ביקורות ספרים על הספר בית האלוהים
|
ספר חשוב, במיוחד לכל מי ששוקל ללמוד רפואה או סיעוד ולא ממש מכיר את העולם הזה (האוס, האנטומיה של גריי או "זה הולך לכאוב" הם לא הכרות אמיתית עם עולם בתי החולים).
בתור מי שכבר עובד בבית חולים (אומנם בסיעוד/אחיות ולא ברפואה) הוא פחות חידש לי, אבל כן העביר את האווירה בצורה כנה, אם כי מוגזמת. ההומור הציני והיחס האדיד מעט לחיי אדם הם חלק מהתחום. עם זאת, לאורך הזמן לומדים לאזן, והספר מסופר מנקודת מבטו של מי שבחר לא להמשיך בתחום בתום שנת הסטאז' – וחבל. כי הוא מספר רק חצי תמונה. לדעתי ספר בסגנון, שהיה נכתב על ידי השמן ולא על ידי הדמות הראשית, היה הרבה יותר מעניין.
הי... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
כמו כל אדם שעובד במערכת הרפואית, קיבלתי לאורך השנים המלצות (מוצדקות יותר או פחות) על ספרים, סדרות וסרטים, החל מ"האנטומיה של גריי", דרך "האוס" ועד "האדם מחפש משמעות", כל אחד בזווית ובהקשר קצת אחרים. בסופו של דבר, כמה טוב שבאופן לגמרי עצמאי התגלגלתי אל הספר הזה, שלמרבה השמחה והגיוון גם נכתב ע"י פסיכאטר ומחבר כל-כך הרבה עולמות קרובים אליי, ובפרט מפלרטט (או מנסה לפלרטט) לא מעט עם המקום של הפסיכולוגיה והרגש בתוך ההקשר הרפואי.
במרכז הסיפור המטורלל הזה עומד רוי באש, שמתחיל סטאז' ב"בית האלוהים", בית-החולים שמסונף ל"בה"ט" – בית-הספר-לרפואה-הטוב-ביותר, יחד עם חבריו ... המשך לקרוא
39 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
אני חושב שהתיאור הכי קרוב לחוויה אליה לוקח אותנו הספר הזה היא נסיעה ברכבת הרים, רכבת הרים מלאה בפיתולים, עליות ומורדות, שמיניות באוויר, הצורך להקיא, לבכות ולצחוק.
לא אכתוב הרבה כי קשה לסקור ספר מטורלל שכזה מבלי להכנס לפרטים ויש יותר מידי. בגדול, הספר עוקב אחר בית חולים יהודי אמריקאי - "בית האלוהים" אליו מגיעים סטאז'רים כדי להשלים את שנת ההתמחות שלהם.
הספר עוקב אחר ההיררכיה בבית האלוהים, היחס שהסטאז'רים מקבלים משלל הדרגות בפרמידה, היחס אל המטופלים, העחמשים שלעולם לא מתים ולעומת זאת הצעירים שלא מפסיקים למות.
הספר בהחלט נכנס עמוק אל עולם הרפואה וחושף... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סבא שלי עליו השלום, טען שכל מה שרופאים רוצים זה להרוג אותו ושכף רגלו לא תדרוך בבית חולים, אלא אם כן נגרור אותו לשם. גררנו... הוא עבר ניתוח ומת זמן קצר לאחר מכן. אם הוא היה קורא את הספר הזה, רוב הסיכויים שבו הוא היה מוצא את ההוכחה לטענתו.
