“את נעם חורב מכרתי בחנות כשעוד היה רק טיוטה של אושר, המכירה היתה בשיאה, לא היה צריך לכתוב על הכריכה "רב מכר של הניו-יורק טיימס" (סימן לספר גרוע במיוחד), ופתאום יום אחד הפתעה: 100,000 על הכריכה. הרבה סופרים בארץ היו חולמים למכור כך, אפילו בחו"ל לא היו מתביישים. עברה שנה וקצת, עוד הפתעה נוחתת עלינו בשעה טובה ומוצלחת: 150,000. עכשיו כבר ברור שהטיוטה הפכה לאושר נקי, מה שמבהיר את עניין לכידת השמש בצנצנת”

“לא בדיוק ביקורת אלא יותר כתב מחאה. אחרי הפיגוע המתועב שבו נרצחו שני אחים בהפרש של שבועיים מפיגוע אחר בו נרצחו שני אחים, שבצרוף מקרים שיכול להתרחש רק בישראל הם נקראו באותם השמות, פרסם נועם חורב שיר שזכה לתפוצה גדולה ברשתות החברתיות. השיר כל כך מביך וכל כך דליל ברוחו ובעוצמתו שחשבתי בהתחלה שמדובר בפרודיה על שיר של נועם חורב. לחרדתי הסתבר שלא. זהו שיר מקורי של הבחור שגרר שיתופים רבים וטוקבקים משתפכי”

“כשהולכים עם סקאוט לספרייה, צריכים לקחת בחשבון שהאירוע הזה לא יסתיים כל כך מהר... למזלי, במדף הספרים החדשים נח לו הספר הזה, "ספר שירים", ספר שמתאים בול לקרוא כשמחכים למישהו, בקריאה לא מחייבת וללא רצף עלילתי כמו בפרוזה. "ספר שירים" במרכאות, כי אלה לא בדיוק שירים. אלה קטעים. חלקם אמנם עם חרוזים, אבל אלה פחות או יותר הדברים היחידים שמשותפים לשירים (אם כי יש קטעים לא מעטים שאין בהם חרוזים כלל, והם י”

“לפני שנה קניתי את הספר של נעם חורב לעצמי מתנה לחג (: אני מתייחסת אליו כאל קופסת ממתקים - כל פעם שיר/סיפור קצר אחד לקרוא, שלא ייגמר האושר הזה נעם מוכשר בצורה יוצאת דופן לטעמי, כותב את מה שכולנו מרגישים ולא תמיד רוצים לומר מלא רגש, כושר ביטוי, בין המילים והמשפטים כל אחד יכול למצוא את עצמו ולפעמים זה מביך. אבל אמיתי. אוהבת מאודדדדד”

“את נעם חורב מכרתי בחנות כשעוד היה רק טיוטה של אושר, המכירה היתה בשיאה, לא היה צריך לכתוב על הכריכה "רב מכר של הניו-יורק טיימס" (סימן לספר גרוע במיוחד), ופתאום יום אחד הפתעה: 100,000 על הכריכה. הרבה סופרים בארץ היו חולמים למכור כך, אפילו בחו"ל לא היו מתביישים. עברה שנה וקצת, עוד הפתעה נוחתת עלינו בשעה טובה ומוצלחת: 150,000. עכשיו כבר ברור שהטיוטה הפכה לאושר נקי, מה שמבהיר את עניין לכידת השמש בצנצנת”

“לא בדיוק ביקורת אלא יותר כתב מחאה. אחרי הפיגוע המתועב שבו נרצחו שני אחים בהפרש של שבועיים מפיגוע אחר בו נרצחו שני אחים, שבצרוף מקרים שיכול להתרחש רק בישראל הם נקראו באותם השמות, פרסם נועם חורב שיר שזכה לתפוצה גדולה ברשתות החברתיות. השיר כל כך מביך וכל כך דליל ברוחו ובעוצמתו שחשבתי בהתחלה שמדובר בפרודיה על שיר של נועם חורב. לחרדתי הסתבר שלא. זהו שיר מקורי של הבחור שגרר שיתופים רבים וטוקבקים משתפכי”

“כשהולכים עם סקאוט לספרייה, צריכים לקחת בחשבון שהאירוע הזה לא יסתיים כל כך מהר... למזלי, במדף הספרים החדשים נח לו הספר הזה, "ספר שירים", ספר שמתאים בול לקרוא כשמחכים למישהו, בקריאה לא מחייבת וללא רצף עלילתי כמו בפרוזה. "ספר שירים" במרכאות, כי אלה לא בדיוק שירים. אלה קטעים. חלקם אמנם עם חרוזים, אבל אלה פחות או יותר הדברים היחידים שמשותפים לשירים (אם כי יש קטעים לא מעטים שאין בהם חרוזים כלל, והם י”

“לפני שנה קניתי את הספר של נעם חורב לעצמי מתנה לחג (: אני מתייחסת אליו כאל קופסת ממתקים - כל פעם שיר/סיפור קצר אחד לקרוא, שלא ייגמר האושר הזה נעם מוכשר בצורה יוצאת דופן לטעמי, כותב את מה שכולנו מרגישים ולא תמיד רוצים לומר מלא רגש, כושר ביטוי, בין המילים והמשפטים כל אחד יכול למצוא את עצמו ולפעמים זה מביך. אבל אמיתי. אוהבת מאודדדדד”