ביקורת ספרותית על מרד הנפילים (כרכים א'+ב') מאת איין ראנד
הביקורת נכתבה ביום שני, 2 בפברואר, 2015
ע"י מיכאל


ראשית אני ממליץ על הביקורת של המכונה "מילים" לספר זה. למרות שהספר נכתב בשנות החמישים של המאה הקודמת הוא רלוונטי. יש ביקורות עליו מוצדקות שהדמויות שטוחות, שישנה הארכה שלא לצורך בתאורים והסברים וישנה פילוסופיה קפיטליסטית דורסנית. קראתי את הספר הזה בחלקים ובדילוגים במשך זמן רב. בעברית הוא כמעט לא קריא.
אבל הוא מעלה נקודה שאליה אני רוצה להתייחס איין ראנד מתיחסת לבינוניות כאל מחלה. הבינוניות הרסנית.
בזכות ענקי רוח וענקים בתחומים במדע האנושות מצליחה להתקדם. גם בזמננו יש בכך הרבה מהאמת.
בישראל 2015 הטכנולוגיה המתקדמת וקבוצה מצוצמת ביותר של "ענקים" מובילה את החברה הישראלית מבחינה כלכלית וביטחונית. בזמן ש"הבינוניות חוגגת" פוגשים בה בכל פינה "החנונים" האלו הכלכלה במידה רבה נשענת עליהם.
כך גם הביטחון.
בריחת מוחות מהארץ זו סכנה לא פחותה מדע"ש ומאיראן. וישנה בריחה . ביקור בעמק הסילקון מראה על מצב עגום שאנו הולכים ושוקעים בו. יש שם יותר מידי דוברי עברית שעוזבים כי פה לא מצליחים לממש את היכולות שלהם.
אני לא יכול להמליץ לקרוא כיזו משימה כמעט בילתי אפשרית . יותר מאלף דפים. אבל הפילוסופיה שעומדת מאחוריו נכונה במידה רבה היום אפילו יותר מאשר בעת שהספר נכתב. חברים מצוינות מתוגמלת כראוי היא הכרחית. לא נוכל לנהל את העינינים פה בסיסמאות. מי טוב ליהודים א' או ב' ו"ישראל חזקה" וירושלים תמיד... ולבדוק מי הביא או לא הביא בקבוקים למיחזור וכו'
יש מקום להרים מעט את העיניים ולשאול שאלות נוקבות בכיוון זה. מה אנו עושים כדי שישארו פה . כי הם לא "פריירים".

11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
גלית (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
מסכימה עם בת יה ועוזי גם לטעמי העברית בסדר גמור. קראתי עוד בתיכון.ומה שזכור לי ביותר הוא ההפתעה שהייתה לי שהבנתי שאני קוראת בעצם תאוריה אחרת , תאוריה שונה ממה שמקובל ו "נכון" והיא הגיונית ומסודרת לא מתלהמת. משהו שאתגר אותי לחשוב שוב על התפיסות בהן החזקתי.
מאז קראתי עוד פעם אחת (יתכן שבתרגום יותר עדכני ). אכן לצלוח 1000 עמודים לא קל ,אבל היי מי אמר שאנחנו פה כדי להנות?
כנענית (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת יפה, תודה. לטעמי, התרגום היה טוב ולא פגם בהנאה מהספר.
פואנטה℗ (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
בת-יה ועוזי וכל מי שמהנהן בשקט:
א. מסתייגת מדבריי הכוללניים לגבי העברית (הרי אני נגד הכללות) - הרושם הוא מעורפל וזכור לי שהיה לי קשה עם הספר הספציפי הזה, עד כדי הנטישה שכל-כך לא אופיינית לי. לא אמרתי דבר וחצי דבר לגבי התרגומים של שנות החמישים וגם לא לגבי הסופרת.
ב. לא מתנצלת על הבינוניות שלי - בזכותינו, הקוראים הבינוניים "של היום", המיעוט של קוראים "ענקים" מנצנץ כיהלום.
עוזי (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
סהדי במרומים! מה יש לקוראים של היום? מדוע הם נטפלים לתרגומים המצויינים של שנות החמישים? איך לא קריא בעברית? לפני שנים רבות, בהיותי חייל, שתיתי בצימאון והתענגתי על כל מה שהודפס ויצא תחת ידה וממוחה הקודח של ראנד ולא זכור לי כהוא זה שחשתי קושי כלשהו עם התרגומים. במשך שנים התהלכתי סהרורי ב"אשמת" הסופרת-פילוסופית הנפלאה הזו.
בת-יה (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
לא מבינה מה אתם רוצים מהעברית. קראתי את הספר בעברית ולא נתקלתי בשום מכשול. נכון שהספר לא פשוט, כי הוא לא "רומן למשרתות" אבל הוא קריא בהחלט.
פואנטה℗ (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
נטשתי אותו די בהתחלה...כמו שאתה אומר, בעברית הוא כמעט לא קריא. כנראה שפספסתי כי המסר חשוב. ונכון, מאז ומעולם קומץ קטן של "ענקים" קידם את ההמון, וההמון התרפק, נהנה מהקידמה ומן ההפקר.
אולי גם לא נשכיל לשמור על המשאב הזה עד שיהיה מאוחר מדי ואולי מגיע לנו להבין את זה רק בדרך הקשה...תודה, סבא של דוד.
בת-יה (לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
אכן, ספר מצויין. אבל אני ממליצה לקרוא מייד אחריו את "הג'ונגל" שכתב אפטון סינקלר, על ניצול הפועלים בתעשיית הבשר ע"י בעלי ההון. רק אז, לדעתי, אפשר להתחיל ולגבש השקפת עולם על מה שטוב לתעשייה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