אז למי לא כדאי לקרוא את הספר הזה? לאלה שרוצים ללמוד רפואה, לבני הזוג של אלה שרוצים ללמוד רפואה, לאלה שרוצים ללמוד סיעוד, לאנשים מעל גיל ארבעים, לאנשים מתחת לגיל ארבעים, לאלה שחולים לפעמים, לאלה שיש להם כיבה חלשה, לאלה שיש להם בעיה עם הפרשות גוף, לאלה שיש להם בעיה עם הומור שחור... מצד שני אם אתה בריא, גם אז לא כדאי לקרוא את הספ... המשך לקרוא
46 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשאתה מתמודד עם טיפול בדום לב, ראשית עליך לבדוק את הדופק של עצמך. אחד המרצים שלי ציטט את פנינת החוכמה החשובה הזאת מתוך הספר במהלך שיעור, למרות שהוא בכלל דיבר על מקרה חירום רפואי אחר. חשבתי שהמשפט הזה יפה ובאותו רגע הספר, ששמעתי עליו קודם, שודרג אצלי בקטלוג ממעמד של 'ספר עם הומור שחור על עולם הרופאים' לספר שכנראה שווה בדיקה. כעבור כמה זמן עוד מרצה ציטט אותו. כשבא הציטוט ממרצה שלישית (בשלב מסוים הפסקתי לספור ויכול להיות שמרצה מסוים ציטט אותו יותר מפעם אחת), החלטתי שאני צריך לשים עליו יד בדחיפות ושאני חייב לעשות זאת לפני סוף שנת הלימודים הנוכחית, כי בשנה ... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים שהיה לי הכי קשה לקרוא, לא כי הוא כתוב בצורה קשה אלא בגלל הציניות לכל דבר, לא רק לגבי המוות, הרפואה והמחלות אלא בכלל לגוף האנושי ולבני אדם, מעין איזה קור אמריקאי מעצבן שמגיע גם להומור, שיש בו הרבה פחות ממה שחשבתי ויותר תיאורים מזעזעים בריאליסטיות שלהם חסרת הפשרות. לקח לי זמן להבין שזה בדיוק העניין, בעולם חסר האונים של בית האלוהים הציניות היא בין הדברים הפחות גרועים שיכולים לקרות, ודווקא בגלל זה תיאורי הרגש, הדמויות שמקלפות את הציניות כמו השמן והחברה של הגיבור יוצרים את הרגעים היפים של הספר. צריך להיות מאוד זהירים ולא לקבל את התיאורים המבחי... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיימתי לקרוא, אך לא הגעתי עם עצמי לקונצנזוס האם אהבתי או לא אהבתי את הספר.
בכל אופן השתלשלות האירועים הייתה כזו:
לפני שהתחלתי לקרוא - היה נראה מבטיח לאור הביקורות הטובות שקיבל ובגלל השלד המצחיק שמופיע על העטיפה.
בתחילת הספר מעניין - רוי מתחיל סטאז' רפואי בבית אלוהים עם כל הפחדים והעתיד הלא נודע.
בהמשך עדיין מעניין וקצת מצחיק - התורנויות הראשונות של הסטאז'רים ושטויות שהם עושים עקב חוסר ניסיון.
ממשיכה לקרוא עדיין מעניין - עולה הנושא של האתיקה ברפואה המודרנית. מסכימה - בתור אחד שעובדת בבית חולים רואה הרבה אנשים שמוחזקים בחיים בניגוד לכל הגיון - "צע... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"מלכוד 22 עם סטטוסקופ", "כמו מאש וכמו מלכוד 22",
הומור שחור, ציניות, אימה, בכי צחוק...איך יכולתי לא לקרוא את זה.
"I was admitting my sixth cardiac arrest and i got this call from the E.W. Hooper, it was you-saying that there was a guy down there who'd arrested and you were thinking of sending him to me if he survived. I hung up the phone, got down on my knees and prayed:Please, god, kill the guy! i was on my knees, i mean ON MY KNEES!"
בהתחלה נקרעתי מצחוק, אחרי כמה רגעים, כבר לא כל כך.
"He died, said Hooper"
זה הכוח של הספר, להלך כל הזמן על חבל דק בין צחוק לבכי, קצת מזכיר לי מסע לפולין שאומרים כל הזמן שבאוטובוסים צוחקים בשביל לפרוק את המתח והעצבות.
ממליצים לקרוא באנגלית, אך ראו הוזהרתם, השפה קשה, הרבה מונחים ו... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מזעזע, מעצבן, ציני, מצחיק, פותח, סוגר, מאפשר... הספר מתעסק בעולם שכולנו לא רוצים להתעסק בו: בית חולים, מחלות, מוות. אבל הוא גורם לך לחשוב. להתעסק במה שאנו מעדיפים שיהיה מובן מאליו- הטיפול המסור בבית החולים, ותהליכי המוות המתרחשים בידיהם של "אלה שיודעים".
הספר הוא לא ברמת הכתיבה של "מילכוד 22" ולא של "העולם על פי גארפ", למרות שהוא כן מתכתב איתם, אבל הוא כן נוגע במקום שעמוס בהרבה יותר דימויים מאשר מציאות... ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את "בית האלוהים" סיימתי כבר לפני מספר חודשים. קראתי את התרגום לעברית ואני מסכים עם העובדה שלפעמים נדמה שההומור וחידודי הלשון הולכים קצת לאיבוד בתרגום. מעבר לכך הספר מהנה לקריאה. עוקצני וסאטירי במידה. בהחלט מזכיר את הסידרה האלמותית M.A.S.H.
