ביקורות ספרים על הספר מרד הנפילים (כרכים א'+ב')
|
למרות שאני סוציאליסטית מבטן ומלידה (אחרי הכל גדלתי בקיבוץ) מרד הנפילים נחשב בעיני לפאר היצירה הספרותית. חבל שכבר לא כותבים יותר ספרים כאלה בהם מפליאה המחברת להמחיש תיזה שהיא מאמינה בה בסיפור אנושי כל כך מרתק. קראתי אותו מחדש לאחרונה, רק כדי לנסות להבין מה הייתה איין ראנד חושבת על הקפיטליזם החזירי שמשתולל בעולמנו, ומצאתי את עצמי מרותקת שוב לסיפור המופלא על דאגני טאגרט הנאיבית שנלחמת עד כלות הכוחות כדי להמשיך לשמור על מסילות הרכבת שכה אהבה. ובקשר לשאלה המקדמית: לדעתי, היא הייתה מתעבת את הנשיא החדש של ארה"ב שלא ייצר בחייו שום דבר בעל ערך ממשי מלבד שם ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
מיהו ג'ון גאלט?
כל כך אקטואלי. אחד הספרים המשפיעים והמצויינים שקראתי.
מאד מומלץ!!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפני כחודש גזרתי על עצמי נתק מחבר אהוב שהכרתי מעל דפי אתר סימניה.
קרוב לשנתיים המילה הכתובה, בכל צורותיה האלקטרוניות, שימשה לנו צוהר זה לעולמו של זה. חלקנו רעיונות, תובנות, שירים וסתם הגיגים. המילים היו גם המיתרים שתמכו בגשר שהצבנו מעל התהום האידאולוגית הפעורה בינינו. על הגשר הזה ניהלנו הרבה דיונים מרים-מתוקים. מרים, כי המחשבה שהאדם שאתה מוקיר ומעריך בחר בדרך שלדעתך היא טעות איומה מתסכלת וכואבת. מתוקים, כי אף פעם לא בלבלנו בין הטחת דעתנו, נוקבת ככל שתהייה, להטחת עלבונות, וכיבדנו זה את זו. אבל עם הזמן ובמקביל להעמקת הקשר התגבשה בי ההחלטה שאני מוכרחה ... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ראשית אני ממליץ על הביקורת של המכונה "מילים" לספר זה. למרות שהספר נכתב בשנות החמישים של המאה הקודמת הוא רלוונטי. יש ביקורות עליו מוצדקות שהדמויות שטוחות, שישנה הארכה שלא לצורך בתאורים והסברים וישנה פילוסופיה קפיטליסטית דורסנית. קראתי את הספר הזה בחלקים ובדילוגים במשך זמן רב. בעברית הוא כמעט לא קריא.
אבל הוא מעלה נקודה שאליה אני רוצה להתייחס איין ראנד מתיחסת לבינוניות כאל מחלה. הבינוניות הרסנית.
בזכות ענקי רוח וענקים בתחומים במדע האנושות מצליחה להתקדם. גם בזמננו יש בכך הרבה מהאמת.
בישראל 2015 הטכנולוגיה המתקדמת וקבוצה מצוצמת ביותר של "ענקים" מוביל... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש לי חלום. זה לא חלום גדול במיוחד מבחינת קנה מידה, אבל עבורי הוא החלום הגדול ביותר. הוא מורכב מהרבה תתי סעיפים, אבל אפשר לנסח אותו בקצרה כך: אני רוצה להיות מסוגלת לעמוד על במה, להגיד "הנה אני. אני ממש מצוינת בכמה דברים שאני עושה." ולא להתחרט על אף מילה. אני רוצה להודות בזה שאני ממש טובה בתחום מסוים, בלי שאנשים יסתכלו עליי עקום. כי זו מי שאני, ואני רוצה להיות בטוחה בעצמי עד כדי כך שאדע שכל מה שמישהו יכול להגיד לא ישנה את ההערכה שלי את עצמי.
זה לא חלום גדול. אני לא מתכוונת לשנות את העולם, או להמציא תרופה לסרטן, או לכתוב את הפילוסופיה החדשה, או להיות העיתונאית... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הספר בשיניים חורקות, לופתת בכוח את הכריכה, קראתי עצבנית, חסרת סבלנות, מתוך תרעומת.
ולא הצלחתי להבין למה. למה הספר הזה מכעיס אותי כל כך.
