ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 4 בינואר, 2015
ע"י רוני
ע"י רוני
ספר קריא אם כי עמוס יתר על המידה. העלילה אפשרית אם כי לא תמיד אמינה. חיים באר של "נוצות", "עת הזמיר", "חבלים" - הרבה יותר טוב מכתיבתו העכשווית. הספר הזה טוב יותר מספרו הקודם שהיה ממש אכזבה בשבילי, אך כמוהו מתהדר בשפע עצום של ידענות טרחנית הן ברחובות לייפציג, הן בתכניו של עגנון, הן במידע ארכני על קרבות אל עלמיין והן בהתהדרות בשמות קוד של יחידות ב"מוסד". הדמות של אלמה ובר ("אלמי" כפי שהיא מכונה באופן מגוחך ע"י "דוני" כפי שהוא מכונה באופן לא פחות מגוחך על ידה) מעצבנת ומעוררת אי חשק להכיר אחת כמוה(זו אולי הצלחה של המחבר ליצור דמות שלא להזדהות איתה). מה שכן ואת זה אי אפשר לקחת מחיים באר - הוא יודע לספר סיפור והראייה היא שאיכשהו צלחתי את כמעט 500 העמודים של הספר. בקיצור ספר אפשרי ולא יותר מזה.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