בית החולים המדובר בספר וכמשתמע מכך גם הרופאים, האחיות והסטאזרים לא נחים אף לרגע קט. בעירבוביה של זימה, פרוצדורות רפואיות מפוקפקות, חולים זקנים מעורערים בנפשם, אשר משרים אווירת טרור של ממש על הצוות כולו, מתחוללת אנדרלמוסיה כללית אשר מוציאה מדעתם את הרופאים המסכנים והאחיות, אשר בסך הכל רק רוצים לסיים את המשמרת המזו... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רופא צעיר בשם רוי באש, משמש כסטאז'ר המתחיל את דרכו בבית האלוהים - בית ההחולים היהודי שהוקם עבור כל הרופאים היהודיים שלא התקבלו לבתי החולים הגויים.
הספר מגולל את סיפורו וסיפורם של הצוות הרפואי במקום, מהשמן הגאון והחבר האמיתי, דרך האחיות המאהבות וכולל גם הרבה הרבה עחמ"שים.
עחמ"ש הוא זקן חולה שלא מת לעולם, כאלו רק מחכים להתאשפז ולגרום לרופא המטפל בהם סבל וכאב עד שכל רצונך הוא שאותו עחמ"ש ינהג לפי הר"ת שלו - עוף מחדר המיון שלי.
במהרה מתגלה האמת המרה וצינית (כן, צינית) של הרפואה המודרנית:
כמה שפחות יותר טוב,
עחמ"שים לעולם לא מתים (אלא רק הצעירים),
במקרה של ד... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לקח לי זמן להיכנס לספר ולהבין את ההומור השחור שנמצא בו ללא סוף. הומור של רופאים אשר רגילים לראות את החיים והמוות כל היום, מצחיק ומרענן!... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
מאוד קשה להניח את הספר.
ספר שמצד אחד הוא כ"כ מצחיק עד דמעות
ומצד שני מעלה סוגיה כ"כ טרגית של העבודה השוחקת נפשית
וגופנית של רופאים בבית חולים.
גרם לי מאוד להזדהות עם מחאת הרופאים.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ביקורת הקודמת של Bookworm יכלה באותה מידה להיות כתובה על ידי (למעט הקטע על האישי- רפואה שלמה ! ).
בדומה למלכוד 22 גם כאן החצי הראשון של הספר פחות זרם- כנראה לקח לי זמן להכנס לרש של הסופר, אבל כשנכנסתי... חגיגה לעיניים.
הפחד מהמוות, הומור שחור, מורבידי וציני, ניתוחים פילוסופיים תוך ציון והתייחסויות מעולם הרפואה והפסיכולוגיה שממש הרחיבו את אופקי. אז אולי עצם העובדה שאני כותב את הביקורת לספר משמע שאני סובל\נהנה מנרקסיזם משני מאו משאר ירקות, אבל בכל- הספר מעניין, מרתק, מהנה ומעשיר.
בדר"כ אני נוהג לצטט קטע מהספר בביקורת שלי, אך אני לא רוצה להרוס כמה מהקטעים המשע... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
גילוי נאות – אני כותב את הביקורת הזו בזמן שבני מאושפז בבית חולים. למה זה רלוונטי? כי "בית האלוהים" הוא ספר על רופאים. על עולם רפואת החירום. והוא לא כל כך מחמיא לעולם הזה. הספר גם נקרא לפני כשלושה שבועות, בעיצומה של שביתת הרופאים, מה שהוסיף נופך מוזר לאופן שבו קראתי אותו.
הספר מתאר את עולמם של הסטאז'רים והמתמחים בבית חולים יהודי בארה"ב. נשמע "מרתק" הא? פרק א' בטח ייפתח ב"היום עשיתי חוקן לגברת כהן...". פרק ב' ייפתח ב "סיימתי עכשיו משמרת של 24 שעות. אני כל כך עייף... אני אשן עד סוף הפרק...". וכו'. אלמלא האזכור של הספר הזה עם "מלכוד 22" לא הייתי חושב בכלל לקחת אותו לידיים... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מדהים. סמיואל שם, רופא יהודי, מומחה בפסיכיאטריה, מצליח לשלב צחוק עם עצב, רצינות עם קלות דעת, שזורים יחד בסיטואציות מעולם הרפואה, הומור שנון וחד.