אבל אז הגיע אדון לפיד ופרסם את הגזרות החדשות שלו לשנת 2013 וניגשתי לפייסבוק וקראתי תגובות של אנשים בסגנון: "העשירים מחזקים את הכלכלה." "אי אפשר שהעשירים יממנו את העניים." "לעשירים יש זכות על הקניין שהם הרוויחו." והבנתי שמה שמכעיס אותי זה עצימת העיניים הבוטה והמרושעת הזאת.
בזמן שכל דבר שיש לו ערך במדינה הזאת מופרט, בזמן שהעשירון העליון מקבל הקלות והטבות מס, שחברות בינלאומיות מתחמקות מחובות של מיליארדים לקופת ... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סאגה אדירת מימדים ואינטליגנטית, סביב הרעיון המרכזי שבא להראות ולהדגיש את חשיבות האגואיזם של הגאוניזם והמקוריות והכשרון והחריצות וההתמדה, וניפוץ החולה הרעה כביכול שהיא הרואיזם הרסני ללא שליטה שמפזר כוחות נהדרים במקום להשאיר אותם במקומם ובידי מי שבנה אותם ברוב כשרונו לתת להם לבנות את מה שהם בונים מבלי לגלות צרות עין והתנגדות בהצלחה הכבירה שלהם, ואז לתת לתמורות שהם מחוללים בעולם לבוא לידי ביטוי בדרך הטבעית והישרה. ואולם, נראה כי הסופרת חצתה מעט את הקו המפריד בין רעיון שהוא בסך הכל בריא ובונה בעיקרו ושיש בו הגיון, אם הוא שומר על צניעות, לבין שגעון ג... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לאחרונה זכינו למהדורה חדשה ותרגום חדש של יצירה אפית זו, שיצאה לראשונה לאור לפני 55 שנה בארה"ב.
הספר שסבתי קראה אותו כשיצא לאור כשהיא היתה בערך בגילי - עדיין מהווה יצירת מופת העדכנית גם כיום.
אמנם "מרד הנפילים" נמצא תחת ז'אנר הרומן, אך בעצם יש כאן מסה פילוסופית המציגה את גישתה החדשה של המחברת - אובייקטיביזם.
הספר מגולל את מאבקם של שתי תפיסות עולם מנוגדות השורות בעולם:
התפיסה החברתית הקולקטיבית השואפת לטובת הכלל והוקרת אלטרואיזם הדוגלת בהקרבה עצמית,
אל מול התפיסה הרציונלית הקפיטליסטית הקרה והעסקית שבה על האדם לעסוק ביצירה ולהגיע לאושר.
זהו ספר סו... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לאחרונה זכינו למהדורה חדשה ותרגום חדש של יצירה אפית זו, שיצאה לראשונה לאור לפני 55 שנה בארה"ב.
הספר שסבתי קראה אותו כשיצא לאור כשהיא היתה בערך בגילי - עדיין מהווה יצירת מופת העדכנית גם כיום.
אמנם "מרד הנפילים" נמצא תחת ז'אנר הרומן, אך בעצם יש כאן מסה פילוסופית המציגה את גישתה החדשה של המחברת - אובייקטיביזם.
הספר מגולל את מאבקם של שתי תפיסות עולם מנוגדות השורות בעולם:
התפיסה החברתית הקולקטיבית השואפת לטובת הכלל והוקרת אלטרואיזם הדוגלת בהקרבה עצמית,
אל מול התפיסה הרציונלית הקפיטליסטית הקרה והעסקית שבה על האדם לעסוק ביצירה ולהגיע לאושר.
זהו ספר סו... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
לאחרונה זכינו למהדורה חדשה ותרגום חדש של יצירה אפית זו, שיצאה לראשונה לאור לפני 55 שנה בארה"ב.
הספר שסבתי קראה אותו כשיצא לאור כשהיא היתה בערך בגילי - עדיין מהווה יצירת מופת העדכנית גם כיום.
אמנם "מרד הנפילים" נמצא תחת ז'אנר הרומן, אך בעצם יש כאן מסה פילוסופית המציגה את גישתה החדשה של המחברת - אובייקטיביזם.
הספר מגולל את מאבקם של שתי תפיסות עולם מנוגדות השורות בעולם:
התפיסה החברתית הקולקטיבית השואפת לטובת הכלל והוקרת אלטרואיזם הדוגלת בהקרבה עצמית,
אל מול התפיסה הרציונלית הקפיטליסטית הקרה והעסקית שבה על האדם לעסוק ביצירה ולהגיע לאושר.
