» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (148):
ספרים שקראתי,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
הספרים שקראתי כבר...,
ספרים משעממים ,
טוב,
רותם ,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
רוצה לקרוא,
קראתי ,
מקור ,
רמת קריאה 13,
הרשימה החמה,
מתכוונת לקרוא,
קראתי,
מתוכננים,
קראתי ואהבתי,
קראתי,
רוצה לקרוא,
נקרא באהבה...,
ספרים שקראתי,
קראתי,
רשימה,
ספרים שרוצה לקרוא,
ספרים שקראתי,
ספרי א.,
נ.ג.,
ממתינים על המדף,
ספרים שקראתי,
ספרים שאני רוצה לקרוא בקרוב,
רשימת ספרים שנמצאים אצלי על המדף ועדיין לא קראתי ,
רוצה לקרוא ,
ספרים שקראתי ואהבתי,
ספרים לקרוא,
ספרים שקראתי,
ספרים מצויינים,
ספרים שקראתי ,
למכירה עד 20 ש'ח,
נחמד ,
ספרות מקור ,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
ממתינים על המדף,
למכירה או החלפה,
ספרות ישראלית,
טובים,
ספרי קריאה עתידיים,
ביקורות שכתבתי מזמן על ספרים מעולים ולא קיבלו כמעט התייחסות וחבל, כי הם מאוד מומלצים:-),
על הכוונת,
ספרי קריאה,
רשימה,
להשיג ולקרוא,
למכירה עד 10 ש'ח ,
הספרים שלי,
סיפורי אהבה,
קראתי ואהבתי,
ספרים שקראתי,
נקראו,
רשימה,
קראתי,
אורית,
על הארץ הזאת,
ספרים לא רעים,
ספרים שקראתי,
קראתי ואהבתי,
היה נחמד,
wishlist,
ספרים שקראתי,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
סיפורת - מקור,
בעתיד הרחוק,
קראתי וממליצה,
יש לי -bajoajedrez,
למכירה - רשימה כוללת של כל הספרים,
ספרים שקראתי,
ישראלים שאהבתי,
ספרים שקראתי,
פרוזה - ארבעה ספרים ב100 שקלים,
ספרות ישראלית למכירה,
ספרים לקרוא,
להשיג ולקרוא,
יש לי בבית,
קראתי,
א,
קראתי,
קריאה למבוגרים.ות,
אהבה לא חייבת להיות קיטשית,
ספרות מקור,
ל-מ-כ-י-ר-ה,
המלצות מהאינטרנט,
פרוזה שקראתי,
תומחר ,
חדש לגמרי ,
A1,
MEGA SALE ספרים במבצע 3 ב50שח ומשלוח חינם,
נעם, כל כך אוהבת. ,
נתרמו ..,
ספרים שמכרתי,
ספרים שקראתי :),
ספרים שקראתי,
כל רבי המכר - סיפורת,
עומדים בתור-אצלי על המדף,
אמנות ההקשבה לפעימות הלב,
רוצה לקרוא,
ספרים שבא לי לקרוא,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
ספרים,
בקרוב אצלי...,
למה לא בעצם?,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
להנאה,
הבאים בתור,
חבל שכרתו עצים עבורם,
הספרייה העברית בברלין,
מחכים על המדף,
קראתי,
רוצה לקרוא,
קראתי,
לקריאה בעתיד,
ספרים שקראתי,
המתנה,
ספרים שקראתי,
ספרים שאני מתכנן לקרוא,
עותקים כפולים (אישי),
מדף הספרים,
להחלפה,
ספרות מקור ,
אילת,
ספרים מומלצים,
המאגר הענק לקריאה,
רשימה,
קְרִיאַת יַם סוּף,
wonted רשימת המבוקשים,
קראתי לאחרונה (בשנים האחרונות) - לכתוב עליהם,
מועמד,
בספרייה העירונית,
לקריאה בעתיד,
רומנים למכירה,
קראתי ב 2024,
לקנות לתולעת הקטנה,
לקרוא,
ממתינים על המדף,
קראתי ואהבתי,
רוצה לקרוא,
2022 פואנטה℗,
בינוני,
מחכים לקריאה,
פעמיים,
להוציא פרוזה,
מה יבטיחו לילדי סתיו שנת 23?,
עוד ...
|
1.
|
|
אותה האהבה, כמעט מגולל את סיפורה של חברות מרה ועצומה, אוהבת ונבגדת, שנפסקת פעמים רבות לארוך השנים ואף פעם לא נגמרת.
