לפניכם שילוב ספרותי המציף סוגיות זהוֹת בחיי האדם המודרני. בשני המקרים ישנה דמות החיה בבדידות ובתחושת זרות בעולם מורכב שאינו מתעלה אל ציפיותיה הרוחניות. נימת הנובלות עשויה להישמע תמימה בהקשר הגרמני, אולם הכתיבה הפשוטה מציעה התבוננות רוגעת יותר על הדברים מאשר זו שמציע הרומנטיציזם הקלאסי.

סוזנה היא אוצר ספרותי: הנובלה נכתבה תוך כדי עבודה בכפייה, בלילות ובזמן רדיפות אנטישמיות אלימות. הנובלה עוסקת במערכת היחסים בין מחנכת יהודיה, נוקשה וממורמרת המופקדת על חינוך נערה מתבגרת בעלת “הפרעה נפשית”, אך הסובלת בעיקר בגלל אהבה.

השביל שביער הוא טקסט שהקריאה בו משולה ללגימת כוס מים קרירים בעיצומו של יום קיץ לוהט. במוקד הסיפור מיזנטרופ עשיר ובודד הסובל מתסמינים שאפשר בקלות לייחס לתחלואי האדם המודרני. בעצת נטורולוג הוא יוצא לסדרת שוטטויות ביער.

סך שתי הנובלות הוא הרבה יותר משתיים, שכן הקריאה עשוייה להוליד מרחב חשיבה שלישי — אותו הקשר שיוצר הקורא.