זהו ספר סו... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בכל פעם שאני נדרשת לשלם יותר ויותר מיסים ויודעת ששוב הכסף שלי יושקע במטרות שנוגדות את השקפת עולמי אני נזכרת בספר הזה. כל כך מתחשק לי לפעמים לעזוב הכל, ללכת אחרי ג'ון גארט לעמק גאלט ולא לתת למנוולים שעושקים אותי אפילו שקל אחד. הבעיה היא שגאלט וחבורתו היו מסלקים אותי מקסימום אחרי שבוע, ואם לא, סביר שאני הייתי בורחת משם. קודם כל אני לא מעשנת, וזה לבדו הוא חיסרון חמור בעיני ראנד. בתמונת העולם הדיכוטומית שהיא בוראת כל הטובים יפים חטובים ומעשנים. בעיקר מעשנים, והרבה. מעבר לזה, העבודה שלי לא יצרנית. אי אפשר למדוד אותה בתוצרים מיידיים שמשפרים את מצב האנושות מ... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אהיה איתכם גלוי דעת ואומר, אל תקראו !
אל תקראו את הספר הזה, אם מה שאתם מחפשים בספרות זה רגשות דביקים, אל תקראו, אם אתם רוצים סיפורי הצלה ואקשן מדהימים, אל תקראו, אם אתם רוצים רק להנות.
מרד הנפילים הוא מסה אידיאולוגית טהורה, שלדעתי צריכה להשתוות למסה על החירות (ג'ון סטיוארט מיל), הספר תוקף, בלי להתחנף, את כל המבנה הפוליטי המודרני, את מדינת הסעד, את האלטרואיזם, את העקרונות הבסיסיים ביותר של המוסר עליו אנו מתבססים, כמובן שמדובר בספר מעורר אנטגוניזם, ולא חייבים להסכים עם כל מה שכתוב בו, אבל מה שבטוח זה שהוא מעורר השראה וכתוב בצורה מרתקת.
בנוגע לעלילה, העלי... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ענק!!
בלא ספק אחד הספרים היותר עמוקים, מעניניים ומרתקים שקראתי אי פעם.
הספר מעמיד ב-2 נקודות קיצון שיטות כלכליות-סוציאליות זו מול זו: האחת גרסא מלאה של קפיטליזם, בעלי הון ייצור והשנייה מולה שיטה "קומניסטית משוכלל"ת - מדינות עם.
הספר מתאר הידרדרות מלאה של מדינות העולם למשטר של "מדינות עם", בייחוד דרך המשטר בארה"ב ובוושינגטון שם מעודדים, מזכיר המדינה תומפסון ומספר תעשיינים כושלים וראשי ועד עובדים באמצעות חוקים וצווים -תשלום לפי צרכים לעם, האחדת תעשיות במקום תשלום לפי ייצור.
איין ראנד לוקחת את מדינת קולורדו ואת תעשיית הרכבת שלה כמנועי צמיחה של החברה ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב, הוא היה קצת ארוך ומייגע לפעמים אבל כשנכנסתי אליו הוא פתח בפניי עולמות חשיבה חדשים. העולם של איין ראנד מאוד רחוק מהמציאות, לעיתים בצורה מרגיזה, אבל הרעיונות שלה מעניינים ומאירים את הקפיטליזם ואת הכלכלה החופשית באור קצת שונה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
"מיהו ג'ון גאלט?" הוא משפט הפתיחה המפורסם של הספר "מרד הנפילים".גאלט הוא תעשיין אמיד, שמתקומם כנגד עושק העשירים לטובת השכבות החלשות. לאחר שהוכרע תחת נטל ההתערבות הממשלתית, המסים הגוברים ויחסי ציבור גרועים במיוחד לשכבה היצרנית והיצירתית ביותר בחברה, הוא מחליט לעזוב הכל ולעבור לעמק מסתורי. "אנו שובתים נגד התורה הדוגלת בגמול ללא עמל ובחובות ללא גמול", מסביר גאלט את החלטתו. "אנו שובתים נגד הטענה כי חיפוש האושר הוא רע. אנו שובתים נגד התפיסה כי החיים הם חטא".