במרכז הספר היפהפה הזה ניצבות שלוש חברות טובות: בלי, שלומקיצ ונעמה, שהקשרים בינהן נפרשים משנות ה - 70 ועד ימינו.
כמו בדז'ה וו מכושף יוצרת מירי רוזובסקי זיכרון חי וכובש, וגברים ונשים שיעוררו בכם את התחושה שאתה מכירים אותם בצורה קרובה ואינטימית, עד סוף העלילה הדרמטי והמטלטל.
בשפה מאופקת אך מרגשת מביאה מירי רוזובסקי סיפור ישראלי מאוד ועכשווי מאוד, וכתיבתה נושאת עמה איכות של חוט תיל - היא עדינה, כמעט דקיקה, אך עם זאת חזרקה וחותכת. החוט המשולש, שאתו היא שווה בכישרון רב, לא במהרה יינתק או יישכח מזיכרונכם.
אותה האהבה, כמעט הוא הזמנה לפגוש את מי שהיינו ומי שהפכנו להיות, בספר נוגע ללב ונוקב בו זמנית, שבמרכזו שלוש גיבורות בלתי - נשכחות....
|
2.
|
|
על פני השטח חייהם של תמר ואחיה ערן מתנהלים בשלווה ובשקט. היא נשואה לסופר מפורסם, והוא - לסוכנת נסיעות יעילה. אף אחד מהם לא מתעסק בזכר ילדותם המסוכסכת ובאביהם שנטש ומת. אך בעוד תמר טרודה בתחזוק חייה המושלמים וערן מנסה לא להתאהב באישה אחרת, מתברר שאין באמת שקט וגם לא שלווה, וכשהאדמה רועדת מתפרצים כל השקרים, הסודות והאהבה שהוטמנו תחתיה.
"איש מגיע לנמל תעופה. הוא נראה ככל האנשים. הוא לא שקוף. לא בולט. לא מתהדר בזנב ג'ינג'י. יש לו נמשים. זה כן. תמיד היו. אבל המבט שלו רגיל. וגם המראה. אף אחד לא יכול לראות מבחוץ שהוא איש מת מהלך. שהוא מחזיק בדרכון ובשם ובזהות שאינם שלו. שהוא רמאי שאי־אפשר לאמוד את מידת רמאותו. שהוא סכנה מתקתקת. שהוא חוזר."
כך נפתח פעם בחיים, הרומן החדש של מירי רוזובסקי, שבו היא שוזרת שלושה קולות המשקפים זה את זה במגוון מראות, חלקן מחמיאות וחלקן שבורות. קולות המדברים אלינו על שקרים ואשמה, על חסד ותשוקה, על הזדמנות שנייה ועל מחילה.
מירי רוזובסקי רוקחת מחומרי היומיום שיקוי משכר ורב־עוצמה, מכשף. את שפתה הדבירה, המוזיקלית, היא מלחינה, לא רק כותבת, והניגון שלה נוגע ומרעיד מיתר עמוק בלב.