מדובר ברופא צעיר, יהודי בשם רוי באש שמתחיל את שנת הסטאז שלו בבית האלוהים, הוא בית החולים היהודי שהוקם כדברי הסופר עבור כל היהודים שלא התקבלו לבתי חולים של הגויים. פשוט וישיר. לרוי יש חברה ועם תחילת העבודה, גם מאהבת ואז עוד מאהבת וכך הלאה. סמואל שם מצליח לגרום לקורא להזדהות עם הכאב שבתאונה החזיתית בין הסטאזר הצעיר שהגיע למחלקה, טרי טרי, הישר מבית הספר לרפואה המאמין ביכולות הריפוי של המערכת ולבין הפציינטים ה... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ישנן שתי דרכים לחוות ספר יוצא דופן זה : לפני שזכית לחווית האישפוז (שלך או של בן משפחתך) או אחרי. אני לא מתכוון לאישפוז בגלל חום או שפעת, אלא אישפוז רציני של מישהו שמצב שהוא לא מגיב או לא נושם או לא מצליח לעמוד.
אני בכל מקרה, זכיתי לקרוא את הספר אחרי. והוא חיזק הרבה תחושות והשערות שהיו לי. הספר מגביר את ההערכה לאנשים שהלכו לעבוד במקצוע הקשה הזה, אך מצד שני מהוה תמרור אזהרה ברור לגבי הציפיות שצריך לייחס ליכולת הרפואה המודרנית. מבחינה זאת, הוא מהוה משקל נגד לספר "ריפוי או פיתוי" - ולדעתי , כדאי לקרוא קודם את "ריפוי או פיתוי", גם כרקע וגם כצד הסנגוריה. שכן - ספ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הספר הזה לפני 13 שנים, והרושם שהוא הותיר בי עדיין קיים כמו אז.
הספר מלא בהומור שחור וציניות, וממש לא צריך להיות מתמחה בבית חולים כדי להנות ממנו. קשה להחליט אם לצחוק או לבכות במהלך הקריאה, כשמתוארות סיטואציות הזויות הלקוחות מהחיים (והמוות) בבית החולים.
אני חושבת שבמיוחד בימים אלה שלאחר הסערה סביב עתיד הרפואה הציבורית בישראל, אפשר לקרוא, להבין ולהזדהות מעט עם החוויות של אותם אנשים מופלאים שמקדישים את חייהם, ממש כך, על מזבח הרפואה. מה שיפה הוא שסמואל שם עושה את זה באלגנטיות זורמת וללא שמץ של טרחנות.
מומלץ מאוד!... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נהדר מלא בהומור שחור, אנושיות, וחמלה.
הספר מספר על בחור שסיים את לימודי הרפואה ומתחיל בשנת סטאז' בבית האלוהים.
הדמויות הצבעוניות שבספר כמו השמן (שאי אפשר שלא לאהוב) השוטרים המצחיקים ברי (חברה של רוי הגיבור) כולם צובעים את הספר בצבעים מטורפים ממליצה בחום לא יכולתי להפסיק לקרוא
אזהרה: לא מתאימים לאנשים קשישים,אנשים שמפחדים ממווות ואנשים רגישים... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אם אתה הולך ללמוד רפואה זה הספר שישמור על שפיותך.
אם לא,כדי להבין את הרופא שממולך (שלא נזדקק) כדאי לקרוא.
מאלף,מצחיק ובעיקר נכון!... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצויין ומצחיק, רק שלקרוא אותו בעברית זה קצת כמו לנסר לעצמך את הזרוע - מיותר וכואב
קראתי פעם ראשונה באנגלית ונהנתי בטירוף.. אחרי שנים ניסיתי את הגירסה העברית ולא יכלתי לסיים אפילו עשרים עמודים.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחלה ספר..הרבה צחוקים וגם הרבה זעזוע,
לא לכולם החוש הומור האכזרי לעתים ומיני לעתים יתאים; ולא כולם חשבו על נקודת מבטו של הרופא המסתכל עלינו ומטפל בנו וכל העבודה הסזיפית הקשורה לכך...
דומה למילכוד 22 במובן הסאטירי ושובר האתוסים, אבל לא שנון, מקורי וכתוב היטב כמו מילכוד 22.
מזכיר יותר את בית הספר לשוטרים או MASH - בהרבה אופנים.
מומלץ בחום, אני מאוד נהנתי וגם נפתחתי לנקודת מבטם של עולם הרפואה הקליני של הרופאים.
אבל דחילאק בסופו של דבר אל תקחו את הספר ברצינות מלאה, הוא לא כזה הוא מציג דברים בצורה מאוד קיצונית..וכיפית :)
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ספר מצויין בעל הומור מיוחד. ברגם שמתחברים אליו, בלתי אפשרי לעזוב אותו.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