"מרד הנפילים", שכתבה הסופרת האמריקאית איין ראנד, הוא שיר הלל לדרך החיים הקפיטליסטית, המתנגדת בחריפ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה הספר היחיד שקראתי אותו פעמיים.
הפעם הראשונה הייתה בתיכון, כנהוג, והפעם השנייה הייתה לפני כשנה, בגיל 23.
אני לא רוצה להרחיב יותר מידי במילים, אלא רק לומר שהספר הזה חיזק את היסודות שלי כנער שהופך לאדם בזמן התיכון, והציף אותי במוטיבציה כשקראתי אותו בשנית לפני כשנה.
זה ספר שהזכיר לי למה אני חי, ועל כך לעולם אהיה אסיר תודה לסופרת.
רק הערה באשר לביקורת האידיאולוגית הסטנדרטית כנגד הספר - אין טעם לקרוא את הספר כפשוטו. מעטים מאוד האנשים שיסכימו עם כל מילה שכתובה בו, ולכן בהחלט רצוי להביע מידה מסוימת של גמישות בזמן הקריאה. אחרת פשוט עלולים להיגרר לתוך אי... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בעיני - הספר הטוב ביותר שקראתי אי פעם.
הכתיבה עליו היום מחזירה אותי למעלה מ- 30 שנה, אל הפעם הראשונה, בה הייתי אמא צעירה לתינוק, עובדת במשרה מלאה, כך שהרבה זמן לקריאה לא נותר.
והספר תפס אותי חזק... אז בערך באמצע הספר הלכתי לקופ"ח, הוצאתי 3 "גימלים" וכך יכולתי לשבת בכיף ולקרוא...
מאז, קראתי אותו בוודאי עוד 7-8 פעמים, אם לא יותר. תמיד נהנית. תמיד מוצאת זווית ראייה חדשה (גם אני התבגרתי קצת מאז....).
הממ... אולי הגיע הזמן לסיבוב נוסף??... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רציתם אשה עם ביצים? קבלתם. רומנטיה עם פילוסופיה? יש.
ואני לא מזלזל, זה מהארוכים האלה ששווים יותר מתקצירי מיתולוגיה.
זכור לי גודש ועושר ביטוי לאו דווקא ספרותי, אבל איכשהוא מאוורר (לא חייבים לקרוא את הקודם שלה- 'כמעיין המתגבר' קודם, למרות שזה כאילו ההמשך).
אצלי הוא שימש גם להתרסה כנגד לימוד המניפסט הקומוניסטי בקיבוץ.
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עברתי היום ברחוב מקוה ישראל בת"א והצצתי בכתובות על הקיר. זה ה-אזור לגרפיטי מהסוג החושב, כמו למשל ציור של הרצל ומתחתיו "לא רוצים לא צריך". אותי זה הצחיק.
ליד חברת החשמל מצאתי כתובת שהעלתה בי נשכחות:
"מי זה ג'ון גאלט?"
כמעט נפלתי ברצפה בכסא.
לא להאמין, אבל בנעורי קראתי את הספר הזה אולי 3 פעמים. הוא הצית את דמיוני ושבה את לבי לחלוטין.
היום אני נזכרת בזה בסלחנות; בכל זאת הייתי בת 16. בזמנו התביישתי שאני לא מצליחה לקרוא את הנאום הארוך כאורך הגלות עד סופו. היום אני מתביישת באלף העמודים שכן קראתי.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חופש הוא מצרך נדיר. אין לתתו או לקבלו, יש רק לא למנועו.
חירות הקניה והקניין, המחשבה, הדיבור והתנועה.
מה קורה כאשר משטר סוציאליסטי קיצוני קם על העם? כאשר מערימים מיסוי גבוהה מדי על העשירים? כאשר העשירים בורחים?
מי הוא ג'ון גאלט?
ראנד שוזרת בסיפורה כמה דמויות די שיטחיות, בסך הכל, אבל בהחלט אנושיות. יש כוח לכתיבה, כוח ורחמים. יש היגיון רב. אני נהנתי, בהחלט.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בגדול הספר טוב מאוד כיפי וזורם. אבל אחת הבעיות הכי גדולות של הספר היא שלמרות שכיף לקרוא אותו, הרעיון המרכזי של הספר כמעט ולא משתנה וחוזר על עצמו וחוזר על עצמו וחוזר על עצמו לכל אורך 1100 העמודים וזה פשוט קצת יותר מידי... למרות האורך הרב הספר כיפי מאוד לקריאה, ומכיוון שאפשר להבין את הרעיון המרכזי כבר בהתחלה אני לא חושב שיש בעיה עקרונית להפסיק לקרוא בערך בעמוד 300, או לפחות לדלג על נאום "מיהו ג'ון גאלט?" (באורך של 70 עמודים). אני אישית לא דילגתי אפילו על שורה. כי בדרך כלשהי הספר עדיין מושך לקריאה.