פעם בחיים הוא הרומן השני של מירי רוזובסקי. קדמו לו קובץ הסיפורים כל הדרך הביתה (עם עובד, 2001) ורב־המכר עטור השבחים אותה האהבה, כמעט (זמורה־ביתן, 2005). ...
|
3.
|
|
חתן מבין רגע לפני החתונה שהוא מאוהב באשה אחרת. בן הולך לבקר את אביו הגוסס, שעימו ניתק כל קשר לפני שמונה שנים. בחורה צעירה חסרת ניסיון וחסרת ביטחון, נעזבת על - ידי מאהב מבוגר ומצליח. אלה נקודות - המוצא של שלושה מסיפורי הקובץ הזה, שלשונם צלולה ומפוכחת והם מעמיקימ לחדור, בעדינות מפליאה, אל הנעשה בפנים, בתוך הבית, בתוך המשפחה, גם כשלא ברור של מי המשפחה הזאת, וגם כשלא ידוע אם הבית באמת קיים. הסיפורים נפתחימ בסיטואציות שגרתיות, יומיומיות לגמרי, ומסתיימים ברגע מפתיע של אמת, שמאיר את הסיפור כולו באור חדש. גיבורי הסיפורים עסוקים בלי הרף בפער שבין התקווה לאשליה, בין הפנטזיה למציאות, בין מוזיקה של חתונות לבדידות איומה ושורפת. הם אינם מפסיקים לייחל לאהבה שאיננה, לאושר שכאילו הובטח להם ולבית ששייך תמיד למישהו אחר. "יש משהו כובש - לב בפיכחון, בעגמומיות, באירוניה הכבושה ובנימה הלא - סנטימנטלית השפוכים על הסיפורים." (מתוך נימוקי השופטים ל"פרס ירושלים לספרות יפה", כפי שנכתבו בידי ד"ר דוד ויינפלד)....
|
4.
|
|
במשפחה של רוני מקרוני עסוקים כל השבוע. אף פעם לא רגוע. אבל בשבת אחת, כשאבא ואמא העירו אותה לזריחה, רוני מקרוני החליטה שהיא לא מוכרחה. "רוני מקרוני" היא סדרה חדשנית לראשית קריאה המבוססת על קומיקס....
|
5.
|
|
רוני מקרוני היא סדרה חדשנית לראשית קריאה, המבוססת על קומיקס. ספורי הסדרה מצחיקים ונוגעים ללב, מוגשים במבנה קל לקריאה ומאפשרים חלוקת תפקידים בין ההורים והילדים.כל אלה הופכים את ראשית הקריאה לחויה מרגשת ומשמחת....
|
6.
|
|
עשרה סיפורים כורך בתוכו הקובץ הזה, סיפורים על משולשים לא שווים, על זוגות אפשריים ועל שברים שכמהים להתחבר לשלם. שלוש נשים נפגשות לראשונה בסדנת כתיבה ומגלות עד כמה היא, הכתיבה, כמוה כחיטוט בפצע מכאיב, כאפשרות לגאולה, כהזמנה לאהבה. בת הארכיטקט נישאת לבן הפסיכיאטר ואינה מצליחה להבין אם הכל טוב כל כך, אז מה רע, בעצם. אישה, אשתו של בעלה לשעבר ואשתו לשעבר של בעלה נפגשות (וזו לא התחלה של בדיחה), ומגלות כמה פנטזיות דומות למציאות, כמה הומור דומה לכאב, וכמה הן דומות זו לזו. גבר פוגש אישה בשומרי משקל ומתאמץ להתאהב בה ודווקא כשהוא מצליח, הוא מגלה שנכשל.
תשע שנים חלפו מאז ראה אור לראשונה קובץ הסיפורים כל הדרך הביתה.
ארבעה סיפורים חדשים נוספו לו, נשזרו בו, הותכו לתוכו, ואין הם רק סיפורים העומדים בזכות עצמם, אלא גם הזדמנויות שניות וסופים אפשריים לדמויות מוכרות.
מירי רוזובסקי קושרת במיומנות ובכישרון בין סיפורי הקובץ המקוריים לאלו החדשים ולשני הרומנים הקודמים שלה, עד שכולם מהווים יחידה אורגנית
שלמה אחת, המצמיחה שורשים אל עברן של הדמויות ופורשת
ענפים המסתעפים אל עתידן.
