני המפקד, שבדברי השיר, צועד בראש הגדוד, לראשו קובע פלדה ובידו סיכה חדה? או יוליכם בסך אל אובדנם כמו החלילן מהמלין? ושמא ילווה אותם מקרוב אך במנותק, כמו שעמיתיו האגף המבצעים, אלה הנושאים באחריות לפעולות החשאיות, מלווים את אנשיהם מקרוב, לעיתים מקרוב מאוד, אך בלי שאיש יבחין בהם, בבחינת 'עלומים ונוכחים הכול'?"

מיועד ל: מעריצים של חיים באר; מעריצים של ספרים שמעריצים את עגנון; אנשים שיודעים מה זה לייפציג; כותבים מתחילים.

שורה תחתונה: ספר שנעשה ע"פ מתכון משובח אבל לא בושל כראוי וטעמו סבבה מינוס. שלוש וחצי סטארים בוהקים.

» ביקורות נוספות של zooey glass
» ביקורות נוספות על חלומותיהם החדשים - ספריה לעם #684