בנוגע לפילוסופיה של הספר, אני חושב שבאפילוג הסופרת מסכמת את הכל ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מיהו ג'ון גאלט - משפט הפתיחה שמלווה את הקורא כברת דרך ארוכה לפני שבאמת מבינים אותו.
מאבק של האנשים העובדים בחברה כנגד הפוליטקאים והנצלנים
הרבה נאומים וכ"כ אמיתי (התכוננו להקדשת הרבה זמן)... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נכון להיום,הספר הכי טוב שקראתי בחיי!!
ספר עם המון אימפקט והמון המון מסרים שמשנים סדרי עולם ודרכי חשיבה, איין ראנד היתה מאוד קיצונית בדעותיה ולכן צריך לקחת את הדעות ואת הדמויות בספר זה בעירבון מוגבל.
מומלץ לכל,בעיקר לבני נוער שעוד גמישים ופתוחים לדעות ורעיונות.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מרד הנפילים מבחינה היסטורית ופילוסופית מהווה פריצת דרך. אין ספק שהוא גם פרסם את איין ראנד יותר מכל ספריה האחרים.
העניין הוא שהספר הזה הוא ארוך ומייגע. אורכו - 1100 עמודים (!), ולמען האמת זה פשוט כי הוא נמרח יתר על המידה (לטעמי האישי).
הדמויות מוצגות בצורה של שחור או לבן - כל הרעים מכוערים מיוזעים וכל הטובים יפי תואר ונעלים. העלילה קצת בנאלית, ואולי אפילו חוזרת על עצמה.
אני לא אגיד שלא הייתי מרותק לספר בכמה קטעים - אבל לרוב האנשים זה פשוט לא שווה את זה.
אם יש לכם עניין בקפיטליזם או בפילוסופיית האובייקטיביזם - אין לי ספק שזהו ספר חובה. אבל אם סתם בא לכם להעבי... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מעולה "קצת" ארוך העלילה מענינת הדמויות אנושיות ובעלות עומקים, כאלו שניתן להשיג רק בספר שלא מתחשבן על מספר העמודים.
כמובן הביקורת הנוקבת על הסוציאליזם ו"פתיחת העיינים" על המוצלחים הם הנפילים
הסוף מפתיע ויצירתי
מומלץ לקוראים בעלי סבלנות ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר כתוב רע, אבל היה שווה קריאה מבחינתי. חשוב, גם היום, לראות אנטיתזה נועזת ואמיצה לראייה החברתית שהתקשורת מוצפת בה וגם מתנגדיה בפוליטיקה לא מעזים לומר זאת. האמירה בספר היא קפיטליסטית קיצונית שבה ויתור על מה שהרווחת למען נזקקים הוא כניעה לסחטנות פושעת ועצם הויתור הוא גם פשע. הוא כתוב בצורה ארכנית וחוזרת על עצמה. העלילה סכמטית ומתפתחת לאט מדי. ומצד שני יש מה ללמוד מהאדרת הכסף הזאת - נחמד להזכר לפעמים שכסף הוא לא דבר רע, ושאם עמלת עבור משהו אז הוא שלך (כולל זכויות יוצרים... גם אם מתרגלים בימינו להוריד את זה בחינם), ואתה לא ממש אשם בכך שיש עוני בעולם, כל ע... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
רומן כוחני, שבשנות החמישים הילל את תפיסת הקפיטליזם ונכון להיום פשוט מיושן ופטפטני. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
איין ראנד היא פשוט סופרת נהדרת. גם בשפה שלה, גם בפילוסופיה המעניינת שלה ובעיקר בסיפורים שובי הלב. את הספר הזה קראתי אחרי שקראתי את "כמעיין המתגבר" ופשוט לא יכולתי להניח אותו (כ-1150 עמ'). לאחריו קראתי את "אנו החיים", ספר נוסף שלה, ולא התאכזבתי. הפילוסופיה מאחורי "מרד הנפילים" עדכנית גם להיום ושווה להרהר בה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|