כמו בספריה פעם בחיים ואותה האהבה, כמעט גם כאן משכילה מירי רוזובסקי ליצור עולם ממשי, חי, בועט ומלטף, אבל כל הדרך הביתה ועוד סיפורים הוא גם הזדמנות נדירה ללוות את צמיחתו של סגנון, לגעת במשולש היחסים שבין היצירה, המציאות שהיא נוצרת בה והמציאות שהיא עצמה יוצרת, להציץ מבעד לסבך מעשה הכתיבה עצמו ולגלות את גמישותו, גבולותיו וקסמו....
|
7.
|
|
שני צעירים נפגשים, מתאהבים ומחליטים להתחתן, אבל הקִרבה ביניהם מותחת את כל החוטים השזורים בין שתי המשפחות עד כאב. עד פקיעה. מצד אחד ניצבים אמא שלו, אבא שלו והמאהבת לשעבר, ומן הצד השני אמא שלה, בן זוגה הנוכחי ובעלה הקודם. בתווך, פורטת באין רואים על המיתרים הללו, עומדת מישהי ומתבוננת בהם. בכולם.
גיבורי הספר הזה — גברים ונשים, הורים וילדים, מאהבים וננטשים — נבחנים מבעד למנסרה המפצלת כל אחד מהם לקרן ישירה, צלולה וחותכת, החודרת מבעד להגנות היומיום, מזדהרת באבק השגרה ונשלחת היישר אל הלב.
כמו לשבור אור הוא יצירה הבוחנת לעומק את המבנה והמשמעות, האפשרות וחוסר האפשרות של אותה המצאה מורכבת ופשוטה כמו קציצות ופתיתים — המשפחה: כיצד להיות חלק ממנה והאם ניתן שלא.
הרומן החדש של מירי רוזובסקי הוא ספרות פוליפונית במיטבה, צורה המהדהדת ומשכפלת את התוכן ומצליחה להעמיד לא רק דמויות מובחנות ומלאות, אלא גם סיפור מפורק, המתאחה לשלם הגדול מסך חלקיו.
״הגיע הזמן לעזוב. שוב. כל כך הרבה פעמים אמרתי לעצמי את המשפט הזה. כל כך הרבה פעמים אמרו לי אותו. רק את לא אמרת.
אבל הרי לעזוב ולהצטרף, לתת ולקחת, להשמיד ולהצמיח, מי בכלל יכול להגיד מה ההבדל. בטח לא אני, בטח לא הם, הילדים הקטנים והטובים של אמא ואבא, אמא ואבא של הילדים הקטנים והטובים, הם, שהבטיחו לתת ואז לקחו, או התחרטו ברגע האמת, כמו גנבים עלובים שנתפסו במצלמת האבטחה.
אבל הסוף הרי תמיד כתוב בהתחלה. חקוק. חבוי. חרד וחודרני. ושקוף. כמו אוויר. כמו אהבה. כמו אפשרות.״...
|
8.
|
|
"מחר אני הולכת לכיתה א'. יש לי ילקוט וקלמר ועפרונות. יש לי מחברת אחת צהובה ומחברת אחת כתומה. מחר יהיו שם עוד ילדים עם ילקוט וקלמר ועפרונות. מחר יהיו שם עוד ילדים עם מחברות צהובות וכתומות. אבל לאף אחד מהם לא יהיו כנפיים." ספר על חברות, על כנפיים, משקפיים וקוצים. ועל אהבה. מירי רוזובסקי היא סופרת ותסריטאית. זהו ספרה השני לילדים. ספרה הראשון, "מיצי", יצא בהוצאת ספרית פועלים. מרב סלומון היא מאיירת לילדים ולמבוגרים. איירה גם את "דניאלה שמחה בשקט", שראה אור בהוצאת עם עובד....
|
9.
|
|
לרוני מקרוני לא אכפת שסבא אליזער הקרח אוהב להתווכח, כי רוני מקרוני וסבא אליעזר הם החברים הכי טובים בעולם.
אבל יום אחד, כשסבא מחליט להפסיק להתווכח, הכל משתנה.
רוני מקרוני היא סדרה חדשנית לראשית קריאה, המבוססת על קומיקס.
סיפורי הסדרה מצחיקים ונוגעים ללב, מוגשים במבנה קל לקריאה ומאפשרים חלוקת תפקידים בין ההורים והילדים.
כל אלה הופכים את ראשית הקריאה לחוויה מרגשת ומשמחת.
מירי רוזובסקי היא סופרת ותסריטאית.
מרב סלומון היא מאיירת ומרצה לאיור.
יחד הן יצרו גם את הספר ילדה עם כנפיים, שזכה לשבחי הביקורת.
...
|
10.
|
|
סיפור נוסף בסדרת הספרים המיועדים לקריאה ראשונה ומשלבים אלמנטים של קומיקס.
העלילה: רוני מקרוני ואלה הן החברות הכי טובות שאף פעם לא רבות ולא מעליבות. אבל יום אחד מגיעה לכיתה ילדה חדשה, ופתאום רוני מקרוני מרגישה קצת לבד. הסיפור העוסק בחברות כתוב בצורה משעשעת ובמבנה המאפשר חלוקת תפקידים בין הורה מקריא לילד שמתחיל לקרוא והופך לחוויה נעימה....
|
11.
|
|
מירי רוזובסקי, בת 32, גרה בירושלים. הייתה עיתונאית ב"זמן תל אביב" וב"סופשבוע" של מעריב, רכזת מערכת של התוכנית של גבי גזית ושל "חמש עם רפי רשף". כיום כותבת תסריטים, בעיקר לילדים ולומדת תסריטאות בביה"ס לקולנוע ע"ש סם שפיגל בירושלים. קובץ סיפורים שלה זכה השנה ב"פרס ירושלים לספרות יפה ע"ש זבולון המר" שניתן ע"י עיריית ירושלים. הפרס ניתן לכתבי יד שנשלחים בעילום שם....
|
12.
|
|
מירי רוזובסקי, בת 32, גרה בירושלים. הייתה עיתונאית ב"זמן תל אביב" וב"סופשבוע" של מעריב, רכזת מערכת של התוכנית של גבי גזית ושל "חמש עם רפי רשף". כיום כותבת תסריטים, בעיקר לילדים ולומדת תסריטאות בביה"ס לקולנוע ע"ש סם שפיגל בירושלים. קובץ סיפורים שלה זכה השנה ב"פרס ירושלים לספרות יפה ע"ש זבולון המר" שניתן ע"י עיריית ירושלים. הפרס ניתן לכתבי יד שנשלחים בעילום שם....
|
14.
|
|
אִמָּא תָּמִיד אוֹמֶרֶת: "מִשְׁפָּחָה זֶה מָה שֶׁאַתָּה מַרְגִּישׁ," וַאֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁבַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי יֵשׁ הֲמוֹן אֲנָשִׁים, אֲבָל אֶת כֻּלָּם אֲנִי (לִפְעָמִים) מַמָּשׁ אוֹהֵב: אֶת אִמָּא וְאַבָּא, אֶת הַיְּלָדִים הַגְּדוֹלִים שֶׁל אַבָּא, אֶת מִיכַל, אִמָּא שֶׁלָּהֶם (שֶׁמְּכִינָה תֶּה מֻשְׁלָם), אֶת חָנָן, הַבַּעַל שֶׁלָּהּ, אֶת הַתְּאוֹמוֹת שֶׁלּוֹ (שֶׁאוֹהֲבוֹת אוֹתִי לַמְרוֹת שֶׁהֵן לֹא אֲחָיוֹת שֶׁלִּי אֲפִלּוּ בִּשְׁלִישׁ), אֶת יוֹסִי הָאוֹגֵר שֶׁלִּי וַאֲפִלּוּ אֶת עִדּוֹ, אָחִי הַקָּטָן. כְּשֶׁכֻּלָּם בָּאִים אֵלֵינוּ לַגִּנָּה הַגְּדוֹלָה, הַשִּׂמְחָה שֶׁלִּי מְלֵאָה עַד הַקָּצֶה, וַאֲפִלּוּ עִדּוֹ פָּחוֹת מְעַצְבֵּן.
כֻּלָּם פֹּה עַכְשָׁו הוּא דְּיוֹקָן עַכְשָׁוִי וּמְלֵא אַהֲבָה שֶׁל מִשְׁפָּחָה מֻרְכֶּבֶת וְשֶׁל שִׂמְחָה פְּשׁוּטָה.
מִירִי רוֹזוֹבְסְקִי הִיא סוֹפֶרֶת, מְחַבֶּרֶת סִדְרַת "רוֹנִי מָקָרוֹנִי" וְ"יַלְדָּה עִם כְּנָפַיִם" וּמְכִינָה (לִפְעָמִים) תֶּה מֻשְׁלָם.
דָּנִיֵּאל פֶּלֶג הִיא מְאַיֶּרֶת וְאָנִימָטוֹרִית לִקְטַנִּים וְלִגְדוֹלִים, שֶׁאוֹהֶבֶת אוֹגְרִים (וְגַם חַיּוֹת אֲחֵרוֹת)....
|
15.
|
|
"אחד הניצולים, ילד כבן שמונה, סיפר לחיילים שחילצו אותו על שיר (של יהונתן גפן) שדקלם לעצמו, בזמן שהוא מסתתר בארון שמחוצה לו מוטלות גופות הוריו ואחותו. הילד דקלם לעצמו שוב ושוב, ללא קול, את השורות האחרונות של השיר הזה. הוא לא ידע לומר מדוע בחר דווקא בשיר הזה, רק אמר שהרגיש שהשיר שומר עליו. אפשר לחשוב כמובן על האופן שבו ייצגו שורות השיר את דאגות היום־יום הקטנות, המרגיעות, שגודלן תואם את גודל הנפש הילדית. איזה עולם הוא זה שבו ילד צריך להסתתר בארון, ללא קול, במשך שבע־עשרה שעות שנדמות כנצח? איך ניתן בכלל ליצור רצף בין ההתרחשות הזו לבין העולם שקדם לה? בינה לבין העולם שיבוא אחריה? אך זה בדיוק העניין: הילד שימר באמצעות שורות השיר את העולם שקדם לעולם הזה, ובאופן עלום גם את העולם שיבוא אחריו." / פרופ' דנה אמיר
בימים אלו, ימי מלחמה, אנחנו נדרשים לדמיין וליצור את העולם שיבוא. אנחנו נדרשים לכתוב את הסיפור שלנו מחדש, כדי שנוכל להבין גם את מה שהיה. פעולת הכתיבה היא גם קריאת כיוון שניתן לכנותה בשם "תקווה". איך אפשר לדבר על תקווה בימים קשים כל כך, כשהעבר עוד פעור, שותת, ההווה מאיים, והעתיד לוט בערפל? אולי כך: בזהירות, באמצעות קשת של קולות ומתוך רצון עז להשפיע על הסיפור שלנו.
בספר שלפניכם מקובצות שמונה־עשרה מסות של כותבים שונים, אנשי רוח, אומנים ופסיכואנליטיקאים – פרופ' מירב רוט, פרופ' דנה אמיר, נוגה פרידמן, יובל אביבי ועוד. הטקסטים מציעים מבט פסיכואנליטי, רעיוני ואומנותי, על מושג התקווה בישראל של היום. על האפשרות להרגיש אותה, או לפחות להבין את טיבה, בימים של פחד, ייאוש וכאב. המבטים השונים יוצרים מעין קליידוסקופ המאפשר הצצה על הכוח, הקושי וההכרח – לקוות.
קו ארוך מחוק הוא מסמך תרבותי עמוק ומשמעותי. זהו ניסיון להחזיק את מה שנשמט. להחזיק מתוך הפצע המדמם את אפשרות התיקון וההבראה....
|
|